Rif Moed Katan 9a {Moed Katan 16b - 17a; Makkot 11b}

9a

{Moed Katan 16b}

כי ההיא איתתא דהוה יתבה בשבילא קא פשטא כרעא חליף צורבא מרבנן ולא איכנעה מקמיה
אמר כמה חציפא הא איתתא
אתאי לקמיה דר"נ א"ל מי שמעת שמתא מפומיה
אמרה ליה לא
אמר לה זילי נהיגי נזיפותא בנפשיך חד יומא

Like this woman who was sitting in a pathway gathering sheaves, and stretched out her leg. A rabbinic scholar passed by and she did not move it out of him way. He said, "how rude is this woman!" She came before Rav Nachman. He said to her, "did you hear shamta come from his mouth?" She said to him, "No." He said to her, "go and practice nezifa regarding yourself for one day."

אמר רב הונא ת"ח שנידה לכבודו נדויו נדוי
דתניא מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב
לרב הוא דאינו מנודה הא מנודה לכ"ע
למאי אילימא למילי דשמיא והכתיב אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
אלא לכבוד עצמו

Rav Huna said: A talmid chacham who places someone in niddui for his honor, his niddui is valid. For they learnt {in a brayta}: If one is placed in the ban by the teacher, he is under the ban for the student as well; by the student, he is not in niddui for the teacher.
Thus, for the teacher he is not in niddui, but he is in niddui for the entire worlds.
For what? If you say for Heaven, but it is written {Mishlei 21:30}:

ל אֵין חָכְמָה, וְאֵין תְּבוּנָה-- וְאֵין עֵצָה, לְנֶגֶד ה.

30 There is no wisdom nor understanding nor counsel against the LORD. {P}

Rather for his own honor.

{Moed Katan 17a}

א"ר יוסף צורבא מרבנן עביד דינא לנפשיה במלתא דפסיקא ליה

Rav Yosef said: A rabbinic scholar may execute judgement for himself in something that he certain {that the law is so}.

אמתיה דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דמחי לבנו גדול
אמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא דקא עבר אולפני עור לא תתן מכשול
דתניא ולפני עור לא תתן מכשול במכה בנו הגדול הכתוב מדבר ולא נהגו חכמים קלות ראש בנדויה שלש שנים

The maidservant of the house of Rabbi saw a certain man striking his adult son. She said, "this man should be in niddui, for he violates Lifnei Iver Lo Titen Michshol" {place not a stumbling block before a blind man}. {for the son may turn around and strike his father}
For they learnt {in a brayta}: "Place not a stumbling block before a blind man" -- regarding one who strikes his adult son.
And the Sages respected her niddui for three years.

ההוא צורבא מרבנן דהוה סאני שומעניה
א"ר יהודה היכי לעביד לשמתיה צריכין ליה רבנן לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא
אמר ליה לרבה בר בר חנה מידי שמיע לך בהא
אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא
אם דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו לא יבקשו תורה מפיהו
שמתיה רב יהודה

There was a certain rabbinic scholar {who was a teacher} about whom there were evil reports. Rav Yehuda said,: How shall we do? To place him in niddui -- but the Sages need him! Not to place him in niddui -- but this would profane the name of Heaven!
He said to Rabba bar bar Chana: Have you heard anything about this?
He said to him {Rav Yehuda}: So said Rabbi Yochanan: What is meant by what is written {Malachi 2:7}:

ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ ה-צְבָאוֹת, הוּא.

7 For the priest's lips should keep knowledge, and they should seek the law at his mouth; for he is the messenger of the LORD of hosts.

If he is comparable to a messenger of the LORD of hosts, seek Torah from his mouth, and if he is not comparable to a messenger of the LORD of hosts, do not seek Torah from his mouth.
{And so} Rav Yehuda placed him in niddui.

לסוף חלש רב יהודה עיילי רבנן לשיולי ביה עייל איהו נמי בהדייהו
כד חזייה רב יהודה אחיך אמר ליה לא מסתייה דשמתיה לההוא גברא אלא אחוכי קא מחיך ביה
א"ל לאו בדידך קא מחיכנא אלא האי דקא מחיכנא דכי אזילנא לעלמא דאתי בדיחא דעתאי דאפילו לגברא רבה כוותיה לא חנפי ליה

At the end, Rav Yehuda grew sick. All the Sages entered to visit him, and he {this scholar} also entered with them. When Rav Yehuda saw him, he {Rav Yehuda} laughed. He {the scholar} said to him: Is it not enough that you place this person {=me} in niddui, but you also laugh at me?! He {Rav Yehuda} said to him: I am not laughing at you, but rather, the reason I laugh is that when I go to the next world, my thoughts are happy that even towards a great man like you I was unbiased.

