Rif Ketubot 62b {105a; 106b - 107a}

62b

ואדמון אומר שבעה

מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה
נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף
אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם
אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף

AND ADMON LAID DOWN SEVEN RULINGS.

IF A MAN WENT TO A COUNTRY BEYOND THE SEA AND HIS WIFE CLAIMED MAINTENANCE, CHANAN RULED THAT
{Ketubot 105a}
SHE MUST TAKE AN OATH AT THE END BUT NOT AT THE BEGINNING.

THE SONS OF THE HIGH PRIESTS, HOWEVER, DIFFERED FROM HIM AND RULED THAT SHE MUST TAKE AN OATH BOTH AT THE BEGINNING AND AT THE END.
RABBI DOSA BEN HARKINAS AGREED WITH THEIR RULING.
RABBI YOCHANAN BEN ZAKKAI SAID: CHANAN HAS SPOKEN WELL; SHE NEED TAKE AN OATH ONLY AT THE END.

{Ketubot 106b}
Gemara:

מי שהלך למדינת הים וכו':
אתמר רב אמר פוסקין מזונות לאשת איש
ושמואל אמר אין פוסקין מזונות לאשת איש

אמר שמואל ומודה לי אבא בג' חדשים הראשונים שאין פוסקין מה טעם לפי שאין אדם מניח את ביתו ריקן
והלכתא פוסקין מזונות לאשת איש

"IF A MAN WENT TO A COUNTRY BEYOND THE SEA...":
It was stated {by Amoraim}:
Rav said: {Ketubot 107a} An allowance for maintenance must be granted to a married woman {whose husband is in another country}.
And Shmuel said: We do not make an allowance for maintenance for a married woman.

Shmuel said: And Abba {=Abba Aricha = Rav} admits to me by the first three months that we do not make an allowance for maintenance. What is the reason? For a man does not leave his home in a state of emptiness.

And the halacha is that we make an allowance for a married woman.

תניא מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות
בני כהנים גדולים אומרים תשבע חנן אומר לא תשבע ואם בא בעל ואמר פסקתי לה מזונות נאמן
פירוש ובשבועה

They learnt {in a brayta}: One who traveled to an overseas country and his wife seeks maintenance. The sons of the Kohanim Gedolim say that she swears. Chanan says that she does not swear. And if the husband comes and says "I allocated maintenance for her {by giveing her some valuables}, he is believed."
To explain: And {specifically} with an oath.

תניא אידך מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות אם אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך רשאי ואם קדמו ב"ד ופסקו מה שפסקו פסקו

Another brayta: One who traveled to an overseas country and his wife seeks maintenance -- if he said to her exchange your handiwork for your maintenance, he is allowed. And if bet Din preempted and allocated, what they allocated was {validly} allocated.

תניא האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאתה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונת רצתה גובה כתובתה אמרה גרשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה
דייקינן מינה עד כדי כתובתה אין יתר מכדי כתובתה לא

They learnt {in a brayta}: A woman who went together with her husband to an overseas country, and she comes {back} and says "my husband died," then if she wishes she can be maintained and if she wishes she can collect her ketuba. If she says "my husband divorced me," she can continue to be supported until the value of her ketuba.
We derive from this that until the value of her ketuba, yes, but more than her ketuba, no.

ושמעת מינה דליתא להא דגרסי' בגמרא דבני מערבא אדם שגירש אשתו ולא נתן כתובתה חייב במזונותיה עד שיפרענה עד
פרוטה אחרונה

And we deduce from this that we do not hold of this which we learn in the Yerushalmi: A man who divorced his wife and did not grant her her ketuba, he is obligated in her maintenance until he pays her the very last peruta {of the ketuba}.