Rif Megillah 16a {Sotah 39a - 40a; Megillah 24b - 25b}

16a

{Sotah 39a}

וכהן הנושא כפיו מאי מברך
אמר רב חסדא ברוך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה
כדעקר כרעיה למיסק אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא הברכה הזאת שצויתנו לברך את עמך לא יהיה בה מכשול ועון מעתה ועד עולם
וכד מהדר אפיה מציבורא אומר רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה כמה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו':

And the kohen who lifts his hands, what does he bless {before saying birkat kohanim}?
Rav Chisda said: Blessed ... Who sanctified us with the holiness of Aharon and commanded us to bless his nation Israel with love.
When he uproots his legs to go, he says: May it be Your will before You, Hashem our God, that this blessing which you commanded us to bless your nation should not have in it any stumbling or sin, from now until forever.
{Sotah 39b}
And when he turns his face from the congregation, he says, "Master of the Universe! We have performed that which you have decreed. Do that which You have promised us. Look from your holy abode, from heaven, etc."

העם בשעת ברכת כהנים מה הם אומרים
אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו וגו' ברכו ה' כל צבאיו וגו' ברכו ה' כל מעשיו

The people, at the time of birkat kohanim, what are they saying?
Rav Chisda said: {Tehillim 103:20}:

כ בָּרְכוּ ה, מַלְאָכָיו: גִּבֹּרֵי כֹחַ, עֹשֵׂי דְבָרוֹ; לִשְׁמֹעַ, בְּקוֹל דְּבָרוֹ.	20 Bless the LORD, ye angels of His, {N} ye mighty in strength, that fulfil His word, hearkening unto the voice of His word.
כא בָּרְכוּ ה, כָּל-צְבָאָיו-- מְשָׁרְתָיו, עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.	21 Bless the LORD, all ye His hosts; ye ministers of His, that do His pleasure.
כב בָּרְכוּ ה, כָּל-מַעֲשָׂיו-- בְּכָל-מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ; בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-ה.	22 Bless the LORD, all ye His works, in all places of His dominion; {N} bless the LORD, O my soul. {P}

{Sotah 40a}

אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה
אמר רב חיננא בר פפא תדע שבמקדש נמי לא בעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים
א"ר אבהו מריש הוה אמינא להו כיון דחזאי לר' אבא דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי לא אמינא להו
א"ר אלעזר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו:

Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: Whoever says these outside the Temple is only making a mistake.
Rav Chanina bar Pappa said: Know that in the Temple, as well, you do not need to say them. Has there ever been a servant who they bless him and he does not show favor in return?

{This seems an error, a hybrid nusach composed of two sequential statements. Our gemara has:
אמר רבי חנינא בר פפא תדע דבמקדש נמי לא מיבעי למימרינהו כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין א"ר אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואין מסביר פנים}

Rabbi Abahu said: Initially, I said them. Once I saw that Rabbi Abba of Acco did not say them, I also did not say them.

Rabbi Eleazar said: Any kohen who killed someone should not lift his hands, for it is stated {Yeshaya 1:15}:

טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.

15 And when ye spread forth your hands, I will hide Mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear; your hands are full of blood.

גרסינן בפרק בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום
שכור אסור בנשיאות כפים
מנא לן א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן אסור ביין

We learn in the fourth perek of Taanit {Taanit 26b}
One who is drunk is forbidden to duchen. From where do we know these words?
Rabbi Shimon ben Pazi cited Rabbi Yehoshua ben Levi who cited Bar Kappara: Why is the section of the Priestly Blessing juxtaposed with the section about the Nazirite? To inform you that just as the Nazirite is forbidden in wine, so is the blessing Kohen forbidden to have wine.

{Sotah 40a}

ת"ר אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזו אחד מט' תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי:

The Sages learnt {in a brayta}: The kohanim are not permitted to ascend to duchen} with their sandals, and this is one of the nine decrees enacted by Rabban Yochanan ben Zakkai.

