Rif Ketubot 55a {Ketubot 95a - 96a}

55a

{Ketubot 95a}

הכא נמי יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי

So too, here, she is able to say "I was only obliging my husband."

ופריק רב אשי מתניתין דהכא דקתני הלוקח מוציא מיד הראשונה ולא מצית למימר נחת רוח עשיתי לבעלי בשני לקוחות
לחד לא כתבה ליה ולחד כתבה ליה
דאמרי' לה אם איתא דנחת רוח עבדת מקמא איבעיא לך למעבד

And Rav Ashi resolves: Our Mishna here which teaches that the purchaser can take out of the hands of the first one, and she cannot say "I was only obliging my husband," is with two purchasers. To the first one she does not write him, and to the other one she did write him. That we say to her, "if it was indeed only obliging your husband which you were doing, you should have done so for the first buyer."

כדתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו אבדה כתובתה
ומתני' דקתני לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל דאלמא יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי בחד לוקח דליכא למימר לה הכי
וכן הלכתא:

As they learnt {in a brayta}: If he {=the husband} wrote {a deed to his wife's land} to the first one and she did not sign {/endorse} it, to a second person and she did sign it to him, she lost her ketuba {assuming there is no free property left}.
And our Mishna which taught that if he purchased from the man and turned around and purchased from the wife, his acquisition is nullified -- such it clear that she that she is able to say "I was only obliging my husband," deals with one purchaser, such that one cannot say this to her.
And so is the halacha.

{Ketubot 95b}

וכן ב"ח וכן אשה בעלת חוב:
תנא וכן בעל חוב ושני לקוחות וכן אשה בעלת חוב ושני לקוחות

"And so too a creditor, and so too a woman creditor":
A tanna taught: And so too a creditor and two buyers, and so too a woman creditor and two buyers.

הדרן עלך פרק מי שהיה נשוי
END PEREK TEN
BEGIN PEREK ELEVEN

Mishna:

אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה

A WIDOW IS TO BE MAINTAINED OUT OF THE ESTATE OF [HER DECEASED HUSBAND'S] ORPHANS [AND] HER HANDIWORK BELONGS TO THEM. IT IS NOT THEIR DUTY, HOWEVER, TO BURY HER; IT IS THE DUTY OF HER HEIRS, EVEN THOSE WHO INHERIT HER KETHUBAH, TO BURY HER.

{Ketubot 96a}
Gemara:

גמ' (אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה
טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תהוי לה איבה הני תהוי להו איבה)

(*Shmuel said: The find of a widow is to herself. For why did the Sages say that the find of a wife is to her husband? So that there will not be resentment. Here, let there be resentment. {and what of it?}
*)

א"ר יוסי ברבי חנינא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו

Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: All work that the wife does for her husband, a widow does for the heirs, except for mixing the cup, making the bed, and washing his face, hands and feet.

אמר ר' אלעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה

וכן כי אתא רב דימי אמר מעשה בכלתו של רבי שבתאי שתפסה דיסקא מלאה מעות ולא היה כח בחכמים להוציאה מידה
אמר רבינא לא אמרן אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן
מתקיף לה מר בר אשי מ"ש

Rabbi Eleazar said: A widow who grabbed movable objects for her maintenance, her act of seizure is valid.
And so too, when Rav Dimi came, he said: There was an incident with the daughter-in-law of Rabbi Shabtai who grabbed a saddlebag full of money, and there was not power to the Sages to take it out of her hands.
Ravina said: They only said this for maintenance, but for ketuba, they do remove it from her.
Mar bar Rav Ashi objected: