Runtime: 25 minutes
7b
{Beitza 15a}
Rather, with stiff {material}, just at that which Rav Huna son of Rav Yehoshua said: This hard felt of Narash {a place} is permitted {to sit upon}.
ערדליס וצררי דזוזי ודפשיטי ודביזרני אין בהם משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך:
Undershoes {placed under the shoes, with goat leather underneath that level} and coin bags of zuzim and of seeds have no issue of shaatnez because this is not the way of warming {to place the bags on one's lap or the undershoes under one's shoes}.
גרסי' בנדה: ת"ר בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה אותו תכריכין למת
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא בגד שאבד בו כלאים צובעו ומותר דעמרא וכיתנא לא סליק להו ציבעא בהדי הדדי וכיון דלא ידע אימר מינתר נתר
אמר רב אחא משמיה דמר זוטרא האי מאן דאבד ליה חוטא דכיתנ' בגלימא דעמרא ונתקיה ולא ידיע
אי נתיק ואי לא נתיק שפיר דמי מאי טעמא מדאורייתא שעטנז אמר רחמנא עד שיהא שוע טווי ונוז ורבנן הוא דגזרו ביה והאי כיון דנתקיה נתקיה
מתקיף לה רב אשי ואימא או שוע או טוו או נוז
והילכתא כמר זוטרא מדאפקינהו רחמנא בחדא מילתא:
We learn in Niddah {61b}:
The Sages learnt {in a brayta}: A garment in which shaatnez was lost, one should not sell it to a gentile {for the gentile might turn around and sell it to a Jew} nor should one make it into a saddle for a donkey, but one may make of it burial shrouds for a corpse.
Rafram bar Papa cited Rav Chisda: A garment in which shaatnez was lost, he should dye it and it is permitted. For wool and linen, dye does not enter them at the same rate, and since you don't know, we may say they fell out {since during dyeing he does not see them distinctly, we may assume this}.
Rav Acha cited Mar Zutra {our gemara: Rav Acha bar Rav Yeva cited Mar Zutra}: One who lost a thread of linen in a woolen garment and pulls it out {that is, he inserted several threads and pulled several out} and does not know if it fell out or did not fall out, it is fine.
What is the reason?
Biblically, the All Merciful stated shaatnez -- until it was combed {שוע}, spun {טווי}, and woven {ונוז}. And it was that Sages who decreed on it {in cases where it is not all three}, and in this instance, since he removed some, we may assume it was removed.
Rav Ashi objected to this: And say it is {Biblically shaatnez} if it is combed or spun or woven {rather than all three}.
And the halacha is like Mar Zutra since the All Merciful stated it in a single word.
The Sages learnt {in a brayta}: A garment in which shaatnez was lost, one should not sell it to a gentile {for the gentile might turn around and sell it to a Jew} nor should one make it into a saddle for a donkey, but one may make of it burial shrouds for a corpse.
Rafram bar Papa cited Rav Chisda: A garment in which shaatnez was lost, he should dye it and it is permitted. For wool and linen, dye does not enter them at the same rate, and since you don't know, we may say they fell out {since during dyeing he does not see them distinctly, we may assume this}.
Rav Acha cited Mar Zutra {our gemara: Rav Acha bar Rav Yeva cited Mar Zutra}: One who lost a thread of linen in a woolen garment and pulls it out {that is, he inserted several threads and pulled several out} and does not know if it fell out or did not fall out, it is fine.
What is the reason?
Biblically, the All Merciful stated shaatnez -- until it was combed {שוע}, spun {טווי}, and woven {ונוז}. And it was that Sages who decreed on it {in cases where it is not all three}, and in this instance, since he removed some, we may assume it was removed.
Rav Ashi objected to this: And say it is {Biblically shaatnez} if it is combed or spun or woven {rather than all three}.
And the halacha is like Mar Zutra since the All Merciful stated it in a single word.
זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו
"This is the general rule: Anything which we use, on Yom Tov we may send it.":
8a
{Beitza 15a continues}
רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפילין ביום טוב א"ל אביי והא אנן תנן כל שנאותין בו ביו"ט משלחין אותו א"ל הכי קאמר זה הכלל כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביום טוב:
סליקו להו ביצה שנולדה
Rav Sheshet permitted the Sages to send tefillin on Yom Tov.
Abaye said to him: But we learn {in the Mishna}: Anything that may be used on Yom Tov, we send it.
He {=Rav Sheshet} said to him: This is what is means to say: This is the general rule: Anything which we can use on a weekday, we send it on Yom Tov.
END PEREK ONE
BEGIN PEREK TWO
{Beitza 15b}
Mishna:
יום טוב שחל להיות ע"ש לא יבשל בתחלה מיו"ט לשבת אבל מבשל הוא ליו"ט ואם הותיר הותיר לשבת:
ועושה תבשיל מע"יוט וסומך עליו לשבת
בש"א שני תבשילין וב"ה אומרים תבשיל אחד
ומודים בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין
אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה
שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת
ועושה תבשיל מע"יוט וסומך עליו לשבת
בש"א שני תבשילין וב"ה אומרים תבשיל אחד
ומודים בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין
אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה
שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת
Yom Tov which occurred on erev Shabbat, one should not begin cooking from {/on} Yom Tov for Shabbat; however, he may cook {on Yom Tov} for Yom Tov and if he left over, he left over for Shabbat.
{Alternatively,} He may make a meal from erev Yom Tov {for Shabbat} and rely upon it for Shabbat {and thus when he continue cooking on Yom Tov for Shabbat, for now he is not beginning to cook but is merely continuing}.
Bet Shammai say: Two cooked foods.
And Bet Hillel say: One cooked food.
And they {=Bet Shammai} admit that a fish and the egg {smeared} upon it that they are {=count as} two cooked foods.
If he ate it {on Yom Tov} or lost it, he should not cook {=relying} upon it {to continue cooking on Yom Tov for Shabbat}.
If he left over from it any amount, he may rely upon it for Shabbat.
Gemara:
מנא הני מילי
אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו
מ"ט אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט
רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול
אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו
מ"ט אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט
רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול
From where do we know this {that one may not cook initially for Shabbat on Yom Tov unless one utilizes the eruv tavshilin?
Shmuel said: Because the Scriptures stated {Shemot 20:7}:
ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. | 7 Remember the sabbath day, to keep it holy. |
{This is an asmachta since this is a Rabbinic institution.}
What is the reason?
Rava said: So that he sets aside a nice portion for Shabbat and a nice portion for Yom Tov.
Rav Ashi said: So that they {the people} will say: One may not bake from Yom Tov for Shabbat. All the more so {then} from Yom Tov to a weekday!
תניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה
רבי יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש
רבי יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש
They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer says: On Yom Tov, one should either only eat and drink, or else sit and learn. Rabbi Yehoshua says: Split it. Half for eating and drinking and half for the study hall.
א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו
כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך
וכתוב אחד אומר עצרת תהי' לכם
הא כיצד ר"א סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך
וכתוב אחד אומר עצרת תהי' לכם
הא כיצד ר"א סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Rabbi Yochanan said: And both of them deduced it from the same source.
One verse says {Devarim 16:8}:
Bemidbar 29:35}:
לה בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי--עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. | 35 On the eighth day ye shall have a solemn assembly: ye shall do no manner of servile work; |
And Rabbi Yehoshua maintains that one should split it: half of it to Hashem and half of itfor yourselves.
גרסי' בפסחים בפרק אלו דברים א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם דיום שנתנה בו תורה לישראל הוא
אמר רבא הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם דכתי' וקראת לשבת עונג
רב יוסף אמר הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם דמעיקרא להכי איתקן
ימי משתה ושמחה כתיב ביה
מר בריה דרבנא הוה יתיב כולה שתא בתעניתא לבר מיומא דעצרתא ופורים ומעלי יומא דכיפורים
דתני רבי חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש
וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין
אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
אמר רבא הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם דכתי' וקראת לשבת עונג
רב יוסף אמר הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם דמעיקרא להכי איתקן
ימי משתה ושמחה כתיב ביה
מר בריה דרבנא הוה יתיב כולה שתא בתעניתא לבר מיומא דעצרתא ופורים ומעלי יומא דכיפורים
דתני רבי חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש
וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין
אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
We learn in Pesachim in Perek Eli Devarim {Pesachim 68b}:
Rabbi Eleazar said: All agree regarding Shavuot that we also require lachem {=for yourselves} for it is the day that the Torah was given to Israel.
Rava said: All agree regarding Shabbat that we also require lachem for it is written {Yeshaya 58:13}:
lachem, for initially, it was instituted for that.
{Esther 9:22:
יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה - "days of feasting and gladness" is written by it.
Mar the son of Ravina was sitting at all times in fast except for the day of Shavuot, Purim, and erev Yom Kippur.
For Rabbi Chiyya of Difti taught {a brayta}:
{Vayikra 23:32}
Rather this is to tell you that anyone who eats and drinks on the ninth, the Scriptures considers it as if he fasted on the ninth and the tenth.
{Beitza 15b}
ושלחו מנות לאין נכון לו מאי לאין נכון לו
א"ר חסדא שלחו מנות למי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין
אבל היה לו להניח ולא הניח פושע הוא
{Nechemia 8:10}:
Rav Chisda said: Send portions to he who did not have the ability to set up an eruv tavshilin. But he who had opportunity to set it up and did not is simply negligent.
8b
{Beitza 15b continues}
מאי כי חדות ה' היא מעוזכם
אמר רבי יוחנן משום ר"א בר"ש אמר להן הקב"ה לישראל בני לוו עלי וקדשו היום והאמינו בי ואני פורע
What is meant by {Nechemia 8:10}:
No comments:
Post a Comment