Rif Ketubot 35b {76a - b}

35b

{Ketubot 76a}
Gemara:

אמר שמואל המחליף פרה בחמור משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך החמור עד שמת חמורו על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת הפרה
מאי טעמא כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה
ותנא תונא כלה
מיתיבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני צדדין טרפה נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא לפני שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא לאחר שחיטה הוגלד פי המכה בידוע שהיא שלשה ימים קודם שחיטה לא הוגלד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראיה ואי לא יהיב טבח דמי בעל הבהמה בעי לאיתויי ראיה ומפיק אמאי ספיקא ברשות טבח אתייליד ופריק דיהיב טבח דמי ומאי פסקא סתמא דמילתא כמה דלא יהיב איניש זוזי לא יהיבי ליה חיותא

Shmuel said {in our gemara, Rav Yehuda cited Shmuel}: If someone exchanges his cow with another person's donkey, if the owner of the donkey pulls the cow {to acquire it} and the owner of the cow did not get a chance to pull the donkey before his donkey died, it is upon the {first} owner of the donkey to bring a proof that his donkey was alive at the time of the pulling of the cow.
What is the reason? Whoever has the doubt come into being in his domain, it is upon him to bring a proof.
And our Tanna taught about a bride {the same thing}.
{Ketubot 76b}
They raised an objection: A needle found in the thick walls of the second stomach, from one of its sides {it protrudes}, it is kosher, but from two sides, it is not kosher. If a drop of blood was found upon it {the needle}, it is known that it was before slaughtering {and therefore it is not kosher}. If a drop of blood was not found upon it, it is known that it was after slaughtering. If the top of the wound was covered with a crust, it is known that it was three days before the slaughter. If the top of the wound was not covered with crust, he who wishes to take out {collect} from his friend, upon him is the burden of proof. And if the slaughterer did not bring the price of the animal {to the initial owner}, the owner of the animal is required to bring a proof and take out.
But why? The doubt came into being while in the domain of the butcher?
And he resolves it: Where the butcher gave the money.
And is this so categorically true? Yes, for the plain matter is that so long as a person does not give over the money, the other does not give over the animal.

איכא מאן דאמר דליתא הא דשמואל דהא אותבינן עליה ואף על גב דפריק ההוא פירוקא שנויא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה אלא בין שנולד ספק ברשותו בין שלא נולד ספק ברשותו המוציא מחבירו עליו הראיה ואי לא יהיב טבח דמי בעל בהמה בעי לאיתויי ראיה
ואיכא מאן דאמר האי מתניתין דכלה כיון דמסייע ליה לשמואל ממילא שמעינן דהאי פירוקא דשמואל דוקא הוא ולאו שנויא בעלמא הוא דאי לא תימא הכי קשיא הלכתא אהלכתא
הילכך הלכה כשמואל:

There is one {post-Talmudic authority} who said that we do not hold like Shmuel, for we raised an objection to him. And even though he offers a resolution, this is just an excuse {it is a שנויא}, and we do not rely upon it. Rather, whether the doubt comes into being in his domain or whether the doubt does not come into being in his domain, he who wishes to take out money from his friend, upon him is the burden of proof. And thus if the butcher did not give the money, the owner of the animal must bring the proof.

And there is one who said that this Mishna of ours about the bride, since it supports Shmuel, perforce we deduce that this resolution of Shmuel is specific, and it is not a mere excuse. For if you do not say this, you have a contradiction between two halachic conclusions.
Therefore, the halacha is like Shmuel.

וחכמים אומרים במד"א במומין שבסתר:
אמר רב נחמן

"And the Sages say: Where are these words said? By concealed blemishes":
Rav Nachman said: