Rif Megillah 16b {Megillah 25b continues; Tosefta; END MASECHTA}

16b

{Megillah 25b continues}

והמרכבה קורין אותו לרבים. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם
מעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול והיה קורא ויהי בשכון ישראל ואמר לו למתורגמן אל תתרגם אלא אחרון ושבחוהו חכמים.

And the Chariot, they read it to the public. The incident with Reuven is read but not translated.
There was an incident with Rabbi Chanina ben Gamliel that he went to Cabul, and he read {Bereishit 35:22}

כב וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; {פ} וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵים עָשָׂר.

22 And it came to pass, while Israel dwelt in that land, that Reuben went and lay with Bilhah his father's concubine; and Israel heard of it. {P} Now the sons of Jacob were twelve:

and he told the translator "only translate the last part," and the Sages praised him.

מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם
פירוש משום כבודו של אהרן
ואלו הן מעשה עגל השני מן ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה עד וירא משה את העם כי פרוע הוא ועד פסוק ויגף ה' את העם.

The second account of the incident of the Golden Calf should be read but not translated.
To explain, because of the honor of Aharon.
And this is the second account of the incident of the Golden Calf: From {Shemot 32:21}

כא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, מֶה-עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה: כִּי-הֵבֵאתָ עָלָיו, חֲטָאָה גְדֹלָה.

21 And Moses said unto Aaron: 'What did this people unto thee, that thou hast brought a great sin upon them?'

until {verse 25}:

כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.

25 And when Moses saw that the people were broken loose--for Aaron had let them loose for a derision among their enemies--

until {verse 35}:

לה וַיִּגֹּף ה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. {ס}

35 And the LORD smote the people, because they made the calf, which Aaron made. {S}

ברכת כהנים נקראים ולא מתרגמין מאי טעמא משום ישא.

"The blessing of the priests is read but not translated":
What is the reason? Because of Yisa Hashem Panav Eilecha {which might be interpreted as showing partiality}.

מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין והא אמרת מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם לא קשיא הא דכתיב אמנון בן דוד והא דכתיב אמנון סתמא:

The incident with David and Amnon is not read and not translated. But you said {earlier} that the incident of Amnon and Tamar is read and translated. This is no question. Here is where it is written Amnon son of David {where we may not read}, while here is where is simply is written Amnon.

ת"ר כל המקראות הכתובים בתורה לגנאי קורין אותן לשבח ישגלנה ישכבנה בעפולים בטחורים חריונים דביונים לאכול את חוריהם ולשתות את מימי שיניהם לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם למחראות למוצאות
ר' יהושע בן קרחא אמר למחראות כשמה מפני שגנאי לע"ז
דאמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשריא דכתיב כרע בל קורס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו
ר' ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבדו
כלומר כאילו ניטל כבדו ובטלה תאותו ואין מועיל כלום וזהו לשון ליצנות
א"ר הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לע"ז ואנחיה בשי"ן תי"ו שלך והאי מאן דסני שומעניה שרי לבזויי בג' ושי"ן
פי' בן שפחה בן גיורתא וגרסי' בסנהדרין כמאן קרינא לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כי האי תנא וכו':

The Sages learnt {in a brayta}: All the verses written in the Torah negatively, we read them towards praise {/good = a sort of Bowdlerization}. {Devarim 28} ישגלנה becomes ישכבנה {both mean sleep with, but ישגלנה has a cruder aspect to it}. {Devarim 28} בעפולים becomes בטחורים {both are hemorrhoids, but the former is cruder}. {II Kings 6}:

כה וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ: עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב-) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף.

25 And there was a great famine in Samaria; and, behold, they besieged it, until an ass's head was sold for fourscore pieces of silver, and the fourth part of a kab of dove's dung for five pieces of silver.

{II Kings 18}:

כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם.

27 But Rab-shakeh said unto them: 'Hath my master sent me to thy master, and to thee, to speak these words? hath he not sent me to the men that sit on the wall, to eat their own dung, and to drink their own water with you?'

{II Kings 10}:

כז וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.

27 And they broke down the pillar of Baal, and broke down the house of Baal, and made it a draught-house, unto this day.

Rabbi Yehoshua ben Korcha said: למחראות should be sustained as the reading, for it is to the disgrace of idolatry.
For Rav Nachman said: All mocking is forbidden, except for mocking of idolatry, which is permitted, for it is written {Yeshaya 46}:

א כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ--הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם, לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה.	1 Bel boweth down, Nebo stoopeth; their idols are upon the beasts, and upon the cattle; the things that ye carried about are made a load, a burden to the weary beast.
ב קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא; וְנַפְשָׁם, בַּשְּׁבִי הָלָכָה. {פ}	2 They stoop, they bow down together, they could not deliver the burden; and themselves are gone into captivity. {P}

Rabbi Yannai said: From here {Hoshea 10}:

ה לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן, יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן: כִּי-אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ--עַל-כְּבוֹדוֹ, כִּי-גָלָה מִמֶּנּוּ.

5 The inhabitants of Samaria shall be in dread for the calves of Beth-aven; for the people thereof shall mourn over it, and the priests thereof shall tremble for it, for its glory, because it is departed from it.

Read not its kevodo {its glory} but rather keveido {its excrement - so Rashi}. {it seems that Rif interprets this otherwise:}
That is to say, it is as if its liver{כבד} was taken and its desire was nullified {for in Hellenic medicine, the liver is the seat of desire} and nothing at all helps it, and this is a language of mockery.

Rav Huna bar Munach cited Rav Acha son of Rav Ikka: It is permitted for an Israelite to tell an idolater "take the idol and place it in your Shin Tav {buttocks}."
And someone about whom evil reports are heard, it is permitted to disgrace him with Gimel and Shin.
To explain: son of a maidservant {Shifcha}, son of a female convert {Giyoret}.
And {similarly,} we learn in Sanhedrin, in accordance to whom do we call an evildoer son of a righteous man an evildoer son of an evildoer? Like this tanna, etc....
{Others explain Gimel Shin differently.}

תוספתא
הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד אין מכנין אותו לרבים
ר' יהודה אומר המתרגם פסוק אחד כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מגדף
תורגמן העומד לפני חכמים אינו רשאי לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו:

Tosefta:
That which is written to the plural, one may not paraphrase it to singular; singular, one may not paraphrase it to plural.
Rabbi Yehuda says: If one translates a verse according to its form {literally}, he is a liar, and if one adds, he is a blasphemer.

{Ran gives this illustrative example: Shemot 24:10

י וַיִּרְאוּ, אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר.

10 and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.

Translating literally like that of the JPS translation above -- "and they saw the God of Israel" -- one is a liar, for they did not actually see Hashem.
Adding things, for example, translating it "and they saw the angels of Hashem, God of Israel, and the bottom of his throne of glory {perhaps this last is a translation of וְתַחַת רַגְלָיו} -- one is a blasphemer, for he equated the honor of the Master {Hashem} with the honor of His servant {the angels}.
Rather, translate like Onkelos -- and they saw the honor of Hashem God of Israel.
}

A translator {or repeater who restates things loudly} who stands before the Sages is not permitted to take away, add, or change, unless he {the one he is acting as turgeman for} is his father or teacher.
תורגמן העומד לפני חכמים אינו רשאי לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו:
END PEREK THREE
END MASECHET MEGILLAH

Rif Megillah 16a {Sotah 39a - 40a; Megillah 24b - 25b}

16a

{Sotah 39a}

וכהן הנושא כפיו מאי מברך
אמר רב חסדא ברוך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה
כדעקר כרעיה למיסק אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא הברכה הזאת שצויתנו לברך את עמך לא יהיה בה מכשול ועון מעתה ועד עולם
וכד מהדר אפיה מציבורא אומר רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה כמה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו':

And the kohen who lifts his hands, what does he bless {before saying birkat kohanim}?
Rav Chisda said: Blessed ... Who sanctified us with the holiness of Aharon and commanded us to bless his nation Israel with love.
When he uproots his legs to go, he says: May it be Your will before You, Hashem our God, that this blessing which you commanded us to bless your nation should not have in it any stumbling or sin, from now until forever.
{Sotah 39b}
And when he turns his face from the congregation, he says, "Master of the Universe! We have performed that which you have decreed. Do that which You have promised us. Look from your holy abode, from heaven, etc."

