Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 34 (runtime 4 min 37 sec)

Runtime: 4 min 37 sec

{Beitza 33a}
Mishna:

אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים אין מלבנין הרעפים לצלות עליהם
ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר
וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן עד כאן

We may not produce fire from wood, stones, earth, or water. We may not whiten {=heat} tiles in order to roast upon them.
{Beitza 34a}
And Rabbi Eliezer said further: One may stand next to that which is muktzeh {that is, food that had been left to dry}
{Beitza 34b}
on erev Shabbat during a Sheviit year and say: From here I will take tomorrow.
And the Sages say: Until he marks off and says "from here until here."

{Beitza 34a}
Gemara:

ת"ר התנור והכירים חדשים הרי הן ככל הכלים וניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות מותר

The Sages learnt {in a brayta}: The oven and double-stove, new -- they are like all vessels and may be handled in a courtyards, but we may not annoint them with oil, nor may we rub them with a cloth, nor may we cool them with cold water in order to harden them; and if in order to bake {you are cooling it}, it is permitted.

19b

{Beitza 34a continues}

תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן לא בסיד ולא בחרסית ולא באדמה
ואין גוזזין אותן במספרים
ואין גוזזין את הירק במספורת שלו
אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות
ומסיקין ואופין בפורני
ומחממין חמין באנטיכי
ואין אופין בפורני חדשה גזרה שמא תפחת

The Sages learnt {in a brayta}: We may scald the head and legs {of an animal} and singe it with flame, but we may not cover them with sid {lime} nor with charsis {a type of lime} nor with earth.
And we may not shear them with scissors, nor may we trim the vegetable with its scissors, but we may prepare kondas and achabiyot {even though their preparation involves a lot of work}.
And we may kindle and bake in a furnace.
And we may hear water in an antichi {in which water is kept for a long time}.
And we may not back in a new furnace as a decree lest it crack. {and the person's exertion on Yom Tov will have been in vain}

ת"ר אין נופחין במפוח ביו"ט אבל נופחין בשפופרת ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו

The Sages learnt {in a brayta}:
We may not fan {a flame} with a bellows on Yom Tov, but we may fan with a tube.
And we may not fix a spit, nor may we sharpen it.

ת"ר אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל פוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע

The Sages learnt {in a brayta}:
We may not crack a reed in order to roast a salted fish, but we may crack a nut with a cloth {by putting it in the cloth and banging it} and we do not worry that it will rip.

סליקו להו המביא
END PEREK FOUR - hameivi

Rif Beitza 19b {Beitza 34a continues; 35b - 36a}

19b

{Beitza 34a continues}

תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן לא בסיד ולא בחרסית ולא באדמה
ואין גוזזין אותן במספרים
ואין גוזזין את הירק במספורת שלו
אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות
ומסיקין ואופין בפורני
ומחממין חמין באנטיכי
ואין אופין בפורני חדשה גזרה שמא תפחת

The Sages learnt {in a brayta}: We may scald the head and legs {of an animal} and singe it with flame, but we may not cover them with sid {lime} nor with charsis {a type of lime} nor with earth.
And we may not shear them with scissors, nor may we trim the vegetable with its scissors, but we may prepare kondas and achabiyot {even though their preparation involves a lot of work}.
And we may kindle and bake in a furnace.
And we may hear water in an antichi {in which water is kept for a long time}.
And we may not back in a new furnace as a decree lest it crack. {and the person's exertion on Yom Tov will have been in vain}

ת"ר אין נופחין במפוח ביו"ט אבל נופחין בשפופרת ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו

The Sages learnt {in a brayta}:
We may not fan {a flame} with a bellows on Yom Tov, but we may fan with a tube.
And we may not fix a spit, nor may we sharpen it.

ת"ר אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל פוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע

The Sages learnt {in a brayta}:
We may not crack a reed in order to roast a salted fish, but we may crack a nut with a cloth {by putting it in the cloth and banging it} and we do not worry that it will rip.

סליקו להו המביא
END PEREK FOUR - hameivi
BEGIN PEREK FIVE - mashilin
{Beitza 35b}
Mishna:

משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת
ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף
וכן כדי יין וכדי שמן
ונותנין כלי תחת הדלף בשבת

{If fruits were placed on a roof and now people fear that it will rain}
They may lower fruits via a skylight on Yom Tov but not on Shabbat.
And we may cover the fruits with keilim {vessels/clothing} because of the dripping water.
And so too pitchers of wine and pitchers of water.
And we may place a kli {vessel} under the dripping water on Shabbat.

{Beitza 36a}
Gemara:

משילין פירות דרך ארובה
אמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא

"They may lower fruits via a skylight."
Rav Nachman said: They only learnt this regarding the same roof, but from roof to roof, no.

תנא לא ישיטם מגג לגג אפילו גגותיהן שוין
תאנא לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם בסולמות

A tanna taught: He may not remove it from one roof to another, even if their roofs are on the same level.
A tanna taught: He should not lower them with a rope through windows, nor should he lower them via ladders.

ומכסין את הפירות וכו':
אמר עולא אפילו אוירא דליבני
ורבי יצחק אמר פירות הראויין
ואזדא רבי יצחק לטעמיה דאמר רבי יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת
וכבר ביררנו במסכת שבת שאין הלכה כרבי יצחק

"And they may cover the fruits...":
Ulla said: Even rows of bricks {may be covered}.
And Rabbi Yitzchak said: Fruits which are suitable {to be used on Yom Tov}.
And Rabbi Yitzchak is consistent in his opinion, for Rabbi Yitchak said: A vessel may not be moved except for the needs of something which may be moved on Shabbat.
And we have already explained in masechet Shabbat that the halacha is not like Rabbi Yitzchak.

Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 33 (runtime 7 min 33 sec)

Runtime: 7 min 33 sec


18b
{Beitza 33a continues}

תניא נמי הכי אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה

A brayta also says so: We do not support the pot with a piece of wood, and so too the door, for wood was only given over for kindling.

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט
משום דמיחזי כמאן דקא אזיל לחינגא

"And we do not direct an animal with a staff on Yom Tov" because he then appears like someone going to the market.

חיזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי

פירוש עצים ממיני קוצים ונקראין חיזרא רב נחמן אסר ליטול מהן עץ להכניסו בתוך הבשר כמין שפוד לצלות בו הצלי
ורב ששת שרי.

Chizra:
Rav Nachman forbids and Rav Sheshet permits.
To explain: Wood from a type of thorn{bush}, and it is called chizra -- Rav Nachman forbids one to take from them a stick to enter into meat, like a spit, in order to roast the roast. And Rav Sheshet permits.

ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסיר דכמוקצה דמי
כי פליגי ביבישא מאן דאסר אמר לך לא ניתנו עצים אלא להסקה
ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו ומה לי לצלות בגחלתו
והלכתא יבישא שרי ריטבא אסיר

With a moist one, all agree that it is forbidden, for it is like muktzeh.
Where do they argue? By a dry one. He who forbids will tell you that wood was only given for kindling.
And he who permits will tell you that why does it matter to me whether to roast with it or with its coal?
And the halacha is that a dry one it is permitted and with a moist one it is forbidden.

דרש רבא אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים

Rava expounded: A woman should not enter the woodhouse to take a poker {to stir the coals}, and a poker which broke is forbidden to use it for kindling on Yom Tov, for we kindle with vessels but do not kindle with shards of vessels.

Mishna:

רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם מלפניו לחצות בו את שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא
וחכ"א מגבב מלפניו ומדליק

Rabbi Eliezer says: One may take a sliver {of wood} from before him in order to pick his teetch, and gather {slivers of wood} from the courtyard and light them, for all that it in the courtyard is prepared.
And the Sages say: He may take a sliver from before him {in the house} and light.

{Beitza 33b}
Gemara:
תניא ר"א אומר נוטל אדם קיסם מלפניו לחצות בו את שיניו וחכ"א לא יטול אלא מן האבוס של בהמה ושוין שלא יקטמנו קטמו לחצות בו את שיניו ולפתוח בו את הדלת בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט סופג את הארבעים דברי ר"א וחכ"א אחד שבת ואחד יו"ט אינו אלא משום שבות
They learnt {in a brayta}: One may take a sliver before him {in his house} to pick his teeth. And the Sages say: He may not take expect from the trough of an animal. And they are alike in that he should clip off {a sliver}. If he did clip it in order to pick his teeth or to open the door, inadvertantly on Shabbat he is liable to a sin offering; deliberately on Yom Tov, he absorbs the forty {lashes}; these are the words of Rabbi Eliezer. And the Sages say: Both on Shabbat and Yom Tov are only because of Rabbinically injunction{shevut}.


19a

{Beitza 33b continues}

א"ר יהודה אוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי
כלומר מותר ליטול מהם קיסם לחצות בו את שיניו
וכן הלכתא

Rav Yehuda said: animal food does not have in it the fixing {or perfecting} of a vessel.
That is to say, it is permitted to take from them a splinter to pick his teeth.
And so it the halacha.

ומותר לטלטל עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו להריח בו וקוטמו להריח בו אחד קשין ואחד רכין
דל"ש מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי
ועוד דהא רבה בר רב אדא ורבין בר [רב] אדא אמרי כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהיב לן אלואתא אלואתא ואע"ג דחזיין לקתתא דנרגי וחציני

And it is permitted to move fragrant wood in order to smell or to wave them for a sick person, and he may roll it {between fingers} to smell it, and he may clip it to smell it, whether hard or soft, for it is no different from that which we learnt in a Mishna {tnan}: One may break a barrel to eat from it a date, so long as he does not intend to make a vessel.
And furthermore, Rabba bar Rav Adda and Rabin son of Rav Adda said: When we were in the house of Rav Yehuda, he would strip off {branches} and give us big sticks, and even though it was fit for {use} as handles of axes or picks.

Rif Beitza 19a {Beitza 33b continues; 33a; 34a; 34b; 34a}

19a

{Beitza 33b continues}

א"ר יהודה אוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי
כלומר מותר ליטול מהם קיסם לחצות בו את שיניו
וכן הלכתא

Rav Yehuda said: animal food does not have in it the fixing {or perfecting} of a vessel.
That is to say, it is permitted to take from them a splinter to pick his teeth.
And so it the halacha.

ומותר לטלטל עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו להריח בו וקוטמו להריח בו אחד קשין ואחד רכין
דל"ש מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי
ועוד דהא רבה בר רב אדא ורבין בר [רב] אדא אמרי כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהיב לן אלואתא אלואתא ואע"ג דחזיין לקתתא דנרגי וחציני

And it is permitted to move fragrant wood in order to smell or to wave them for a sick person, and he may roll it {between fingers} to smell it, and he may clip it to smell it, whether hard or soft, for it is no different from that which we learnt in a Mishna {tnan}: One may break a barrel to eat from it a date, so long as he does not intend to make a vessel.
And furthermore, Rabba bar Rav Adda and Rabin son of Rav Adda said: When we were in the house of Rav Yehuda, he would strip off {branches} and give us big sticks, and even though it was fit for {use} as handles of axes or picks.

{Beitza 33a}
Mishna:

אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים אין מלבנין הרעפים לצלות עליהם
ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר
וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן עד כאן

We may not produce fire from wood, stones, earth, or water. We may not whiten {=heat} tiles in order to roast upon them.
{Beitza 34a}
And Rabbi Eliezer said further: One may stand next to that which is muktzeh {that is, food that had been left to dry}
{Beitza 34b}
on erev Shabbat during a Sheviit year and say: From here I will take tomorrow.
And the Sages say: Until he marks off and says "from here until here."

{Beitza 34a}
Gemara:

ת"ר התנור והכירים חדשים הרי הן ככל הכלים וניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות מותר

The Sages learnt {in a brayta}: The oven and double-stove, new -- they are like all vessels and may be handled in a courtyards, but we may not annoint them with oil, nor may we rub them with a cloth, nor may we cool them with cold water in order to harden them; and if in order to bake {you are cooling it}, it is permitted.

Rif Beitza 18b {Beitza 33a continues; 33b}

18b

{Beitza 33a continues}

תניא נמי הכי אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה

A brayta also says so: We do not support the pot with a piece of wood, and so too the door, for wood was only given over for kindling.

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט
משום דמיחזי כמאן דקא אזיל לחינגא

"And we do not direct an animal with a staff on Yom Tov" because he then appears like someone going to the market.

חיזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי

פירוש עצים ממיני קוצים ונקראין חיזרא רב נחמן אסר ליטול מהן עץ להכניסו בתוך הבשר כמין שפוד לצלות בו הצלי
ורב ששת שרי.

Chizra:
Rav Nachman forbids and Rav Sheshet permits.
To explain: Wood from a type of thorn{bush}, and it is called chizra -- Rav Nachman forbids one to take from them a stick to enter into meat, like a spit, in order to roast the roast. And Rav Sheshet permits.

ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסיר דכמוקצה דמי
כי פליגי ביבישא מאן דאסר אמר לך לא ניתנו עצים אלא להסקה
ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו ומה לי לצלות בגחלתו
והלכתא יבישא שרי ריטבא אסיר

With a moist one, all agree that it is forbidden, for it is like muktzeh.
Where do they argue? By a dry one. He who forbids will tell you that wood was only given for kindling.
And he who permits will tell you that why does it matter to me whether to roast with it or with its coal?
And the halacha is that a dry one it is permitted and with a moist one it is forbidden.

דרש רבא אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים

Rava expounded: A woman should not enter the woodhouse to take a poker {to stir the coals}, and a poker which broke is forbidden to use it for kindling on Yom Tov, for we kindle with vessels but do not kindle with shards of vessels.

Mishna:

רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם מלפניו לחצות בו את שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא
וחכ"א מגבב מלפניו ומדליק

Rabbi Eliezer says: One may take a sliver {of wood} from before him in order to pick his teetch, and gather {slivers of wood} from the courtyard and light them, for all that it in the courtyard is prepared.
And the Sages say: He may take a sliver from before him {in the house} and light.

{Beitza 33b}
Gemara:

תניא ר"א אומר נוטל אדם קיסם מלפניו לחצות בו את שיניו וחכ"א לא יטול אלא מן האבוס של בהמה ושוין שלא יקטמנו קטמו לחצות בו את שיניו ולפתוח בו את הדלת בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט סופג את הארבעים דברי ר"א וחכ"א אחד שבת ואחד יו"ט אינו אלא משום שבות

They learnt {in a brayta}: One may take a sliver before him {in his house} to pick his teeth. And the Sages say: He may not take expect from the trough of an animal. And they are alike in that he should clip off {a sliver}. If he did clip it in order to pick his teeth or to open the door, inadvertantly on Shabbat he is liable to a sin offering; deliberately on Yom Tov, he absorbs the forty {lashes}; these are the words of Rabbi Eliezer. And the Sages say: Both on Shabbat and Yom Tov are only because of Rabbinically injunction{shevut}.

Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 32 (runtime 12 min)

Runtime: 12 minutes


17b
{Beitza 32a}
Mishna:

אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי
ואין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים
ר' יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות

We may not hollow out a lamp {press into clay to make a hole for the lamp} because he is making a vessel.
And we may not make charcoal, nor may we cut the wick into two. {our Mishna lacks "into two"}
Rabbi Yehuda says: He may cut it with flame into two lamps {our Mishna lacks "into two lamps}.

{Beitza 32b}
Gemara:
מאי שנא בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי קא מתקן מנא
תני ר' חייא חותכה באור בפי שתי נרות

Why is {with} a knife different that no {one may not cut}? Because he is fixing a vessel. With a flame as well, he is fixing a vessel!
Rabbi Chiyya taught {a brayta}: He may cut it with a flame {when} its ends are in two lamps.

אמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביום טוב
מאי מוחטין
Rav Natan bar Abba cited Rav: We may trim a wick on Yom Tov?
From what may we trim it?

18a

{Beitza 32b continues}

אמר רב חנינא בר שלמיה משמיה דרב לעדויי חשוכא

Rav Chinena bar Shelemia cited Rav: to remove the darkness {=the charcoal residue on top that darkens the light}.

תאני בר קפרא ו' דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה להקל אין גודלין אותה לכתחלה ביו"ט ואין מהבהבי' אותה באור ואין חותכין אותה לשנים. ג' להקל ממעכה ביד ושורה אותה בשמן וחותכה באור בפי שתי נרות

Bar Kappara taught {a brayta}: There are six things said regarding a wick -- three stringent and three lenient. We may not twist it initially on Yom Tov, and we may not singe it with flame, and we may not cut in into two. The three lenient: he may press it together by hand, and he may soak it in out, and he may cut it with a flame {when its ends are} in two lamps.

Mishna:

אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח
ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין
ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה
ואין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת
ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט

We may not break a shard {of pottery}, nor may we cut paper to roast salted fish in it.
And we may not shovel out an oven or a stove, but we may press down {the ashes to level it}.

And we may not position two barrels together in order to set a pot upon them.
And we may not support a pot with a piece of wood, and also a door .
And we may not direct an animal with a staff on Yom Tov.

Gemara:
ואין גורפין תנור וכירים וכו':
תני רבי חייא בריה דרב יוסף קמיה דר' יוחנן ואם אי אפשר לו לאפות אלא א"כ גורפו מותר

"And we may not shovel out an oven or a stove...":
Rabbi Chiyya son of Rav Yosef taught before Rabbi Yochanan: And if it is impossible to bake unless he shovels it out it is permitted.

דביתהו דרבי חייא נפל לה אריח' בתנורא ביומא טבא
א"ל רבי חייא חזי דאנא רפתא מעלי' בעינא מינך

The wife of Rabbi Chiyya had a {half-}brick fall into the oven on Yom Tov.
Rabbi Chiyya said to her: See that I desire a good loaf from you. {thus, you may shovel it out}

א"ל רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא
א"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא
א"ל אנן ארקתא דפרת סמכינן
כלומר אין אנו גובלין טיט ביו"ט אלא ארקתא דפרת סמכינן והוא הטיט והרפש שסביבות הנהר
אמר רבא והוא דציירי' מאתמול
אמר רבינא וקיטמא שרי שהאפר אינו בר גיבול לפיכך מותר לגבלו ביו"ט לטוח בו פי התנור על הלחם או על הצלי

Rava said to his attendant: Roast a goose for me and be careful not to singe it. {thus, shovel out the oven}
Ravina said to Rav Ashi: Rav Acha of Hutzal said to us that Master {=Rav Ashi} had mud spread over his oven on Yom Tov {to assist it; and this should be forbidden, because of the labor involved}.
He {=Rav Ashi said to him: We rely on the banks of the Euphrates.
That is to say: we do not knead clay on Yom Tov, but rather we rely on the banks of the Euphrates, and this is the clay and mud on the sides of the river.
Rava said: And this was where they marked it off from yesterday.
Ravina said: And ashes is permitted. {Rif:} because the ashes are not subject to kneading {well}, therefore it is permitted to knead it on Yom Tov to spread upon the oven for bread of for roasting.

אמר רב נחמן אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביו"ט
דבנין קבע אסרה תורה ובנין עראי לא אסרה תורה וגזרו רבנן על בנין עראי אטו בנין קבע והכא משום כבודו לא גזרו רבנן

Rav Nachman said: Stones of a privy it is permitted to align {to sit upon} on Yom Tov.
For the Torah prohibited permanent construction, and a temporary construction the Torah did not prohibit, and the Sages decreed upon a temporary construction because of a permanent construction, and here, because of his honor, the Sages did not decree.

א"ר יהודה האי מדורתא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור
Rav Yehuda said: A bonfire, from top down it is permitted, but bottom up is forbidden.

{Beitza 33a}
וכן קדירה וכן ביעתא וכן פוריא וכן חביתא.
פירוש כשהוא עושה מדורה של אש לא יהא מניח עצים מלמטה ומניח אחרים עליהם מלמעלה שנמצא כדרך בנין אלא אוחז את העץ מלמעלה ומניח אחר תחתיו שאין זה דרך בנין
וכן קדירה כששופת אותה לא יניח אבנים בתחלה ויתן עליהם את הקדרה שנמצא כמאהיל אהל
אלא אוחז את הקדירה בידו ומכניס אבנים תחתיה
וכן ביצים כשרוצה לצלות אותן אוחז את העליונה ונותן אחרת תחתיה
וכן פוריא שאוחז הקרשים בתחלה ומכניס את הרגלים תחתיהם
וכן חביתא כשרוצה להטותה ע"ג אבנים מטה אותה ואח"כ מכניס אבנים תחתיה

And so too a pot, and so too eggs, and so too a bed, and so too barrels.
To explain: When he makes a bonfire, he should not place the wood underneath and place others upon them above, because then it comes out the way of construction, but rather he should grab onto the wood above and place another one under it, for this is not the way of construction.
And so too a pot, when he places it, he should not place the stones first and then put the pot on top of them, because it comes out like making a tent, but rather he should grab the pot in his hand and place stones underneath it.
And so too eggs, when he wishes to roast them, he should grab the top one and place another one under it.
And so too a bed, he should grab the boards at first and place the feet under them.
And so too a barrel, when he wishes to incline it on stones, he should incline it and afterwards enter stones underneath it.

אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת: בדלת סלקא דעתך אלא אימא וכן הדלת
"We do not support the pot with a piece of wood, and so too with a door":
{We do not support} with a door, do you thing?
Rather, say: And so too a door {we do not support}.

{Thus, ב means "by" rather than "with."}

Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 31 (runtime 8 min)

Runtime: 8 minutes


17a
{Beitza 31a resumes}
מביאין עצים מן השדה מן המכונס וכו':
א"ר יהודה אמר שמואל אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף והא אנן תנן מן הקרפף ואפי' מן המפוזר
מתני' יחידאה היא דתנן אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המפוזרים שבשדה שאין מביאין ועל המכונסין שבקרפף שמביאין
על מה נחלקו על המפוזרים שבקרפף ועל המכונסים שבשדות שבש"א לא יביא וב"ה אומרים יביא

"We may bring wood from a field from that which has been gathered...":
Rav Yehuda cited Shmuel: We do not bring wood except from that which has been gathered in a karpaf {enclosure}. But we learnt: From the karpaf, and even from that which is scattered?!
Our Mishna is a single opinion, for we learnt {in a Mishna}: Rabbi Shimon ben Eleazar said: Bet Shammai and Bet Hillel do not argue regarding that which is scattered in the field that we may not bring it, nor on that which is gathered in a karpaf that we may bring it. On what do they argue? About that which is scattered in a karpaf and on that which is gathered in the field; that Bet Shammai say he should not bring it and Bet Hillel say he may bring it.

