Rif Ketubot 56a {Ketubot 96b - 97a}

56a
{Ketubot 96b}

ועל האלמנה להביא ראיה
או דילמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
ת"ש דתני לוי אלמנה כל זמן שלא נשאת על היתומים להביא ראיה נשאת עליה להביא ראיה:

and so it is upon the widow to bring a proof?
Or perhaps the assets stand in the presumptive possession of the widow, and it is upon the orphans to bring a proof?
Come and hear: For Levi taught: A widow, so long as she does not {re}marry, it is upon the orphans to bring a proof. Once she married, it is upon her to bring a proof.


{Ketubot 97a}

בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף בכתובתה
קא מיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריותא איתמי ובי דינא דזבין אחריותא איתמי
מאי מי אמרינן כיין /כיון/ דאחריותא איתמי טרפא
או דילמא מצי אמר לה נהי דאחריותא דעלמא לא קבלית עליך אחריות דנפשיך קבולי קבילת
א"ל רב ששת תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר שמע מינה שיירה אין לא שיירה לא

They inquired of Rav Sheshet: If she {=a widow} sold {land} for her maintenance, may she then turn around and seize it for her ketuba? This was subject of inquiry for them based on a statement from Rav Yosef. For Rav Yosef said: A widow who sold {any land from the deceased estate}, the indemnity falls upon the orphans. And a court which sold, the indemnity falls upon the orphans.
What {now is the law}?
Do we say that since the indemnity is upon the orphans, she may seize? Or perhaps they can find to say to her, "while it is true that indemnity in general you do not accept upon yourself, but indemnity of yourself you surely accept upon yourself."
Rav Sheshet said: You have learned it: "She may continue to sell until the value of the ketuba {remains}, and she relies upon that that she may collect her ketuba from the rest." We deduce from this: If it remains, yes. If it does not remain, no.

מהא שמעינן דלית לה לזבוני אלא כדי כתובתה אבל יותר מכדי כתובתה לא
וקשיא לן הא דגרסינן בפרק שני דייני גזירות
האשה שהלכה היא ובעלה למדינת היום ובאה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונת רצתה גובה כתובתה אמרה גרשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ואוקמה שמואל בששמעו בו שמת

From this we deduce that she may only sell up to the value of her ketuba, but more than her ketuba, no.
And it is difficult for us, this that we learn in perek shnei dayanei gezeirot: A woman who went with her husband to an overseas country, and she comes and says "My husband died," if she wishes she is provided for, or if she wishes she collects her ketuba. If she said "my husband divorced me," she is continuously provided for up to the value of her ketuba. And Shmuel establishes this as where they heard about him that he died.

ומקשינן ומ"ש עד כדי כתובתה ופרקינן איהי אפסדה אנפשה דאמרה גרשני בעלי
ושמעינן מינה דאי לא אמרה גרשני בעלי ניזונת והולכת עד לעולם

And we ask on this: Why is this different, that it is only up to the value of her ketuba? And we answer {there}: She caused herself this loss, for she said "my husband divorced me."
And we deduce from this that if she did not say "my husband divorced me," then she is continuously supported forever!

ואשכחנן פירוקא למקצת רבואתא דאמרי הא דאמרי' עד כדי כתובתה בנכסים מועטין והך אחריתי בנכסים מרובין
והאי פירוקא דחיקא הוא ולא אשכחן ליה עיקר ועוד כמה הן נכסים מרובין וכמה הן נכסים מועטין בהאי דינא הלכך ליכא למיסמך על האי פירוקא

And we have found a resolution to a few of the {post-Talmudic} Rabbis, that they say that this that we say "until her ketuba" is by few assets, and this other one is with many assets.
And this is a forced resolution, and we do not find in it any root. And furthermore, what are many assets and what are few assets in this law?
Therefore, one should not rely upon this resolution.

ואנן מסתברא לן פירוקא דהאי קושיא הא דתניא מוכרת והולכת עד כדי כתובתה אבל יתר מכדי כתובתה לא בדלא אפשר לה לאתזוני אלא ממקרקעי הלכך לית לה לזבוני אלא כדי כתובתה והך אחריתי דשמעת מינה ניזונת לעולם מיירי בדאפשר לה לאתזוני מפירי דמקרקעי ומאגרא דבתי ומאי דדמי ליה
ודייקינן מדקתני בהאי מתניתא מוכרת ובהך לא קתני מוכרת אלא ניזונת:

And we are of the opinion that the resolution to this difficulty is as follows: This that they learnt {in a brayta} that she continues to sell until the value of her ketuba -- but more than her ketuba, no -- is where it is not possible to be provided for except from the land. Therefore, she can only sell up to the value of her ketuba. And this other one, from which we deduce that she is provided for forever, speaks of where it is possible to be provided for from the fruits of the ground and from the profit of the house, and what is comparable to it.
And we can arrive at this conclusion via careful analysis, from the fact that it teaches in this brayta "she sells," and in that one it does not teach "she sells" but rather "she is provided for."

כיצד מוכרת
אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום
ורב יהודה אמר מוכרת לו' חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום
אמר אמימר הלכתא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום

How does she sell?
Rav Daniel bar Rav Ketuba cited Rav Huna: She sells {part of it} once every twelve months, and they buyer provides for her once every thirty days.
And Rav Yehuda says: She sells every 6 months, and the buyer provides once every thirty days.

Amemar said: The halacha is that she sells every 6 months, and the buyer provides once every thirty days.

איבעי להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי מהו הדרי זביני או לא הדרי
והלכתא זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני
והוא דגלי אדעתיה דמשום דצריך לזוזי למעבד בהו כך וכך הוא דמזבין
אבל אי לא גלי אדעתיה לא מחייב לוקח לאהדורי ליה משום דהוו דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברים

It was a question to them: If someone sold land, but then does not need the money {he thought he needed}, can he retract from the sale or not retract?
And the halacha is that if he sold but then does not need the money, he can retract from the sale.
And this is where his thoughts are revealed {by him} that because he needs the money to do such-and-such with it, he is selling. However, if his thoughts are not revealed, the purchaser is not required to return it to him, for these are matters of the heart, and matters in the heart are not matters {valid for impacting this sale}.

כדגרסינן בקדושין בפ' האיש מקדש ההוא גברא דזבנינהו לנכסי אדעתא למיסק

As we learn in Kiddushin, in perek haIsh mekadesh: There was a certain man who sold his assets, with the intention to leave