Rif Bava Batra 15a {29b - 30a}

15a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29b}

ההוא גברא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבנת' ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשכוני גואי הואי

אתא לדינא לקמיה דרב נחמן

א"ל זיל ברור אכילתך

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

A certain man said to another, 'What right have you in this field {our gemara: house}?'

He said to him: 'I bought it from you, and I have had the use of it for a period of chazakah {=three years}.

He said to him: I was dwelling within {in an inner room}.

This came to judgment before Rav Nachman. He said to him {the defendant}: You must prove that you have had constant use of the house.

Rava said: Is the law such? {Rather}, one who wishes to take from his fellow, upon him is the burden of proof.

ורמינן דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן

דההוא דא"ל לחבריה כל נכסי דבי בר סיסין מזבנינא לך

הואי ההיא ארעא דמיקריא דבי בר סיסין

א"ל הב לה נהילי א"ל האי לאו דבי בר סיסין היא ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין

אתא לקמיה דרב נחמן אוקמא בידא דלוקח

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

קשיא דרבא אדרבא קשיא דרב נחמן אדרב נחמן

And we contrast Rava upon Rava, and Rav Nachman upon Rav Nachman. For there was someone {Bava Batra 30a} who said to his fellow, "all the assets of the house of Bar Sisin I will sell yo you." There was a piece of land which was called Bar Sisin's. He said to him "give me of it." He said to him: 'This is not really the property of Bar Sisin though it is called Bar Sisin's.'

This came before Rav Nachman. He established it in the hand of the purchaser.

Rava said to him: Is the law indeed so? One who takes out from his fellow, upon him is the onus of proof.

This is a contradiction between Rava and Rava, and a contradiction between Rav Nachman and Rav Nachman.

דרבא אדרבא לא קשיא התם מוכר קאי בנכסי הכא לוקח קאי בנכסי

דר"נ אדר"נ נמי לא קשיא כיון דכ"ע קרו ליה דבי בר סיסין והאי הוא דא"ל לאו דבי בר סיסין היא עליה רמי לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא

אבל הכא לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה מי לא אמרינן ליה קיים שטרך קום בניכסי

Between the two remarks of Rava there is no contradiction. In the latter case the seller is in possession; in the former the purchaser is in possession. Neither is there any contradiction between the two rulings of Rav Nachman. {In the latter case,} since the seller professed to sell the property of Bar Sisin's and this land is called Bar Sisin's, it is for him to prove that it is not Bar Sisin's, but here let the occupier {in pleading presumptive right} be but treated as if he produced a document of sale, in which case should we not say to him: 'Prove your document to be valid and you can remain in ownership of the property'?

האי מעשה דשכוני גואי חזינא ביה תרי פירושי

איכא מאן דפריש דהא מערער לית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא דאי אית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא והאי אמר מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה לא הוה אמר רבא בכה"ג המוציא מחבירו עליו הראיה

דהא רבא גופיה הוא דאמר בכה"ג דלוקח בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה דאמר רבא [כגון] דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרינן בה תלת שנין ביממא ובליליא וא"כ היכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

אלא האי מעשה ליכא לאוקומי אלא כגון דהאי מערער לית ליה סהדי דידעי דהאי ארעא דיליה הות אלא האי לוקח הוא דאמר דיליה היה והוא אמר מיניה זבינתה והוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומשום הכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

ור"נ סבר אע"ג דלית ליה להאי סהדי דארעא דיליה הות כי קא מודה האי לוקח דדיליה הות ואמר דזבנה מיניה ואכלה שני חזקה בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה

וקא פסק הלכתא בהאי מעשה ובמעשה דבי סיסין כרבא

This incident of "dwelling in the inner rooms" {of 29a and 159b}, we have seen in it two explanations. There is one who explains that the complainer does not have witnesses that this land is his. For if he had witnesses that this land was him, while the other one says "I bought it and consumed the years of chazaka", Rava would not say in such a situation that one who tries to get out from his fellow, upon him is the burden of proof. For behold, Rava himself is the one who says in such a situation that the purchaser needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka, for Rava said that it must be such as where a set of two came and said "we rented it from him and dwelled in it three years during the day and night." And if so, how could Rava said that if one wishes to take out from his fellow, upon him is the burden of proof?

Rather, in this incident, we can only establish it such that the complainant lacks witnesses who know that this land is his, but rather it is the purchaser who says that it was his, but that he purchased it from him. Such that it is the mouth that forbids is the same mouth that permits. And because of this, Rava said that one who wishes to take from his fellow {=the complainant}, upon him is the burden of proof.

And Rav Nachman maintains that even though this one lacks witnesses that the land is his, the purchaser has admitted that it was his, and says that he purchased it from him and consumed the years of chazaka, he needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka.

And he {=this person who interprets the gemara this way} decides the halacha in this incident, and in the incident of Bei Sisin like Rava.