אמר רבא עלי קנים ועלי גפנים אע"ג דמיכנפי ומותבי כיון דמדלי בהו זיקא ומבדרת להו כמפוזרין דמו ואסורים ואי מנח מנא עלייהו מאתמול שפיר דמי
Rava said: Leaves of reeds and leaves of vines, even though they are gathered and lying {on the ground before Yom Tov}, since {our gemara: since if} a wind blows on them and scatters it, they are like scattered and are forbidden. And if he places a utensil upon it from yesterday, it is fine {to use them}.

17b
{Beitza 31a continues}

איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר וכו

איבעיא להו ר' יוסי לקולא קאמר דקאמר רבי יהודה כל שסמוך לעיר והוא דאית ליה פותחת ואתא ר' יוסי למימר כיון דאית ליה פותחת אפי' בתוך התחום נמי
או דילמא לחומרא קאמר דקאמר ר' יהודה איזהו קרפף כל שסמוך לעיר בין אית ליה פותחת בין לית ליה פותחת ואתא ר' יוסי למימר דוקא דאית ליה פותחת הא לית ליה פותחת אפי' סמוך לעיר נמי לא
ופשיטנא דר' יוסי לקולא קאמר והלכתא כוותיה

What is a karpaf {enclosure}?
Whatever is close to the city, etc.
It was a question to them:
Was Rabbi Yossi being lenient? That Rabbi Yehuda said that whatever adjoins the city, and this is where there is a key {to enter it}, and Rabbi Yossi comes to say that since it has a key, even within the techum also?
Or perhaps he was saying to be stringent? That Rabbi Yehuda said: What is a karpaf {enclosure}? Whatever adjoins the city, whether it has a key or does not have a key, and Rabbi Yossi comes to say that specifically where it has a key, but if it does not have a key, even close to the city also no.
And we resolve that Rabbi Yossi is saying leniently, and the halacha is like him.

Mishna:

אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ.
בית שהוא מלא פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת ר"מ אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל

They do not chop wood from beams or from a beam which broke on Yom Yov, nor may they chop with an axe, a saw or a sickle, but {only} with a cleaver {of a butcher}.

{Beitza 31b}
A closed {our Mishna lacks the word סתום} house which is full of fruits which became breached, he may take from the place of the breach.
Rabbi Meir said: He may even breach it initially and take.

Gemara:

והא אמרת רישא אין מבקעין כלל
א"ר יהודה אמר שמואל חסורי מיחסרא והכי קתני אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט אבל מן הקורה שנשברה מעיו"ט מבקעין
וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ
תנ"ה אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט לפי שאינו מן המוכן

But the reisha {beginning of the Mishna} said that one should not chop at all!
Rav Yehuda cited Shmuel: The text is deficient and this is what it means to say: "They may not chop from beams, nor from a beam which broke on Yom Tov, but from a beam which broke from erev Yom Tov they may chop. And when they chop, they may not chop they with an axe, a saw or a sickle, but {only} with a cleaver.
A brayta also says so: They may not chop from the stack of beams nor from a beam which broke on Yom Tov because it is not "prepared."

ולא בקרדום:
אמר רב (הונא) [חיננא] בר שלמיה משמיה דרב ל"ש אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר
איכא דמתני לה אסיפא אלא בקופיץ א"ר (הונא) [חיננא] בר שלמיה לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור
פירוש נקבות שלו הצד הרחב והצד הקצר הוא הזכרות

"Nor with an axe":
Rav Chinena bar Shelemia cited Rav: They only learned this about it female portion, but its male portion, it is permitted.
Some learn this on the seifa: "but rather {only} with a cleaver": Rav Chinena bar Shelemia said: They only learned this by the male portion, but with its female portion, it is forbidde,
To explain: its female portion is the wide side {of the cleaver or the axe}, and the narrow side is the male portion.

בית שהוא מלא פירות סתום וכו':
אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יו"ט

"A closed house full of fruits...":
Shmuel said: The {knots of rope} fasteners in the ground, one may untie, but he may not unravel {the rope} not cut it, and in vessels, he may untie, unravel, or cut, whether on Shabbat or Yom Tov.

Rif Beitza 18a {Beitza 32b continues; 33a}

18a

{Beitza 32b continues}

אמר רב חנינא בר שלמיה משמיה דרב לעדויי חשוכא

Rav Chinena bar Shelemia cited Rav: to remove the darkness {=the charcoal residue on top that darkens the light}.

תאני בר קפרא ו' דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה להקל אין גודלין אותה לכתחלה ביו"ט ואין מהבהבי' אותה באור ואין חותכין אותה לשנים. ג' להקל ממעכה ביד ושורה אותה בשמן וחותכה באור בפי שתי נרות

Bar Kappara taught {a brayta}: There are six things said regarding a wick -- three stringent and three lenient. We may not twist it initially on Yom Tov, and we may not singe it with flame, and we may not cut in into two. The three lenient: he may press it together by hand, and he may soak it in out, and he may cut it with a flame {when its ends are} in two lamps.

Mishna:

אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח
ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין
ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה
ואין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת
ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט

We may not break a shard {of pottery}, nor may we cut paper to roast salted fish in it.
And we may not shovel out an oven or a stove, but we may press down {the ashes to level it}.

