Tuesday, November 27, 2007

Rif Ketubot 48a {87b - 88a}

48a

{Ketubot 87b}

האי שטרא חספא בעלמא הוא
אמר רבא בריה דרבה באומרת אמנה היתה ביני לבינו
But is not that document a mere potsherd?
Rava son of Rabba said: Where she says "It was a deed of trust between me and him."

ושמעינן מהא דאי לא אמרה הכין הוה ליה ההוא שטרא חספא בעלמא ולא גביא ביה מידי:
And we derive from this that if she does not say so, this document is a mere potsherd, and she cannot collect with it anything at all.

ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה
סבר רמי בר חמא למימר שבועה דאוריי' דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת
ואמרינן לכל עון ולכל חטאת אינו קם אבל קם הוא לשבועה
ואמר מר כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה
אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דכל הנשבעים שבתורה נשבעים ולא משלמין והא נשבעת ונוטלת היא
ועוד אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
אלא אמר רבא מדרבנן כדי להפיס דעתו של בעל
"IF ONE WITNESS TESTIFIES AGAINST HER THAT [HER KETHUBAH] HAS BEEN PAID, SHE IS NOT PAID EXCEPT WITH AN OATH":
Rami bar Chama wished to assume that the oath was Biblical, for it is written {Devarim 19:15}:
טו לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים--יָקוּם דָּבָר. 15 One witness shall not rise up against a man for any iniquity, or for any sin, in any sin that he sinneth; at the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, shall a matter be established.
And we say "for any iniquity or for any sin," he does not rise up, but he does rise up to impose an oath. And Master said "anywhere that two {witnesses} obligate him {to pay} money, one obligates him in an oath.
Rava said: There are two answers to the matter. First, that all who are required to swear in the Torah swear in order not to pay, and here she swears and takes. And furthermore, we do not swear on denial of lien of land.
Rather, Rava said: It is Rabbinic, in order to calm the mind of the husband.

{Ketubot 88a}
אמר רב פפא ואי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא
היכי עביד דיהיב לה כתובה באפי סהדא קמא וסהדא בתרא ומוקי להו להנך קמאי בהלואה
מתקיף לה רב אשי יכולה למימר שתי כתובות הוו
אלא א"ר אשי דמודע להו.
Rav Pappa said: And if he is clever, he will bring her to a Biblical oath. How should he act? That he gives her the {amount of} her ketuba in front of the first witness and {then} the latter witness, and then treats his first payments as a loan.
Rav Ashi objected: She is able to say there were two ketubot.
Rather, Rav Ashi said: that he informs them.

איכא למיבעי הכא מכדי קיימא לן דכל שבועתא דמתניתין בין שבועה דאורייתא בין שבועה דרבנן כולהו חד טכסיסא אית להו לאנקוטי חפצא בידא
למאי הילכתא אר"פ אי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא
ומאי נפקא ליה מינה דאי לענין אנקוטי חפצא בידא הא נמי מנקטין לה חפצא בידה
ואי לענין אפוכי שבועה דבדרבנן מפכינן ובדאורייתא לא מפכינן הא נמי אע"ג דמדרבנן היא לא מיתפכא
דלא מפכינן שבועה דרבנן אלא מנתבע לגבי תובע משום דא"ל אנת לית לך גבאי ולא מידי אי קושטא קאמרת דאית לך גבאי אישתבע ושקול
הילכך אי בעי למשקל משתבע ושקיל ואי לא פקע
אבל במחויב תובע שבועה לא מצי לאפוכי עליה דנתבע דכד אמר ליה אישתבע דלית לי גבך מידי או דפרעת לי כך וכך ותפטר יכיל האיך למימר ליה אנא לא בעינן אשתבועי ואפטורי
ואע"ג דהא מילתא טבא היא לדידי לאישתבועי ואפטורי לא בעינא לה אלא את אי ניחא לך לאישתבועי ומשקל לחיי ואי לא זיל דלית לך גבאי ולא מידי

ודמיא לההוא דאמרינן כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו והאי תובעת היא ולא מציא לאפוכה לשבועתא
אם כן למאי הילכתא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא

There is to inquire here, for we establish that all oath in our Mishna, whether a Biblical oath or a Rabbinic oath, all have a single arrangement, to take a {holy} thing in hand {that is, swearing on a sefer Torah} -- To what practical halachic matter, then, did Rav Pappa say {Ketubot 88a} that if he is clever, he brings her to a Biblical oath, and what practical benefit does he gain from it? For if it is to make the oath on an object {=sefer Torah}, here too {without making it Biblical}, she takes the oath on an object {=sefer Torah}. And if it is to flip the oath {on the opposing party}, that in Rabbinic oaths we flip and by Biblical, we do not flip, here as well, even though it is Rabbinic, we do not flip. For we only flip a Rabbinic oath from the claimee to the claimant, for he says to him, "I do not have anything of yours by me. If you are telling the truth, swear and take." Therefore, if he wishes to take, he swears and takes, and if not, he foes off. But where the claimant is obligated to swear, he cannot find to flip upon the claimee the oath, for when he says to him "Swear to me that I do not have anything by you, or that you paid me such and such and that be exempt," the other one is able to say to him, "I do not require an oath to be exempt. And although this matter is good for me to swear and be exempt {rather than letting you possibly swear and take}, I do not wish this. Rather, you -- if it is acceptable for you to swear and take, do so, and if not, go, for you have nothing by me."

And this is comparable to what we say that whoever says "I do not wish to make use of the enactment of the Sages," such as this, we listen to him. And this woman is claiming, and cannot find to flip the oath {upon him}. If so, to what halachic end does he bring her to a Biblical oath??

ומסתברא לן דתשובה דהדין בעיא דאע"ג דלא מהני מידי לענין הני אנפי מהני לאנפא אחרינא
דאי (לא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא ואמרה לא משתבענא) קדמה ותפסה כתובתה בלא שבועה ואמרה לא מהדרנא ולא משתבענא כיון דקיימא לן דבדרבנן אי לא משתבע לא נחתינן לנכסיה ובדאורייתא נחתינן לנכסיה השתא דמייתי לה לידי שבועה דאורייתא אי אמרה לא משתבענא ולא מהדרנא ליה מידי דדידי שקילנא נחתינן לנכסה ומפקינן מינה בע"כ ואי שבועה דרבנן הוא לא מפקינן מינה:
And it is logical to us that the answer to this difficulty is that even though this helps not in this matter, it helps in another matter. That if (* he does not bring her to a Biblical oath and she says "you did not make her swear *) she preempts and seizes her ketuba without an oath, and she says "I will not return it nor will I swear," since we establish that in Rabbinic matters, if there is no oath, he does not get his assets returned, but by a {Biblical oath, in its absence} we return his assets, then here that he brings her to a Biblical oath, if she says "I will not swear nor return anything to him, for I took my own," we return his assets to him and take it from her against her will. And if it were a Rabbinic oath, we would not take it away from her.

מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים וכו':
תנן התם וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה
יתומים ממאן אילימא מלוה השתא אבוהון שקיל בלא שבועה ואינהו בשבועה
הכי קאמר וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה
"From assets under lien and from assets of orphans...":
They learnt {in a Mishna} there: And also the orphans are not paid except via an oath.
The orphans from whom? If from the borrower, now that their father would have received payment without an oath, will we say that they only with an oath?
This is what it means to say: And so too the orphans from the orphans are not paid without an oath.

No comments: