Rif Ketubot 50a {Ketubot 91b continues}

50a

{Ketubot 91b continues}

וטירפא בכמה כתבינן
רבינא אמר באלפא רב עוירא אמר בחמש מאה
והלכתא בחמש מאה:

And the tirpha {a court document authorizing seizure to a claimant}, for how much do they write {if he was willing to accept a 500 zuz mansion for the entire 1000}?
Ravina said: For 1000.
Rav Avira said: For 500.
And the halacha is: For 500.

ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי שכיב ושביק קטינא דארעא דהות שוה חמשין זוזי
אתא בע"ח טריף לה
אתו יתמי יהבי ליה חמשין זוזי
הדר אתא וטריף לה
אתא לקמיה דאביי אמר להו מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהן הנך חמשין קמאי מצוה קעבדיתו והשתא כי טריף כדין טריף
ולא אמרן אלא דלא אמרו ליה הנך חמשין זוזי דמי קטינא אבל אמרו ליה הנך חמשין זוזי דמי קטינא סלוקי סלקוה

There was a certain man against whom there was a claim of 100 zuz. He died, and he left behind a small plot of land worth 50 zuz. The creditor came and seized it. The orphans came and gave him 50 zuz. He then turned around and seized it again {for the remaining 50 zuz}. They came before Abaye. He said to them: It is a precept upon the orphans to pay the debt of their father. These original 50, they fulfilled a precept. And now, when he seized it, he did so under the law of seizing.
And they only said this {ruling} where they {the orphans} did not {explicitly} say, "these 50 zuz are for the value of the small plot of land." But if they said "these 50 zuz are for the value of the small plot of land," then they have successfully dismissed him.

ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה ואמר ליה אי אתיא אם ומערערה לא מפצינא לך
שכיבה ולא ערערה אתא איהו וקא מערער
סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי
א"ל רבא נהי דאחריות דאימיה לא קביל אחריות דנפשיה מי לא קביל:

There was a certain man who sold his mother's ketuba for the goodwill price {which is speculative, for there would be no collection if the mother died before her husband, or if the son would die before the mother}. And he said to him, "If mother comes and objects, I will not pay you."
She {=the mother} died without having raised any complaints.
He himself came and raised complaints.
Rami bar Chama came to say that he stood in place of his mother.
Rava said to him: Now it is true that he did not accept responsibility for her action {of complaining}, but does he not accept responsibility for his own complaining?

אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא

Rami bar Chama said: Reuven who sold a field to Shimon which was not