ואיכא מאן דאמר דהאי מעשה ליכא לאוקמיה בכה"ג

דהיכא דליכא סהדי דהאי ארעא למערער הות כ"ע לא פליגי דלא צריך לוקח לאיתויי ראיה

ואע"ג דאמר לא אכלתה שני חזקה לא מפקינן מיניה

וכ"ש כי אמר אכלתה שני חזקה כדאמרי' גבי הא דתנן ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ואמרינן עלה וליתני ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומפרקינן משום דקא בעי למיתני אם יש עדים שהיא שלו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נאמן

היכי דמי אי דאכלה שני חזקה אמאי לא מהימן

ואי דלא אכלה שני חזקה פשיטא דלא מהימן

ושמעינן מינה דהיכא דאמר שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן ואפי' ליתיה בידיה שני חזקה

והא מילתא מודו בה כולהו תנאי וליכא מאן דפליג עלה

וא"כ היכי מחזקינן לרב נחמן דפליג על הא מילתא

And there is one who says that we cannot establish this incident as discussing this particular scenario. For where there are no witnesses that this land belonged to the complainant, all agree that the purchaser does not need to bring a proof, and even though he says that the years of chazaka were not consumed, we do not take it away from him. And all the more so where he says that the years of chazaka were consumed. As we say via this that we learned {in the Mishna}, "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to your father and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits."

And we say upon it: And let us teach {in the Mishna} "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to you and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits"? And we answer that this is because we need to teach and if there are witnesses that it is his, and he says "I purchased it from him," he is not believed. How so? If the years of chazaka were consumed, why is he not believed. And if the years of chazaka were not consumed, it is obvious that he is not believed!

And we derive from there that where he said "this field was yours, and I purchased it from you, he is believed, even where the years of chazaka are not in his hand. And in this matter, all the Tannaim agree, and there is not one who disputes it. And if so, how can we establish Rav Nachman as arguing upon it?

אלא האי מעשה הכין פירושא כגון דהאי ארעא ידיעא וברירא דלהאי מערער הות וא"ל להאי מחזיק מאי בעית בהאי ארעא וא"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אמר ליה היאך זבינתה מינאי ואנא בשכוני גואי ולא הוינא בהדך במתא בההוא עידנא ואת טעין דזבינתה מינאי

א"ל רב נחמן זיל ברור אכילתך דאכילה דקיימת בה חזקה היא ומוקמינן לה לארעא בידך

כלומר אייתי סהדי דקיימא את והאי מוכר במתא ואפילו חד יומא כי היכי דתהוי אכילתך אכילה

דאמרינן אפשר דזבינת' מיניה בהאי יומא ואי לא הויא שני חזקה שלך כחזקה שאין עמה טענה

אמר ליה רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

דסבר רבא תובע הוא דבעי איתויי סהדי דלא הוה במתא בההוא יומא דטעין האי דזבנה ביה מיניה

ורב נחמן אמר לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה דזבנה מיניה ביומא פלן מי לא אמרינן ליה קיים שטרך וקום בניכסך

וכ"ש הכא דאמרינן ליה אייתי סהדי דהוה בהדך במתא כי היכי דמצית למימר מיניה זבינתה

וקי"ל כר"נ בתרוייהו בהאי מעשה ובמעשה דבי בר סיסין

דרבא בהאי עניינא תלמיד הוה דיתיב קמיה דר"נ ואין הלכה כתלמיד במקום הרב

וכ"ש דקי"ל דמעשה רב בהנך תרי עובדי

Rather, this is the explanation of this incident. Such that this land was known and well-established as belonging to the complainant. And he says the the machzik, "what are you doing on this land?" And he says to him, "I purchased it from you, and the years of chazaka have been consumed." He said to him, "how have you purchased it from me, when I was dwelling within, and I was not by you in the town at that time, while you plead that you purchased it from me!?"

Rav Nachman said to him: Go and establish your consumption, that consumption that you established there is a chazaka, and we can establish the land in your possession.

That is, bring witnesses that you and this seller were in the town, even one day, such that your consumption can be called a consumption, for it is possible to you that you purchased it from him on that day. Otherwise, your years of chazaka are like a chazaka which don't have a {possibility of} complaint with it {such that the chazaka is invalid}.

Rava said to him: Is the law indeed so? Rather, one who tries to take from his fellow, upon him is the burden of proof. For Rava maintains that the complainant is the one who needs to bring witnesses that he was not in the town on that day, for he is pleading against the one to whom he sold.

And Rav Nachman said that this is not so. Rather, if one takes a deed in his hand that he bought it from him on a certain day, do we not tell him "establish your deed and stay with your assets?" And all the more so here, that we say to him {the purchaser} "bring witnesses that he was with you in the town, such that you can say that "I purchased it from him."

And we establish like Rav Nachman in both of them, in this incident and in the incident of Bei Bar Sisin. For Rava in this matter was a student, for he was sitting before Rav Nachman. And the halacha is not like a student in place of the teacher. And all the more so that we establish this as the maaseh rav in these two cases.

ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשוקא בראי הואי ולא ידענא דאת נחית גו ביתאי

אמר ליה והא אית לי סהדי דכל שתא ושתא אתית להכא תלתין יומין ולא

A certain man said to his fellow, 'What right have you in this house?'

He said to him: I purchased it from you, and have consumed the years of chazaka.
He said to him: I was in outside markets {abroad}, and was unaware that you moved into my house!"

He said to him: But I have witnesses that every year, you came here for thirty days, and did not