{Megillah 24b resumes}

האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור
מ"ט שמא מינות נזרקה בו

"If one says 'I will not function as shliach tzibbur with dyed clothing,' even with white clothing he may not so function":
What is the reason? Pehaps heresy is cast in him.

{Megillah 25a}
Mishna:

האומר יברכוך טובים הרי זה דרך מינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו
המכנה בעריות משתקין אותו האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה
מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם
ברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין אין מפטירין במרכבה
ר' יהודה אומר מותר
ור' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלים:

One who says "the good ones should bless you," this is the way of heresy. "Upon a bird nest your Mercy extends," "For good will your name be mentioned," "Modim Modim," they silence him.

One who distorts the parsha of forbidden relations, the silence him. If one says "And from your seed {children} you should not give to pass {with the root עבר} to Molech," {translating} "to become a fetus {/impregnate -- from root עבר} in an Aramean {thus, non-Jewish} woman," they silence him firmly.
The incident with Reuven is read and not translated. The incident with Tamar is read and translated. The first account of the incident of the Golden Calf is read and translated. The second account of the Golden calf is read and not translated.
The priestly blessing and the incident with David and Amnon are read and not translated.
We do not read the haftara about the Heavenly Chariot.
Rabbi Yehuda says: It is permitted.
And Rabbi Eliezer says: We do not read the haftara of {Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

Gemara:

ת"ר יש נקראין ומתרגמין נקראין ולא מתרגמין לא נקראין ולא מתרגמין
מעשה בראשית נקראין ומתרגמין ולא חיישינן דילמא אתי לשיוליה מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור
מעשה לוט ובנותיו נקראין ומתרגמין ולא חיישינן לכבודו של אברהם
מעשה יהודה ותמר נקראין ומתרגמין משום דשבח ליהודה משום דאודי
מעשה העגל הראשון מקרא ומתרגם ולא חיישינן לכבודן של ישראל כי היכי דתיהוי להו כפרה
הקללות והברכות נקראים ומתרגמין ולא יהא אחד מתחיל ואחד גומר אלא המתחיל הוא גומר את כולן
והנ"מ קללות שבתורת כהנים כדכתבינן בפ' בני העיר
אזהרות ועונשין שבתורה נקראין ומתרגמין ולא חיישינן דילמא אתי למעבד מיראה
מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם
מעשה אבשלום בנשי אביו נקרא ומתרגם ולא חיישינן לכבודו של דוד
מעשה פילגש בגבעה נקרא ומתרגם
הודע את ירושלים את תועבותיה נקרא ומתרגם

ומעשה באחד שקרא לפני ר"א הודע את ירושלים את תועבותיה אמר ליה צא והודע את תועבת אמך
ולית הלכתא כותיה

The Sages learnt {in a brayta}: There are things which are read and translated; read and not translated; not read and not translated:
The story of Creation is read and translated, and we do not fear that perhaps they will come to ask what is above, what is below, what was before, and what is after.

{Megillah 25b}
The story of Lot and his daughters is read and translated, and we do not fear for the honor of Avraham.
The story of Yehuda and Tamar is read and translated, because of the praise for Yehuda, for he admitted.
The first incident of the Golden Calf is read and translated, and we do not fear for the honor of Israel, for this is good, such that they gain atonement.
The curses and blessings are read and translated, and it should not be so that one begins and another ends, but rather the one who begins completes them all.
And these words {about one person reading them all} is regarding the curses in Vayikra, as we wrote in perek Benei haIr {perek 4}.
Warnings and punishments in Torah are read and translated, and we do not fear lest people come to perform them out of fear.
The story with Amnon and Tamar is read and translated.
The story with Avshalom with his father's wives is read and translated, and we do not fear for the honor of David.
The story with the concubine if Giveah is read and translated.
{Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

is read and translated.

There was an incident, in which someone read {Yechezkel 16:2}:

ב בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

2 'Son of man, cause Jerusalem to know her abominations,

before Rabbi Eliezer. He {Rabbi Eliezer} said to him: Go and cause to be known the abominations of your mother!

And the halacha is not like him.