Sunday, November 30, 2008

Rif Kiddushin 21a {Kiddushin 50a; Ketubot 72b; 74a}

21a

{Kiddushin 50a}

ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל סליק ולא איתדר
אמר רבא כל דסליק אדעתא למידר והא לא איתדר ליה
איכא דאמרי אדעתא למיסק הוא והא סליק ליה
There was a certain person who sold his possessions with the intent to leave for Israel. He left, but did not settle there. Rava said: Anyone who leaves does so with intention to settle, but he did not settle.
Some {versions?} say: It was with intent to leave, and behold, he did indeed leave.

ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל לסוף לא סליק
אמר רב אשי אי בעי סליק
ואיכא דאמרי אי בעי לא סליק
מאי בינייהו דאתיליד אונסא באורחא:
There was a certain person who sold his possessions with intent to leave for Israel. In the end, he did not leave.
Rav Ashi said: If he wants, he can leave {now, and thus it is up to him, so the sale is valid}. And some say: If he wants, he does not leave. {and once again, it is up to him, etc.}
What is the difference between them? When some mishap occurs on the road.

Mishna:
האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת
הרי היא במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר מקודשת
המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
ע"מ שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה
שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים:
If one said to his agent, "go and betroth for me the woman Plonit in place X" and he went and betrothed her in another place, she is not betrothed. "Behold, she is in place X," and he went and betrothed her in another place, she is betrothed.
If one betroths a woman on condition that there are no vows upon her, and there are found to be vows upon her, she is not betrothed. If we took her in {nisuin} without stipulation and vows are found upon her, she goes out without a ketuba.
On condition that there are no blemishes upon her and blemishes are found upon her, she is not betrothed. If he took her in without stipulation and blemishes are found upon her, she goes out without a ketuba. For all the blemishes which invalidate by kohanim invalidate by women {wives}.

{Ketubot 72b}
Gemara:
ותנן נמי בכתובות כי האי גוונא
ואיתמר עלה
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין
ואוקמה רב אשי ארישא דמתניתין דקתני אינה מקודשת
ודוקא בהנהו דקפדי בהו אינשי אבל במילי אחריני דלא קפדי בהו אינשי אע"ג [דאמר] דאיהו קפדנא לא הוי קפידיה קפידא והויא מקודשת
(וכל שכן אסיפא דלא קפיד):
And we learn {in a Mishna} in Ketubot in such a manner. And it was stated {by Amoraim} upon it:
Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: By these vows did they speak: That she would not eat mean, not drink wine, not adorn herself with dyed garments.
And Rav Ashi establishes it {this statement} as going on the resha of our Mishna which states that she is not betrothed.
And this is specifically by those upon which men are makpid {insistent / bothered} about, but in other matters, which men are not makpid about, even though he says that he is makpid, his hakpada is not {meaningful} hakpada, and she is betrothed.
(* And all the more so on the sefa {kansa stam}, where he is not makpid. *)

וגרסינן התם
איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם
רב אמר צריכה ממנו גט
ושמואל אמר אינה צריכה ממנו גט
וקיימא לן כרב דהלכתא כרב באיסורי
And we learn over there:
It was stated {by Amoraim}: If he betrothed her on condition and {subsequently} took her in {nisuin} without stipulation --
Rav said: She requires from him a get.
And Shmuel said: She does not require from him a get.
And we establish like Rav, for the halacha is like Rav by prohibitions.

{Ketubot 74a}
וגרסינן תו התם
אמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל צריכה ממנו גט
זה היה מעשה ולא היה כח בחכמים להוציאה בלא גט
And we learn further over there:
Rav Kahana said in the name of Ulla: One who betrothed on condition and then had intercourse, she requires from him a get.
This was an incident, and there was not power to the sages to take her out without a get.

Wednesday, November 26, 2008

Rif Kiddushin 20b {49a - b}

20b

{Kiddushin 49a}
Gemara:

אמר עולא מחלוקת בשבח ממון אבל בשבח יוחסין דברי הכל אינה מקודשת
מאי טעמא
דאמרה מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא
וקיימא לן כתנא קמא דאפי' הטעה לשבח ממון אינה מקודשת:
Ulla said: The dispute is by {towards} an improvement in money, but in an improvement in lineage, all say that she is not betrothed.
What is the reason?
For she says: A shoe that is too big for my foot, I do not need.
And we establish like the first Tanna, that even if he misleads her towards an improvement in money, she is not betrothed.


על מנת שאני קורא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת מקודשת דברי ר' מאיר
ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם תרגום דידן
והני מילי דאמר לה קריינא אבל אמר לה קראה אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא
{Our gemara: Tno Rabanan} "On condition that I am a Koreh {our gemara: karyana; = baal koreh?}," once he reads three verses in the synagogue, she is betrothed. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Until he reads and renders the our Targum.

And these words are where he said to her karyana, but if he said to her "I am a karaah," until he has read Torah, Neviim, and Ketuvim with precision.

על מנת שאני שונה (ר') חזקיה אמר הלכות
ר' יוחנן אמר תורה
ומסתברא כחזקיה דרביה דרבי יוחנן הוא
ועוד דהא מסקנא כוותיה
דאמרינן והני מילי דא"ל תנינא אבל א"ל תנאה אנא עד דתנא הלכתא ספרא וספרי ותוספתא
פירוש הלכתא משנה
On condition that I am a shoneh --
(* Rabbi *) Chizkiah said: halachot.
Rabbi Yochanan said: Torah.

And it is logical {that the law is} like Chizkiyah, for he is the teacher of Rabbi Yochanan. And furthermore, the conclusion {of the sugya} is like him. For we say "and those words are where he said tniyana {I am a learner}, but if he said to her tanaah ana {I am a Tanna}, until he has learned hilcheta, sifra, sifrei and tosefta.
The explanation of hilcheta is Mishna.

{Kiddushin 49b}
על מנת שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא
אלא כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומר אפי' במסכת כלה

על מנת שאני חכם אין אומרים כחכמי יבנה וכר' עקיבא וחבריו
אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר
On condition that I am a talmid {lit. student}, they do not say {that he must be} like Shimon ben Azzai and like Shimon ben Zoma. Rather, anyone who they ask him something of his studies and he is able to say, even in masechet kallah. {see here}

On condition that I am a scholar {lit. wise man}, we do not say like the scholars of Yavneh and like Rabbi Akiva and his colleagues. Rather, anyone who they ask him some matter of wisdom {chochma} from any place, and he is able to say.

על מנת שאני גבור אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה
אלא כל שחבריו מתיראין ממנו מפני גבורתו

על מנת שאני עשיר אין אומרים כר' אלעזר בן חרסום ור' אלעזר בן עזריה
אלא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו
On condition that I am a gibor {strong man, warrior}, we do not say like Avner ben Ner and like Yoav ben Tzeruya. Rather, anyone whom his fellows are afraid of because of his strength.

On condition that I am a rich man, we do not say like Rabbi Eleazar ben Charsom and Rabbi Eleazar ben Azariah. Rather, anyone who the people of his city honor him because of his wealth.

על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו
על מנת שאני רשע אפי' צדיק גמור מקודשת שמא הרהר עבודת כוכבים בלבו
וכתיב בעבודת כוכבים למען תפוש את בית ישראל בלבם:
On condition that I am a righteous man, even if he is an entirely wicken man, she is betrothed, for perhaps he had thoughts of repentance in his heart.

On condition that I am a wicked man, even if he is an entirely righteous man, she is bethrothed, for perhaps he had thoughts of idolatry in his heart.

{Rif adds:} And it is written by idolatry {Yechezkel 14:5}:
ה לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּלִבָּם, אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי, בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם. {ס} 5 that I may take the house of Israel in their own heart, because they are all turned away from Me through their idols. {S}

ובכולן אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אינה מקודשת וכן היא שהטעתו:
ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי
אמר רבא הוו דברים שבלב
ודברים שבלב אינן דברים
"and on all of them, even if she says "in my heart there was to become betrothed to him," she is not betrothed. And so too if she misleads him:"
There was a certain man who sold his possessions with intent to leave for Israel, and at the time he sold them, he did not say anything. Rava said: These are matters of the heart, and matters of the heart are of no substance.

Rif Kiddushin 20a {48b; 49b}

20a

{Kiddushin 48b}

)
ת"ר התקדשי לי בכוס זה
תנא חדא בו ובמה שבתוכו
ותנא חדא בו ולא במה שבתוכו
ותני חדא במה שבתוכו ולא בו
ול"ק הא בחמרא והא במיא והא בציהרא
(
(* The Sages learnt {in a brayta}: Become betrothed to me with this cup:
One brayta taught: {He means} With it and with its contents.
And another brayta taught: With it and not with its contents.
And another brayta taught: With its contents but not with it.