And we may not position two barrels together in order to set a pot upon them.
And we may not support a pot with a piece of wood, and also a door .
And we may not direct an animal with a staff on Yom Tov.

Gemara:

גמ' ואין גורפין תנור וכירים וכו':
תני רבי חייא בריה דרב יוסף קמיה דר' יוחנן ואם אי אפשר לו לאפות אלא א"כ גורפו מותר

"And we may not shovel out an oven or a stove...":
Rabbi Chiyya son of Rav Yosef taught before Rabbi Yochanan: And if it is impossible to bake unless he shovels it out it is permitted.

דביתהו דרבי חייא נפל לה אריח' בתנורא ביומא טבא
א"ל רבי חייא חזי דאנא רפתא מעלי' בעינא מינך

The wife of Rabbi Chiyya had a {half-}brick fall into the oven on Yom Tov.
Rabbi Chiyya said to her: See that I desire a good loaf from you. {thus, you may shovel it out}

א"ל רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא
א"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא
א"ל אנן ארקתא דפרת סמכינן
כלומר אין אנו גובלין טיט ביו"ט אלא ארקתא דפרת סמכינן והוא הטיט והרפש שסביבות הנהר
אמר רבא והוא דציירי' מאתמול
אמר רבינא וקיטמא שרי שהאפר אינו בר גיבול לפיכך מותר לגבלו ביו"ט לטוח בו פי התנור על הלחם או על הצלי

Rava said to his attendant: Roast a goose for me and be careful not to singe it. {thus, shovel out the oven}
Ravina said to Rav Ashi: Rav Acha of Hutzal said to us that Master {=Rav Ashi} had mud spread over his oven on Yom Tov {to assist it; and this should be forbidden, because of the labor involved}.
He {=Rav Ashi said to him: We rely on the banks of the Euphrates.
That is to say: we do not knead clay on Yom Tov, but rather we rely on the banks of the Euphrates, and this is the clay and mud on the sides of the river.
Rava said: And this was where they marked it off from yesterday.
Ravina said: And ashes is permitted. {Rif:} because the ashes are not subject to kneading {well}, therefore it is permitted to knead it on Yom Tov to spread upon the oven for bread of for roasting.

אמר רב נחמן אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביו"ט
דבנין קבע אסרה תורה ובנין עראי לא אסרה תורה וגזרו רבנן על בנין עראי אטו בנין קבע והכא משום כבודו לא גזרו רבנן

Rav Nachman said: Stones of a privy it is permitted to align {to sit upon} on Yom Tov.
For the Torah prohibited permanent construction, and a temporary construction the Torah did not prohibit, and the Sages decreed upon a temporary construction because of a permanent construction, and here, because of his honor, the Sages did not decree.

א"ר יהודה האי מדורתא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור

Rav Yehuda said: A bonfire, from top down it is permitted, but bottom up is forbidden.

{Beitza 33a}

וכן קדירה וכן ביעתא וכן פוריא וכן חביתא.
פירוש כשהוא עושה מדורה של אש לא יהא מניח עצים מלמטה ומניח אחרים עליהם מלמעלה שנמצא כדרך בנין אלא אוחז את העץ מלמעלה ומניח אחר תחתיו שאין זה דרך בנין
וכן קדירה כששופת אותה לא יניח אבנים בתחלה ויתן עליהם את הקדרה שנמצא כמאהיל אהל
אלא אוחז את הקדירה בידו ומכניס אבנים תחתיה
וכן ביצים כשרוצה לצלות אותן אוחז את העליונה ונותן אחרת תחתיה
וכן פוריא שאוחז הקרשים בתחלה ומכניס את הרגלים תחתיהם
וכן חביתא כשרוצה להטותה ע"ג אבנים מטה אותה ואח"כ מכניס אבנים תחתיה

And so too a pot, and so too eggs, and so too a bed, and so too barrels.
To explain: When he makes a bonfire, he should not place the wood underneath and place others upon them above, because then it comes out the way of construction, but rather he should grab onto the wood above and place another one under it, for this is not the way of construction.
And so too a pot, when he places it, he should not place the stones first and then put the pot on top of them, because it comes out like making a tent, but rather he should grab the pot in his hand and place stones underneath it.
And so too eggs, when he wishes to roast them, he should grab the top one and place another one under it.
And so too a bed, he should grab the boards at first and place the feet under them.
And so too a barrel, when he wishes to incline it on stones, he should incline it and afterwards enter stones underneath it.

אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת: בדלת סלקא דעתך אלא אימא וכן הדלת

"We do not support the pot with a piece of wood, and so too with a door":
{We do not support} with a door, do you thing?
Rather, say: And so too a door {we do not support}.

{Thus, ב means "by" rather than "with."}

Rif Yomi Video Edition -- Beitza Daf 30 (runtime 20 min)

Runtime: 20 min


16a
BEGIN PEREK FOUR
Mishna:

המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו
המוליך את התבואה לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו או לפניו
ומתחילין בערימ' התבן אבל לא בעצים שבמוקצה

If one brings pitchers of wine from place to place {on Yom Tov}, he should not bring them in a basket or a box, but should bring them on his shoulder or before him {in hand}.
And who brings grain, he should not lower the box behind him {on his back} but should bring it in his hand or before himself {our gemara lacks "or before himself"}.
{Beitza 30a}
And we may begin with a stack of straw {as fuel} but not with wood which is in the muktzeh {the backyard}.

Gemara:

תנא אם אי אפשר לשנות מותר

A Tanna taught: If it not possible to make a change {from the normal way of moving it} it is permitted.