העם בשעת ברכת כהנים מה הם אומרים
אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו וגו' ברכו ה' כל צבאיו וגו' ברכו ה' כל מעשיו

The people, at the time of birkat kohanim, what are they saying?
Rav Chisda said: {Tehillim 103:20}:

כ בָּרְכוּ ה, מַלְאָכָיו: גִּבֹּרֵי כֹחַ, עֹשֵׂי דְבָרוֹ; לִשְׁמֹעַ, בְּקוֹל דְּבָרוֹ.	20 Bless the LORD, ye angels of His, {N} ye mighty in strength, that fulfil His word, hearkening unto the voice of His word.
כא בָּרְכוּ ה, כָּל-צְבָאָיו-- מְשָׁרְתָיו, עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.	21 Bless the LORD, all ye His hosts; ye ministers of His, that do His pleasure.
כב בָּרְכוּ ה, כָּל-מַעֲשָׂיו-- בְּכָל-מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ; בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-ה.	22 Bless the LORD, all ye His works, in all places of His dominion; {N} bless the LORD, O my soul. {P}

{Sotah 40a}

אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה
אמר רב חיננא בר פפא תדע שבמקדש נמי לא בעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים
א"ר אבהו מריש הוה אמינא להו כיון דחזאי לר' אבא דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי לא אמינא להו
א"ר אלעזר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו:

Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: Whoever says these outside the Temple is only making a mistake.
Rav Chanina bar Pappa said: Know that in the Temple, as well, you do not need to say them. Has there ever been a servant who they bless him and he does not show favor in return?

{This seems an error, a hybrid nusach composed of two sequential statements. Our gemara has:
אמר רבי חנינא בר פפא תדע דבמקדש נמי לא מיבעי למימרינהו כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין א"ר אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואין מסביר פנים}

Rabbi Abahu said: Initially, I said them. Once I saw that Rabbi Abba of Acco did not say them, I also did not say them.

Rabbi Eleazar said: Any kohen who killed someone should not lift his hands, for it is stated {Yeshaya 1:15}:

טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.

15 And when ye spread forth your hands, I will hide Mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear; your hands are full of blood.

גרסינן בפרק בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום
שכור אסור בנשיאות כפים
מנא לן א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן אסור ביין

We learn in the fourth perek of Taanit {Taanit 26b}
One who is drunk is forbidden to duchen. From where do we know these words?
Rabbi Shimon ben Pazi cited Rabbi Yehoshua ben Levi who cited Bar Kappara: Why is the section of the Priestly Blessing juxtaposed with the section about the Nazirite? To inform you that just as the Nazirite is forbidden in wine, so is the blessing Kohen forbidden to have wine.

{Sotah 40a}

ת"ר אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזו אחד מט' תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי:

The Sages learnt {in a brayta}: The kohanim are not permitted to ascend to duchen} with their sandals, and this is one of the nine decrees enacted by Rabban Yochanan ben Zakkai.

{Megillah 24b resumes}

האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור
מ"ט שמא מינות נזרקה בו

"If one says 'I will not function as shliach tzibbur with dyed clothing,' even with white clothing he may not so function":
What is the reason? Pehaps heresy is cast in him.

{Megillah 25a}
Mishna:

האומר יברכוך טובים הרי זה דרך מינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו
המכנה בעריות משתקין אותו האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה
מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם
ברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין אין מפטירין במרכבה
ר' יהודה אומר מותר
ור' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלים:

One who says "the good ones should bless you," this is the way of heresy. "Upon a bird nest your Mercy extends," "For good will your name be mentioned," "Modim Modim," they silence him.

One who distorts the parsha of forbidden relations, the silence him. If one says "And from your seed {children} you should not give to pass {with the root עבר} to Molech," {translating} "to become a fetus {/impregnate -- from root עבר} in an Aramean {thus, non-Jewish} woman," they silence him firmly.
The incident with Reuven is read and not translated. The incident with Tamar is read and translated. The first account of the incident of the Golden Calf is read and translated. The second account of the Golden calf is read and not translated.
The priestly blessing and the incident with David and Amnon are read and not translated.
We do not read the haftara about the Heavenly Chariot.
Rabbi Yehuda says: It is permitted.
And Rabbi Eliezer says: We do not read the haftara of {Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

Gemara:

ת"ר יש נקראין ומתרגמין נקראין ולא מתרגמין לא נקראין ולא מתרגמין
מעשה בראשית נקראין ומתרגמין ולא חיישינן דילמא אתי לשיוליה מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור
מעשה לוט ובנותיו נקראין ומתרגמין ולא חיישינן לכבודו של אברהם
מעשה יהודה ותמר נקראין ומתרגמין משום דשבח ליהודה משום דאודי
מעשה העגל הראשון מקרא ומתרגם ולא חיישינן לכבודן של ישראל כי היכי דתיהוי להו כפרה
הקללות והברכות נקראים ומתרגמין ולא יהא אחד מתחיל ואחד גומר אלא המתחיל הוא גומר את כולן
והנ"מ קללות שבתורת כהנים כדכתבינן בפ' בני העיר
אזהרות ועונשין שבתורה נקראין ומתרגמין ולא חיישינן דילמא אתי למעבד מיראה
מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם
מעשה אבשלום בנשי אביו נקרא ומתרגם ולא חיישינן לכבודו של דוד
מעשה פילגש בגבעה נקרא ומתרגם
הודע את ירושלים את תועבותיה נקרא ומתרגם

ומעשה באחד שקרא לפני ר"א הודע את ירושלים את תועבותיה אמר ליה צא והודע את תועבת אמך
ולית הלכתא כותיה

The Sages learnt {in a brayta}: There are things which are read and translated; read and not translated; not read and not translated:
The story of Creation is read and translated, and we do not fear that perhaps they will come to ask what is above, what is below, what was before, and what is after.

{Megillah 25b}
The story of Lot and his daughters is read and translated, and we do not fear for the honor of Avraham.
The story of Yehuda and Tamar is read and translated, because of the praise for Yehuda, for he admitted.
The first incident of the Golden Calf is read and translated, and we do not fear for the honor of Israel, for this is good, such that they gain atonement.
The curses and blessings are read and translated, and it should not be so that one begins and another ends, but rather the one who begins completes them all.
And these words {about one person reading them all} is regarding the curses in Vayikra, as we wrote in perek Benei haIr {perek 4}.
Warnings and punishments in Torah are read and translated, and we do not fear lest people come to perform them out of fear.
The story with Amnon and Tamar is read and translated.
The story with Avshalom with his father's wives is read and translated, and we do not fear for the honor of David.
The story with the concubine if Giveah is read and translated.
{Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

is read and translated.

There was an incident, in which someone read {Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

before Rabbi Eliezer. He {Rabbi Eliezer} said to him: Go and cause to be known the abominations of your mother!

And the halacha is not like him.

Rif Megillah 15b {Megillah 24b continues; Rosh haShana 28b; Sotah 38a}

15b

{Megillah 24b, Mishna, continues}

ציפה זהב ונתנה על בית אונקלי הרי זה דרך החיצונים

If he covers it {the tefillin} with gold and places it on his sleeve, this is the way of outsiders.

Gemara:

אמר רבי יהושע בן לוי ידיו בהקניות לא ישא את כפיו
תניא נמי הכי ידיו בהקניות לא ישא את כפיו עקומות ועקושות לא ישא את כפיו:

Rabbi Yehoshua ben Levi said: If his hands are covered with white patches, he should not lift up his hands.
A brayta also says so: If his hands are covered with white patches {/eruptions}, he should not lift up his hands. If they are bent or crooked, he should not lift up his hands.

א"ר אשי חיפני ובישני לא ישא את כפיו
תנ"ה אין מורידין לפני התיבה לא אנשי חיפה ולא אנשי בית שאן ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לעיינין אלפין ולאלפין עיינין

Rav Ashi said: Someone from Chaifa and someone from Bet Shean should not lift up his hands.
A brayta also says so: The residents of Chaifa, or Bet Shean, and of Tevonin do not go before the lectern {as a shliach tzibbur} because they read their Ayins and Alephs and their Alephs as Ayins.

אמר רב הונא זבלגן לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר:
תניא נמי הכי סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר
והא ההוא דהוה בשיבבותיה דר' יוחנן ונשא את כפיו ההוא דש בעירו הוה:

Rav Huna said: One whose eyes drip may not lift up his hands, and if people in his area are used to him, it is permitted.
A brayta also says so: A man blind in one of his eyes may not lift up his hands, and if people in his area are used to him, it is permitted.
And the one who was in the area of Rabbi Yochanan who lifted up his hands, people in his area were used to him.

רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות איסטיס.
תנא אם רוב אנשי אותה העיר מלאכתן בכך מותר:

"Rabbi Yehuda says: Even one whose hands are dyed with wood or madder root":
A tanna taught: If the majority of the people in that city work with that, it is permitted.