And it is no contradiction. Here is with wine, here is with water, and here is with oil.
*)

Mishna:
התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש
של דבש ונמצא של יין
בדינר של כסף ונמצא של זהב
של זהב ונמצא של כסף
על מנת שאני עשיר ונמצא עני
עני ונמצא עשיר אינה מקודשת
ר"ש אומר אם הטעה לשבח ה"ז מקודשת:
"Become betrothed to me with this cup of wine," and it is found to be of honey; "of honey," and it is found to be of wine; "with a silver dinar" and it is found to be of gold; "of gold" and it found to be of silver; "on condition that I am a rich man" and he is found to be a pauper; "a pauper" and he is found to be a rich man -- she is not betrothed.
Rabbi Shimon says: If he tricked her towards a better position, behold she is betrothed.

{Kiddushin 49b}

ע"מ שאני כהן ונמצא לוי
לוי ונמצא כהן
נתין ונמצא ממזר
ממזר ונמצא נתין
בן עיר ונמצא בן כרך
בן כרך ונמצא בן עיר
ע"מ שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק
רחוק ונמצא קרוב
על מנת שיש לי בת ושפחה מגדלת ואין לו
על מנת שאין לו ויש לו
ע"מ שאין לו בנים ויש לו
או על מנת שיש לו ואין לו
ועל כולן אע"פ שאמרה בלבי היתה להתקדש לו אעפ"כ
אינה מקודשת וכן היא שהטעתו:

"On condition that I am a kohen" and he is found to be a Levi; "a Levi" and he is found to be a kohen; "a netin {descendant of Giveonite converts}" and is found to be a bastard; "a bastard" and is found to be a netin; "the resident of a town" and is found to be a resident of a city; "the resident of a city" and is found to be the resident of a town; "on condition that my house is close to the bathhouse" and it is found to be distant; "distant" and it is found to be close; "on condition that I have a daughter and a grown maidservant" and he does not have; on condition that he does not have but he does have; on condition that he does not have children but he does have, or on condition that he does have but he does not have -- and on all of them, even if she says "in my heart there was to become betrothed to him even so, she is not betrothed. And so too if she misleads him.

Sunday, November 23, 2008

Rif Kiddushin 19b {45b - 46a}

19b

{Kiddushin 45b}

אמר רב שמואל בר יצחק ומודה רב שאם מתה אינו יורשה אוקי ממונא בחזקת מריה:
Rav Shmuel bar Yitzchak said: And Rav agrees that if she dies, he does not inherit her -- the money stays in the chazaka of its owner.

{Kiddushin 46a}
הג"ה אתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה
אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב
ורב אסי אמר אביה ולא היא:
Gloss: It was stated {by Amoraim}: A minor girl who was betrothed without her father's knowledge --
Rav said: Either she or her father are able to veto it. {she, before her father finds out}
And Rav Asi said: Her father and not she.

היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה
פריש ר' אמי מאי עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה עד שיהא באחרונה שוה פרוטה
אבל בקמייתא לא כיון דדעתיה אבתרייתא הויין להו קמייתא כי מלוה
והמקדש במלוה אינה מקודשת
הלכך אי איכא באחרונה שוה פרוטה מקודשת דהויא ליה כמקדש במלוה ופרוטה דדעתיה אפרוטה ואי לית בה שוה פרוטה אינה מקודשת
וכן הלכתא:
"If she was eating the first one first {and continuing to eat as he handed the dates over} she is not betrothed until there is in one of them the value of a perutah":
R' Ami explained: What is meant by "until there is in one of them the value of a perutah?" Until there is in the last one the value of of a perutah. But in the former one, no, since his mind was on the last one, the former one was a loan. And one who betroths with a loan, she is not betrothed.
Therefore, if there is in the last one the value of a perutah, she is betrothed, for it is like one who betroths with a loan and a perutah, that his mind is on the perutah, and if there is not in it the value of a perutah, she is not betrothed.
And so is the halacha.

Rif Kiddushin 19a {45a - b}

19a

{Kiddushin 45a}

לא עשה בה מאמר אינה צריכה אלא חליצה בלבד
מאי אמרת תיבעי נמי מיאון גזירה שמא יאמרו אין קדושין תופסין באחותה
הכל יודעין דאחות חלוצה דרבנן
דאמר ריש לקיש כאן שנה רבי אחות גרושה אסורה מדברי תורה אחות חלוצה אסורה מדברי סופרים וכל שאסורה מדברי סופרים תופסין בה קדושין וצריכה גט
הלכך לא בעיא מיאון בהא
If he did not perform maamar upon her, she only requires chalitza. What are you saying? Let her also need refusal, as a decree lest they say that betrothal would not take hold of her sister?! {The answer:} All know that the sister of a chalutza is Rabbinic {and therefore that kiddushin would be tofes}. For Resh Lakish said: Here Rabbi said: The sister of one's divorcee is prohibited from the words of the Torah while the sister of a chalutza is from the words of the scribes, and anyone whose probition is from the words of the scribes, betrothal takes hold of her and she requires a get.
Therefore, we do not require refusal for this one.

עולא אמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפי' מיאון אינה צריכה
Ulla said: A minor girl who was betrothed without her father's knowledge, she does not even need refusal.

הנהו בי תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי בבבל
שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהב ליה לחבריה אמר ליה מיקדשא ברתך לבראי
אמר רבינא אפילו למאן דאמר חוששין שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן
אמרו ליה רבנן ודלמא שליח שוייה
לא חציף איניש לשווייה לאבוה שליח
ודלמא ארצויי ארצי קמיה ושתיק
אמר להו רבא בר שימי בפירוש מר לא סבירא ליה להא דרב ושמואל
There were two people who were drinking beer underneath mats {providing shade} in Bavel. One of them took a cup of beer and gave it to his friend. He said to him: Let your daughter be betrothed to my son.
Ravina said: Even according to the ones {Rav and Shmuel} who say that we worry lest the father desired this, we would not say "lest the son desired this."
{Kiddushin 45b}
The Sages said to him: And perhaps he {=the son} appointed him as an agent?
A person would not be so chutzpadik as to appoint his father an agent.
And perhaps he expressed his willingness before him and was silent. {our gemara lacks "and was silent." We might need to redefine the actor here as the father, with the son being silent.}
Rava bar Shimi said: Master {=Ravina} explicitly does not hold like this of Rav and Shmuel.

ומדאשכחינן לרבינא דהוא בתרא לא סבר ליה להא דרב ושמואל שמעינן מינה דלית הלכתא כרב ושמואל
וכולהו רבוואתא קמאי ז"ל הכי פסקו כגון רב אחא משבחא ובעל הלכות גדולות ורבינו האי בתשובותיו הני כולהו פסקו הלכתא כרבינא [דהוא בתרא] ודחו להא דרב ושמואל בין קטנה בין נערה
דהיכא דקידשה קטנה או נערה נפשה בלא דעתא דאבוה דלא הוו קדושיה קדושין בין נתרצה האב בין לא נתרצה האב
And from the fact that we find that Ravina, who is a later position {batra}, does not hold like this of Rav and Shmuel, we derive from this that the halacha is not like Rav and Shmuel. {See Tosafot on the daf, who discusses this.} And all the post-Talmudic Rabbis, za"l, rules such, such as Rav Acha of Shabcha and the Baal Halachot Gedolot, and Rabbenu Hai in his teshuvot -- all of them ruled that the halacha is like Ravina [for he is a batra], and they push off this of Rav and Shmuel, whether she is a minor girl or a naarah {rather than bogeret}. For when a minor girl, or a naarah betroths herself without the knowledge of her father, her betrothal is not a valid betrothal, whether the father then desires it or whether the father does not then desire it.

ואיכא מאן דחש להא דרב ושמואל משום דאשכח לאביי ורבא דשקלי וטרו אליבא דרב ושמואל
דאמרינן איהי אמרה לקריבאי ואיהו אמר לקריבאי כפתיה ואמר לה תהוי לקריבך אדאכלו ושתו אתא קריביה באיגרא וקידשה
אמר אביי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב
רבא אמר חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה
מאי בינייהו איכא בינייהו דלא טרח
And there is one who does concern himself with Rav and Shmuel, because he finds Abaye and Rava who ask and answer according to Rav and Shmuel. For we say: If she {=the mother} says {that the daughter should be wedded} "to my relatives" and he says "to my relatives," and she persuaded him, and he said to her "she shall be to your relatives." While they were eating and drinking {celebrating the kiddushin}, his relative came in the attic and betrothed her.
Abaye said: {Tzefaniah 3:13}
יג שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא-יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן תַּרְמִית: כִּי-הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ, וְאֵין מַחֲרִיד. {פ} 13 The remnant of Israel shall not do iniquity, nor speak lies, neither shall a deceitful tongue be found in their mouth; for they shall feed and lie down, and none shall make them afraid. {P}

{so the father does not consent}
Rava cited Chizkiya: A person would not exert himself for a festive meal and then cause it to be lost.
What is the difference between them? This is the difference between them? Where he did not exert himself.