16b

{Beitza 30a continues}


{Note: each of these deviations will either made it easier to carry or at least not make it more difficult.}
אתקין רב במחוזא
דדרו בדוחקא לידרו בדיגלא
דדרו בדיגלא לידרו באגדא
דדרו באגדא לידרו באכפא
דדרו באכפא נפרוס סודר' עליה
ואם לא איפשר לשנויי שרי
דאמר מר אי אפשר לשנות מותר

Rav {our gemara: Rava} instituted in Mechoza that
that which is {normally} carried with a difficulty {on a shoulder} should be carried with a pitchfork;
that which is carried with a pitchfork should be carried with a pole {carried by two people};
that which is carried with a pole should be carried with a hand-held pole;
that which is carried with a hand-held pole let them spread a kerchief over it;
and if it not possible to make a deviation, it is permitted.
For Master said {in the brayta above} -- if it is not possible to deviate, it is permitted.

אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי תנן אין מספקין ואין מטפחין ואין מרקדין והאידנא קא חזינא דקא עבדי ולא אמרינן להו ולא מידי
אמר ליה הנח להן לישראל מוטב שיהו שוגגים ואל יהו מזידין
והני מילי במילי דידעינן בודאי דלא מקבלי מינן אבל במידי דלא ידעינן מחוייב למחות בידם
והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא
ולא היא לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן לא אמרינן להו ולא מידי
דהא תוספות עינוי דיום הכיפורים דמדאוריי' הוא
וקא חזינן להו דאכלי ושתו עד שחשיכה ולא אמרינן להו ולא מידי

Rabba bar Rav Chanan said to Abaye: We learnt {tnan}: "We may not clap, not slap thighs, nor dance," {note: these are possible translations, but different meforshim give different definitions} but nowadays, we see that they do so and we do not say them anything at all!
He {=Abaye} said to him: Leave Israel alone; it is better that they are inadvertent {sinners} rather than deliberate ones.
{Presumably, the following is Rif's interjection rather than his girsa of the gemara:} And these words are by things which we know for certain that they will not accept from us, but for things which we do not know, he is obligated to object.
{The gemara now:} And these words are by Rabbinic institutions, but by Biblical ones, no.
And it {=this last distinction between Rabbinic and Biblical} is not so; it does not matter whether it is Biblical or Rabbinic, we do not tell him anything.
For the addition to {the time in the beginning spend on} affliction of Yom Kippur is Biblical, and we so that they eat and drink until it gets dark, and we do not tell them anything.

מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה
אוקמא רב כהנא כר' יהודה דאית ליה מוקצה והאי דמתחילין בערימת התבן בתיבנא סריא דאית ביה קוצי דלא עבדי ליה אוצר

"We begin with a stack of straw {even though it wasn't designated beforehand} but not with the wood in the muktzeh {=backyard}":
Rav Kahana establishes this like Rabbi Yehuda who holds by {the prohibition of} muktzeh, and this that we begin with the stack of straw is with decayed straw {which has no other use}, which has thorns in it, which we would not store.

{Beitza 30b}
Mishna:

אין נוטלין עצים מן הסוכ' אלא מן הסמוך לה
מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף ואפילו מן המפוזר
איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי ר' יהודה
ר' יוסי אומר כל שנכנסין בו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת

We may not take wood from the hut {succah} except from what is next to it;
{Beitza 31a}
We may bring wood from a field from that which has been gathered; from the karpaf {an enclosure} and even from that which is scattered.

What is a karpaf {enclosure}? Anything which adjoins the city; These are the words of Rabbi Yehuda.
Rabbi Yossi says: Anything which they enter into using a key, and even if is {not adjoined to the city but} within techum Shabbat.

{Beitza 30b resumes}
Gemara:
מאי שנא מן הסוכה דלא
משום דקא סתר אהלא
מסמוך לה נמי קא סתר אהלא
אמר רב יהודה אמר שמואל מאי מן הסמוך לה מן הסמוך לדפנות
רב מנשיא אמר באיסורייתא

Why is a hut different that we may not {take wood from it}?Because he is demolishing a structure {of the hut}.From what is next to it, he is also demolishing a structure {the assumption here is that it refers to the hut's roof}!Rav Yehuda cited Shmuel: What is meant by "what is next to it?" What is next to the walls.Rav Menashya said: {even part of the roof --} when they are in bundles {so that he is just storing them there, so they are not part of the structure}.

תני ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ור"ש מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליהRabbi Chiyya bar Yosef taught {} before Rabbi Yochanan: We may not take wood from the hut {succah} but {may} from what is next to it. And Rabbi Shimon permits. And they are alike by the succah of Succot on Succot that it is forbidden. And if he made a prior condition on it17a
tnei



{ continues}הכל לפי תנאוBeitza 30b

all is according to his condition.

ומי מהני בה תנאה?והאמר רב ששת משום ר"ע מנין לעצי סוכה שאסורין בהנאה כל שבעהת"ל חג הסוכות שבעת ימים ליי'ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכהת"ל חג הסוכות לה'מה חגיגה לה' אף סוכה לה'

And does a condition indeed work on it?But Rav Sheshet said in the name of Rabbi Akiva: How do we know that the wood of a succah is forbidden in benefit all seven {days of Succot}? Therefore it teaches {}: And Rabbi Yehuda ben Beteira says: How do we know that just as the name of Heaven applies to the offering, so does the name of Heaven apply to the succah? Therefore it teaches -- just as the is to Hashem, so too is the succah to Hashem.
Vayikra 23:34
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, . לדחַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַה Speak unto the children of Israel, saying: On the fifteenth day of this seventh month.34 is the feast of tabernacles for seven days unto the LORDchagigaחַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַהchagiga

ולא מהני בה תנאה
והתניא סככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו!אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר אין אני בודל מהן כל בין השמשות דלא חיילא קדושה עלייהו כללאבל עצי סוכה דחיילא קדושה עלייהו איתקצאי לשבעה