גרסינן בראש השנה בפרק ראוהו בית דין
מניין לכהן שעלה לדוכן שלא יאמר הואיל וניתנה לי רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון אלהי אבותיכם יוסף עליכם
ת"ל לא תוסיפו על הדבר
ואמרי' התם דאילו מתרמי ליה ציבורא אחרינא הדר מברך
ושמעינן מינה דכהן דפריס ידיה בחדא דוכתא ואזל לדוכתא אחריתי ואשכח ציבורא דלא מטו לברכת כהנים כד מטו לברכת כהנים פריס להו ידיה ושפיר דאמי:

We learn in Rosh Hashana, in perek Rauhu Bet Din {28b}:
How do we know that a kohen who gets up to duchen {to give birkat kohanim}, that he should not say, "Since permitted was given to me to bless Israel, I will add a blessing of my own, such as {Moshe's blessing in Devarim 1:11} אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם, " the God of your fathers make you so many more as ye are." Therefore it informs us {Devarim 4:2}

ב לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת ה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם.

2 Ye shall not add unto the word which I command you, neither shall ye diminish from it, that ye may keep the commandments of the LORD your God which I command you.

And we say over there that if he happens upon another congregation, he once again blesses.
And we deduce from this that a kohen who spreads out his hands in one place, and goes to another place which did not yet reach birkat kohanim, when they read birkat kohanim, he spreads his hands out for tham {as well} and it is fine.

גרסינן בסוטה בפרק שביעי
ואלו נאמרין בלשון הקדש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וכו'
ואמרי' בגמרא ת"ר כה תברכו בלשון הקדש וכו'
כה תברכו בעמידה כה תברכו בנשיאות כפים
כה תברכו בשם המפורש יכול אף בגבולין ת"ל ושמו את שמי במקום ששמי שם דכתיב לשום (את) שמי שם
כה תברכו פנים כנגד פנים כה תברכו בקול רם:

We learn in the seventh perek of Sotah {38a}:
"And these are said in Hebrew: reading {the Torah}, parshat Bikkurim {first fruits}, Chalitza, blessings and curses, the blessing of kohanim, etc."
And we say in the gemara:
The Sages learnt {in a brayta}: {Bemidbar 6}: "So shall you bless" - in Hebrew.
So shall you bless - while standing. So shall you bless - with lifting of hands. So shall you bless - with the Ineffable Name. Perhaps also {with the Ineffable Name} outside of the Temple? Therefore it informs us {Bemidbar 6:27}:

כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם. {ס}

27 So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them.' {S}

meaning in the place where My Name is there, for it is written {I Kings 11:36}:

לו וְלִבְנוֹ, אֶתֵּן שֵׁבֶט-אֶחָד--לְמַעַן הֱיוֹת-נִיר לְדָוִיד-עַבְדִּי כָּל-הַיָּמִים לְפָנַי, בִּירוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.

36 And unto his son will I give one tribe, that David My servant may have a lamp alway before Me in Jerusalem, the city which I have chosen Me to put My name there.

So shall you bless - face to face.
So shall you bless - with a loud voice.

אמר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים לאחד אינו קורא
מ"ט אמור להם לשנים ולא לאחד
וכן הלכתא:

Abaye said: We have a tradition: To two you call "Kohanim," to one you do not call.
What is the reason? {Starting Birkat Kohanim, in Bemidbar 6:23}

כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. {ס}

23 'Speak unto Aaron and unto his sons, saying: On this wise ye shall bless the children of Israel; ye shall say unto them: {S}

{which is plural}
To two and not to one.
And so is the halacha.

תני אבא בריה דרבי בנימין בר חייא עם שאחורי כהנים אינם בכלל ברכה
א"ר חסדא אין כהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור
אמר ר' זירא אמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין הכהנים רשאין להתחיל ברכה עד שיכלה הדבור מפי הקורא ואין הציבור עונין אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת עד שתכלה אמן מפי הצבור ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואין הכהנים רשאין לעקור רגליהם עד שיגמור ש"צ שים שלום
וצריכין הכהנים לשאת ידיהם כנגד כתפותיהם
כדתנן במדינה נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהם חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ:

Abba son of Rabbi Binyamin bar Chiyya taught {tnei}: The people behind the kohanim are not included in the blessing.
Rav Chisda said: The kohanim are not permitted to make a fist of their fingers until they turn their faces from the congregation.
Rabbi Zera cited Rav Chisda: The caller is not permitted to call "Kohanim!" until Amen finishes from the mouth of the congregation, and the kohanim are not permitted to begin the blessing until the saying finishes from the mouth of the caller, and the congregation do not answer Amen until the blessing finishes from the mouth of the kohanim, and the kohanim do not begin another blessing until Amen finishes from the mouth of the congregation, and the kohanim are not permitted to turn their faces from the congregation until the shliach tzibbur begins "Sim Shalom," and the kohanim are not permitted to uproot their legs until the shliach tzibbur finishes "Sim Shalom."
And the kohanim need to lift their hands on level with their shoulders. And it taught {in a Mishna}: In the medina {outside the Temple} they lifted their hands on level with their shoulders, and in the Temple, over their heads, except for the Kohen Gadol who did not lift his hands higher than the tzitz {mitre}.

אמר ריב"ל כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אין מתברך שנאמר ואברכה מברכך:
ואמר ריב"ל כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי
ואמר ריב"ל כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה
תני ר' הושעיא לא שנו אלא שלא עקר את רגליו אבל עקר את רגליו עולה
וכן הלכה
ואע"ג דלא מטי ליה לדוכן אלא לאחר עבודה

Rabbi Yehoshua ben Levi said: A kohen who blessed is blessed, and who does not bless is not blessed, for it is stated {Bereishit 12:3} "And I will bless those who bless thee."
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: Any kohen who does not arise to duchen violates three positive commandments:
{Bemidbar 6}: "So shall you bless."
{Bemidbar 6:23}: "Ye shall say unto them."
{Bemidbar 6:27}: "So shall they put My name."
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: Any kohen who does not arise to duchen may not arise {to duchen} later, for it is written {Vayikra 9:22}

כב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.

22 And Aaron lifted up his hands toward the people, and blessed them; and he came down from offering the sin-offering, and the burnt-offering, and the peace-offerings.

Just as by there it refers to the {Temple} service, so too over here it refers to the {blessing og the Temple} service {must he ascend to bless}.

Rabbi Hoshaya taught: They only learned this {that he must ascend at that point} where he did not uproot his legs, but if he did uproot his legs, he may ascend.
And so is the halacha, even though he did not reach the place to duchen until after the Avodah {in Shemoneh Esrei}.

ואמר ר' שמעון בן פזי כל כהן שלא נטל את ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה'

And Rabbi Shimon ben Pazi said: Any kohen who did not wash his hands should not lift up his hands, for it is stated {Tehillim 134}:

ב שְׂאוּ-יְדֵכֶם קֹדֶשׁ; וּבָרְכוּ, אֶת-ה.

2 Lift up your hands to the sanctuary, and bless ye the LORD.

{interpreted as "lift up your hands in holiness"}

Rif Megillah 15a {Megillah 24a; Yerushalmi Moed Katan; Bavli Megillah 24b}

15a

{Megillah 24a}
Mishna:

המפטיר בנביא הוא פורס על שמע [והוא עובר לפני התיבה ונושא את כפיו] אם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו.
קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו:
פוחח פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו
סומא פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה (ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו)
ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע

The one who reads the haftara from the Navi is the one who is pores on Shema {say, the first beracha on Shema, yotzer or, etc.}, [and he comes before the lectern {for Chazarat haShatz}, and lifts up his hands {birchat kohanim} and if he is a minor, his father or teacher come before the lectern in his place.
A minor may read from the Torah and translate, but is not pores on Shema, nor does he come before the lectern of lift his hands.
Someone with torn clothing {such that his legs are exposed} may be pores on Shema and translate {the Torah in public} but may not read from the Torah nor may he lift his hands.
A blind person may be pores on Shema and translate, but may not read from the Torah (*nor may he come before the lectern nor may he lift his hands).
Rabbi Yehuda says: Anyone who did not see the celestial lights in his days may not be pores on Shema {which involves saying Yotzer Or).

גרסינן בחולין בפירקא קמא
תנו רבנן נתמלא זקנו ראוי להיות ש"צ ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו:

We learn in the first perek of Chullin: The Sages learnt {in a brayta}: If his beard is filled out, he it fitting to be the agent of the congregation {shliach tzibbur} and to come before the lectern and raise his hands.

המפטיר בנביא הוא פורס על שמע.
מאי טעמא אמר רב פפא מפני הכבוד
רבא בר שימי אמר משום אינצויי:

"The one who reads the haftara from Navi is the one who is pores on Shema":
What is the reason?
Rav Pappa said: Because of the honor.
Rava bar Shimi said: To avoid fighting.

פוחח פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה וכו':
פירש פוחח מי שבגדיו קרועים וכתפיו וזרועותיו ערומות שנמצא בגדו שעליו כעין אזור תחת אצילי ידיו ולמטה כגון זה נקרא פוחח
כדכתיב ופתחת השק מעל מתניך
ומתרגמין תיזיל ותיסר שקא על חרצך
וכתיב ויעש כן הלוך ערום ויחף
ויאמר ה' כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף
ומתרגמינן ואמר ה' כמה דאזל עבדי ישעיהו פוחח ויחף
הא למדת שהפוחח הוא החוגר חגור על מתניו ומניח כתיפיו וזרועותיו פרועות
ובירושלמי סוף משקין אמרינן מת לו מת קורע מת לו מת אחר מרחיק ג' אצבעות וקורע שלמו מלפניו מתחיל מאחריו שלמו מלמעלה מתחיל מלמטה שלמו אלו ואלו ר' חייא בר אבא דמן יפו אמר נעשה כפוחח:

"One who is pocheiach {with torn clothing} may be pores on Shema and translate {Torah} but does not read the Torah...":
The explanation of pocheiach is one whose clothing is torn, and his shoulders and arms are exposed, such that his clothing upon his appears like a girdle {/belt} under his elbows and below -- such as this is called a pocheiach as is written {Yeshaya 20:2}

ב בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר ה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף. {ס}

2 at that time the LORD spoke by Isaiah the son of Amoz, saying: 'Go, and loose the sackcloth from off thy loins, and put thy shoe from off thy foot.' And he did so, walking naked and barefoot. {S}

And we translate, "Go, and loose the sackcloth from off thy loins."
And it is written {same verse} וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף {And he did so, walking naked and barefoot} {and the next verse}

ג וַיֹּאמֶר ה, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף--שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת, עַל-מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ.

3 And the LORD said: 'Like as My servant Isaiah hath walked naked and barefoot to be for three years a sign and a wonder upon Egypt and upon Ethiopia,

and we translate: "Hashem said, just as my servant Isaiah goes pocheiach and barefoot."
Thus this teaches you that pocheiach is one who is who who has a girdle on his loins and leaves his shoulders and arms bare {or perhaps, loose}.

And in Yerushalmi at the end of Mashkin {which is the first perek of Moed Katan} we say: If someone of his dies, he tears {kriya}; if another of his died, he distances {in his clothing} three finger widths and tears. If he finished {tearing} on his front {of his clothing} he begins on the back; if he finished his upper clothing, he begins below; if he finished these and these, Rabbi Chiyya bar Abba from Yaffo said: He should be like a pocheiach.


{Megillah 24b}

ר' יהודה אומר אף מי שלא ראה מאורות מימיו וכו':
וקי"ל כרבנן דאמרי סומא פורס על שמע ואע"פ שלא ראה מאורות מימיו דהא אית ליה הנאה מיניה כי ההוא מעשה דרבי יוסי דאמר פעם אחת הייתי הולך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה אמר לי כל זמן שאבוקה זו בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים:

"Rabbi Yehuda said: Even {we had earlier, Anyone} one who has never seen celestial lights in his life...":
And we establish like the Sages, who say that a blind man may be pores on Shema {saying the first blessing, yotzer or}, even though he never saw lights in his days, for he still derives benefit from it, like that incident of Rabbi Yossi, who said: "One time I was walking if the dark of night and I saw a blind man with a torch in his hand. I said to him: This torch, for what it is? He said to me: So long as this torch is in my hand, people see me and save me from the pits, thorns, and thistles.

Mishna:

כהן שיש בידו מומין לא ישא את כפיו
רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות איסטיס וקוצה לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו
האומר איני עובר לפני התיבה בצבועים אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו ועל פס ידו הרי זה דרך מינות

A kohen who has on his hand blemishes should not raise his hands {for birchat kohanim}.
Rabbi Yehuda says: Even one whose hands are dyed with wood or madder roots should not lift up his hands, because the people stare at them.
If one says: I will not go before the lectern {as a shliach tzibbur} with dyed {clothing}, even with white clothing he may not go up. {I will not go} with a sandal, he may not go up even barefoot. If one makes his tefillin {shel rosh} round, it is a danger and there is no mitzvah. If he places it {the tefillin} on his forehead or on the palm of his hand, this is the way of heresy.

Rif Megillah 14b {Gittin 59b continues; Gittin 60a; Sotah 39b; Sotah 39a}

14b

{Gittin 59b continues}

אמר אביי נקיטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה
ואמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן קורא
כלומר במקום לוי ודוקא אותו כהן שקרא ראשון הוא שקורא שנית במקום לוי
דאמר ר' יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגם משפחת ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם

Abaye said: We have a tradition that if there is no kohen, the cycle is broken. And Abaye said: We have a tradition that if there is no levi, a kohen reads. That is to say, in place of the levi. And this is specifically the same kohen who read first, he is the one who reads second in place of the levi. For Rabbi Yochanan said: A kohen does not read after a kohen because of the implication of fault in the lineage of the first one {kohen}. A levi does not read after a levi because of implication of fault for both of them {either that the first was not really a levi so the second is a fix, or the second is not really a levi but rather a yisrael}.

{Gittin 60a}

שלחו ליה בני גלילא לר' חלבו אחריהם מי קורא לא הוה בידיה
אתא שיילה לרבי יצחק נפחא א"ל אחריהן קורא תלמיד חכם הממונה פרנס על הצבור ואחריהן תלמיד חכם הראויין למנותן פרנסין על הצבור ואחריהן בני ת"ח שאביהן ממונין על הצבור ואחריהם ראשי כנסיות וכל אדם:

The residents of Galila {Galil} sent to Rabbi Chelbo: After them {kohen and levi}, who reads? He did not have {the answer} in hand. He went and asked Rabbi Yitzchak Nafcha. He said to him: After them reads a talmid chacham who was appointed parnas over the community, and after them a talmid chacham worthy of being appointed parnas over the community, and after them, children of talmidei chachamim who their father was appointed over the community, and after them the leaders of the synagogues and {afterwards} everyone.

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין קורין בחומשין בבהכ"נ מפני כבוד הצבור:

Rabba and Rav Yosef both say: We do not read {at the bima} from Chumashim {which are scrollls containing an individual one of the five books of Torah, rather than all five} because of honor of the congregation.

גרסינן בפרק שלשה שאכלו כאחד
אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנא' גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו
א"ר שמעון בן פזי מנין למתרגם שלא יגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול
ממשמע שנאמר יעננו איני יודע שבקול אלא מה תלמוד לומר בקול בקולו של משה
תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אינו יכול להגביה קולו כנגד הקורא ימעיך קולו ויקרא:

We learn in perek shelosha sheAchlu keEchad {Berachot perek 7: 45a}:
Rav Chanan bar Abba said: How do we know that one who answers {amen} should not raise his voice higher than that of the one making the blessing? For it is written {Tehillim 34:4}

ד גַּדְּלוּ לַה אִתִּי; וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.

4 O magnify the LORD with me, and let us exalt His name together.

Rabbi Shimon ben Pazi said: How do we know that the translator should not raise his voice higher than the reader? For it is written {Shemot 19:19}:

יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

19 And when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.

From the implication of the statement "He answered," would I not know that it was with a voice? Rather, what is it teaching by stating "with a voice?" With the voice {corresponding to that} of Moshe.
A brayta also says so: The translator is not allowed to raise his voice higher than than of the reason. And if he {the translator} is unable to raise his voice to match that of the reader, the reader should lower his voice and read.

גרסינן בסוטה בפ' ואלו נאמרין בכל לשון
אמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור
ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה פסוק מפי הקורא
ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר עד שיכלה התרגום מפי המתרגם

We learn in Sotah, in perek veEilu neEmarin bechol lashon {perek 7, Sotah 39b}:
Rav Chisda said: The reader is not permitted to read from the Torah until "Amen" finished from the mouth of the congregation. And the translator is not permitted to translate until the verse is finished from the mouth of the reader. And the reader is not permitted to read another verse until the translator finishes from the mouth of the translator.

וגרסינן (בה) בפירקא קמא
אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלהים מפורש
ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא
מפורש זה תרגום
ושום שכל אלו הפסוקים
ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים
ואמרי לה אלו המסורת
אמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המפטיר אינו מפטיר עד שיגלל ספר תורה

And we read in the first perek {Megillah 3a}:
Rav Ika bar Avin cited Rav Chananel who cited Rav: What is meant by {Nechemiah 8:8}:

ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים, מְפֹרָשׁ; וְשׂוֹם שֶׂכֶל, וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא. {ס}

8 And they read in the book, in the Law of God, distinctly; and they gave the sense, and caused them to understand the reading. {S}

וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים - This is the Scriptures.
מְפֹרָשׁ - this is the Targum {translation}.
וְשׂוֹם שֶׂכֶל - these are the verse {divisions}.
וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא - these are the disjunctive cantillations. {according to one reading of this}
and some say, these are the masoretic notes {or perhaps masorah as written text as opposed to read text}.