ואנן מסתברא לן דלא שייכא הא דאביי ורבא אליבא דרב ושמואל
אלא הכי קאמרי לא חיישינן שמא לדעת האב נתקדשה וקא משדר ליה לקדשה בחשאי לאביי כדאית ליה ולרבא כדאית ליה
ואי אפילו תימא ברב ושמואל שייכא הא רבינא דהוא בתרא לא סבירא ליה הא דרב ושמואל
וקיימא לן הלכתא כבתראי:
And to us it is logical that this of Abaye and Rava is not relevant according to Rav and Shmuel. Rather, this is what they are saying: We do not worry lest in accordance with the wishes of the father she was betrothed and that he sent him to betroth her quietly -- according to Abaye, as he has, and to Rava as her has. And if we even say that this is relevant to Rav and Shmuel, behold that Ravina, who is a batra, does not hold like this of Rav and Shmuel. And we hold that the halacha is like the batrai.

נתקדשה לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונשאת
אמר רב אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה
רב אסי אמר אינה אוכלת בתרומה שמא יבא אביה וימחה ונמצאת זרה למפרע
הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי
איכא מאן דאמר הלכתא כרב דהא לא אמרינן דהדר בה רב
ואיכא מאן דאמר כיון דחש לה רב להא דרב אסי הלכתא כרב אסי
והכי מסתברא
If she was betrothed with her father's knowledge, and then her father traveled to an overseas country, and she stood and was married {nisuin} --
Rav said: She eats teruma until her father comes and protests.
Rav Asi said: She does not eat teruma, for perhaps he father will come and protest, and she will be found to be a "stranger" initially.
There was such an incident, and Rav concerned himself with this of Rav Asi.

There is one who said that the halacha is like Rav, for behold, we do not say that Rav retracted. And there is one who said that since Rav held this of Rav Asi in consideration, the halacha is like Rav Asi.
And so {the latter position} is logical.

Friday, November 21, 2008

Rif Kiddushin 18b {44b-45a}

18b

{Kiddushin 44b}

מה אביה משוי שליח אף איהי נמי משויא שליח או דלמא כחצר אביה דמיא ועד דמטי גיטא לידה לא מיגרשה
אמר ליה אין עושה שליח וכן הלכתא:
such that just as her father may appoint an agent, she too may appoint an agent. Or perhaps it is like the courtyard {rather than hand} of the father, and until the get reaches her hand, she is not divorced.
He said to him: She cannot appoint an agent.
And so is the halacha.

איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה
אמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון
וכן אמר רב צריכה גט וצריכה מיאון
צריכה גט שמא נתרצה האב
וצריכה מיאון שמא לא נתרצה האב
ויאמרו אין קידושין תופסין באחותה
אמר רב נחמן והוא ששדכו
It was stated {by Amoraim}: A minor girl who became betrothed without her father's knowledge:
Shmuel said: She needs a get and she needs refusal {miun}.
And so did Rav say: She needs a get and she needs refusal {miun}.
She requires a get, for perhaps her father wanted it. And she requires refusal, for perhaps her father did not want it and people will {mistakenly} say that betrothal would not take hold by her sister.
Rav Nachman said: And this is where they arranged the marriage beforehand.

{Kiddushin 45a}
איתמר מת אותו שקדשה ונפלה לפני אחיו ליבום
אמר רב הונא אמר רב ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו
עשה בה מאמר צריכה גט וחליצה ומיאון
צריכה גט שמא נתרצה האב בקדושי שני
וצריכה חליצה שמא נתרצה האב בקדושי ראשון
וצריכה מיאון שמא לא נתרצה האב לא בקדושי ראשון ולא בקדושי שני ויאמרו אין קדושין תופסין באחותה
It was stated {by Amoraim}: If that person who betrothed her {in the above case of a katana without her father's knowledge} died, and she fell before the brother for yibbum --
Rav Huna cited Rav: She may refuse to his maamar {the Rabbinic equivalent of kiddushin before yibum} but she cannot perform refusal to his levir connection. If he performed maamar on her, she requires a get, chalitza, and refusal.
She requires a get for perhaps the father desired the second kiddushin {=the maamar}.
And she requires chalitza for perhaps the father desired the first kiddushin {to the deceased, such that to be free of the levir, she requires chalitza}.
And she requires refusal, for perhaps the father did not desire either the first kiddushin nor the second kiddushin, and they {=people} will {mistakenly} say that kiddushin would not take hold of her sister {if the levir would try to marry her}.

Thursday, November 20, 2008

Rif Kiddushin 18a {43b - 44a}

18a

מיחייבי לאשתבועי שבועת היסת (כי אמרי נמי פרענוהו למלוה מיחייבי שבועת היסת דפרעינהו למלוה) ולא מיקבלא עדותן דנוגעין בעדותן הן
[הלכך כדאמרי פרענוה למלוה הוו כמאן דאמר ליה מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום דמשתבע היסת ומפטר הלכך משתבעי הני שלוחי דיהבוה ליה למלוה ומפטרי]
, they would be obligated to swear a shvuat heset. (* When they say, as well, we have paid it to the lender, they are obligated to swear a shvuat heset that they paid it to the lender. *) And we do not accept their testimony, for they are affected by their testimony.
[Therefore, where they say "we paid it to the lender" they are like the case where one who said to him "there is a maneh of mine in your possession," and the other says "there is nothing of yours in my possession," that he swears a shvuat heset and is exempt. Therefore, these agents should swear that they gave it to the lender and be exempt.]

ומלוה דאמר לא נפרעתי כיון דלוה לא יכיל למימר ליה ודאי פרעתיך דהא לא ידע אי פרעי ליה הנך שלוחים או לא הוה ליה כדין חנוני על פנקסו
דכי היכי דאי אמר ליה בעל הבית לחנוני תן לפועלי בסלע מעות הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו משתבעי הנך פועלים דלא שקלי מידי מאגרייהו מיניה דחנוני ושקלי מיניה דבעל הבית דלא ידע אי פרע להו חנוני או לא הכי נמי משתבע מלוה בגזירה כעין שבועה דאוריית' דלא פרעי ליה מידי הנך שלוחים ופרע ליה לוה למלוה:
And a lender who said "I was not paid," since the borrower is not able to say to him with certainty "I have paid it," for behold he does not know if these agents paid it to him or not, he is like the case of a shopkeeper {being trusted} upon his ledger. For when the homeowner says to the shopkeeper "give to my workers {goods} worth a selah of money, and he {=the shopkeeper} says "I have given it," and they say "we did not take," these workers swear that they did not take anything of their wages from the shopkeeper and take from the homeowner. For he {=the homeowner} does not know if the shopkeeper paid them or not. So too, the lender as well swears because of a decree, in the pattern of a Biblical oath, that these agents did not pay him, and then the borrower must pay the lender.

{Kiddushin 43b}
האיש מקדש את בתו
תנן התם בפרק האומר התקבל גט
נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה
א"ר יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת אלא אביה מקבל את גיטה בלבד
(וכל שאינה יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש)
אמר ריש לקיש כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקידושין
ור' יוחנן אמר מחלוקת לגירושין אבל לקידושין דברי הכל אביה ולא היא
וקיי"ל כר' יוחנן
"A man can betroth {off} his daughter":
We learnt {in a Mishna} there, in perek haOmer hitkabel Get:
A betrothed naarah, she and her father can receive her get.
Rabbi Yehuda said: Two hands cannot acquire like one. Rather, only her father receives her get.
(* And whoever {woman} is not able to guard her get is not able to become divorced. *)
Resh Lakish said: Just as the dispute exists by divorce, so does the dispute exist by betrothal.
And Rabbi Yochanan said: The dispute is by divorce, but for betrothal, all say that her father and not she.
And we establish like Rabbi Yochanan.

{Kiddushin 44b}
בעא מיניה רבא מרב נחמן נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה
כיד אביה דמיא
Rava inquired of Rav Nachman: A naarah, can she appoint an agent to accept her get from the hand of her husband? Is it like the hand of her father,

Rif Kiddushin 17b {42b - 43a}

17b

{Kiddushin 42b}

כדרבא דאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר
מהא שמעינן דאין לקרקעות לא אונאה ולא ביטול מקח
Like Rava. For Rava said: Any matter in measurement, weight, or counting, even less than the amount of overcharging, he returns.
From here we learn that there is not to real estate either onaah {overcharging} nor cancellation of sale.

{Kiddushin 43a}
איתמר רב אמר אין שליח נעשה עד
דבי ר' שילא אמרי שליח נעשה עד
והלכתא שליח נעשה עד
It was stated {by Amoraim}:
Rav said an agent cannot become a witness.
In the academy of R' Shela they said an agent can become a witness.
And the halacha is that an agent can become a witness.

[ירושלמי]
חד בר נש אפקיד גרבוי גבי חבריה וכפר ביה
אתא עובדא קומי רבי ירמיה ועשה שליח עד וחייבו שבועה על ידי הכתף
Yerushalmi {Yerushalmi Kiddushin 23b}:
A certain person entrusted a cask {of wine} by his friend, and he {the friend} denied it. The case came before Rabbi Yirmiyah and he made the agent a witness, and obligated him {the denier} an oath on the basis of the shoulder {of the agent who conveyed the cask}.

