Rif Kiddushin 12a {29a - 30a}

12a

{Kiddushin 29a}
Gemara:

תנינא להא
דת"ר האב חייב בבנו למולו לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות
וי"א אף להשיטו בנהר
ר' יהודה אומר כל שאין מלמד בנו אומנות כאילו למדו לסטות:

We have learned this. For the Sages learnt {in a brayta}: The father is obligated towards his son to circumcise him, to redeem him, to teach him Torah, to marry him off to a woman, and to teach him a trade. And some say even to teach him to swim in the river. Rabbi Yehuda says: Anyone who does not teach his son a trade is as if he taught him to be a robber.

למולו מנלן
דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלהים
אותו ולא אותה
והיכא דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהליה
דכתיב המול לכם כל זכר
והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו לממהל נפשיה
דכתיב וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו

To circumcise him, from where? For it is written {Bereishit 21:4}

ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים.

4 And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old, as God had commanded him.

Him, and not her. {Our gemara lacks these extra words.}
And where his father does not circumcise him, Bet Din is obligated to circumcise him, for it is written {Bereishit 17:12}

יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.

12 And he that is eight days old shall be circumcised among you, every male throughout your generations, he that is born in the house, or bought with money of any foreigner, that is not of thy seed.

{where the plural is taken as evidence that it refers to Bet Din}
and where Bet Din does not circumcise him, he is obligated to circumcise himself. For it is written {same perek}

יד וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר. {ס}

14 And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin, that soul shall be cut off from his people; he hath broken My covenant.'

לפדותו מנלן
דכתיב כל בכור בניך תפדה
והיכא דלא פרקיה אבוה מיחייב איהו למפרק נפשיה
תפדה קרי ביה תיפדה
ואיהי מנלן דלא מיחייבה דכתיב תפדה תיפדה כל שמצווה לפדות עצמו מצווה לפדות אחרים וכל שאינו מצווה לפדות עצמו אינו מצווה לפדות אחרים
ואיהי מנלן דלא מיחייבא בפרקונה דכתיב תפדה תפדה כל שאחרים מצווין לפדותו מצווה לפדות את עצמו וכל שאין אחרים מצווין לפדותו אינו מצווה לפדות את עצמו
ומנין שאין אחרים מצווין לפדותה דאמר קרא וכל בכור אדם בבניך תפדה בניך ולא בנותיך:

To redeem him {from the kohen}, from where? For it is written {Shemot 34:20}:

כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.

20 And the firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck. All the first-born of thy sons thou shalt redeem. And none shall appear before Me empty.

And where his father did not redeem him, he is obligated to redeem himself. תִּפְדֶּה {you should redeem} -- read in it tipadeh {you shall be redeemed}.
And she {=the mother}, how do we know that she is not obligated {to redeem her son}? tipadeh, tifdeh -- anyone who is commanded to redeem himself has a commandment to redeem others, and whoever is not commanded to redeem himself {or herself} is not commanded to redeem others.
And she, herself, how do we know that she is not obligated in her own redemption {from the kohen}? For it is written תפדה {and} tipadeh {the passive, niphal}. Anyone who others are commanded to redeem him is commanded to redeem himself, and whoever others are not commanded to redeem is not commanded to redeem himself {or in this case, herself}.
And how do we know that others are not commanded to redeem her? For Scriptures stated {this time, pulling strangely from Shemot 13:13, where the pasuk in Shemot 34 seems like it should have sufficed. And indeed, in our own text in the gemara, it continues by quoting Shemot 34. The pasuk Rif quotes reads:}:

יג וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ, תִּפְדֶּה.

13 And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck; and all the first-born of man among thy sons shalt thou redeem.

Your sons, and not your daughters.
{Perhaps what is gained by this alternate quote is the extra bet in בבניך. Within your sons but not your daughters.}

תנו רבנן הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו
מאי טעמא מצוה דגופיה עדיף:

The Sages learnt {in a brayta}: If he needs to be redeemed {from a kohen} and his son needs to be redeemed, he precedes his son.
{Kiddushin 29b}
What is the reason? The commandment upon himself is better {/stronger}.

ת"ר מנין שאם היו לו חמש נשים ויש לו מהן חמשה בנים שחייב לפדות את כלן שנאמר וכל בכור בניך תפדה
פשיטא בפטר רחם תלה רחמנא
מהו דתימא נילף בכור בכור מנחלה
מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשית אונו
קמ"ל:

The Sages learnt {in a brayta}: How do we know that if he had five wives, and he has from them five sons {one son from each}, that he needs to redeem all of them? For it is stated {Shemot 34, even though only Shemot 13 has the vav in vechol}:

כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.

20 And the firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck. All the first-born of thy sons thou shalt redeem. And none shall appear before Me empty.

This is obvious! After all, the All-Merciful established it as dependent on the opening of the womb {peter rechem, thus the mother's first born}! I would have said that we learn bechor {as it says kol bechor banecha} - bechor from inheritance.
{From parshat Ki Teitzei, Devarim perek 21:

יז כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ: כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה. {ס}

17 but he shall acknowledge the first-born, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he hath; for he is the first-fruits of his strength, the right of the first-born is his. {S}

}

Just as there it is the "first of his strength" {and thus from the father, I would have said that} so too here, the first of his strength. Therefore it informs us {otherwise}.

ללמדו תורה מנלן
דכתיב ולמדתם אותם את בניכם
והיכא דלא אגמריה אבוה מיחייב איהו למגמר נפשיה
דכתיב ולמדתם [ושמרתם]
ואיהי מנלן דלא מיחייבא לאגמורי
דכתיב ולמדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד
ואיהי מנלן דלא מיפקדה
דכתיב ולמדתם ולמדתם כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמוד וכל שאין אחרים מצווים ללמדו אין מצווה ללמוד
ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה
אמר קרא ולמדתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם:

To teach him Torah, from where for us?
For it is written {Devarim 11:19}:

יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

19 And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.

And where his father does not teach him, he is obligated to teach himself. For it is written {Devarim 5:1}:

א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם.

1 And Moses called unto all Israel, and said unto them: Hear, O Israel, the statutes and the ordinances which I speak in your ears this day, that ye may learn them, and observe to do them.

And she, from where do we know that she is not required to teach? For it is written velimadtem {Devarim 11} ulmadtem {this is either a revocalization of Devarim 11, in which case it would be consistent with the earlier derashot, or else a citation of Devarim 5}. Anyone who is commanded to learn is commanded to teach, and anyone who is not commanded to learn is not commanded to teach.
And she, from where do we know that she is not so commanded? For it is written velimadtem ulmadtem. Anyone whom others are commanded to teach is commanded to learn, and anyone whom others are not commanded to teach is not commanded to learn.
And how do we know that others are not required to teach her?
Scriptures states:

יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

19 And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.

{most literally, sons}
Your sons and not your daughters.

תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו
ר' יהודה אומר אם היה בנו זריז וממולא בתלמודו ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו

כדרב יעקב דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי
כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדן שמעתתיה
אמר ליה אנא עדיפנא מינך תיב את ואיזיל אנא

The Sages learnt {in a brayta}: He to learn or his son to learn, he precedes his son. Rabbi Yehuda says: If his son is diligent, and filled with his learning, and his Torah stays in his hand, his son precedes him.

Like Rav Yaakov. For Rav Yaakov the son of Rav Acha bar Yaakov, his father sent him before Abaye. When he came {back} he saw that he was not sharp in his material. He said to him, I am better than you. You stay, and I will go.

ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה לומד תורה ואחר כך נושא אשה ואם אי אפשר לו בלא אשה נושא אשה ואחר כך לומד תורה
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואחר כך לומד תורה
ור' יוחנן אמר רחיים בצוארו ויעסוק בתורה
ולא פליגי הא לן והא להו

The Sages learnt {in a brayta}: To learn Torah vs. to marry a woman, he should learn Torah and afterwards marry a woman. And if it is not possible for him without a wife, he should marry a woman and afterwards learn Torah.

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is that he should marry a woman and afterwards learn Torah.
And Rabbi Yochanan said: A millstone on his neck, and he will learn Torah?
And they do not argue. This is for us, and that is for them.

אמר ר' אבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד עשרים שנה הקב"ה יושב ומצפה לאדם אימתי ישא אשה כיון שהגיע עשרים שנה ולא נשא אשה אמר תפח עצמותיו

R' Abba said, and so was it taught in the academy of Rabbi Yishmael: Until 20 years, Hashem sits and wait for a man - when will he marry a woman. Once he reaches 20 years old and does not marry a woman, He says "Let his bones swell!"

{Kiddushin 30a}

אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי ידך על צוארי דברך משיתסר ועד עשרים ותרתין ואמרי לה מתמני סרי ועד עשרים וארבע
דכתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה

Rava said to Rav Natan bar Ami: While your hand is on the neck of your son {marry him off} -- from 16 until 22. And some say it, from 18 until 24. For it is written {Mishlei 22:6}

ו חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ-- גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה.

6 Train up a child in the way he should go, and even when he is old, he will not depart from it.

עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה
תא שמע דתניא למדו מקרא אין מלמדו משנה
ואמר רבי אבא מקרא זה תורה

וכשם שהוא חייב ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו
שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך
אם כן מה ת"ל ולמדתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם

Until what is a person obligated to teach his son Torah?
Come and hear: For they learnt {in a brayta}: If he taught him Scriptures, he need not teach him Mishnah.
And Rabbi Abba said: Scriptures -- This is Torah {but not Nach}.

And just as he is obligated to teach his son, so is he obligated to teach his son's son. For it is stated {Devarim 4:9}:

ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.

9 Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children's children;

If so, what is it informing us with

יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

19 And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.

{most literally, sons}?

אמר ר' יהושע בן לוי כל המלמד את בנו תורה כאילו קבלה מהר סיני
שנאמר והודעתם לבניך
וסמיך ליה יום אשר עמדת

Rabbi Yehoshua ben Levi said: Whoever teaches his son Torah, it is as if he received it from Mount Sinai. For it is stated {Devarim 4:9}:

ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.	9 Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children's children;
י יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי: אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן.	10 the day that thou stoodest before the LORD thy God in Horeb, when the LORD said unto me: 'Assemble Me the people, and I will make them hear My words that they may learn to fear Me all the days that they live upon the earth, and that they may teach their children.'

juxtaposed to it.

אמר רב ספרא משמיה דרבי יהושע בן חנניה לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד
ומי ידע כמה חיי

לא צריכא ליומי

Rav Safra said in the name of Rabbi Yehoshua ben Chanania: One should always split his learning into three parts -- a third in Scriptures, a third in Mishnah, and a third in Talmud.

And who knows how long he will live? No, this is necessary, in terms of his days. {That is, either 1/3 of each day, or alternating by day.}