גרסינן בפרק מאימתי
אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא
רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא
בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מאי תיקו

We learn in perek MeEimatai {Berachot perek 1}:
Rabbi Chiyya bar Ami cited Ulla: What is meant by {Yeshaya 1:28}:

כח וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים, יַחְדָּו; וְעֹזְבֵי ה, יִכְלוּ.

28 But the destruction of the transgressors and the sinners shall be together, and they that forsake the LORD shall be consumed.

This is he who leaves the sefer Torah while it is open and exits.
Rabbi Abahu would leave between one aliyah and the next.
Rav Pappa inquired: Between one verse and the next, what?
The question stands.

וגרסינן בפרק ואלו נאמרין בכל לשון
אמר ר' תנחום אריב"ל אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ושמואל אמר עד שיצא ולא פליגי הא דאיכא פיתחא אחרינא והא דליכא פיתחא אחרינא
אמר רבא בר אהינא אסברא לי אחרי ה' אלהיכם תלכו

פירש גאון וששאלתם הא דאמר ר' תנחום אריב"ל וכו' מאי שינטל ומאי שיצא דברים הללו שאמר שמואל במקום שאין מניחין ספר תורה בבהכ"נ אלא מצד בהכ"נ או שיש עמו במבוי בית ששומרין ספרי תורה ור' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי בכל מקום קאמר כששליח צבור אומר עושה שלום אחרי גמירת התפלה אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ס"ת להצניעו והוסיף שמואל כי במקום שמוציאין אותו מבית הכנסת להצניעו אין רשאין לצאת עד שיצא ויהלכו אחריו ויעשו לו הדור דאמר רבא בר אהינא אסברא לי אחרי ה' אלהיכם תלכו לעכבו לס"ת עד דנפיק והוו אחוריה ולא ניפקו מקמיה ואי איכא פיתחא אחרינא רשאין:

And we learn in perek veElu NeEmarin bechol lashon {Sota 39b}:
Rabbi Tanchum cited Rabbi Yehoshua ben Levi: The congregation is not permitted to leave until the sefer Torah is taken, and Shmuel said until it leaves, and they do not argue. Here {where it is taken up} is where there is another entrance, and here {where they wait for it to leave} is where there is no other entrance.
Rava bar Ahina said: I will explain it thus: {Devarim 13:5}:

ה אַחֲרֵי ה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן.

5 After the LORD your God shall ye walk, and Him shall ye fear, and His commandments shall ye keep, and unto His voice shall ye hearken, and Him shall ye serve, and unto Him shall ye cleave.

{only after Hashem, or in this case Hashem's Torah leaves, can you go}.

The Gaon explains: And this that you asked: This that Rabbi Tanchum cited Rabbi Yehoshua ben Levi ... what is meant that it is taken and what is meant that it leaves? These words that Shmuel said was in a place where they do not leave a sefer Torah in the synagogue but rather on the side of the synagogue or that it has in the shared alleyway a house where they guard Torah scrolls. And Rabbi Tanchum citing Rabbi Yehoshua ben Levi was talking everywhere, when the shliach tzibbur says "Oseh haShalom" after the end of Shemoneh Esrei, the congregation is not permitted to leave until the sefer Torah is taken to hide it away, and Shmuel adds that in a place where they take it out of the synagogue to hide it away, they {the congregation} are not permitted to leave until it leaves, and they should go after it and thus give it glory, for Rava bar Ahina said that it was explained to him as אחרי ה' אלהיכם תלכו - "After Hashem your God, you should go" - to stop for the sefer Torah until it leaves, and go after it, rather than leaving from before it -- and if there is another exit, they are permitted.

וגרסינן תו התם אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנא' וכפתחו עמדו כל העם
ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד
ר' זירא אמר רב חסדא מהכא ואזני כל העם אל סה"ת
וקשיא לן ההיא דברכות רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו
וכתב בעל הלכות והנ"מ דאיכא י' דצייתין לס"ת אבל ליכא י' דצייתין לא ורבוותא אחריני פריקו להאי קושיא וקאמרו דוקא כגון רב ששת דתורתו אומנתו אבל כ"ע לאו ומסתברא כותייהו

And we learn further over there {Sotah 39a}:
Once the sefer Torah is opened {either meaning physically opened, restricting this to within an aliyah, or begun, meaning even between aliyot}, it is forbidden to discuss, even a matter of halacha, for it is written {Nechemiah 8:5}:

ה וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל-הָעָם, כִּי-מֵעַל כָּל-הָעָם הָיָה; וּכְפִתְחוֹ, עָמְדוּ כָל-הָעָם.

5 And Ezra opened the book in the sight of all the people--for he was above all the people--and when he opened it, all the people stood up.

And in this context, "standing" is nothing but silence, for it is written {Iyyov 32:16}

טז וְהוֹחַלְתִּי, כִּי-לֹא יְדַבֵּרוּ: כִּי עָמְדוּ, לֹא-עָנוּ עוֹד.

16 And shall I wait, because they speak not, because they stand still, and answer no more?

Rabbi Zera cited Rav Chisda: From here {in the same context, in Nechemiah 8:3}:

ג וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם, מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם--נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, וְהַמְּבִינִים; וְאָזְנֵי כָל-הָעָם, אֶל-סֵפֶר הַתּוֹרָה.

3 And he read therein before the broad place that was before the water gate from early morning until midday, in the presence of the men and the women, and of those that could understand; and the ears of all the people were attentive unto the book of the Law.

And it is difficult for us this in Berachot {daf 8} that Rav Sheshet turned away his face {from the reading of the Torah} and learned {garis}, saying, "us with ours and they with theirs." {each occupying themselves with their own type of learning}

And the Baal Halachot Gedolot wrote that these words {that one may turn away and learn, as Rav Sheshet} is where there are ten paying attention to the sefer Torah, but if there are not ten paying attention, no.

And other {post-Talmudic} Sages resolve this difficulty and say that specifically one such as Rav Sheshet whose Torah was his profession, but not the whole world, and it is logical like them.

Rif Megillah 14a {Megillah 24a continues; Yoma 68b; Yoma 70a; Megillah 32b; Yerushalmi; Tosefta; Gittin 59b}

14a

{Megillah 24a continues}

ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד.
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן

And if the three {verses in Navi} were in three separate parshiyot {separated by petucha or setuma}, he reads them one at a time {before the translator translates each one}.
And how much may he skip? Such that the translator does not need to pause.

Gemara:

הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים
הני ג' כנגד מי כנגד תורה נביאים וכתובים

ואם היו שלשתן שלש פרשיות
כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם
כי כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה' כגון אלו קורין אחד אחד:

"If one reads from the Torah, he should not read less than three verses":
These three correspond to what? They correspond to Torah, Neviim, and Ketuvim.

"And if the three {verses in Navi} were in three separate parshiyot {separated by petucha and setuma}":
Such as {Yeshaya 52:3-5}:

ג כִּי-כֹה אָמַר ה, חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם; וְלֹא בְכֶסֶף, תִּגָּאֵלוּ. {ס}	3 For thus saith the LORD: Ye were sold for nought; and ye shall be redeemed without money. {S}
ד כִּי כֹה אָמַר ה אלקים, מִצְרַיִם יָרַד-עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם; וְאַשּׁוּר, בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ.	4 For thus saith the Lord GOD: My people went down aforetime into Egypt to sojourn there; and the Assyrian oppressed them without cause.
ה וְעַתָּה מַה-לִּי-פֹה נְאֻם-ה, כִּי-לֻקַּח עַמִּי חִנָּם; מֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ נְאֻם-ה, וְתָמִיד כָּל-הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ.	5 Now therefore, what do I here, saith the LORD, seeing that My people is taken away for nought? They that rule over them do howl, saith the LORD, and My name continually all the day is blasphemed.

{which also has a setuma before it} {Ritva notes these are not three separate parshiyot, but suggests they are three different subjects. I have my own, other, thoughts on the matter}.

מדלגין בנביא ואין מדגלין בתורה
הנ"מ בשני ענינים אבל בענין אחד מדלגין ואע"פ שהן מרוחקין זה מזה כגון אחרי מות ואך בעשור

"We skip in Navi but do not skip in Torah":
These words are by two different subjects, but within a single subject, we skip, even though they are distant from one another, such as Acharei Mot {Vayikra 16:1} and Ach BeAsor {Vayikra 23:27} {both about Yom Kippur}.