{Kiddushin 43a resumes}
אמר רבא אמר רב נחמן אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן שלוחיו הן הן עדיו וכן בגירושין
וכן בדיני ממונות כגון שאמר לשנים תנו מנה זה לפלוני שאני חייב לו הם אומרים נתננו והוא אומר לא נטלתי מגו דיכלי למימר אהדרינהו ללוה יכלי למימר פרענוהו למלוה
והני מילי מקמי דליתקון רבנן שבועת היסת
אבל השתא דאתקון רבנן שבועת היסת כיון דאי בעו למימר אהדרינהו ללוה
Rava cited Rav Nachman: If one said to two {people} go and betroth for me the woman, then they are his agents and the same people are his witnesses.
And so too by divorce.
And so too by monetary matters. Such as one said to two {people}, "give a maneh to Ploni which I owe him." They say "we gave it" and he says "I did not take it." Since they are able to say "we returned it to the borrower," they are able to say "we paid it to the lender."
And these words are before the Sages instituted a shevuat heset {where the plaintiff is the one who takes the oath}. But now that the Sages instituted the shvuat heset, since if they wanted to say "we returned it to the borrower,"

Rif Kiddushin 17a {42a - b}

17a

{Kiddushin 42a}

אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה ואם הגדילו יכולין למחות
ורב נחמן דידיה אמר אם הגדילו אין יכולין למחות אם כן מה כח בית דין יפה
וקיימא לן כדידיה דרב נחמן
והני מילי היכא דלא טעו בשום דאינן יכולין למחות ברוחות דא"כ מה כח ב"ד יפה
אבל אי טעו בשום יכולין למחות
כדתנן שום הדיינין שפיחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל
Rav Nachman cited Shmuel: Orphans who come to divide the assets of their father, bet din establishes for them a guardian, and selects for them a good portion. And if {=when} they get older, they are able to protest {their chosen portion}.
And Rav Nachman, by himself {and not citing Shmuel} said: If they grew up, they are not able to protest. For if so, what is the power of bet din good for?
And we establish like Rav Nachman speaking for himself.
{Kiddushin 42b}
And these words are where they did not make an error in assessing {the value of the property}, that they are not able to protest as regarding the directions, for if so, what is the power of bet din good for. But if they erred in assessment, they are able to protest. As they learnt {in a Mishna}: The assessment of the judges which was less by 1/6 or was more by 1/6, their sale is canceled.

{Kiddushin 42b}
אמר רבא אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח
יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה
אמר רבא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא היכא דלא שוי שליח אבל היכא דשוי שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי
והא דאמרת שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא דלא אמור נפלוג בשומא דבי דינא אבל אמור נפלוג בשומא דבי דינא לא
דהא תנן שום הדיינין שפחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל
והא דאמר יתר משתות בטל מקח
לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות
ובמקרקעי נמי לא אמרן אלא דפלוג בעלויא אבל במשחתא
Rava cited Rav Nachman {our gemara: just Rav Nachman}: Brothers who split, behold they are like purchasers. Less than 1/6th {as an error}, the purchase is acquired. More than 1/6th, the purchase is canceled. Exactly 1/6th, it is acquired and the overcharge is returned.
Rava said: This that you said "less than 1/6th, the purchase is acquired," we only say that where they did not appoint an agent {to do this}, but where they appointed an agent, they may say to him, "to fix I sent you and not to mess me up."
And this that you said that 1/6th, he acquires and returns the overcharge, we only said this where they did not say "let us divide it based upon the assessment of bet din," but if they said "let us divide it based upon the assessment of bet din," no. For behold we learnt {in a Mishna}: The assessment of the judges which was less by 1/6 or was more by 1/6, their sale is canceled.
And this that he said that "more than 1/6, the sale is canceled," they only said my movable objects, but real estate, no, for there is no overcharging for real estate. And for real estate as well, they only said it {that there is no onaah} about where they divided it by value, but by size, no.

Rif Kiddusin 16b {41a - b}

16b

{Kiddushin 41a}
{explaining how Rav Yosef's statement applies to the sefa rather than the resha.}

האשה מתקדשת בה ובשלוחה השתא בשלוחה מתקדשת בה מיבעיא
אמר רב יוסף מצוה בה יותר מבשלוחה
כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
אבל בהא איסורא לית בה כדריש לקיש דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:
"a woman may become betrothed either via herself of via her agent."
Now that via her agent, she is betrothed, by herself, need it be said?
Rav Yosef said: It is a mitzvah more for her herself than via her agent. Like this of Rav Safra, who would singe the head {of an animal} and salt shibuta {fish for Shabbat}. But in this, there is no prohibition in it, like Resh Lakish, for Resh Lakish said, "it is better to dwell as two than to dwell as a widow {alone}."

האיש מקדש את בתו כשהיא נערה:
נערה אין קטנה לא
מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה א"ר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:
"A man may marry off his daughter when she is a naarah":
{The implication is:} A naarah, yes, but a minor, no. This supports Rav. For Rav Yehuda cited Rav: It is forbidden for a man to marry off his daughter when she is a minor, until she grows and says "I want to be with Ploni."

{Kiddushin 41b}
תניא רבי יהושע בן קרחה אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו
שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים
וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד מכאן ששלוחו של אדם כמותו:
They learnt {in a brayta}: From where that a person's agent is like himself? For it is stated {Shemot 12:6}:
ו וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה; וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם. 6 and ye shall keep it unto the fourteenth day of the same month; and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it at dusk.
Now could all the congregation slaughter it? Is there not only one who slaughters {an individual korban Pesach}? From here that the agent of a person is like him.

ולדבר עבירה אין אומרים שלוחו של אדם כמותו
דקי"ל אין שליח לדבר עבירה
דאמרינן דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין:
But for a matter of sin, we do not say that a person's agent is like him, for we establish that there is no agent for a matter of sin, for we say "the words of the Teacher and the words of the student, the words of whom do you listen to?"

Rif Kiddushin 16a {39a - 39b; 40b - 41a; 46a; 41a}

16a

{Kiddushin 39a}

רב יוסף מערב ביזרוני וזרע
אמר ליה אביי והא תנן כלאים מדברי סופרים
א"ל לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בכלאי זרעים
כלאי הכרם שבארץ אסורין בהנאה בחוצה לארץ נמי גזרו בהו רבנן
כלאי זרעים דבארץ אין אסורין בהנאה בחוצה לארץ לא גזרו רבנן

נמצאו עכשיו דין כלאים בחוצה לארץ נחלק לשלשה פנים יש מהן אסור מדאורייתא ויש מהן אסור מדרבנן ויש מהן מותר
כלאי בהמה והרכבת אילן אסורין מדאורייתא וכלאי הכרם אסורין מדברי סופרים וכלאי זרעים מותרין:
Rav Yosef mixed seeds and planted. {And Rav Yosef, it should be pointed out, was in Bavel.}
Abaye said to him: But we learnt {in a Mishna}, "kilaim is from the words of the scribes {=Rabbinic}."
He said to him: This is no question. Here {in the Mishna} is by kilaim of the vineyard, while here {in this case} is a mixture of seeds {not involving grapes}. Kilaim of the vineyard, in the land {of Israel} are forbidden in benefit, while outside the land as well, the Sages decreed upon them. Kilaim of seeds in the land {of Israel} are not forbidden in benefit, and outside the land the Sages did not decree about them {to forbid planting them}.

Thus, now, the law of kilaim outside the land is divided into 3 aspects. Some of it is forbidden Biblically, some of it is forbidden Rabbinically, and some of it is permitted. Kilaim of animals and grafting of trees is forbidden Biblically; and kilaim of the vineyard is forbidden from the words of the scribes {Rabbinically}; and kilaim of seeds is permitted.

{Kiddushin 39b}
Mishna:
כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין את ימיו ואינו נוחל את הארץ
וכל שאינו לא במשנה ולא במקרא ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב וכל המחזקי בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק:
Whoever performs a mitzvah, they make it better for him, extend his life, and he inherits the land. And whoever does not perform a mitzvah, they do not make it better for him, do not extend his life, and he does not inherit the land.
{Kiddushin 40b}
And whoever does not have, not in Mishna, Scriptures, nor derech eretz {proper conduct} is not from the yishuv {society}. And whoever has hold of all three of them, upon him the Scriptures states {Kohelet 4:12}:
יב וְאִם-יִתְקְפוֹ, הָאֶחָד--הַשְּׁנַיִם, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט, הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה, יִנָּתֵק. 12 And if a man prevail against him that is alone, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken.

Gemara:
כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב
רבי יוחנן אומר פסול לעדות:
"And whoever does not have, not in Mishna, Scriptures, nor derech eretz {proper conduct} is not from the yishuv {society}":
Rabbi Yochanan: He is invalid for testimony.

ת"ר האוכל בשוק הרי זה ככלב ויש אומרים פסול לעדות
אמר רב אידי בר אבין הלכה כיש אומרים
The Sages learnt {in a brayta}: One who eats in the marketplace, behold this one is like a dog, and some say he is invalid for testimony.
Rav Iddi bar Avin said: The halacha is like the "some say."

