Wednesday, November 22, 2006

Rif Yomi Video Edition - Beitza daf 22 and 23 (runtime 29 min 15 secs)



Runtime 29 min 15 secs



11b

{Beitza 22a}
Gemara:

בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר ביו"ט משום דבר אחר
א"ל איפשר בבית אחר
אין לו בית אחר מאי
א"ל איפשר לעשות מחיצה
אין לו דבר לעשות מחיצה מאי
אפשר לכפות עליו את הכלי
אין לו כלי לכפות עליו מאי
א"ל אסור

Abba bar Marta inquired from Abaye: May one extinguish a lamp on Yom Tov for the purpose of the other thing? {=marital relations}
He {=Abaye} said to him: It is possible for him {to engage in it} in another house {.room}.
"If he has no other house {available to him}, what?
He said to him: It is possible to construct a partition {separating from the lamp}.
"If he has nothing to make a partition, what?"
"It is possible to invert a vessel over it."
"If he has no vessel to invert over it, what?"
He {=Abaye} said to him: It is forbidden.

איתיבי' אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או בשביל שלא תתעשן הקדרה מותר
אמר ליה ההיא רבי יהודה היא דאמר לכם לכם לכל צרכיכם
כי קאמינא אנא לרבנן
וכן רבה וכן אמימר כולהו דחו להא מתניתא ואוקמיה כרבי יהודה למימרא דלאו הילכתא היא ושמעינן מיהא דלית הילכתא כי הא מתניתא אלא אסור לכבות את הבקעת בין לחוס עליה בין שלא יתעשן הבית או הקדרה הכל אסור

He {=Abba bar Marta} objected to him: {A brayta states:} We may not extinguish a piece of would in order to save it {since this is not a need of Yom Tov}; and if it is so that it does not make the house fill with smoke or so that the pot does not fill with smoke, it is permitted.
{Thus, for a need of Yom Tov, one can extinguish.}
He {=Abaye} said to him: This {brayta} is Rabbi Yehuda who derives from lachem: for yourselves equals for all of your needs.
What I told you {=the halacha} is according to the Sages {who argue with Rabbi Yehuda}.
And so too Rabba, and so too Amemar, they all push off this brayta {cited by Abba bar Marta} and establish it according to Rabbi Yehuda, in order to state that it is not the halacha. And we derive from this that the halacha is not like this brayta, but rather it is forbidden t extinguish a piece of wood, whether to save it or in order that the house or the pot does not fill with smoke -- all is forbidden.

בעא מיניה אביי מרבה מה הוא לכבות את הדליקה ביו"ט
היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מיבעי' לי דאפילו בשבת שרי
כי קא מיבעי לי משום אבוד ממון מאי
א"ל אסור

Abaye inquired of Rabba: May one extinguish a fire on Yom Tov?
Where there is danger to like, I don't ask, for even on Shabbat it is permitted.
I ask in cases of loss of money. What {is the law}?
He {=Rabba} said to him: It is forbidden.

עולא איקלע לבי רב יהודה
קם שמעיה זקף לה לשרגא
פירוש הגביה את פי הנר כדי שיכבה
איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן לנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנה חייב משום מכבה ואתה כיון שהגבהת את הנר לאחוריו גרמת לו כבוי כמו המסתפק ממנו
א"ל לאו אדעתאי

Ulla visited to house of Rav Yehuda.
His {=Ulla's} attendant got up and straightened the candle.
To explain: He raised the mouth of the lamp so that it would become extinguished.
Rav Yehuda objected to Ulla {from a brayta}: One who puts oil in the lamp is liable because of mav'ir {kindling} and one who removes {oil} from it is liable because of mechabeh {extinguishing}. And you, once you raise the lamp backwards, you cause it to be extinguished the same as one who draws from it.
Ulla said: It was not with my knowledge {the attendant's action}.

