Rif Ketubot 57a {Ketubot 97b continues - 98a}

57a

{Ketubot 97b continues}

אלא בב"ד
וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה או חמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי

וגרושה לא תמכור אלא בבית דין

EXCEPT WITH (THE SANCTION OF] BETH DIN.

THE SAGES, HOWEVER, RULED: SHE MAY SELL [THE LAND PLEDGED FOR HER KETHUBAH] EVEN IN FOUR OR FIVE INSTALMENTS AND [IN THE MEANTIME] SHE MAY SELL [OF HER HUSBAND'S ESTATE TO PROVIDE] FOR HER MAINTENANCE WITHOUT [THE SANCTION OF] BETH DIN, ENTERING, [HOWEVER, IN THE DEED OF SALE,] 'I SOLD [THE LAND TO PROVIDE] FOR MY MAINTENANCE'.

A DIVORCED WOMAN, HOWEVER, MUST NOT SELL [SUCH PROPERTY] EXCEPT WITH [THE SANCTION OF] BETH DIN.

Gemara:

מתני' מני ר"ש היא
דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות דברי ר' מאיר
ר"ש אומר אע"פ שלא מכרה אלא מקצתה ולא משכנה אלא מקצתה לא תמכור את השאר אלא בב"ד

Who is the author of our Mishna? It is Rabbi Shimon.
For they learnt {in a brayta}: If she sold her ketuba, pledged her ketuba, or made her ketuba {or rather the land for the ketuba} into an apoteki {to collect specifically from there} for another person, she does not receive provisions. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Shimon said: Even though she only sold a portion of it, or only pledged a portion of it, she cannot sell the remainder except in bet din.

וליתא לדרבי שמעון
דאמרינן ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה אתאי לקמיה דרבא
אמר לית דחש להא דר"ש דאמר לא אמרי' מקצת כסף ככל כסף

And we do not rule like Rabbi Shimon. For we say: There was a certain woman {/wife} he seized a silver cup for her ketuba. They came before Rava. He said: There is no one who worries for the position of Rabbi Shimon, who said that we do not say that a portion of the money is like all the money.

{Ketubot 98a}

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה או אינה צריכה שבועה
ותיבעי לך הכרזה
אמר ליה הכרזה לא מיבעי לי
דאמר רבי זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה כלום
היכי דמי אי דאכרוז אמאי לא עשתה כלום
אלא לאו דלא אכרוז לעצמה הוא דלא עשתה כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה
לעולם דאכרוז ואמרינן לה מאן שם לך

Rabba son of Rava sent to Rav Yosef: If she sold not in front of bet din, does she require an oath or does she not require an oath?
{The reply}: And you should have asked about a public announcement {, if it is required}.
He said to him: I have no question about a public announcement. For Rabbi Zera cited Rav Nachman: A widow who assessed for herself accomplishes nothing.
How so? If there was a public announcement, why has she not accomplished anything? Rather, is it not that she did not make an announcement, and thus it is for herself that she did not accomplish anything, but for another, what she did was done?
{No.} In truth, she announced, and we say to her "Who told you to assess?"

כי ההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי
לסוף אייקר וקם בשית מאה
אתו לקמיה דרב אסי
אמר ליה מאן שם לך
והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה

Just like the certain man, to whom corals of orphans were deposited, and he went and assessed them for himself as worth 400 zuz. In the end, they increased in value and stood at 600 zuz. They came before Rav Assi. He said to him: Who told you to assess?

And the halacha is that she requires an oath and does not require announcing.

Mishna:

אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה

היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל
ואפילו אומרת אני אחזיר הדינר ליורשין מכרה בטל
רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגינה בת חצי קב
וכדברי רבי עקיבא בית רובע
היתה כתובתה ארבע מאה זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון מכרה בטל ושל כולן מכרן קיים

IF A WIDOW WHOSE KETHUBAH WAS FOR TWO HUNDRED ZUZ SOLD [A PLOT OF LAND THAT WAS] WORTH A MANEH FOR TWO HUNDRED ZUZ OR ONE THAT WAS WORTH TWO HUNDRED ZUZ FOR ONE MANEH, HER KETHUBAH IS DEEMED TO HAVE BEEN THEREBY SETTLED.
IF HER KETHUBAH, HOWEVER, WAS FOR ONE MANEH, AND SHE SOLD [LAND THAT WAS] WORTH A MANEH AND A DENAR' FOR ONE MANEH, HER SALE IS VOID.
EVEN THOUGH SHE DECLARED, I WILL RETURN THE DENAR TO THE HEIRS' HER SALE IS VOID.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL RULED: HER SALE IS ALWAYS VALID UNLESS THERE WAS [SO MUCH LAND] THERE AS WOULD HAVE ENABLED HER TO LEAVE FROM A FIELD AN AREA OF NINE KAB, AND FROM A GARDEN THAT OF HALF A KAB OR, ACCORDING TO R. AKIBA, A QUARTER OF A KAB.

IF HER KETHUBAH WAS FOR FOUR HUNDRED ZUZ AND SHE SOLD [PLOTS OF LAND] TO [THREE] PERSONS, TO EACH FOR ONE MANEH, AND TO A FOURTH [SHE SOLD] WHAT WAS WORTH A MANE HAND A DENAR FOR ONE MANEH, [THE SALE] TO THE LAST PERSON IS VOID BUT [THE SALES] OF ALL THE OTHERS ARE VALID.