ובנביא מדלגין אפי' בשני ענינים וזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן
כלומר שלא שהה בדילוג אלא בכדי שלא ישלים התורגמן אותו פסוק
ותניא נמי הכי מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינים וכאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן
ואין מדלגין מנביא לנביא
ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא יהא מדלג מסוף הספר לתחלתו:

And in Navi, they skip even between two subjects, and in either case, it is so long such as the translator does not have to pause.
That is to say, that he does not wait as a result of this skipping except so long as the translator has not yet completed that verse.
And a brayta also says so: They skip in Torah within the same subject, and in Navi between two subjects, and in either case it is so long as the translator need not pause. And they do not skip from one book of Navi to another book of Navi, and in the Navi of the 12 Prophets {Trei Asar}, they skip {from one Navi within there to another}, so long as he does not skip from the beginning of the book to its beginning.

גרסי' בפרק בא לו כהן גדול לקרות וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור לחודש שבחומש הפקודים קורא על פה
אמאי תגלל ספר תורה עד דמטי לחומש הפקודים ונקרי ביה
אמר רב ששת זאת אומרת אין גוללין ספר תורה בצבור מפני כבוד הצבור
וניתי ס"ת אחריני וניקרי ביה
רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון
והנ"מ חד גברי בתרי ספרי הוא דהוי פגמא אבל תלתא גברי בתלתא ספרי כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת לא הוי פגמא

We learn in perek Ba Lo Kohen Gadol {Yoma perek 7, in the first Mishna, Yoma 68b},
"He should read and roll closed the sefer Torah, and place it in his bosom {/lap}, and says, "More than what I read before you is written here," and "BeAsor LaChodesh" in Bemidbar {perek 29} he reads by heart."
{Yoma 70a}
Why? Let him roll the sefer Torah until he gets to Bemidbar and read from it?
Rav Sheshet said: This tells us that we do not roll a sefer Torah in public because of the honor of the congregation.
And let them bring another sefer Torah and read from it?
Rav Huna bar Yehuda said: Because of the implication that the first sefer Torah was pasul.
And these words are by one man with two sifrei Torah, where there is implication that it was pasuk, but three men with three sifrei Torah, such as Rosh Chodesh Tevet which falls on Shabbat, there in no implication of pesul.

{Megillah 32b}

אמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה

Ulla said: Why do they say that one who reads from the Torah should not assist the translator? So that they should not say that the Targum {translation} is written in the Torah.

ירושלמי
רבי שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזא בר אינש דקאי ומתרגם סמוך לעמודא
א"ל אסור לך כשם שנתנה תורה באימה כך אנו צריכים לנהוג בה אימה
ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חמא חזנא קאים ומתרגם ולא קאים בר נש תחותוהי א"ל כשם שנתנה תורה ע"י סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה ע"י סרסור
על ר' יהודה בן פזי ועבד בו שאלה קמיה אנכי עומד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר ה'
א"ר חגי ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חמא חד סופר מושיט תרגומא מן גו ספרא
אמר ליה אסור לך דברים שנאמרו בפה בפה בכתב בכתב.

Yerushalmi:
Rabbi Shmuel bar Yitzchak entered a synagogue. He saw a person stand and translate while leaning against the lectern. He said to him: This is forbidden for you. Just as the Torah was given in awe, so too we need to deal with it in awe.
Rabbi Shmuel bar Yitzchak entered a synagogue. He saw the chazzan get up and translate, and no other person stood in his stead {Ran has girsa: translating}. He said to him: Just as the Torah was given via an intermediary, so too must we deal with it via an intermediary. {This either means that the chazzan should not be the translator, or else -- see below in the Tosefta about a chazzan called up should have another chazzan for him.}
Rabbi Yehuda ben Pazi entered into this and made into a question {and answer}:
{Devarim 5:5}

ה אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-ה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר ה: כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר. {ס}

5 I stood between the LORD and you at that time, to declare unto you the word of the LORD; for ye were afraid because of the fire, and went not up into the mount--saying: {S}

{from which we know that there must be an intermediary}

Rabbi Chaggai said: Rabbi Shmuel entered a synagogue, and saw someone {a sofer} read the Targum from out of a book. He said to him: It is forbidden to you. Things which are said by heart, by heart; from text, from text.

תוספתא
בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב ואפילו שבעה פעמים
קטן מתרגם על ידי גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך
ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו
חזן העומד לקרות אחר עומד ומחזן עליו עד שיקרא
כיצד זקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש וכשהכהנים נושאים כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש וכשמניחין התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש וחזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי כהנים שנאמר ותקהל העדה אל פתח אהל מועד:

Tosefta:
The people in a synagogue who only have one person to read, he should stand and read, then sit, then stand and read, then sit, even seven times.
A minor may translate for an adult {who reads} but it is nor honor to the adult that he translates for a minor {who reads}, for it is written {Shemot 7:1}:

א וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.

1 And the LORD said unto Moses: 'See, I have set thee in God's stead to Pharaoh; and Aaron thy brother shall be thy prophet.

The head {leader} of the synagogue of the shliach tzibbur of the synagogue should not read until others tell him "read," for they shouldn't distribute it to themselves.
If the chazzan {shliach tzibbur} of the synagogue stands to read, someone else should stand and be a chazzan upon him until he reads.

How so? The elders sit with their faces towards the people and their backs towards the holy {the ark}, and when the kohanim lift their hands, their faces are towards the people and their backs are towards the holy, and when they place the ark {in the street, the elders} they face the people and their backs are towards the holy. And the shliach tzibbur and all the nation, their faces are towards the kohanim, for it is written {Vayikra 8:4}:

ד וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה אֹתוֹ; וַתִּקָּהֵל, הָעֵדָה, אֶל-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.

4 And Moses did as the LORD commanded him; and the congregation was assembled at the door of the tent of meeting.

אין פותחין פתחי בית הכנסת אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שפתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה:

We only open the openings of synagogue to the east, for so we find by the temple that it opened to the east, for it is written {Bemidbar 3:38}:

לח וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ, לְמִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת.

38 And those that were to pitch before the tabernacle eastward, before the tent of meeting toward the sunrising, were Moses, and Aaron and his sons, keeping the charge of the sanctuary, even the charge for the children of Israel; and the common man that drew nigh was to be put to death.

גרסינן בפרק הניזקין אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום וכו' כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ותניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון

We learn in perek haNizakin {Gittin 59b}: These things are done for the ways of peace ... The kohen reads first and after him the Israelite, and they learnt {in a brayta}: {Vayikra 21:8}

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

For any matter of holiness, to begin first, to bless first, to take a choice portion first.

Rif Megillah 13b {Megillah 23b continues; Yerushalmi; 24a}

13b

{Megillah 23b, Mishna continues}

ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן:

Nor {without ten present} do they {the kohanim} lift up their hands, nor do they read from the Torah, nor read the haftara from the Navi, nor do they make a Maamad and Moshav {during the burial of the dead, a practice of stopping and comforting the mourners seven times}, nor do they say the blessing of mourners and the comfort of mourners {forming the row in the cemetery}, nor the blessing of bridegrooms {sheva berachot}, nor do they make a mezuman using the Divine Name, with less than ten. And by lands {redemption of land sanctified to Hekdesh, they assess the value} with nine and a kohen, and {assessing the value} of a man in the same way.

Gemara:

מנה"מ א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל
כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה:

From where do we know these words?
Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: It states in the verse {Vayikra 22:32}:

לב וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה, מְקַדִּשְׁכֶם.	32 And ye shall not profane My holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am the LORD who hallow you,

any matter of holiness, there shall be no less than ten.

ואין עושין מעמד ומושב
מ"ט כיון דבעו למימר עמדו יקרים עמדו שבו יקרים שבו בבציר מעשרה לאו אורח ארעא:

"Nor do they make a Maamad and Moshav":
What is the reason? Since they need to say "arise, honored ones, arise," "sit, honored ones, sit." With less than ten, it is not the way of the land {normal practice}.

ירושלמי
אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר
אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר
אין נושאין את כפיהן פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר
אין מפטירין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר
ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו:

Yerushalmi:
They are not "pores" on Shema {taken usually to mean the first bracha of Shema, barchu, kaddish, etc.} with less than ten, and if they began with ten and some of them left, they still complete it.
They do not say Chazarat haShatz with les then ten. If they began with ten and some of them left, they still complete it.
They do not lift up their hands {for birchat kohanim} with less than ten. If they began with ten and some of them left, they still complete it.
They do not read the haftara from Navi with less than ten. If they began with ten and some of them left, they still complete it.
And on all of them, he {the verse} says: {Yeshaya 1:28}:

כח וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים, יַחְדָּו; וְעֹזְבֵי ה, יִכְלוּ.

28 But the destruction of the transgressors and the sinners shall be together, and they that forsake the LORD shall be consumed.