אמר רב יהודה וקינסא שרי
פירוש כגון אבוקה שהיא עשויה מחתיכו' עצים קטנים אם נוטל ביו"ט מאותן העצים שלא אחזה בהם האור שרי

Rav Yehuda {our gemara: Rav} said: And kinsa {our gemara: kanba} is permitted.
To explain: Such as a torch which is made from small pieces of wood -- if one takes on Yom Tov from those which the fire had not yet caught, it is permitted.

בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט
היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי
כי קא מיבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי
א"ל אסור
וכן הלכתא

Rav Ashi inquired of Amemar: May one apply stibium {=kohl} to the eye on Yom Tov?
Where there is danger {if it is not done}, such as where there is discharge {from the eye}, a prickling pain, tears, or a burning sensation -- at the beginning of these ailments, I have no question, for even on Shabbat it is permitted.
I ask regarding the end of these ailments, or to improve one's eye {=vision}, what {is the law}?
He {=Amemar} said to him: It is forbidden.
And so is the halacha.

והני מילי מישראל אבל מנכרי שרי
דהא אמימר שרי למיכחל עינא מנכרי בשבת ואיכא דאמרי אמימר גופי' כחל מנכרי בשבת אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר רב עולא בריה דרב עילאי צרכי חולה עושין ע"י נכרי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה ה"מ היכא דלא מסייע בהדי' ומר הא קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח
א"ל איכא רב זביד דקאי כוותך ואמרי ליה מסייע אין בו ממש

And these words {that there is a prohibition} is from a Jew. But from a gentile, it is permitted.
For Amemar permitted one to get kohl applied to the eyes from a gentile on Shabbat, and some say that Amemar himself had kohl applied to his eyes by a gentile on Shabbat. Rav Ashi said to Amemar: What are your thoughts? That Rav Ulla son of Rav Ilai said that the needs of a sick person are permitted via a gentile on Shabbat, and Rav Hamnuna said that anything which has no element of danger to it, we may say to a gentile {to do it} and he will do it? This is only where one does not assist him {=the gentile} in doing it, but Master {=Amemar} assisted him, by opening and closing your eye!
He {=Amemar} said to him: There is Rav Zevid who holds like you and I told him that assisting has no significance.

אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ר"ה
דס"ל בנהרדעי דסבירא להו דשתי קדושות הן ולית הילכתא כוותיה
דקי"ל דקדושה אחת הן
אלא מיהו גמרינן מיהא דאמימר דשרי למכחל עינא ביום טוב שני של גליות

Amemar permitted one to apply kohl to one's eye on the second day of Yom Tov of Rosh haShana.
For he holds like the Nehardeans who hold that there are two holinesses, and the halacha is not like him, for we establish that they {=the two days of Rosh haShana} are of one holiness.
However, we may learn from this of Amemar that it is permitted to apply kohl to one's eyes on the second day of Yom Tov of the Exile {of all other Yamim Tovim}.

ואין אופים פתין גריצים אלא רקיקין וכו': תניא בית שמאי אומרים אין אופין פת עבה ביום טוב ובית הלל מתירין
מאי פת עבה
פת מרובה
ואמאי קרי לה פת עבה משום דנפישי בלישה

{Beitza 22b}
"And we do not bake thick loaves but rather thin {wafers}...":
They learnt {in a brayta}:
Bet Shammai say: We may not bake thick loaves on Yom Tov. And Bet Hillel permit.

What is a thick loaf?
Many loaves.
And why call it "thick loaf?" Because there is a lot during kneading.


12a

{Beitza 22b continues}
Mishna:
אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין המטות ומניחין את המוגמר ביו"ט ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין
He {=Rabban Gamliel} also said three lenient things: We sweep between the beds {at the table} and we place incense {on burning coals} on Yom Tov, and we make a gedi mekulas {a roast whole goat with its entrails} on the night of Pesach.
And the Sages forbid {in all three cases}.

