Rif Nedarim 2b {Nedarim 10a - 11b}

2b

{Note: Here are two videos, which cover this material.
The first is a collection of other sources in Nedarim that tell us that taking vows is bad. Runtime: 9 minutes 18 seconds.


The next continues with the Mishna, and spans Nedarim 10-11.
Runtime 26 minutes 51 seconds:

On to the actual text:
}

{Nedarim 22a}

גרסינן לקמן בפ"ד אמר שמואל כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא רשע.
מאי קרא וכי תחדל לנדור אתיא חדלה חדלה
כתיב הכא וכי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה.

We learn later on in the fourth perek {of Nedarim, 22a}:
Shmuel said: Anyone who vows, even though he fulfills it, is called an evildoer.
{in our gemara, Rabbi Abba says the following:} What is the Scriptural basis? {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

{which, I might note, can be cast as a michlav lav ata shomea hen. If you forbear, it shall be no sin. But if you do not forbear, then it shall be a sin. But that is the derasha put forth in Nedarim 77b. Here, the gemara instead continues:}
It is via a link of forbear - forbear. It is written here {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

and it is written there {Iyyov 3:17}:

יז שָׁם רְשָׁעִים, חָדְלוּ רֹגֶז; וְשָׁם יָנוּחוּ, יְגִיעֵי כֹחַ.

17 There the wicked cease from troubling; and there the weary are at rest.

Rav Yosef said: Even we also learn it, in the Mishna: "like the vows of the wicked," it is a vow for a Nazirite, for a sacrifice and for an oath.

וגרסינן נמי בפ' נערה
א"ל רבא לר"נ חזי מר הדין דרבנן דאתי ממערבא ואמר אזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל ובעי רחמי על נפשך דחטית.
א"ל יאות דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא חוטא מאי קרא כי תחדל לנדור לא יהי' בך חטא הא לא תחדל יהיה בך חטא
תנו רבנן לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות אל תהי רגיל אצל ע"ה שסופו להאכילך טבלים אל תרבה שיחה עם אשה שסופך לבא לידי ניאוף:

And we learn in perek Naarah {Nedarim 77b}:
Rava said to Rav Nachman: Master should see this rabbi who came from the west {=Eretz Yisrael} and said that the Sages gave a hearing to Rav Huna bar Avin, and released his vow, and said to him, "go and seek mercy, for you have sinned."
He said to him, "this is true, for Rav Dimi, the brother of Rav Safra taught {tnei}: Anyone who vows, even if he fulfills it, is called a sinned. What is the Scriptural source? {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

Thus if you do not forbear, then there will be in you sin.

The Sages learnt {in a brayta}: You should not generally be accustomed to make vows, for your end will be to trespass oaths. You should not frequent amei haAretz {as opposed to a chaver -- thus, someone who is not careful about teruma and maaser, rather than any connotations of ignorance}, for his end will be to feed you tevel {untithed produce}. You should not increase talk with a woman, for your end will be to come to unchastity.

ירושלמי.
מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר
מתחיל אדם לנדור פנקסו נפתחה.
דבר אחר מוקש אדם וגומר איחר אדם את נדרו פינקסו נפתחה.
מעשה באדם אחד שאמר הרי עלי עולה ושהה להביאה ושקעה ספינתו בים

Yerushalmi:
{Mishlei 20:25}

כה מוֹקֵשׁ אָדָם, יָלַע קֹדֶשׁ; וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר.

25 It is a snare to a man rashly to say: 'Holy', and after vows to make inquiry.

When a person begins to vow, his ledger is opened.
Another explanation: מוֹקֵשׁ אָדָם etc.: when a person delays his vow, his ledger is opened.

There was a incident with a certain person who said "behold upon me a burnt-offering," and he delayed in bringing it, and his ship sunk at sea.

Mishna:

האומר קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כנויין לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כנויין לנזירות שבועה שבותה שבוקה נדר במוהי הרי אלו כנויין לשבועה

ONE WHO SAYS, 'KONAM,' 'KONAH,' OR 'KONAS,' THESE ARE THE SUBSTITUTES FOR KORBAN.
'CHEREK,' 'CHERECH,' [OR] 'CHEREF,' THESE ARE SUBSTITUTES FOR CHEREM.
'NAZIK,' 'NAZIACH,' 'PAZIACH,' THESE ARE SUBSTITUTES FOR NEZIROTH;
'SHEVU'AH' {but the preceding should presumably be emended out}, 'SHEVUTHAH,' 'SHEKUKAH,' OR ONE WHO VOWS BY MOHI, THESE ARE SUBSTITUTES FOR SHEVU'AH.

