8b
גרסינן בפרק שבועת העדות
תנא ארור בו נדוי בו קללה בו שבועה
בו נדוי דכתיב אורו מרוז ואמר עולא בארבע מאות שיפורי שמתיה ברק למרוז
איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכב דכתיב הכוכבי' ממסלותם נלחמו עם סיסרא
רב הונא בר חיננא אמר רב חסדא ב' וה' וב'
כלומר אין מנדין אותו לאלתר אלא עד דמתרינן ביה שני וחמישי ושני
וה"מ לממונא אבל לאפקירותא מנדין לאלתר בלא התראה
ההוא טבחא דאתפקר ברב טובי' בר מתנה אמנו אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל ופייסיה
אמר אביי היכי לעביד לשרי ליה לא חיילא שמתה עליה תלתין יומין לא לשרי ליה קא בעו רבנן לאפטורי
א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא
א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסור טוט שרי
א"ל הני מילי לממונא אבל לאפקרותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין
אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמתו לא אתו בי תלתא אחריני ושרו
אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דמשמתו אתו תלתא אחריני ושרו
אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא אחד מן התלמידים שנדה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו.
ממעשה דר"ש בן לקיש וממעשיה דרב הונא דשמתיה לההיא איתתא דשמעה דאפקה הזכרת השם מפומה כדבעינן למימר קמן
הלכך האי דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי ל"ש בממונא ול"ש באפקרותא כי מפייס ליה בעל דיניה שרינן ליה לאלתר:
רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר
ואוקים לעיל דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה:
ת"ר אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים
א"ר הונא ונדוי שלנו כנזיפה שלהם ונזיפה שלנו כמה הוי חד יומא
תנא ארור בו נדוי בו קללה בו שבועה
בו נדוי דכתיב אורו מרוז ואמר עולא בארבע מאות שיפורי שמתיה ברק למרוז
איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכב דכתיב הכוכבי' ממסלותם נלחמו עם סיסרא
We learn in perek Shevuat haEdut:
A tanna taught: The term arur connotes niddui, connotes curse {kelala}, connotes an oath.
Connotes niddui - for it is written {Shofetim 5:23}:
shamta {niddui}.
Some say that he {Meroz} was a prominent man, and some say that it was a star, for it is written {same perek, pasuk 20}
בו קללה דכתיב ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ארור האישA tanna taught: The term arur connotes niddui, connotes curse {kelala}, connotes an oath.
Connotes niddui - for it is written {Shofetim 5:23}:
shamta {niddui}.
Some say that he {Meroz} was a prominent man, and some say that it was a star, for it is written {same perek, pasuk 20}
כ מִן {ר} שָׁמַיִם, נִלְחָמוּ; {ס} הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם {ר} סִיסְרָא. {ס} | 20 They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera. |
It connotes cursing, for it is written {Devarim 27}:
בו שבועה דכתיב וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' ואומר ויהונתן לא שמע בהשביע אביו את העםIt has a connotation of oath, for it is written {Yehoshua 6:26}:
I Shmuel 14:27}:
{and the next verse states:
{Moed Katan 16a resumes}
אמר רב יהודה אמר שמואל בר שילת משמיה דרב מנדין לאלתר ושונין לאחר שלשים ומחרימין לאחר ששיםI Shmuel 14:27}:
{and the next verse states:
{Moed Katan 16a resumes}
רב הונא בר חיננא אמר רב חסדא ב' וה' וב'
כלומר אין מנדין אותו לאלתר אלא עד דמתרינן ביה שני וחמישי ושני
וה"מ לממונא אבל לאפקירותא מנדין לאלתר בלא התראה
Rav Yehuda cited Shmuel bar Shelat in the name of Rav: We place one in niddui immediately and renew it after thirty days, and place in cherem after sixty.
Rav Huna bar Chinena cited Rav Chisda: 2 and 5 and 2.
That is to say, we do not place him in niddui immediately, but rather after we warn him on Monday, Thursday, and Monday.
And these words are regarding money matters, but for insolence {to Torah scholars} we place in niddui immediately without prior warning.
Rav Huna bar Chinena cited Rav Chisda: 2 and 5 and 2.
That is to say, we do not place him in niddui immediately, but rather after we warn him on Monday, Thursday, and Monday.
And these words are regarding money matters, but for insolence {to Torah scholars} we place in niddui immediately without prior warning.
ההוא טבחא דאתפקר ברב טובי' בר מתנה אמנו אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל ופייסיה
אמר אביי היכי לעביד לשרי ליה לא חיילא שמתה עליה תלתין יומין לא לשרי ליה קא בעו רבנן לאפטורי
א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא
א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסור טוט שרי
א"ל הני מילי לממונא אבל לאפקרותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין
אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמתו לא אתו בי תלתא אחריני ושרו
אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דמשמתו אתו תלתא אחריני ושרו
אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא אחד מן התלמידים שנדה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו.
A certain butcher was insolent to Rav Tovia bar Matna.
Abaye and Rava were counted and placed him in shamta {=niddui}. At the end he went and apologized.
Abaye said: What should we do? Should we release him? Niddui has not yet been upon him for thirty days! Shall we not release him? The Sages {who placed him in niddui} wish to free him {for they need him - Rashi}.
He said to Rav Iddi bar Avin: Have you heard anything about this?
He said to him {Abaye}: So said Rav Tachlifa bar Avdimi, citing Shmuel: A blast of the shofar and he is bound, a blast of the shofar and he is released.
He {Abaye} said to him: These words are regarding monetary matters, but for insolence, until niddui has applied to him thirty days.
Thus, it is clear that Abaye holds that if a court of three place someone in niddui, three others cannot come and release him.
Amemar said: The halacha is that if three place someone in niddui, three others can come and release him.
Rav Ashi said to Amemar: But they learnt {in a brayta}: If one of the scholars placed someone in niddui and then died, his portion {of the niddui} is not annuled. Does this not mean that it may not be annulled at all?
{Amemar's response:} No! Rather, until another three come and release him.
האי דסבר אביי דלא שרינן שמתא דאפקרותא ואע"ג דמפייס ליה לבעל דינא אלא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין ליתא אלא כי מפייס ליה לבעל דיניה ומפייס שרי ליה לאלתרAbaye and Rava were counted and placed him in shamta {=niddui}. At the end he went and apologized.
Abaye said: What should we do? Should we release him? Niddui has not yet been upon him for thirty days! Shall we not release him? The Sages {who placed him in niddui} wish to free him {for they need him - Rashi}.
He said to Rav Iddi bar Avin: Have you heard anything about this?
He said to him {Abaye}: So said Rav Tachlifa bar Avdimi, citing Shmuel: A blast of the shofar and he is bound, a blast of the shofar and he is released.
He {Abaye} said to him: These words are regarding monetary matters, but for insolence, until niddui has applied to him thirty days.
Thus, it is clear that Abaye holds that if a court of three place someone in niddui, three others cannot come and release him.
Amemar said: The halacha is that if three place someone in niddui, three others can come and release him.
Rav Ashi said to Amemar: But they learnt {in a brayta}: If one of the scholars placed someone in niddui and then died, his portion {of the niddui} is not annuled. Does this not mean that it may not be annulled at all?
{Amemar's response:} No! Rather, until another three come and release him.
ממעשה דר"ש בן לקיש וממעשיה דרב הונא דשמתיה לההיא איתתא דשמעה דאפקה הזכרת השם מפומה כדבעינן למימר קמן
הלכך האי דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי ל"ש בממונא ול"ש באפקרותא כי מפייס ליה בעל דיניה שרינן ליה לאלתר:
This that Abaye holds that we do not release niddui of insolence, even though he appeases the one he contended with, until niddui applied to him three days, we do not hold that.
Rather, when he appeases the one he contended with, and the person is appeased, we free him immediately. From the incident of Rabbi Shimon ben Lakish and from the incident of Rav Huna, that he placed a certain woman in niddui when he heard mention of the Divine Name from her mouth, as we will want to say. Therefore, this that Rav Tachlifabar Avdimi citing Rav said, that a shofar blast binds him and a shofar blast releases him, it matters not whether it is in monetary matters or in insolence, one he appeases the one he contended with, we release him immediately.
ת"ר מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב מנודה בעירו מנודה בעיר אחרת מנודה בעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיאRather, when he appeases the one he contended with, and the person is appeased, we free him immediately. From the incident of Rabbi Shimon ben Lakish and from the incident of Rav Huna, that he placed a certain woman in niddui when he heard mention of the Divine Name from her mouth, as we will want to say. Therefore, this that Rav Tachlifabar Avdimi citing Rav said, that a shofar blast binds him and a shofar blast releases him, it matters not whether it is in monetary matters or in insolence, one he appeases the one he contended with, we release him immediately.
רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר
ואוקים לעיל דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה:
That Sages learnt {in a brayta}: If one is put in niddui by the teacher, he is so for the student, but if put in niddui by the student, he is not so for the teacher; if put in niddui in his city, he is in niddui in another city; if put in niddui in another city, he is not in niddui in his own city. If he is put in niddui by the Prince (Nasi}, he is in niddui from all of Israel; put in niddui for all of Israel, he is not in niddui by the Prince.
Rabban Shimon ben Gamliel says: If one of the students placed someone in niddui and then died, his portion is not annulled.
And we established this above that three others can come and release him.
Rabban Shimon ben Gamliel says: If one of the students placed someone in niddui and then died, his portion is not annulled.
And we established this above that three others can come and release him.
ת"ר אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים
א"ר הונא ונדוי שלנו כנזיפה שלהם ונזיפה שלנו כמה הוי חד יומא
The Sages learnt {in a brayta}: Niddui is not less than thirty days, and nezifa is not less than seven. And even though there is no proof the the matter, there is a remembrance of the matter, for it is states {regarding Miriam with leprosy, in Bemidbar 12:14}:
niddui {in Bavel} is like their {Eretz Yisrael's} nezifa. And our nezifa, how much is it? One day.
niddui {in Bavel} is like their {Eretz Yisrael's} nezifa. And our nezifa, how much is it? One day.
No comments:
Post a Comment