סליק פירקא האשה נקנית
END PEREK ONE

BEGIN PEREK TWO
{Kiddushin 41a}
Mishna:
האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו
האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו התקדשי לי בזו אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת
בזו ובזו ובזו אם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת
היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה:
A man may betroth either by himself of via his agent, and a woman may become betrothed either by himself or via her agent.
A man may betroth his daughter {to someone else} when she is a naarah {a stage between ketana and bogeret} either by himself or via his agent.
{Kiddushin 46a}
If one said to a woman, "become betrothed to me with this date"; "become betrothed to me with this one"; "become betrothed to me with this one" -- if there was worth in any one of them the value of a perutah she is betrothed and if not, she is not betrothed.
"With this and with this and with this," if there is in all of them {even added up} the value of a perutah, she is betrothed, and if not, she is not betrothed.
If she was eating the first one first {and continuously eating them as he handed them over to her, then even in this second case}, she is not betrothed until there is in one of them the value of a perutah.

{Kiddushin 41a}
Gemara:
השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא
אמר רב יוסף מצוה בו יותר מבשלוחו
כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא
ואיכא דאמרי בהא איסורא נמי אית בה
כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך
וכי איתמר דרב יוסף אסיפא איתמר
Now that via his agent he can betroth, by himself need it be stated?
Rav Yosef said: It is a mitzbah for him {by himself} more than via his agent. Like this that Rav Safra scorched a head {of an animal to cook it} and salt a shibuta {fish, for Shabbat, himself}.
And some {versions} say that in this, there is also a prohibition, like Rav Yehuda cited Rav. For Rav Yehuda cited Rav: It is forbidden for a person to betroth a wife until he sees her, lest he see in her something unpleasant, and the be disgusting to him, while the All-Merciful stated {Vayikra 19:18}:
יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, ה. 18 Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
And that which Rav Yosef stated was stated on the sefa {about a woman becoming betrothed}.

Tuesday, November 18, 2008

Rif Kiddushin 15b {39a}

15b

{Kiddushin 39a}

אמר רב אסי אמר רבי יוחנן לוקין על הכלאים דבר תורה
א"ל רבי אלעזר לרב אסי והא אנן תנן הכלאים מדברי סופרים
לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבת אילן
כדשמואל דאמר שמואל את חקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ
Rav Assi cited Rabbi Yochanan: We impose lashes for kilaim as a matter of Torah law.
Rabbi Eleazar said to Rav Assi: But we learnt {in the Mishna} that kilaim was from the words of the scribes {and thus Rabbinic}.
This is not a contradiction. Here is by forbidden mixtures of the vineyard, while here {in Rav Assi's statement} is by the grafting of a tree. Like Shmuel. For Shmuel said: {Vayikra 19:19}:
יט אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. 19 Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.
The statutes which I have {already} enacted for you. בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם - just as your cattle {it is forbidden} with "gendering," so too your field with grafting. And just as you cattle, whether in the land or outside the land, so too your field, whether in the land of outside the land.

(ואלא הא כתיב שדך ההוא למעוטי זרעים שבחוצה לארץ)
(* But it says "your field"?! That is to exclude seeds outside the land. *)

רב נחמן ורב ענן הוו שקלי ואזלי באורחא
חזיוהו לההוא גברא דהוה זרע חיטי ושערי
אמר ליה ניתי מר ונשמתיה
א"ל לא חווריתו
כלומר לא נתחוור לך שדבר זה מותר
תוב חזיוהו לההוא גברא דהוה זרע שערי ביני גופני
א"ל ניתי מר ונשמתיה
אמר ליה לא צהריתו לא קי"ל כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד
Rav Nachman {our gemara: Rav Chanan} and Rav Anan were traveling on the road. They saw a certain man who was planting wheat and barley {together}. He said to him: Let master come and we will excommunicate him. He said to him: They {the laws of kilaim} are not clear to you.
That is to say, it is not clear to you that this thing is permitted.
They later saw the same individual who was planting seeds of barley between grapevines. He said to him: Let master come and we will excommunicate him. He said to him: They {=the laws} are not vivid to you. Do we not establish in accordance with Rabbi Yoshiya, who said {that one does not violate} until he plants wheat, barley, and a grapeseed in a single hand-throw?

Rif Kiddushin 15a {34a; 35b -37a; 38b}

15a

{Kiddushin 34a}
א"ר יוחנן אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ:
Rabbi Yochanan: We don't learn {generalizations} from general rules, even in a place where it is stated about it "with the exception of."

{Kiddushin 35b}
חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים
איסי תני אף בל יקרחו נשים פטורות
ולית הלכתא כאיסי אלא אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
"with the exception of not rounding {the corners of one's head}, not destroying {the corner of one's beard}, and not becoming ritually impure from corpses {where in all three cases, only men are obligated}."
Issi taught: Also not making a bald spot, women are exempt.
And the halacha is not like Issi, but rather both men and women are obligated.

ירושלמי
רב המנונא מפקיד לחבריה פקדון לנשיכון כד יהון קיימין על מיתא לא יתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה
שנאמר כי עם קדוש אתה אחד אנשים ואחד נשים
Yerushalmi:
Rav Hamnuna instructed the Sages {chavraya}, instruct your wives while you are yet alive then upon {your} death, they should not pluck out their hairs, so that they do not come to a bald spot, for it is stated {Devarim 14:2}:
א בָּנִים אַתֶּם, לַה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. 1 Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead.
ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר ה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. {ס} 2 For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen thee to be His own treasure out of all peoples that are upon the face of the earth. {S}
-- both men and women.

{Kiddushin 36a}
תנו רבנן לא יקרחו
יכול אפילו קרח ארבעה וחמשה קרחות לא יהא חייב אלא אחת
תלמוד לומר קרחה לחייב על כל קרחה וקרחה
בראשם מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים
מנין לרבות את כל הראש
ת"ל בראשם לחייב על הראש כבין העינים
אין לי אלא כהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות
ישראל מנלן
נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה כאן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים אף להלן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים
ומה להלן על מת אף כאן על מת:
The Sages learnt {in a brayta}: {Vayikra 21:5}:
ה לֹא-יקרחה (יִקְרְחוּ) קָרְחָה בְּרֹאשָׁם, וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ; וּבִבְשָׂרָם--לֹא יִשְׂרְטוּ, שָׂרָטֶת. 5 They shall not make baldness upon their head, neither shall they shave off the corners of their beard, nor make any cuttings in their flesh.
Perhaps this means even if he made four or five bald spots {at one time}, he would only be liable for one? Therefore it informs us {the next word} karcha -- a bald spot -- to impose an obligation on each and every bald spot.
{The next word:}
בְּרֹאשָׁם -- on their head. What is it informing us? Since it said {Devarim 14:1}:
א בָּנִים אַתֶּם, לַה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. 1 Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead.
I would only be liable for between the eyes {the head pate?}. How do I know to include all the head? Therefore it informs us {here in Vayikra} בְּרֹאשָׁם -- on their head -- to impose liability on the entire head, just as between the eyes. I only have kohanim {being liable}, where the Scriptures increases for them many commandments {and who are the subject in context, perhaps solely, on a peshat level}. General Israelites, from where do we know? It states here {Devarim} קרחה and it states there {Vayikra} קרחה . Just as here, you are liable for each and every vald spot and are liable for the entirety of the head just as between the eyes, so too over there you are liable for each and every vald spot and are liable for the entirety of the head, and just as over there {in Vayikra}, it is for a corpse {that one is doing this when violating}, so too over here for a corpse.

{Kiddushin 36b}
Mishna:
כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה והכלאים
רבי אלעזר אומר אף החדש:
Any commandment which is dependent upon the land {of Israel} is only practiced in the land, while that which is not dependent upon the land is practiced whether in the land or outside the land, with the exception of orlah {fruit forbidden the first three years} and mixtures {of species}.
{Kiddushin 37a}
Rabbi Eleazar says: Also chadash {"new" grain}.

Gemara
:
מאי תלויה ומאי אינה תלויה
אילימא תלויה דכתיב בה ביאה שאינה תלויה דלא כתיב בה ביאה והרי תפלין ופטר חמור דכתיב בהו ביאה ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ
אמר רב יהודה ה"ק כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים
What is "dependent" and what is "not dependent"?
If you say "dependent" means that "entering" {the land} is written about it, while "not dependent" means that "entering" is not written about it, but behold there is tefillin and peter chamor {a firstborn donkey} about which "entering" is written, and yet it is practiced whether in the land or outside the land.
Rav Yehuda said: This is what it means to say: A commandment which is a obligation upon the person is practiced whether in the land or outside the land. An obligation upon land {karka} is only practiced in the land {of Israel} with the exception of orlaha and kilaim.

רבי אלעזר אומר אף החדש
וקי"ל כר' אלעזר דסתם לן תנא כותיה
דתנן החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים:
Rabbi Eleazer says: Even chadash.
And we establish like Rabbi Eleazar, for the Tanna writes plainly {stam} like him. For we learnt {in a Mishnah, which is cited in Kiddushin 38b}: Chadash is forbidden Biblically in every place, and orlah is "halacha" {that it is forbidden}, and kilaim from the words of the scribes {Rabbinically}.