Gemara:

אתמר כנויין
ר' יוחנן אמר לשון אומות הן
ריש לקיש אמר לשון שבדו חכמים להיות נודר בו
וכן הוא אומר בחדש אשר בדא מלבו
וטעמא מאי תקינו רבנן כנויין דלא לימא קרבן
ולימא קרבן דלא לימא קרבן לה'
ולימא קרבן לה' דלמא אמר לה' ולא אמר קרבן
למפיק ש"ש לבטלה

It was stated {by Amoraim}:
Substitutes {=nicknames} --
Rabbi Yochanan said: They are the language of the nations.
Resh Lakish said: They are the language which the Sages devised for people to vow thereby.
And so too it says {in I Kings 12:33}:

לג וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי--בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. {פ}

33 And he went up unto the altar which he had made in Beth-el on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart; and he ordained a feast for the children of Israel, and went up unto the altar, to offer.

{Soncino on gemara notes that this citation of the pasuk appears in no manuscript, and is a copyist's gloss which crept into the main text. Presumably, I would add, to explain the meaning of the word bada.}

And why did the Sages enact substitutes? So that he should not say "korban."
And let him say "korban?!"
So that he will not say "korban to Hashem."
And let him say "korban to Hashem?!"
Perhaps he will say "to Hashem" and not say "korban."
In which case he would be expressing the Name of Heaven in vain.

ותניא רש"א מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' תודה לה' שלמים
ת"ל אדם כי יקריב מכם קרבן לה'
וק"ו ומה זה שלא נתכוין להזכיר ש"ש אלא על הקרבן אמרה תורה קרבן לה' לבטלה על אחת כמה וכמה

And they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon says:
{Nedarim 10b}
From where that a person should not say "to Hashem, a burnt-offering"; "to Hashem, a meal-offering"; "to Hashem, a thanksgiving offering"; "to Hashem, a peace offering?"
Therefore it informs us {Vayikra 1:2}:

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם

2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When any man of you bringeth an offering unto the LORD, ye shall bring your offering of the cattle, even of the herd or of the flock.

And we can draw a kal vachomer: Just as this, in which he did not intend to mention the Name of Heaven except on the sacrifice, the Torah says "an offering unto the LORD," {deliberately} in vain, all the more so!

לימא כתנאי בש"א כנויי כנויין אסורין ובה"א כנויי כנויין מותרין
לימא מ"ד אסורין קסבר לשון אומות הן ומ"ד מותרין סבר לשון שבדו חכמים הן
לא דכ"ע לשון אומות הן
ב"ש סברי הכי משתעי אומות וב"ה סברי הכי לא משתעי אומות
ואב"א ב"ש סברי גזרינן כנויי כנויין אטו כנויי עצמן וב"ה סברי לא גזרינן

Let us say that this is in accordance with a Tannaitic dispute: Bet Shammai says: Nicknames of nicknames are forbidden, and Bet Hillel say that nicknames of nicknames are permitted.
Let us say that the one who said they are forbidden holds that they are the language of the nations. And the one who holds that they are permitted holds that they are the language devised by the Sages.

No. All agree that they are the language of nations. Bet Shammai hold that it is the language of nations. Bet Shammai hold that so do gentiles speak. And Bet Hillel says that gentiles do not speak this way.
And if you want I will tell you that Bet Shammai hold that we decree a nickname for a nickname, because of the nicknames themselves. And Bet Hillel hold that we do not decree.

ה"ד כנויי כנויין לנדר
אמר רב יוסף מקנמנא מקנסנא מקנחנא.

כנויי כנויין דחרם תני ר"י מפשאה חרקייא חרכייא חרפייא.

How so nicknames for nicknames for vows?
Rav Yosef said: Mekanamana, mekanesana, mekanechana.

The nicknames for nicknames for cherem?
Rav Yosef learnt: mepashaah, charkaya, charchaya, charfaya. {Thus, the Aramaic plurals.}

כנויי כנויין דנזירות תני רב יוסף מנזיקנא מנזחנא מפזחנא.

The nickname for nicknames for Nazir?
Rav Yosef learnt: menazikna, menazachma, mefazachna. {First person singular, present tense.}

כנויי כנויין דשבועות ה"ד שבואל שבותאל שקוקאל. שבואל בן גרשום משמע אלא שבובאל שבותאל שקוקאל
אמר שמואל שובתא לא אמר כלום אשקוקא לא אמר כלום קורסנא לא אמר כלום:

The nickname for nicknames for oaths, how so? Shevuel, Shevutel, Shekukel. But Shevuel may imply Shevuel son of Gershom {see Divrei HaYamim I, 23:16}. Rather, Shevuvel, Shevutel, Shekukel.
Shmuel said: If he said Shuvta, he has said nothing. Ashkuka, he has not said anything. Kursana, he has not said anything.

נדר במוהי ה"ז כנוי לשבועה:
תניא רשב"ג אומר במוחי לא אמר כלום במומתא לא אמר כלום אמר מוהי הרי זה כנוי לשבועה:

"If he vowed by Mohi, this is a nickname for oath":
They learnt {in a brayta}: If he said "By Mochi," {=by Moshe} he has not said anything. "By Mometa," he has not said anything. If he said "Mohi," this is a nickname for an oath.

