Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 30 (runtime 20 min)

Runtime: 20 min


16a
BEGIN PEREK FOUR
Mishna:

המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו
המוליך את התבואה לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו או לפניו
ומתחילין בערימ' התבן אבל לא בעצים שבמוקצה

If one brings pitchers of wine from place to place {on Yom Tov}, he should not bring them in a basket or a box, but should bring them on his shoulder or before him {in hand}.
And who brings grain, he should not lower the box behind him {on his back} but should bring it in his hand or before himself {our gemara lacks "or before himself"}.
{Beitza 30a}
And we may begin with a stack of straw {as fuel} but not with wood which is in the muktzeh {the backyard}.

Gemara:

תנא אם אי אפשר לשנות מותר

A Tanna taught: If it not possible to make a change {from the normal way of moving it} it is permitted.

16b

{Beitza 30a continues}


{Note: each of these deviations will either made it easier to carry or at least not make it more difficult.}
אתקין רב במחוזא
דדרו בדוחקא לידרו בדיגלא
דדרו בדיגלא לידרו באגדא
דדרו באגדא לידרו באכפא
דדרו באכפא נפרוס סודר' עליה
ואם לא איפשר לשנויי שרי
דאמר מר אי אפשר לשנות מותר

Rav {our gemara: Rava} instituted in Mechoza that
that which is {normally} carried with a difficulty {on a shoulder} should be carried with a pitchfork;
that which is carried with a pitchfork should be carried with a pole {carried by two people};
that which is carried with a pole should be carried with a hand-held pole;
that which is carried with a hand-held pole let them spread a kerchief over it;
and if it not possible to make a deviation, it is permitted.
For Master said {in the brayta above} -- if it is not possible to deviate, it is permitted.

אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי תנן אין מספקין ואין מטפחין ואין מרקדין והאידנא קא חזינא דקא עבדי ולא אמרינן להו ולא מידי
אמר ליה הנח להן לישראל מוטב שיהו שוגגים ואל יהו מזידין
והני מילי במילי דידעינן בודאי דלא מקבלי מינן אבל במידי דלא ידעינן מחוייב למחות בידם
והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא
ולא היא לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן לא אמרינן להו ולא מידי
דהא תוספות עינוי דיום הכיפורים דמדאוריי' הוא
וקא חזינן להו דאכלי ושתו עד שחשיכה ולא אמרינן להו ולא מידי

Rabba bar Rav Chanan said to Abaye: We learnt {tnan}: "We may not clap, not slap thighs, nor dance," {note: these are possible translations, but different meforshim give different definitions} but nowadays, we see that they do so and we do not say them anything at all!
He {=Abaye} said to him: Leave Israel alone; it is better that they are inadvertent {sinners} rather than deliberate ones.
{Presumably, the following is Rif's interjection rather than his girsa of the gemara:} And these words are by things which we know for certain that they will not accept from us, but for things which we do not know, he is obligated to object.
{The gemara now:} And these words are by Rabbinic institutions, but by Biblical ones, no.
And it {=this last distinction between Rabbinic and Biblical} is not so; it does not matter whether it is Biblical or Rabbinic, we do not tell him anything.
For the addition to {the time in the beginning spend on} affliction of Yom Kippur is Biblical, and we so that they eat and drink until it gets dark, and we do not tell them anything.

מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה
אוקמא רב כהנא כר' יהודה דאית ליה מוקצה והאי דמתחילין בערימת התבן בתיבנא סריא דאית ביה קוצי דלא עבדי ליה אוצר

"We begin with a stack of straw {even though it wasn't designated beforehand} but not with the wood in the muktzeh {=backyard}":
Rav Kahana establishes this like Rabbi Yehuda who holds by {the prohibition of} muktzeh, and this that we begin with the stack of straw is with decayed straw {which has no other use}, which has thorns in it, which we would not store.

{Beitza 30b}
Mishna:

אין נוטלין עצים מן הסוכ' אלא מן הסמוך לה
מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף ואפילו מן המפוזר
איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי ר' יהודה
ר' יוסי אומר כל שנכנסין בו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת

We may not take wood from the hut {succah} except from what is next to it;
{Beitza 31a}
We may bring wood from a field from that which has been gathered; from the karpaf {an enclosure} and even from that which is scattered.