And does a condition not help with it?!But they learnt {in a }: If he placed valid on it and decorated it with colored cloth, embroidered sheets, and hung from it nuts, peaches, pomegranates, bunches of grapes and wreaths of grain, wines, oils and flours, it is forbidden to take from them until the last day of of Succot; and if he made a condition on them, all is according to his condition!Abaye and Rava both say that this is where he said "I do not separate from the entire time of twilight," such that sanctification does not take effect on them at all. But the wood of the succah, which sanctification effects it, becomes for seven {days}.
braytaschachmotzaei Yom Tov
muktzeh
ומאי שנא מהא דאיתמר הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים אמר רב כל אחד ואחד יוצא בו ואוכלו לאלתרורב אסי אמר כל א' וא' יוצא בו ואוכלו למחרהתם דמפסקי לילות מימים כל חד וחד יומא באפיה נפשי' הואהכא דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכא דמוAnd how is this different from this that was stated {by Amoraim}: If one set aside seven s for seven days:Rav said: Each and every one of them, he may fulfill with it {on that day} and eat it immediately.And Rav Asi said: Each one, he may fulfill with it and eat it the next day.There, where nights spearate the days {in terms of fulfillment}, each and every day stands alone.Here, where nights do not serve to separate the days, they are all reckoned as a single long day.





etrog

Rif Yomi Video Edition -- Beitza daf 29

Runtime: 13 min


16a

{Beitza 29a}
Gemara:
מאי אבל לא במדה
אמר רבא שלא יזכור לו שם מדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו

What is meant by "but not in measure?"
Rava said: That he should not mentioned to him the name of the measure, but a vessel which stands for measuring he may fill.

אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו אבל קודר הוא קב או קביים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש
פירוש קודר משער באומד דעתו
והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך הקדרה בשביל שלא יקדיח תבשילו

Rav Chisda directed Rav Ukva and expounded: One should not measure barley and place it before his animal, but he may koder a kav or 2 kav, and place before his animal, and not worry.
To explain koder - to measure by estimating.
And the baker may measure spices and place them into the pot, so that his cooked food does not become too spicy.

אמר ר' יהודה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה
ושמואל אמר אסור
והא תנא דבי שמואל מותר
אמר אביי השתא דאמר שמואל אסו' ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועי' דאסור
וכן הילכתא
Rav Yehuda bar Abba cited Rav: A woman may measure flour for her dough such that she can separate off challah with a generous eye.
And Shmuel said: It is forbidden.
But they taught in the academy of Shmuel that it is permitted!

{Beitza 29b}
Abaye said: Now that Shmuel said that it is forbidden and they taught in the academy of Shmuel that it is permitted, Shmuel came to inform us that halacha leMaaseh it is forbidden.
And so is the halacha.

ת"ר אין שונין קמח ביו"ט
משום רבי פפום ומשום רבי יהודה בן בתירא אמרו שונין
ושוין שאם נפלו לתוכו צרור או קיסם ששונין

The Sages learnt {in a brayta}: We may not resift flour on Yom Tov.
In the name of Rabbi Papus and in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: We may resift.
And they are alike that if a pebble or splinter fell into it, we may resift it.

דביתהו דרב יוסף ההו נהלה קימחא אגבא דמהולתא
אמר לה הוי דאנא ריפתא מעליתא בעינא מינך

The wife of Rav Yosef would resift flour on the back of a sieve.
He said to her: It is that I desire fine bread from you {and know that resifting normally is permitted}.

דביתהו דרב אשי הוה נהלה קימחא אגביה דפתורא
אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא היא
ורמי בר חמא הוה שכיח קמיה דרב פפי מרי דעובדא ואי לאו דחזאי בבי נשא לא הוה עבדה

The wife of Rav Ashi would resift flour on the underside of the table.
Rav Ashi said: This {wife} of ours {of mine} is the daughter of Rami bar Chama
And Rami bar Chami was commonly before Rav Papi {our gemara omits "was commonly before Rav Papi"} who was very meticulous in action, and if he did not see it in her father's home, she would not have done it.

ת"ר הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד
אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כתף אחד או ירך אחת
אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד
אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת
אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים או חמשי' אגוזים ועשרה אפרסקין חמשה רימונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח
ר"ש בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מנין

The Sages learnt {in a brayta}: A person may go to his regular shepherd and tell him "give me one goat," or "one sheep" {and not specify size}; to his regular butcher and tell him "give me one shoulder" or "one thigh"; to his regular {poultry} fattener and tell him, "give me one dove" or "one pigeon"; to his regular baker and tell him, "give me one loaf," or "one roll"; to his regular shopkeeper and tell him, "give me 20 eggs" or "50 nuts," and "10 peaches," "five pomegranates," and "one etrog," so long as he does not mention the total of the purchase - sikkum mekach {our gemara: sikkum middah}.
Rabbi Shimon ben Eleazar says: So long as he does not mention the total of the amount - sikkum minyan.

פירוש סכום מקח כגון שיש עליו כסף לא יאמר לו תן לי בכסף ויש לך עלי כסף אחר הרי יש לך בידי שני כספים

וסכום מנין לא יאמר לו הרי יש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה

The explanation of is such that he owes him one , he should not tell him, "give it to me for a , and you have upon me {=I owe you} another -- thus I have of yours in my hand {=I owe you} two . {Thus, he should not mention his running tab.}And - He should not tell him: Behold I have of yours in my hand 50 eggs; give me 50 others, and I will have of yours in my hand 100.sikkum mekachkesefkesefkesefkesef
sikkum minyan

סליקו להו אין צדין
END PEREK THREE - ain tzadin