אין אומרין ברכת אבלים וברכת חתנים
מאי ברכת אבלים ברכת רחבה
דא"ר יצחק א"ר יוחנן ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין ברכת אבלים בי' ואבלים אינם מן המנין:
ואין מזמנין על המזון
מ"ט כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא

"They do not say the blessing of mourners nor the blessing of bridegrooms {with less than ten}":
What is the blessing of mourners? The blessing of the street {rechava - people would provide the mourners with refreshments on the street as they came back from the funeral}. For Rabbi Yitzchak cited Rabbi Yochanan: The blessing of bridegrooms is with ten, and the bridegroom is part of the count, while the blessing of mourners is with ten, and the mourners are not part of the count.

"Nor do they make a mezuman on food {with Hashem's name, with less than ten}":
What is the reason? Since they need to say nevareich leilokeinu {to our God}, with less than ten, it is not the custom {way of the land}.

{Megillah 24a}
Mishna:

הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא לתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה

If one reads from the Torah, he should not read less than three verses, nor should he read for the translator {at a time} more than a single verse, and in Navi, three.

Rif Megillah 13a {Megillah 22b - 23a; Yerushalmi; 23b}

13a
{Megillah 22b}

ראשי חדשים ומועד קורין ד':

Rosh Chodesh and {chol ha}Moed, four read.

א"ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אא"כ נענה כיהושע שנאמר ויאמר ה' אל יהושע קום לך
אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דכי נפלי אאפייהו דמצלי אצלויי:

Rabbi Eleazar said: A prominent person is not permitted to fall on his face {Ran explains: in public, and pray on their behalf} unless he is answered {certain of being answered}, like Yehoshua, for it is written {Yehoshua 7:10}:
"The LORD said to Joshua, "Stand up! What are you doing down on your face?"

R' Chiyya son of Rav Huna said: I have seen Abaye and Rava fall on their faces when praying.

זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ארבעה ביום טוב חמשה וכו'
זה הכלל סימנא בעלמא הוא דלא תימא יום טוב ומועד כי הדדי נינהו אלא נקוט האי כללא בידך כל דטפי מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירה בראשי חדשים ובמועד דאיכא קרבן מוסף ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביוה"כ דענוש כרת ששה בשבת דאיסור סקילה שבעה

"This is the general rule: whatever has Mussaf and is not Yom Tov, four read; on Yom Tov, 5; etc...":
This general rule is a mere mnemonic, so that you should not say that Yom Tov and Chol haModel are together in the number of readers, but rather seize this rule in your hand: whatever has more matters than its fellow has more people {reading}. On Rosh Chodesh and Chol haMoed, where there is the mussaf sacrifice, there are four. One Yom Tov, where labor is forbidden, there are 5; on Yom Kippur which was a penalty of being cut off {by heaven}, 6. On Shabbat where the prohibition is punished by stoning, 7.

ת"ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור
איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין
רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה
והלכתא עולה דאמרינן בפרק בני העיר ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד קורא מכי תשא עד ועשית כיור נחשת והיינו מפטיר אלמא מפטיר עולה למנין ז' וכן הלכה.

The Sages learnt {in a brayta}: All count towards the seven {to be called up}, even a minor and even a woman, but the Sages said that a woman should not read from the Torah because of honor of the congregation.
It was a question to them: Maftir {which is an additional reading over the first count, where this person reads from the Torah and then from the haftara}, does it count towards the required number?
Rav Huna and Rav Yirmeya bar Abba: One said it counts and one said it does not count.
And the halacha is that it counts, for we say in perek Benei HaIr {Megillah 30a}: Rosh Chodesh Adar which falls in Tetzaveh:
Abaye said: Six should read parshat Tetzaveh until ועשית כיור נחשת {Shemot 30:18, which a bit into parshat Ki Tisa, which started Shemot 30:11}, and one returns and reads from Ki Tisa {Shemot 30:11} until ועשית כיור נחשת {Shemot 30:18}.
And this {last one} is maftir. Thus it is clear that maftir counts towards the 7.
And so is the halacha.

אלא אשכחן מרב נטרונאי גאון דאמר משמיה דרבנן סבוראי דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדיש והדר אפטירו אינו עולה והיכא דלא אפסיקו בקדישא לקמיה הפטרה עולה למניין ז'
וטעמא רבה ומסתבר הוא:

However, we find from Rav Natronai Gaon that he cited from the Savoraic Sages that when six read, and they interrupt with kaddish, and subsequently read maftir, it does not count {towards 7}, and where they did not interrupt with kaddish before the haftara, it counts to the required seven.
And it is a great and logical reason.

תניא מפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין כנגד ז' שקראו בתורה
ואי סליק עניינא בבציר מעשרים ואחד כגון עולותיכם ספו על זבחיכם לא בעינן עשרים ואחד
ואי איכא תורגמן נמי לא בעינן עשרים ואחד
אלא אפי' לא קרא אלא י' פסוקין שפיר דמי
דתני ר' חלפתא בן שאול לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל במקום שיש תורגמן פוסק
דאמר רב נחמן בר אבא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב נחמן וכי הוה קרינן י' פסוקים במקום שיש תורגמן אמר לן אפסיקו:

They learnt {in a brayta}: The haftara in the Navi, they should not read less than 21 verses, corresponding to the seven who read the Torah {times three verses of Navi per person}.
And if the topic changed with less than 21, such as {Yirmeyahu 7:21}:

כא כֹּה אָמַר ה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל-זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר.

21 Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Add your burnt-offerings unto your sacrifices, and eat ye flesh.

we do not need 21. And if there is a translator {announcing the Targum of each verse} we also do not need 21, but rather, even if he only read 10 verses, it is fine.
{Megillah 23b}
For Rabbi Tachlifa ben Shaul taught: they only learned this by where there is no translator, but where there is a translator, they break off {earlier than 21}. For Rav Nachman bar Abba said: Many times I stood before Rav Nachman. When we read ten verses in a place where there was a translator, he said to us, "break off."

ירושלמי משה תקן להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד שנא' וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל
עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין שלשה בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה:

Yerushalmi:
Moshe established for Israel that they should read the Torah on Shabbat and Yom Tov, on Rosh Chodesh and Chol HaMoed, for it is written

{Vayikra 23:44}:

מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי ה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל. {פ}

44 And Moses declared unto the children of Israel the appointed seasons of the LORD.

Ezra established for Israel that three should read in the Torah on Monday, Thursday, and Shabbat Mincha.

{Megillah 23b}

אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה

Mishna:
They are not "pores" on Shema {which might mean something like saying the first beracha before Shema in public, etc.} nor come before the ark {to say chazarat haShatz} {without ten people present}

Rif Megillah 12b {Megillah 21b resumes; 21a - 22b}

12b

{Megillah 21b resumes}

הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. תנא פותח מברך לפניה וחותם מברך לאחריה
והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה היינו טעמא תקינו רבנן גזרה משום הנכנסין וגזרה משום היוצאין:

The one who begins reading and the one who finishes reading {the Torah} make the blessings before it and after it.
A tanna taught: The one who begins blesses before it and the one who finishes blesses after it.
And nowadays, that all {aliyot} bless before it and after it, this is the reason that the Sages decreed - a decree because of those who are entering {just now} and a decree because of those who are leaving.

{Megillah 21a}
Mishna:

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה
זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יו"ט קורין ד' ביו"ט ה' ביום הכפורים ששה בשבת ז' אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

On Rosh Chodesh and Chol haMoed, four people read, no less ad no more, and they do not read a haftara from Navi.
The one who begins and the one who ends bless before it and after it.
This is the general rule: Whatever {day} has Mussaf and is not Yom Tov, four read; on Yom Tov, five; on Yom Kippur, 6; on Shabbat, 7; no less than them, but they may add to them, and they read the haftara from Navi; and the one who begins reading and the one who ends reading the Torah bless before it and after it.

{Megillah 21b}
Gemara:

בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ר"ח כיצד קורין אותה צו את בני ישראל וגו' דהוי תמניא פסוקי היכי לעביד
ליקרי תרי תלתא תלתא פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים
ליקרו [תרי] ארבעה ארבעה וביום השבת דהויא תרי ובראשי חדשיכם חמשה
היכי לעביד ליקרו תרי מהא וחד מהא אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקין
ליקרו תרי מהא ותלתא מהך אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים

Ulla bar Rav inquired of Rava: parshat Rosh Chodesh, how do we read it? צו את בני ישראל וגו' until verse 8 is 8 pesukim, so how should we act?