What is a karpaf {enclosure}? Anything which adjoins the city; These are the words of Rabbi Yehuda.
Rabbi Yossi says: Anything which they enter into using a key, and even if is {not adjoined to the city but} within techum Shabbat.

{Beitza 30b resumes}
Gemara:
מאי שנא מן הסוכה דלא
משום דקא סתר אהלא
מסמוך לה נמי קא סתר אהלא
אמר רב יהודה אמר שמואל מאי מן הסמוך לה מן הסמוך לדפנות
רב מנשיא אמר באיסורייתא

Why is a hut different that we may not {take wood from it}?
Because he is demolishing a structure {of the hut}.
From what is next to it, he is also demolishing a structure {the assumption here is that it refers to the hut's roof}!
Rav Yehuda cited Shmuel: What is meant by "what is next to it?" What is next to the walls.
Rav Menashya said: {even part of the roof --} when they are in bundles {so that he is just storing them there, so they are not part of the structure}.

תני ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ור"ש מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה
Rabbi Chiyya bar Yosef taught {tnei} before Rabbi Yochanan: We may not take wood from the hut {succah} but {may} from what is next to it. And Rabbi Shimon permits. And they are alike by the succah of Succot on Succot that it is forbidden. And if he made a prior condition on it

17a

{Beitza 30b continues}

הכל לפי תנאו

all is according to his condition.

ומי מהני בה תנאה?
והאמר רב ששת משום ר"ע מנין לעצי סוכה שאסורין בהנאה כל שבעה
ת"ל חג הסוכות שבעת ימים ליי'
ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה
ת"ל חג הסוכות לה'
מה חגיגה לה' אף סוכה לה'

And does a condition indeed work on it?
But Rav Sheshet said in the name of Rabbi Akiva: How do we know that the wood of a succah is forbidden in benefit all seven {days of Succot}? Therefore it teaches {Vayikra 23:34}:

לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַה.

34 Speak unto the children of Israel, saying: On the fifteenth day of this seventh month is the feast of tabernacles for seven days unto the LORD.

And Rabbi Yehuda ben Beteira says: How do we know that just as the name of Heaven applies to the chagiga offering, so does the name of Heaven apply to the succah? Therefore it teaches חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַה -- just as the chagiga is to Hashem, so too is the succah to Hashem.

ולא מהני בה תנאה

והתניא סככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו!
אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר אין אני בודל מהן כל בין השמשות דלא חיילא קדושה עלייהו כלל
אבל עצי סוכה דחיילא קדושה עלייהו איתקצאי לשבעה

And does a condition not help with it?!
But they learnt {in a brayta}: If he placed valid schach on it and decorated it with colored cloth, embroidered sheets, and hung from it nuts, peaches, pomegranates, bunches of grapes and wreaths of grain, wines, oils and flours, it is forbidden to take from them until motzaei the last day of Yom Tov of Succot; and if he made a condition on them, all is according to his condition!
Abaye and Rava both say that this is where he said "I do not separate from the entire time of twilight," such that sanctification does not take effect on them at all. But the wood of the succah, which sanctification effects it, becomes muktzeh for seven {days}.

ומאי שנא מהא דאיתמר הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים אמר רב כל אחד ואחד יוצא בו ואוכלו לאלתר
ורב אסי אמר כל א' וא' יוצא בו ואוכלו למחר
התם דמפסקי לילות מימים כל חד וחד יומא באפיה נפשי' הוא
הכא דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכא דמו

And how is this different from this that was stated {by Amoraim}: If one set aside seven etrogs for seven days:
Rav said: Each and every one of them, he may fulfill with it {on that day} and eat it immediately.
And Rav Asi said: Each one, he may fulfill with it and eat it the next day.
There, where nights spearate the days {in terms of fulfillment}, each and every day stands alone.
Here, where nights do not serve to separate the days, they are all reckoned as a single long day.