נח נפשיה דרב יהודה אמרו ליה רבנן גברא חשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך זיל לגבי רבי יהודה נשיאה דלישרי לך
אזיל לגביה אמר ליה לרבי אמי זיל עיין ביה בדיניה אי מבעי למשרי ליה שרי ליה
עיין רבי אמי בדיניה סבר למשרי ליה
עמד רשב"ג על רגליו ואמר מה שפחתו של בית רבי לא נהגו חכמים בנדויה קלות ראש ג' שנים יהודה חברנו עאכ"ו
א"ר זירא מאי דקמן דליתי סבי האידנא לבי מדרשא דהא כמה שני לא אתי
ש"מ לא מיבעי למישרי ליה
לא שרא ליה
נפק כי קא בכי ואזל
אתא זיבורא טרקיה אאמתיה ושכיב
עיילוה למערתא דחסידי ולא קבלוהו למערתא דדייני וקבלוהו דעבד כרבי אלעאי

When Rav Yehuda died, they said to him {this scholar in niddui}: "A prominent man like Rav
Yehuda there is not to release you. Go to Rabbi Yehuda Nesiah to release you."
{And it is relevant to note that he was Nesiah, a prince.}
He went to him. He {Yehuda Nesia} said to Rabbi Ami: Go investigate him in his law, and if you can manage to release him, release him.
Rabbi Ami investigated his law and thought to release him.
Rabban Shimon ben Gamliel {should be, as in our gemara, Rabbi Shmuel bar Nachmeni} stood on his feet and said: If the maid of the house of Rabbi the Sages accorded her niddui respect, our colleague Yehuda certainly so!
Rabbi Zera said: What is this before us -- for this old man {Rabbi Shmuel bar Nachmeni} has not come before us to the study hall many years. We may deduce from this {sign} that we may not release him. They did not release him. He left, crying as he went. A bee came and stung him, and he died. They brought him {his body} to the cave of Chasidim {the Pious} and they did not accept him; to the cave of the Judges, and they accepted him, for he did in accordance with Rabbi Ilai's statement:

דתניא ר' אלעאי הזקן אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסי'
וליתא לדרבי אלעאי אלא אע"פ שמתגבר יצרו עליו מיבעי ליה ליתוביה בדעתיה
דקי"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

For they learnt {in a brayta}: Rabbi Ilai the elder says: If a man sees that his inclination overwhelms him, he should go to a place where they do not recognize him, and where black and wrap himself in black, and do what his heart wants, and not profane the name of Heaven in public.
And we do not rule like Rabbi Ilai, but rather, even if his inclination overwhelms him, he is required to overcome it. For we establish: All is in the hands of Heaven except for fear of Heaven.

רשב"ל הוה מנטר פרדסא אתא ההוא גברא וקא אכיל תאני רמא ביה קלא ולא אשגח ביה
אמר ליה להוי ההוא גברא בשמתא
א"ל אדרבה ליהוי ההוא גברא בשמתא אם ממון נתחייבתי לך נדוי לא נתחייבתי לך
אתא לבי מדרשא ושאיל
א"ל דידיה נדוי דידך לאו נדוי
מאי תקנתיה זיל לגביה דלשרי לך לא ידענא ליה זיל לגבי נשיאה דלישרי לך
דתניא נדוהו ואינו יודע מי נדהו ילך אצל נשיא ויפר לו נדויו

Rabbi Shimon ben Lakish was guarding an orchard. A certain man came and ate dates. He raised his voice to him, but the fellow paid him no heed. He said to him: This fellow should be in niddui.
He {the thief} said to him {Resh Lakish}: "Just the opposite! That fellow {=Resh Lakish} should be in niddui {for putting someone in niddui for no reason}. If I am obligated in money to you, I am not obligated in niddui to you!"
He {Resh Lakish} went to the study hall and asked {regarding this niddui}. They said to him {Resh Lakish}: His niddui {what applied to you, Resh Lakish} is a valid niddui, but your niddui {which you placed him in} is not a valid niddui. What is its fix? Go to him that he should release you. "I don't know who he is." "Go to the nasi {prince} to release you."
For they learnt {in a brayta}: If someone placed him in niddui and he does not know who it was that placed him in niddui, he should go to the nasi who will annul his niddui.

גרסי' באלו הן הגולין
א"ר יהודה אמר רב נידוי על תנאי אפילו מעצמו צריך הפרה מנלן מיהודה
דכתיב אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים

We learn in Elu Hen haGolin {Makkot 11b}:
Rav Yehuda cited Rav: Niddui on condition, even from himself, requires annulment. From where do we know this? From Yehuda {son of Yaakov}, for it is written {Bereishit 43:9}:

ט אָנֹכִי, אֶעֶרְבֶנּוּ--מִיָּדִי, תְּבַקְשֶׁנּוּ: אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים.

9 I will be surety for him; of my hand shalt thou require him; if I bring him not unto thee, and set him before thee, then let me bear the blame for ever.