Mishna:

לא חולין שאוכל לך לא כשר לא דכי לא טהור וטמא נותר ופיגול אסור כאימרא כדירים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים כא' מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן. ר' יהודה אומר האומר ירושלים הרי זה לא אמר כלום

{IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR}, 'THAT WHICH I MIGHT EAT OF YOURS BE NOT CHULLIN, NOT KOSHER, NOT PURE, NOT RITUALLY CLEAN, AND IMPURE, LEFTOVER, PIGGUL {with improper intent}, FORBIDDEN, LIKE THE LAMB {of the daily sacrifice}, LIKE THE SHEDS OF CATTLE, LIKE THE WOOD, LIKE THE FIRE, LIKE THE ALTAR, LIKE THE TEMPLE, LIKE YERUSHALAYIM, LIKE ONE OF ALL THE UTENSILS OF THE ALTAR, THEN EVEN THOUGH HE HAS NOT MENTIONED A KORBAN, HE HAS VOWED BY KORBAN.
RABBI YEHUDA SAYS: IF ONE SAYS "LIKE YERUSHALAYIM," HE HAS NOT SAID ANYTHING.

{Nedarim 11a}
Gemara:

סברוה מאי לחולין לא חולין הוי אלא קרבן
מני מתני' אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דתנן רמ"א כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי
ואלא ר' יהודה?
אימא סיפא רי"א האומר ירושלים לא אמר כלום
ומדסיפא ר"י רישא לאו ר"י
לא קשיא כולה ר' יהודה והכי קתני
שר"י אומר האומר ירושלים לא אמר כלום

וכי אמר כירושלים לר"י מי מיתסר
והתניא ר' יהודה אומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלים.
כולה ר' יהודה ותרי תנאי אליבא דר' יהודה.

They thought that what is lechulin {in the Mishna, in a certain girsa}? la chullin is it, but rather an offering.
Who is the author of our Mishna? If it is Rabbi Meir, behold he does not have the principle of from the negative you can infer the positive! For they learnt {in a Mishna}: Rabbi Meir says: Any stipulation which is not like the stipulation of the sons of Gad and the sons of Reuven is not a valid stipulation.
But can we say it is Rabbi Yehuda? The sefa {latter part of the Mishna} states: Rabbi Yehuda says, "One who says Yerushalayim does not say anything." And from the fact that the sefa is Rabbi Yehuda, the resha is not Rabbi Yehuda.
This is no question. It is all Rabbi Yehuda, and this is what it means to say: For Rabbi Yehuda says, "One who says 'Yerushalayim' has not said anything."

But if he said "Like Yerushalayim, would Rabbi Yehuda forbid?" But they learnt {in a brayta}, "One who said 'like Yerushalayim' has not said anything, until he vows with what is sacrificed in Yerushalayim.

{The answer:} It is all Rabbi Yehuda, and it is two Tannaim within the opinion of Rabbi Yehuda.

{Nedarim 11b}

תנא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר.
לא חולין שאוכל לך אסור
לא חולין לא אוכל לך מותר

It was taught: Chullin, haChullin, keChullin, whether "that I eat of yours," or "that I do not eat of yours," is permitted.
It is not chullin, that I eat of yours, it is forbidden.
It is not chullin that I do not eat of yours, it is permitted.

רישא מני ר"מ היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן
אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר

The resha is who? Rabbi Meir, who does not have the principle of deriving the positive statement from the negative statement. But then the sefa says "lachullin {=not chullin} I will not eat from you, it is permitted!
{And this cannot be Rabbi Meir, because:}

והתנן לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר וקשיא לן
הא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן
וא"ר אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
ה"נ לא חולין ליהוי לפיכך לא אוכל לך

האי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא ס"ל בחדא דלית ליה מכלל לאו וכו' ופליג עליה בחדא בקרבן

רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן

But we learnt {in a Mishna}: lakorban {=not a korban} that which I do not eat of yours, Rabbi Meir forbids. {With the simple understanding that: since that which I do not eat is not a korban, that which I would eat of your would be forbidden like a korban.} But Rabbi Meir does not hold of the principle of deriving the positive statement from the negative statement?!
And Rabbi Abba {there} says: He is made as if he said "for a korban {=lekorban} it should be, and therefore I will not eat of yours."
So too {here, by the sefa of the brayta, we should interpret it as} "it is not to be chullin, and therefore I will not eat of yours."

The answer: This tanna holds like him {Rabbi Meir} in one and argues upon him in one. He holds in one {=the resha} that there is no principle of deriving the positive statement from the negative statement. And he argues with him in one of them -- by the korban. {and the meaning of lakorban.}

Rav Ashi said: This {=resha} is where he said leChullin, and this is where he said la chullin, which implies that it should not be chullin but rather korban.