Gemara:
אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר הבית או הכלים דברי הכל אסור
Rav Assi said: The dispute is for fragrance, but to perfume the house of clothing, all say it is forbidden. {Following the gemara's emendation of Rav Assi's statement.}

איבעיא להו מהו לעשן
פירוש מהו לעשן את הפירות כדי להכשירן לאכילה
אמר רב יהודה על גבי גחלת אסור מפני שהוא מכבה
על גבי חרס מותר
ואסיקנא רבא אמר ע"ג גחלת נמי מותר מידי דהוה אבישרא אגומרי
וכן א"ר אשי לעשן שרי מידי דהוה אבשרא אגומרי
וכן הילכתא

It was a question to them: May one smoke?
To explain: May one smoke the fruits in order to prepare them for eating {on Yom Tov}?
Rav Yehuda said: Upon a coal it is forbidden because he extinguishes; upon pottery it is permitted.
{Beitza 23a}
And we conclude: Rava said: Upon a coal it is also permitted, just as is true regarding {roasting} meat on coals.
And so Rav Ashi said: To smoke, it is permitted, just as by meal on coals.
And so is the halacha.

גרסינן בפרק ר"א אומר אם לא הביא כלי
ת"ר אין מסננים את החרדל במסננת שלו ואין ממתיקים אותו בגחלת והתניא ממתיקין אותו בגחלת לא קשיא כאן בגחלת של מתכת כאן בגחלת של עץ
אמר ליה אביי לרב יוסף מאי שנא מבישרא אגומרי
א"ל התם ליכא כבוי הכא איכא כבוי

We learn in perek Rabbi Eliezer Omer Im Lo Heivi Keli {Shabbat 134a}:
The Sages learnt {in a brayta}: We do not strain mustard seed in its own strainer, nor may we sweeten it with a coal.
But we learnt {in another brayta}: We may sweeten it with a coal!
This is no contradiction. Here with a coal of metal, here with a coal of wood. {In the latter case it is forbidden.}
Abaye said to Rav Yosef: How is this different than meat on coals {which is permitted}?
He said to him: There there is no extinguishing, whereas here there is extinguishing.
{Note: This is quite a different girsa than our Bavli there, where Rav Yosef's answer is:
א"ל התם לא אפשר הכא אפשר
"That is, in that case, it is impossible [to have done it before Yom Tov], whereas here it is possible."'
This is the same answer we have below about making cheese.
This girsa difference is significant, for the simple reading of our gemara in Beitza is that Rava argues with Rav Yehuda and permits even on coals which would be extinguished. Yet according to the Rif's girsa here, it is only regarding coals that would not be extinguished.
}

Abaye inquired of Rabba:

בעא מיניה אביי מרבה מהו לגבן
א"ל אסור
ומאי שנא מלישה
התם לא איפשר הכא איפשר

והא אמרי נהרדעי גבינתא בת יומא מעליא
הכי קאמר אפילו בת יומא מעליא

Abaye inquired of Rabba {our gemara: of Rav Yosef}: May one make cheese {on Yom Tov}?
He said to him: It is forbidden.
And how is this different from kneading?
{Our gemara: He said to him:} There {by kneading} it is not possible {to do it before Yom Tov}; here, it is possible.

But the Nehardeans say that cheese made that day it excellent! {and thus to get the best cheese, one needs to make it that same day, on Yom Tov!}
This is what it means to say: even made that cheese is excellent.

{Beitza 23a resumes}

וקיטורי בי ידיה מעשה אומן הוא ואסור
שמענו בפירושו בלשון ערבי תפרי"ך אלאכמ"ס
וי"א שהן עישון בית הידים
And kiturei bei yedei is the work of a craftsman and is forbidden.
We have heard that its explanation in Arabic is tafrich al-achmas.
And some say it is perfuming gloves.