Rif Kiddushin 14b {33b - 34a}

14b

{Horayot 13b continues}

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אף בבית המשתה עושין להם סניפין
אמר רבא בחיי אביהם
Rabbi Eleazar beRabbi Tzadok says: Even in the banquet hall, they make them a place.
Rava said: In the lifetimes of their fathers.

{Kiddushin 33b}
איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה
רבי חלקיה ורבי סימון ורבי אלעזר אמרו קל וחומר מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן:
It was a question to them: Should one stand before the sefer Torah?
Rabbi Chilkiyah, Rabbi Simon, and Rabbi Eleazar said: A kal vachomer -- before its learners one stands, before it certainly so.

{Kiddushin 34a}
כל מצות עשה שהזמן גרמא:
תנו רבנן איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא סוכה ולולב ושופר וציצית
ואי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא מזוזה ומעקה אבידה ושלוח הקן

וכללא הוא והרי מצה ושמחה והקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים
חייבות ותו הרי ת"ת ופריה ורביה ופדיון הבן דמצות עשה שאין הזמן גרמא ונשים פטורות:
"All positive commandments which are imposed by the time":
The Sages learnt {in a brayta}: What is a positive commandment imposed by the time? Succah, lulav, shofar and tzitzit. And what is a positive commentment not imposed by the time? Mezuza, a fence {on the roof}, a lost article, and sending away the {mother bird from the} nest.

And is this indeed a general rule? But there is matzah, simcha, and hakhel, which are positive commandments and women are obligated in it. And furthermore there is study of Torah, reproducing, and redeeming the son which are positive commandments not imposed by time and women are exempt!

Rif Kiddushin 14a {33a}

14a

{Kiddushin 33a}

אמר (ליה)אאביי לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו:
אביי מכי חזי ליה לאוני דחמריה דרב יוסף הוה קאים דקיימא לן דרכוב כמהלך דמי ומחייב למיקם מקמיה:
Abaye said (* to him *): We only said this about his teacher who was not his primary teacher, but his primary teacher, as far as his eye can see.
Abaye, when he saw the ear of the donkey of Rav Yosef, he would rise. For we establish that riding is like walking, and one needs to stand before him.

גרסי' בפרק הוציאו לו את הכף
תלמיד הנפטר מרבו אל יחזיר פניו וילך אלא לצדדין
כי הא דרבי אלעזר כי הוה מיפטר מיניה דרבי יוחנן הוה מסגי ואזיל לאחוריה
כי הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין וקאים רבי אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי רבי יוחנן מיניה:
We learn in perek Hotziu lo et kaKaf {5th perek of Yoma, 53a}:
A student who takes leave of his teacher, he should not turn his face and go, but rather facing him. Like this of Rabbi Eleazar, when he left Rabbi Yochanan, he would walk while going backwards. When Rabbi Yochanan wished to go, Rabbi Eleazar would bow and while standing in place, until Rabbi Yochanan was concealed from him.

{Kiddushin 33a resumes}
ר"ש בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח תלמוד לומר זקן ויראת
אמר אביי נקיטינן דאי מקיף חיי
אביי מקיף רבי זירא מקיף:
{The brayta:} 'Rabbi Shimon ben Eleazar said: How do we know that a zaken should not cause unneccessary effort {of people standing up for him}? For it is stated zaken -- veyaraita.'
Abaye said: We have a tradition that if he takes a circuitous route {to avoid troubling people}, he will live {a long life}.
Abaye took a circuitous route. Rabbi Zera took a circuitous route.

איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע:
אמר אביי הלכה כאיסי בן יהודה
רבי יוחנן הוה קאים מקמי סבי דארמאי
אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני
רבא מיקם לא קאים הידור עביד להו
אביי יהיב להו ידא לסבי:
{The brayta}: 'Issi ben Yehuda says: {Vayikra 19:32}:
לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. {ס} 32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD. {S}
Even any type of "hoary head" {elderly person} is implied.'
Abaye said: The halacha is like Issi ben Yehuda.
Rabbi Yochanan would rise up before an Aramean {=non-Jewish} elder. He said: How many events must have befallen them.
Abaye would give the elderly {non-Jews} a hand. {Rashi: While they were passing him, he would stretch out his hand and they would support themselves on it.}
Rava would not rise for them, but would demonstrate honor for them.

גרסינן ביש נוחלין
אמר רבי אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה
אמר רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה:
We learn in Yesh Nochalin {Bava Batra 120}:
Rabbi Ami said: In sitting {and setting one person as the head in a gathering of Sages}, go after wisdom. In eating, go after age.
Rav Ashi said: And this is where he has excessive wisdom, and this is where he has excessive age.

וגרסינן נמי התם
והלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין
קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא
אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים
מורא זו איני יודע מה הוא
כשהוא אומר תקום ויראת הוי אומר מורא זו קימה:
And we also learn there:
And the halacha is that we allocate honor to the student in the presence of the teacher, and the halacha is that we do not allocate.
This is a contradiction between one hilcheta and another! This is no question. Here is where teacher {himself} accords him honor, and here is where the teacher does not accord him honor.
Rabbi Eleazar said: Any Torah scholar who does not stand before his teacher is called an evildoer, and will not have long life, and his learning will be forgotten, for it is stated {Kohelet 8:13}
יג וְטוֹב לֹא-יִהְיֶה לָרָשָׁע, וְלֹא-יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל--אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא, מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. 13 but it shall not be well with the wicked, neither shall he prolong his days, which are as a shadow, because he feareth not before God.
This fear, I know not what it is. When it states takum -- veyareita, it is thus said that fear -- this is standing.

גרסינן בפרק אלמנה ניזונית
אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכה שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל והנעלת מנעל
אמר רבא לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה
אמר רב אשי ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפלין לית לן בה
אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד
רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב:
We learn in perek Almana Nizonit:
Rabbi Yehoshua ben Levi said: Any labor which the slave performs for his master, a student performs for his master {=teacher}, except for taking off the sandal and putting on the sandal.
Rava said: They only said this in a place where they do not recognize him, but in a place they recognize him, we have no problem with it. {since they will know he is not a slave}
Rav Ashi said: And in a place where they do not recognize him as well, they did not say, except where he did not put on tefillin, but if he put on tefillin, we have no concern with it.
R' Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: Whoever holds back his student from serving him is as if he held back from him chesed {lovingkindness}, for it is stated {Iyyov 6:14}:
יד לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד; וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב. 14 To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty.
Rav Nachman bar Yitzchak said: He even removes from him fear of Heaven, for it is stated {in the end of the pasuk וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב -- "even to him that forsaketh the fear of the Almighty."

{Kiddushin 57a}
תניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש
אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן
אמר להן כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה
עד שבא ר' עקיבא ולמד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים:
They learnt {in a brayta}: Shimon HaAmsuni, and some say Nechemiah HaAmsuni would expound all the instances of the word את {usually the object marker} in the Torah. Once he reached {Devarim 6:13}:
יג אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. 13 Thou shalt fear the LORD thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear.
he stopped.
His students said to him: Rabbi, all the אתs which you expounded, what shall be with them?
He said to them: Just as a received reward on the expounding, so shall I receive reward on the refraining {perisha}.
Until Rabbi Akiva came and taught: {Devarim 6:13}:
יג אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. 13 Thou shalt fear the LORD thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear.
To include Torah scholars.

גרסינן במסכת הוריות
תנו רבנן כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבין עד שיאמר להם שבו
כשאב ב"ד נכנס עושין לו שתי שורות מכאן ומכאן עד שיושב במקומו
חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו
בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם אע"פ שאמרו אין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצורך נכנס ויושב במקומו
בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהן דעת לשמוע נכנסין ויושבין אחר אביהן והופכין פניהם כלפי אביהן אין בהם דעת לשמוע הופכין פניהן כלפי העם

יצא לצורך נכנס ויושב במקומו
אמר רב פפא לא אמרן אלא לקטנים אבל לגדולים לא דהוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא
דאמר רב יהודה לעולם ילמד אדם עצמו שחרית וערבית כדי שלא יתרחק
We learn in masechet Horayot:
The Sages learnt {in a brayta}: When the Prince enters, all the nation stands, and they do not sit until he says to them "sit." When the head of Bet Din enters, they form for him two rows on either side until he sites in his place. A scholar who enters, one stands and one sits {as he passes their particular spot} until he sits in his place. The sons of scholars and students of scholars {talmidei chachamim}, when the public requires them, they walk on the heads of the nation {by entering later, when everyone is sitting on the ground}. Even though they said there is no benefit to a talmid chacham that he may enter last, if he leaves for some purpose, he may enter and sit in his place.
Children of chachamim whose fathers are appointed leaders upon the community, when they have intelligence to listen, they enter and sit behind their fathers, and turn their face towards their fathers. When they do not have intelligence to hear, they turn their face towards the nation.

If he left for a purpose, he may enter and sit in his place.
Rav Pappa said: They only said this regarding urinating, but for defacation, no, for he should have checked himself beforehand.
For Rav Yehuda said: One should always train himself in morning and evening so that he should not have to distance himself {to find someplace to do this}.

Monday, November 17, 2008

Rif Kiddushin 13b {32a - 33a}

13b

{Kiddushin 32a}

ר' אלעזר בן מתתיה אומר אבא אומר השקני מים ומצוה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה אני את המצוה שאני ואבא חייבין במצוה
איסי בן יהודה אומר אם אפשר למצוה שתיעשה על ידי אחרים תיעשה על ידי אחרים
אמר רב אחא בר מתנא הלכה כאיסי בן יהודה
Rabbi Eleazar ben Matatia says: If father says "give me water to drink" and I have a commandment to perform, I set aside the honor to my father and perform the commandment, for both I and my father are obligated in the commandment.
Issi ben Yehuda says: If it is possible for the commandment to be performed by others, let it be performed by others.
Rav Acha bar Matna said: The halacha is like Issi ben Yehuda.

גרסינן במגילה
אמר רבא אמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש עליהן:
We learn in Megillah:
Rava cited R' Yitzchak bar Shmuel bar Marta: Great is learning Torah more than honoring one's father and mother, for all those years that Yaakov Avinu was in the academy of Ever, he was not punished for them.

{Kiddushin 32a resumes}
א"ר יצחק בר שילא אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול
ורב יוסף אמר אפילו הרב שמחל על כבודו כבודו מחול
וסוגיין כרב יוסף אלא מיהו אע"ג דכבודו מחול הידור בעי למיעבד לי'
כי הא דרבא הוה משקי בי הלוליה דבריה ודלא להו כסא לרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע וקמו מקמיה לרב מרי ולרבי פינחס בני רב חסדא ולא קמו מקמיה ואיקפד
אמר הני רבנן רבנן והני רבנן לאו רבנן
וכן נמי נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול
אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:
R' Yitzchak bar Shela cited Rav Chisda: The father who pardons his honor, his honor is pardoned. The Rav {teacher} who pardons his honor, his honor is not pardoned.
And Rav Yosef said: Even the rav who pardons his honor, his honor is pardoned.

And our sugya is like Rav Yosef. Howver, even though his honor is pardoned, hiddur {exaltation} he needs perform for him. Like this that {Kiddushin 32b} Rava was serving a wedding feast for his son, and he offered a cup to Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua, and they stood up before him; to Rav Mari and Rav Pinchas, the sons of Rav Chisda, and they did not stand up before him, and he was upset. He said, "these Sages are Sages, and these Sages are not Sages."
And so too, a prince who pardons his honor, his honor is pardoned. But a king who pardons his honor, his honor is not pardoned, for it is stated {Devarim 17:15}:
טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא. 15 thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose; one from among thy brethren shalt thou set king over thee; thou mayest not put a foreigner over thee, who is not thy brother.
That his fear should be upon you.

ת"ר מפני שיבה תקום
יכול אפי' זקן אשמאי ת"ל זקן
ואין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש [מזקני ישראל]
רבי יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא שקנה חכמה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו
יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק
ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור
אי הידור יכול יהדרנו בממון
ת"ל תקום מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס
יכול יעמוד מפניו בבית הכסא ובבית המרחץ תלמוד לומר תקום והדרת
לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור
(ואי זו היא קימה שיש בה הידור הוי אומר זה ארבע אמות)
יכול יעצים עיניו ממנו כדי שלא יראהו תלמוד לומר תקום ויראת דבר המסור ללב נאמר בו ויראת
ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח
ת"ל זקן ויראת
איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע
רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא
איכא בינייהו יניק וחכים
תנא קמא סבר לא ורבי יוסי הגלילי סבר אפי' יניק וחכים נמי:
The Sages learnt {in a brayta}: {Vayikra 19:32}:
לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. {ס} 32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD. {S}
Perhaps even before a guilty elder {so Rashi; Tosafot: ignorant}. Therefore it informs us {later in the pasuk} zaken {an elder}. And a zaken is only a scholar, for it is stated {Bemidbar 11:16}:
טז וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה, אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. 16 And the LORD said unto Moses: 'Gather unto Me seventy men of the elders of Israel, whom thou knowest to be the elders of the people, and officers over them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee.
Rabbi Yossi haGlili says: A zaken is only one who has aquired wisdom, for it is stated {Mishlei 8:22}
כב ה--קָנָנִי, רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ: קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. 22 The LORD made me as the beginning of His way, the first of His works of old.
Perhaps one should stand before him {even} from a great distance? Therefore it teaches us {Vayikra 19:32}:
לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. {ס} 32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD. {S}
Thus I only speak of rising up which has honor. If honor, perhaps honoring him with money? Therefore it informs us takum -- just as standing has no loss of money, so too honor which has no loss of money.
(* And what is the standing in which there is honor? Say this is within 4 cubits. *)
Perhaps he may shut his eyes from him so that he does not see him {and thus does not need to rise up}? Therefore it informs us takum - veyareita {stand up... and you shall fear}. Something which is given over to the heart is stated about it veyareita.
Rabbi Shimon ben Eleazar said: How do we know that a zaken should not cause unneccessary effort {of people standing up for him}? For it is stated zaken -- veyaraita.
Issi ben Yehuda says: {Vayikra 19:32}:
לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. {ס} 32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD. {S}
Even any type of "hoary head" {elderly person} is implied.

Rabbi Yossi haGelili -- this is the First Tanna! {No.} This is the distinction between them -- a young and wise person. The First Tanna maintains no, while Rabbi Yossi haGlili maintains that even a young and wise person as well.

{Kiddushin 33a}
מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס
מכאן אמרו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח בשעה שעסוקין במלאכתן
יכול יעמוד מפניו בבית הכסא ובבית המרחץ תלמוד לומר תקום והדרת
והני מילי בבתי גואי אבל בבתי בראי חייב לעמוד מפניו
יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק תלמוד לומר תקום והדרת
לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור ואי זו היא קימה שיש בה הידור הוי אומר זה ארבע אמות

Just as standing has no loss of money involved, so too honor which has no loss of money involved. From here, they said that craftsmen are not allowed to stand before a Torah scholar at a time they are engaged in their work. Perhaps he should stand in the privy or in the bathhouse? Therefore it informs us takum {get up} vehadarta {and you shall honor}.

And these words are in the inner rooms {of the bathhouse}, but in the outer rooms, he is obligated to stand before him.

Perhaps he should stand before him from a distance. Therefore it informs us takum {get up} vehadarta {and you shall honor}. I only said standing which has honor, and what is this standing which has in it honor? Say this is within four cubits.

Rif Kiddushin 13a {31b - 32a}

13a

{Kiddushin 31b}

ת"ר מכבדו בחייו מכבדו במותו
בחייו כיצד הנשמע בדבר אביו למקום לא יאמר מהרוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי שלחוני בשביל עצמי אלא בכולהו בשביל אבא
במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו

והני מילי תוך שנים עשר חדש אבל מכאן ואילך זכרונו לחיי העולם הבא:
The Sages learnt {in a brayta}: He honors him in his life and he honors him in his death. In his life, how so? If one recognizes that the people of the place respect his father, he should not say expedite me for my own sake, escort me for my own sake, send me off for my own sake, but rather, for all of them, for the sake of father.
In his death, how so? When he says a statement in his name, he should not say "so said my father," but rather, "so said my father my teacher {/master}, behold may I be an atonement for his rest.

And these words are within 12 months {after passing}, but from there on in, "his memory to life in the world to come."

גרסינן בסנהדרין
תניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה:
We learn in Sanhedrin:
They learnt {in a brayta}: Behold, one whose father violates the words of the Torah, he should not say to him, "father, you have violated the words of the Torah," but rather should say to him, "father, such is written in the Torah."

{Kiddushin 31b resumes}
תנו רבנן איזהו מורא ואיזהו כיבוד
מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר דבריו ולא מכריעו
כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא
The Sages learnt {in a brayta}: What is fear and what is honor?
Fear -- that he does not stand in his place, does not sit in his place, does not contradict his words, and does not support him {in his position}.
Honor -- he feeds and gives to drink, clothes him, covers him, and transports him to and fro.

{Kiddushin 32a}
משל מי
רב יהודה אמר משל בן
רב הושעיא אמר משל אב
אורו ליה רבנן לר' ירמיה ואמרי לה לבריה דרבי ירמיה כמאן דאמר משל אב
From whom {are these expenditures}?
Rav Yehuda said: From the son.
Rav Hoshaya said: From the father.
The Sages instructed Rabbi Yirmeyah, and some say, the son of Rabbi Yirmeyah, in accordance with the one who said "from the father."

והיכא דרויח הבן והאב לית ליה כייפינן ליה לבן ושקלינן מיניה בתורת צדקה ויהבינן לאבוה כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה
וכן שדרו ממתיבתא:
And where the son has money and the father does not, we force the son and take it from him under the status of charity, and give it to the father. Like this that Rava forced Rav Natan bar Ami and took from him 400 zuz for charity.
And so did they send {as a psak} from the academy.

Rif Kiddushin 12b {30b - 31a; Ketubot 103a; Kiddushin 31a; 32a; 31b}

12b

{Kiddushin 30b}

להשיאו אשה מנלן
דכתיב קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים:
To marry him off to a woman, from where do we know? For it is written {Yirmeyahu 29:6}
ו קְחוּ נָשִׁים, וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ-שָׁם, וְאַל-תִּמְעָטוּ. 6 take ye wives, and beget sons and daughters; and take wives for your sons, and give your daughters to husbands, that they may bear sons and daughters; and multiply ye there, and be not diminished.

ללמדו אומנות מנלן
א"ר חזקיה אמר קרא ראה חיים עם אשה אשר אהבת
אם אשה ממש היא כשם שחייב להשיאו אשה כך חייב ללמדו אומנות
ואם תורה היא כשם שחייב ללמדו תורה כך חייב ללמדו אומנות:
To teach him a trade, from where do we know?
R' Chizkiya said: Scriptures states {Kohelet 9:9}:
ט רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ: כִּי הוּא חֶלְקְךָ, בַּחַיִּים, וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. 9 Enjoy life with the wife whom thou lovest all the days of the life of thy vanity, which He hath given thee under the sun, all the days of thy vanity; for that is thy portion in life, and in thy labour wherein thou labourest under the sun.
If it refers to an actual woman {wife}, just as he is obligated to marry him off to a woman, so is he obligated to teach him a trade. And if it refers to Torah, just as he is obligated to teach him Torah, so is he obligated to teach him a trade.

ויש אומרים אף להשיטו בנהר
מאי טעמא חיותיה הוא:
"And some say, even how to swim in the river":
What is the reason? It is life.

כל מצות האב על הבן אחד אנשים ואחד נשים חייבין:
תנינא להא דתנו רבנן אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים
אם כן מה תלמוד לומר איש איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה

אמר רב אידי בר אבין נתגרשה שניהם שוין
"All commandments of the father upon the son, both men and women are obligated":
We learnt this. For the Sages learnt {in a brayta}: I only have a man. A woman, from where? When it says tira'u {you {plural} shall fear},
{in Vayikra 19:3
ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה אֱלֹהֵיכֶם. 3 Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.
}
behold there are here two.
If so, what it is teaching by ish {in the above pasuk}? A man, he is able to do it {even if married}. A woman, she is unable to do it, because the domain of others is upon her.

Rav Iddi bar Avin said: If she is divorced, both of them are equal.

תנו רבנן נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך
השוה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום
נאמר כאן איש אמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהיך תירא
השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום
נאמר ומקלל אביו ואמו ונאמר איש איש כי יקלל אלהיו
השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום

בהכאה ודאי אי אפשר
וכן בדין מפני ששלשתן שותפין בו
The Sages learnt {in a brayta}: It is stated {Shemot 20:11}:
יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} 11 Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee. {S}
and it is stated {Mishlei 3:9}:
ט כַּבֵּד אֶת-ה, מֵהוֹנֶךָ; וּמֵרֵאשִׁית, כָּל-תְּבוּאָתֶךָ. 9 Honour the LORD with thy substance, and with the first-fruits of all thine increase;
Scriptures thus equates the honoring of father and mother to the honoring of the Omnipresent.
It is stated here {Vayikra 19:3}:
ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה אֱלֹהֵיכֶם. 3 Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.
and it is stated {Devarim 6:13}:
יג אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. 13 Thou shalt fear the LORD thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear.
Scriptures thus equates fear of father and mother to the fear of the Omnipresent.
It is stated {Shemot 21:17}:
יז וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת. {ס} 17 And he that curseth his father or his mother, shall surely be put to death. {S}
and it is stated {Vayikra 24:15}:
טו וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. 15 And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: Whosoever curseth his God shall bear his sin.
Scriptures thus equates "blessing" {a euphemism for cursing} father and mother to "blessing" the Omnipresent.

In terms of hitting, certainly it is not possible {to hit Hashem, and thus it omits it}.
And so it is fitting {to equate in all these cases}, for the three of them are partners in him.

ת"ר שלשה שותפין יש בו באדם אביו ואמו והקב"ה
בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו הקב"ה אומר מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני
The Sages learnt {in a brayta}: There are three partners in a person -- his father, his mother, and Hashem. When a person honors his father and his mother, Hashem says "I reckon it as if I dwell between them and they honored Me."

תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הכתוב כבוד אב לכבוד אם
וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים הכתוב מוראת אם למוראת אב:
They learnt {in a brayta}: Rabbi says: It is revealed and known before He Who Spoke and the world came to be that the son honors his mother more than his father, because
{Kiddushin 31a}
she wins him over with words. Therefore, Scriptures preceded the honor of the father to the honor of the mother.
And it is revealed and known before He Who Spoke and the world came to be that the son fears his father more than his mother, for he teaches him Torah. Therefore, Scriptures preceded the fear of the mother to the fear of the father.

גרסינן בפרק הנושא את האשה
תניא כבד את אביך ואת אמך
את אביך זו אשת אביך
ואת אמך זה בעל אמך
וי"ו יתירה לרבות אחיך הגדול
והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא:
We learn in perek HaNosei et HaIsha {Ketubot 103a}:
They learnt {in a brayta}: {Shemot 20:11}:
יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} 11 Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee. {S}
et-avicha {presumably the word et, meaning "with"} -- this is your father's wife {=a stepmother}.
ve-et imecha -- this is your mother's husband.
An extra vav {in ve-et} -- to include your older brother.
And these words are while they {the parents} are alive, but after death, no.

{Kiddushin 31a resumes}
אמר ר' יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה
שנאמר מלא כל הארץ כבודו
Rabbi Yehoshua ben Levi said: It is forbidden for a person two walk 4 cubits while standing erect, for it is stated {Yeshayahu 6:3}:
ג וְקָרָא זֶה אֶל-זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה צְבָאוֹת; מְלֹא כָל-הָאָרֶץ, כְּבוֹדוֹ. 3 And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; the whole earth is full of His glory.


רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגלוי הראש
אמר שכינה למעלה מראשי
Rav Huna son of Rav Yehoshua did not walk four cubits with head uncovered. He said "the Divine Presence is over my head."

שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר אבא אומר השקני מים ואימא אומרת השקני מים אי זה מהן קודם
אמר לו הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך
בא לפני ר' יהושע
אמר לו כך אמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את רבי אליעזר עד היכן כבוד אב ואם
אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו
פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד בששים רבוא שכר
ורב כהנא מתני בשמונים רבוא שכר
והיה המפתח תחת מראשותיו של אביו ולא צערו לשנה נתן לו המקום שכרו נולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם הרי אתם נותנין לי אלא איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא
א"ר חנינא ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה על אחת כמה וכמה
כי אתא רב דימי אמר פעם אחת היה לבוש סריקון של זהב ויושב בין גדולי רומי ובאת אמו וקרעה ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה בפניו ולא הכלימה:
The son of a certain widow asked Rabbi Eliezer: If father says "give me water to drink" and mother says "give me water to drink," which of them precedes?
He said to him: Put aside the honor of your mother and perform the honor of your mother, for {both} you and your mother are obligated in the honor of your father.
He came before R' Yehoshua. He said to him such {=the same. but see girsa in our gemara}.

Rav Yehuda cited Shmuel: They asked Rabbi Eliezer: To what extent honoring father and mother? He said to them: Go and see what a certain idolater does for his father in Ashkelon, and Dama ben Netina is his name. One time, they requested from him stones {gems} for the Ephod for an amount of 600,000 in payment -- and Rav Kahana taught it as 800,000 in payment -- and the key was under the head of {sleeping} his father, and he did not vex him {to get the key}. The {next} year, the Omnipresent give him his wages. There was born to him a red heifer {parah aduma} in his herd. The sages of Israel came to him. He said to them: I know about you that if I request from you all the money in the world, you would give it to me, but I will only request from you that money that I lost because of father.
Rabbi Chanina said: And if one who is not commanded and does this so, then one who is commended and performs it, even more so {will he be rewarded}.
When Rav Dimi came {from Eretz Yisrael}, he said: One time he was wearing a silken garment woven with gold, and was sitting among the nobles of Rome, and his mother came and tore it from him, hit him on the head, and spat before him, and he did not embarrass her.

{Kiddushin 32a}
ועוד שאלו את רבי אליעזר עד היכן כבוד אב ואם
אמר להם כדי שיטול ארנקי שלו ויטילנו לים בפניו ואין מכלימו:
And they further asked of Rabbi Eliezer: To what extent is honoring father and mother? He said to them: Such that he {=one of them} takes his wallet and throws it into the sea before him, and he does not embarrass him.

{Kiddushin 31b}
רבי טרפון הוה ליה אימא סבתא דכל אימת דבעיא מסקא לפוריא גחין וסלקא עליה אתא וקא משתבח בי מדרשא אמרו לו עדיין לא הגעת לחצי כבוד כלום זרקה ארנקי שלך לים בפניך ולא הכלימתה:
Rabbi Tarfon had an elderly mother, that whenever she wished to leave the bed, he would bend down and she would come down upon him. She came and praised him in the study hall. They said to him: You have still not reached half of 'honor.' Did she throw your wallet into the sea and you did not embarrass her?