Rif Moed Katan 1a {Chagiga 18a; Moed Katan 2a}

1a

{Moed Katan 2a}
Mishna:

משקין בית השלהין.

"We water fields that need constant irrigation {even on chol haMoed}":

{Chagiga 18a}
Gemara:

ת"ר את חג המצו' תשמור לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה
רבי יונתן אומר ק"ו ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהו אסורין בעשיית מלאכה
ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה
מה לששת ימי בראשית שכן אין בהן קרבן מוסף תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף
ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה מה לר"ח שכן אינו קרוי מקרא קודש תאמר בחולו של מועד שכן קרוי מקרא קדש
הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שיהו אסורין בעשיית מלאכה:

The Sages learnt {in a brayta}:
{Shemot 23:15}:

טו אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.

15 The feast of unleavened bread shalt thou keep; seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib--for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear before Me empty;

This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performing of labor. These are the words of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yonatan says: As a kal vachomer. If the first and seventh day {of Pesach} which have no holiness before them or after them are forbidden in performing of labor, then chol haMoed which has holiness before them and after them, shouldn't they certainly be forbidden in performing of labor?
The six days of {the week} creation will disprove this, for they have holiness before them {Shabbat} and after them {Shabbat} and they permitted in performing of labor!
But the six days of creation do not have a mussaf sacrifice, while we say by chol haMoed which has a mussaf sacrifice {and so the previous kal vachomer is in force}.
Rosh Chodesh will disprove this, for it has a mussaf sacrifice and it is permitted in performing of labor.
But Rosh Chodesh is not called a Mikra Kodesh, while we say by chol haMoed that is is called a Mikra Kodesh {and so the previous kal vachomer is in force}. Since it is called a mikra Kodesh, it should by all means be forbidden in performing of labor.

תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש
במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון ואי בשמיני הרי כבר נאמר שבתון
הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה

Another brayta: {Vayikra 23:7}:

ז בַּיּוֹם, הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.

7 In the first day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.

This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performance of labor. These are the words of Rabbi Yossi haGelili.
Rabbi Akiva says: We do not need this {derasha}, for it states {Vayikra 23:4}:

ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.

4 These are the appointed seasons of the LORD, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.

About what is this verse speaking? If about the first day, it was already stated Shabbaton, and if about the eighth day, it was already stated Shabbaton. Thus, the verse only speaks about chol haMoed, that it is forbidden in performance of labor.

תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת
מה שביעי עצור אף ששה עצור
אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה
ת"ל השביעי השביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה
הרי שלא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.

Another brayta stated: {Devarim 16:8}

ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. {ס}

8 Six days thou shalt eat unleavened bread; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the LORD thy God; thou shalt do no work therein. {S}

Just as the seventh is a stoppage {of work}, so too the six days are a stoppage.
{So why not say:} Just as the seventh is a stoppage of all work, so too the six days are a stoppage of all work?
Therefore it informs us the seventh {day}. The seventh is a stoppage of all work, and the six days are not a stoppage of all work.
Thus, the Scriptures were only given over to the Sages to tell you which day is forbidden and which day is permitted, which labor is forbidden and which labor is permitted.

{Moed Katan 2a}

כדתנן משקין בית השלהין במועד ובשביעית בין ממעין שיצא בתחילה בין ממעין שלא יצא בתחילה אבל אין משקין ממי הגשמים ולא ממי הקילון ואין עושין עוגיות לגפנים.
מאי משמע דהאי בית השלהין לישנא דצחותא הוא
כדכתיב עיף ויגע ומתרגמין משלהי ולאי
ומאי משמע דבית הבעל לישנא דמיתיבותא הוא
כדכתיב כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך
ומתרגמינן כמה דמיתותב עולם עם בתולתא כן יתותבון בגויך בנייכי.

As we learned {in the Mishna}: We water fields that require constant irrigation on chol haMoed and during the Sabbatical year, whether from a newly sprung spring or from a non-newly sprung spring, but we do not water with rainwater nor with water from a deep well, nor do we make irrigation ditches around vines.

What implies that these bet hashilhin connotes parched land? As is written {Devarim 25:18}:

יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.

18 how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.

{where עיף was shown in masechet Yoma to mean parched}
and we translate

כה,יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.

דְּעָרְעָךְ בְּאוֹרְחָא, וְקַטֵּיל בָּךְ כָּל דַּהֲווֹ מִתְאַחֲרִין בָּתְרָךְ--וְאַתְּ, מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי; וְלָא דָּחֵיל, מִן קֳדָם יְיָ.

And what implies that Bet haBaal means settled fields? As is written {Yeshaya 62:5}:

ה כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.

5 For as a young man espouseth a virgin, so shall thy sons espouse thee; and as the bridegroom rejoiceth over the bride, so shall thy God rejoice over thee.

and we translate כמה דמיתותב עולם עם בתולתא כן יתותבון בגויך בנייכי {with דמיתותב and יתותבון as translations}.

בית השלהין אין בית הבעל לא
מאי טעמא

Parched fields yes, but settled fields no.
What is the reason?