{Note: the reading is Bemidbar 28:1-15, but there is a petucha after verse 8 and a setuma after verse 15, and there is a decree about finishing an aliya with a certain number of pesukim left to the "parsha," defined by these gaps.}
Should the first two read three and three pesukim each? If so, we {read 6 of the 8 and} are leaving 2 {pesukim} and we do not leave less than three pesukim in a "parsha."
Should the first two read four and four pesukim each? If so, {we read all 8 and} וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת {which is pasuk 9} which is 2 verses {since the next petucha is after verse 10} and וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם {verse 11} which is 5 verses {since the setuma is after verse 15}, how should he act? Should he {the third called up} read two {pasuk 9 and 10} and one {pasuk 11}? We do not read from the beginning of a parsha less than 3 pesukim. Should he read two {pasuk 9 and 10} and three {pasuk 11, 12, and 13}? We may not leave off in a parsha 2 pesukim {and here we are leaving pasuk 14 and 15}!

{Megillah 22a}

ופשטינן רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק
ופירוש דולג חוזר השני וקורא פסוק (מן) השלישי שקרא הראשון ומוסיף שנים אחרים נמצא שקרא שלשה ונשארו שלשה קורא אותן השלישי
ושמואל אמר פוסק פוסק אחד לשנים וקורא את חציו ומניח את חציו

And we conclude: Rav said he skips and Shmuel said he splits.
And the explanation of "skips" is that the second reader returns and reads the third verse, which the first reader read, and adds an additional two, thus he has read three, and three are left, which the third reader reads.
{That is,
1: 1-3
2: 3-5;
3: 6-8;
4: 9-15
}
And Shmuel said: He splits, which means that he splits a verse into two, and reads one half and leaves the other half {and thus, two people can split verse 3}.

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף הלכתא מאי
א"ל דולג
והלכתא האמצעי דולג:

Rabba son of Rava sent to Rav Yosef: What is the halacha?
He said to him: he skips {like Rav}.
And the halacha is that the middle one skips.

{Megillah 22b}

ותשעה באב ותענית צבור קורין שלשה דתניא זה הכלל כל יום שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון

And the 9th of Av and a public fast, three read.
For they learnt {in a brayta}: This is the general rule: Any day which has abrogation of labor for the nation, such as a public fast and the 9th of Av, three read, and which does not have abrogation of labor for the nation, such as

Rif Megillah 12a {Megillah 21b; Yerushalmi; 21b; Menachot 30a}

12a

{Megilla 21b}

קראה אחד קראוה שנים
תנא מה שאין כן בתורה
תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין
ובנביא אפילו אחד קורא ושנים מתרגמינן ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין
ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין
מ"ט כיון דחביב' להו יהבו דעתייהו:

"if one read, if two read {he fulfills}": - "A tanna taught: which is not the case by Torah":
The Sages learnt {in a brayta}: In Torah, one reads and one translates, so long as it is not one reading and two translating. And in Navi {such as haftara}, even one reading and two translating {is OK}, so long as it is not two reading and two translating. And in Megillah, even ten reading and ten translating.
What is the reason? Since it is dear to them, they will give their attention.

מקום שנהגו לברך יברך
אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה חייב לברך
דאמר רב יהודה אמר רב כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן
ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי:

"In a place where the custom is to bless, he should bless {but otherwise not}":
Abaye said: They only learned this regarding {the blessing} after it, but before it, he is obligated to bless.
For Rav Yehuda cited Rav: For all mitzvot {and this would include reading the megilla} he blesses on them beforehand {over leAseyatan}.
And what implies that this "over" is language which means before? For it is written {II Shmuel 18:23}:

כג וִיהִי-מָה אָרוּץ, וַיֹּאמֶר לוֹ רוּץ; וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.

23 'But come what may, [said he,] I will run.' And he said unto him: 'Run.' Then Ahimaaz ran by the way of the Plain, and overran the Cushite.

לפניה מאי מברך
רב ששת מקטרוניא איקלע לקמיה דרב ששת ובריך מנ"ח סימן:

Beforehand, what should he bless?
Rav Sheshet from Katronia visited before Rav Sheshet, and he blessed M"N"CH as a mnemonic {which stands for Al Mikra Megillah, sheAsa Nissim, shehecheyanu}.

לאחריה באתרא דנהיגי מאי מברך
א"ר יוחנן ברוך הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם
רבא אמר האל המושיע
אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו:

Afterwards, in a place where they are so accustomed, what should he bless?
Rabbi Yochanan said: Blessed ... Who disputes our dispute, judges our judgment, takes our vengeance for us, avenges us on our oppressors, repays in kind to all the enemies of our souls {lives}. Blessed ... who avenges his nation from all their oppressors.
Rava said: The God who saves.
Rav Pappa said: Therefore let us say both of them.

בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין ג'
הני ג' כנגד מי
א"ר אסי כנגד כהנים לוים וישראלים
אין פוחתים מעשרה פסוקים בבית הכנסת וידבר עולה מן המנין

On Monday and Thursday, three read.
These three correspond to what?
R' Assi said: They correspond to Kohanim, Leviim and Yisraelim.
We do not read less than ten verses in the synagogue {across these three aliyot}, and vayedaber {Hashem el Moshe leimor} counts to this amount.

ירושלמי והא איכא פרשת עמלק
ומשני שאני התם דסליק עניינא
ואיבעית אימא שאני הכא שהוא סדורו של יום

Yershalmi: But there is parshat Amalek:
{At the end of Ki Teitzei, Devarim 25::

יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.	17 Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt;
יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.	18 how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.
יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. {פ}	19 Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget. {P}

}


And we learn that it is different there, because the topic has ended. And if you desire I will tell you {another answer} that it is different here, because it is the order of the day.

{Megillah 21b}

והני עשרה פסוקים כנגד מי אריב"ל כנגד עשרה בטלנין של בהכ"נ
רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני
רבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם
והא תשעה הוו
בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו

And these ten verses correspond to what?
Rabbi Yehoshua ben Levi said: They correspond to the ten idle people in the synagogue.
Rav Yosef said: They correspond to the Ten Commandments.
Rabbi Yochanan said: They correspond to the Ten Sayings through which the world was created.
But {looking at the first perek of Bereishit,} there were nine!
"Bereishit" {where the verse said "Bereishit Bara Elokim Et haShamayim veEt haAretz} is also a Saying, for it is written {Tehillim 33}: With the Word of Hashem, the Heavens were made."

אמר רבא ראשון שקרא ארבעה משובח שהרי הקופות שכתב עליהן אלף בית גימל לידע איזה מהן נתרמה ראשון להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון:

Rava said: The first one who read four {verses, thus having 4 + 3 + 3 = the required ten}, this is exemplary, for the boxes {containing the collected contributions to pay for sacrifices} had written on them A B C in order to know which of them should be used first to sacrifice from it first, for the mitzvah is with the first.

ואמצעי שקרא ארבעה הרי זה משובח דתניא אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי
א"ר יוחנן מכאן שאמצעי משובח:

ואחרון שקרא ארבעה משובח משום דמעלין בקדש ולא מורידין

And the middle one who read four, this is exemplary, for we learnt {in a brayta}:
{Bemidbar 8:2}:

ב דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.

2 'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.'

this teaches that they {the flames} turned their faces towards the western lamp...
Rabbi Yochanan said: From here that the middle one is exemplary.

And the final one who read four, this is exemplary, for we increase in matters of holiness and do not decrease.

רב פפא אקלע לבי כנישתא דאבי גזר קרי קמי ראשון ארבעה ושבחיה רב פפא:

Rav Pappa visited the synagogue of Avi Gezer. The first one read before him four verses, and Rav Pappa praised him.

{Rif?}

ובפרשת האזינו קורין בסימן הזי"ו ל"ך
שקורא ראשון מן האזינו עד זכור ימות עולם
והשני קורא מן זכור ימות עולם עד ירכיבהו
והשלישי קורא מן ירכיבהו עד וירא ה' וינאץ
ובשבת קורא הרביעי מוירא ה' עד לו חכמו
והחמישי קורא מלו חכמו עד כי אשא אל שמים ידי
והששי קורא מן כי אשא אל שמים ידי ועד סוף השירה:

And in parshat Haazinu they read in accordance with the mnemonic "Haziv Lecha."
{See Devarim 32}
That the first one reads from "Haazinu" {verse 1} until {not including} "Zechor yemot olam" {7}.
And the second one reads from "Zechor Yemot Olam" {7} until "Yarkevehu" {13}.
And the third one reads from "Yarkevehu" {13} until Vayar Hashem Vayinatz {19}.
And on Shabbat, the fourth one reads "Vayar Hashem" {19} until "Lu Chochmu" {29}.
And the fifth one reads from "Lu Chochmu" {29} until "Ki Esa el Shamayim Yadi {40}.
And the sixth one reads from "Ki Esa el Shamayim Yadi {40} until the end of the song {52}.

גרסינן בפרק הקומץ את המנחה אמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם בבהכ"נ:

We learn in perek Hakometz et haMincha {Menachot 30a}:
Rabbi Yehoshua bar Abba cited Rav Gidel who cited Rav: The {last} eight verses in the Torah, one person reads them in the synagogue {and they do not split them between aliyot}.