{Presumably the first explanation was making pleats and folds in gloves.}


12b
{Beitza 23a continues}
Mishna:
שלשה דברים ר' אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
ומקרדין את הבהמה ביום טוב
ושוחקין את הפלפלין בריחים שלהן

רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין
וחכ"א אין מקרדין אף לא מקרצפין
Three things Rabbi Eleazar ben Azaria permitted and the Sages forbade.
His cow went out with a strap between her horns {which could possibly be considered a burden rather than an ornament and thus considered hotzaah}.
And we may groom {mekardin - with a currycomb} an animal on Yom Tov.
And we may grind peppercorns in their grinder {on Yom Tov}.

Rabbi Yehuda says: We may not mekardin {curry an animal on with an X comb} on Yom Tov because it makes {or rather, may make} a wound. However, we may mekartzefin {=curry with a Y comb, whatever X and Y are}.
And the Sages say: We may not mekardin nor mekartzefin.
{Artscroll defines X as with a metal comb and Y as with a wooden comb.}

Gemara:
ת"ר אי זו קירוד ואי זהו קרצוף קירוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה

The Sages learnt {in a brayta}: What is kirud and what is kirtzuf? kirud is with small {teeth, perfaps metal teeth} and they make a wound. kirtzuf is with broad {teeth, perhaps wooden} and they do not make a wound.

ושלש מחלוקות בדבר תנא קמא סבר לה כר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקירוד אע"ג דקא עביד חבורה שרי וכל שכן קרצוף דלא עביד חבורה
ור' יהודה סבר דבר שאין מתכוין אסור וקירוד דקא עביד חבורה אסור וקרצוף דלא עביד חבורה שרי
ורבנן סברי לה כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור וגזרי קרצוף אטו קירוד

And there is a three-way dispute in the matter. The Tanna Kamma holds like Rabbi Shimon who said that something which was not intended is permitted. Thus, kirud, even though he makes a wound, it is permitted, and certainly kirtzuf where he makes no wound.
And Rabbi Yehuda holds that something not intended is nonetheless forbidden, and so kirud which makes a wound is forbidden, while kirtzuf which makes no wound is permitted.
And the Sages hold like Rabbi Yehuda who said that something not intended is nonetheless forbidden, and they decree kirtzuf because of kirud.

אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כר"ש שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו
אמר ליה רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כרבי יהודה שהרי חכמים מודים לו
א"ל אנא כר"ש ס"ל ועוד שהרי ר' אלעזר בן עזריה מודה לו
וכן הילכתא
Rava cited Rav Nachman: The halacha is like Rabbi Shimon, for Rabbi Eleazar ben Azarya agrees with him.
Rava said to Rav Nachman: And let Master {=Rav Nachman} say that the halacha is like Rabbi Yehuda {that something not intended is nonetheless forbidden} for the Sages agree with him.
He {=Rav Nachman} said to him: I, myself, hold like Rabbi Shimon; and furthermore, Rabbi Eleazar ben Azaria agrees with him.

{Beitza 23b}
Mishna:
הריחים של פלפלין טמאים [משום שלשה כלים]
משום כלי קיבול
ומשום כלי מתכות
ומשום כלי כברה

עגלה של קטן טמאה מדרס וניטלת בשבת ואינה נגררת אלא על גבי הכלים
ר' יהודה אומר כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת

The pepper grinder can become ritually impure as one of three vessel.
Because it is a vessel which is a receptacle {=the bottom part}.
Because it is a metal vessel {=the upper part}.
And because it is a sieve {=the middle part}.

A child's wagon is susceptible to ritual impurity, may be moved on Shabbat, and may only be dragged over clothing {not a dirt floor so that it does not create a furrow}.
Rabbi Yehuda says: All vessels may not be dragged {on the ground} except for a wagon, because it presses down {rather than drag the dirt, and so it will not create a furrow}.

Gemara:
א"ר נחמן זו דברי ר' יהודה אבל ר"ש אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ
וקיימא לן כר"ש
Rav Nachman said: These are the words of Rabbi Yehuda {in the Mishna}. But Rabbi Shimon sas that one may drag a bed, chair or bench, so long as he does not intend to create a furrow.
And we establish like Rabbi Shimon.

END PEREK TWO - yom tov

No comments: