Rif Ketubot 51b {Ketubot 93a continues}

51b
{Ketubot 93a continues}

תנינא במתני' ואין שם אלא מנה חולקות בשוה
ותנן בבבא תילתאה היו שם שלש מאות של מנה נוטלת חמשים של מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב והיינו לפי מעות

we learnt in our Mishna, "and if there is only 100, they split it equally."
And it taught in the third gate {of the Mishna}, "if there were 300, the one with 100 takes 50; the one with 200 and the one with 300 {ketubot} take 150," and this is according to the money.

אי אמרת בשלמא דלא סבירא ליה לתנא דחולקין לפי מעות משום הכי קתני בבבא דרישא חולקין בשוה דשקלא כל חדא מינייהו תלתין ותלתא ותילתא
ותני בבבא תליתאה של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל ג' מאות ששה של זהב ואע"פ דהאי פלוגתא לפי מעות הוי לא קתני בה חולקין לפי מעות אלא קא פריט לה לחושבנא כי היכי דלא ליתני חולקין לפי מעות דלאו מעיקרא דינא הוא דפלגי לה לפי מעות אלא אתרמויי אתרמי ליה הכי

You can say well that the Tanna does not hold that they are splitting it according to the money -- according to this, he teaches in the first gate that they split equally, that each of them takes 33 and 1/3. And he thus teaches in the third gate that the one with a 100 claim takes 50, and the one with a 200 claim and the one with a 300 claim takes 150. And even though this division is according to the money, he does not teach in it "they split according to the money," but rather spells out the calculation, so as not to teach explicitly "according to the money." For it is not because of the actual law that they split it according to the money, but it just happened to work out like that.

אלא אי אמרת דסבירא ליה לתנא דחולקין לפי מעות והאי דקתני חולקין בשוה לפי מעות הוא ובבא תליתאה נמי לפי מעות ניתני או אידי ואידי חולקין בשוה או אידי ואידי חולקין לפי מעות
מאי טעמא קתני בבבא דרישא חולקין בשוה ובבבא דסיפא פריט לה לחושבנא והוה סגי ליה למתני חולקין בשוה אי נמי חולקין לפי מעות
אלא ודאי לית ליה להאי תנא חולקין לפי מעות גבי הא מילתא כלל

However, if you say that the Tanna holds that you actually split according to the money, and this that he taught "they split evenly" means "according to the money" -- well, then, in the third gate it is also according to the money. Let him teach either for both of them "they split evenly" or both of them "they split according to the money!" For what reason does he teach in the first gate that "they split evenly," and in the last gate does he spell out the calculation? It would have been sufficient for him to teach "they split evenly," or alternatively, "they split according to the money?!"
Rather, certainly, this Tanna does not hold that division according to the money is applicable to this matter at all.

אלא הא דקתני חולקין בשוה כל חדא מינייהו שקלא תילתא דהוא תלתין ותלתא ותילתא

Rather, this which he taught "they split evenly," each of them takes a third, which is 33 1/3.

ורבי דקאמר אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו אלא חולקין בשוה אתרי בבי בתראי פליג דלא תני בהו חולקין בשוה
וסבירא ליה לרבי דבכולהו תלתא בבי חולקין בשוה וטעמא דיליה כדבעינן למימר קמן

And Rabbi who said "I do not approve of the words of Rabbi Natan in these matters, but rather they split evenly," he is arguing on the last two gates, in which he {=the Tanna} did not teach "they split evenly." And Rabbi holds that in all three gates, they split evenly, and his reason is as we will wish to say later on.

ואף רבינו האי גאון ז"ל לא סבירא ליה האי מימרא דקמאי דמימרא פריכא הוא
ועיין בה איהו נמי ומסתברא ליה על דרך שנים אוחזין בטלית והוה ס"ל הכי כמה שני ושמיע לן דהדר ביה מיניה לסוף שניה כד איגלי ליה דלא סליקא שמעתא כהוגן והדר ליה לסברא דקמאי דחולקין לפי מעות
ואנן עיינינן ביה טובא ואיגלי לן טעמיה שפיר בסייעתא דשמיא ופרישנא לה למתניתין ולגמרא דילה וברירנא עיקרא דילה מדברי רבותינו ז"ל בפירוש מעליא ומילי נהירין ולית בהון ספיקא
וכד מעיינת בהון מתברר לך דודאי הוא דעתא דתנאי ואמוראי בלא ספק וליכא למיחש לחזור מיניה דאיהו דינא דקושטא והלכה למשה מסיני
ופרישנא לה בלשון ערבי וכתיבנא ליה בסוף הדין מסכתא בהדי פירוש תרתי שמעתתא אחרנייתא מהאי מסכתא דחזינא בהו פירושי דלא סליקו ומשום הכי פרישנא להון וארוחנא בפירושיהן לפום מאי דחזינן ומאן דמעיין בהו קאים על בוריהן

And even Rabbenu Hai Gaon, z"l, did not hold by this statement of those before us, for it is a rejectable statement. And he delved into it as well, and was of the opinion that it was along the lines of two grabbed onto a tallit {with the division there}. And he held this for many years, and we have heard that he retracted from this at the end of his years, when it was revealed to him that the segment of gemara does not come out appropriately, and he turned around to propound the opinion that they split according to the money.
And we have delved into it a lot, and the true reason was revealed to us with the aid of Heaven, and we explain our Mishna and its gemara, and we elucidate its core from the words of our Rabbis, z"l, with a great explanation and illuminating words, and there are no doubts in them.
And when you delve in them, it becomes clear to you that this is certainly the intent of the Tanaaim and Amoraim, without a doubt, and there is not to worry to retract from it, for it is the true law, and the halacha leMoshe miSinai.
And we explained it in Arabic, and have written it at the end of this masechet, together with the explanation of two other sugyot, in which we saw explanations which did not arise {well}. And because of this, we explained them, and we elaborated in their explanation according to what we saw {fit}, and one who delves in them will arrive at their truth.

ואפילו הכי חזינא למכתב מיניה הכא מאי דצריכנא ליה מחוורתא דשמעתא ופסקא דדינא
דמי שהיה נשוי שלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה ושקלה כל חדא מינייהו תילתא דהוא תלתין ותלתא ותילתא כדקתני במתניתין וליכא מאן דפליג בהאי בבא (בהא)

And even so, we have seen fir to write of it here, that which we need to clarify this sugya and the ruling of the law.
That one who married three women and then died, where the ketuba of this one was 100, of that one 200, and of the other one 300, and there is only 100, they split it evenly, such that each of them takes 1/3, which is 33 1/3, as is taught in the Mishna. And there is not any dispute in this gate.

אבל היו שם מאתים או שלש מאות בהני תרתי בבי פליגי רבי ורבי נתן
דרבי נתן סבר חד מנה מינייהו פלגי בשוה כדמעיקרא דליכא מינייהו מאן דאית ליה בציר מחד מנה והוה ליה שעבודא דכולהו בהאי מנה וקאתי בהדי הדדי
הילכך פלגי להו כולהו בשוה
וכד שקלה האי דאית לה מנה מנתה דילה מהאי מנה איסתלקא לה ולית לה במנה תנינא ותליתאה ולא מידי משום דלית לה בהון שעבודא
והאי מנה תנינא פלגי ליה דאית לה מאתים ודאית לה תלת מאה בשוה דמשעבד לתרוייהו

However, if there was 200 or 300, in these two gates, Rabbi and Rabbi Natan argue.
For Rabbi Natan holds that 100 of it, they split equally, as initially, for there is not one of them {the three widows} who had a claim to any less than 100, and thus there is the claim of all of them to that 100, and they come at once. Therefore, they all split it equally.
And when this one who had claim to 100 takes her portion (of 33 and 1/3) from that 100, she is removed, and she does not have in the second and third 100 any claim at all, for she has no claim on it.
And thus, that second 100, the one who had the 200 claim and the one who had the 300 claim, they split it evenly {two ways rather than three}, for there is a claim to the both of them.

וכד שקלה הך דאית לה מאתים ממנה תנינא פלגא דידה איסתלקא לה מהאי מנה תליתאה לגמרי דלית לה בגויה שעבודא
ושקלא ליה דאית לה תלת מאה לחודה דלדידה משתעבד הדין הוא סברא דר' נתן

And when this one with the 200 claim takes from the second 100 her half, she is removed from that third 100 entirely, for she has no claim on it. And thus, the one who had the 300 claim takes the third 100 entirely, for to her there is a claim.
This is the opinion of Rabbi Natan.

וקאמר רבי אין אני רואה דבריו של ר' נתן באלו דאינון תרי בבי דסיפא
היו שם

And Rabbi said: I do not approve of the words of Rabbi Natan in these -- which refers to the two gates in the end {of the Mishna}, that is there was