Rif Ketubot 34a

34a

ואיכא מינייהו מאן דפריש כגון שקדש אחת על תנאי שאין עליה נדרים ומינה אחר כן שליח לקדש אשה אחרת והטעוהו וקדשו לו אשה ראשונה בסתם
ודברים אלו כולן אין הדעת סובלתן

And there is of them one who explains such that he betrothed one on condition that she does not have upon her vows, and appointed afterwards an agent to betroth another woman, and he erred and betrothed for him the first woman, without stipulation.
And all of these matters, the mind does not bear them.

ואנן הכי אסתבר לן פירוש הא שמעתא
איתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה ממנו גט ושמואל אמר אין צריכה ממנו גט
אמר רבא מחלוקת רב ושמואל בטעות שתי נשים כגון שקדש אשה אחת על תנאי וחזר וקדש אשה אחרת סתם ואח"כ כנס את הראשונה סתם
רב סבר כיון שחזר וקידש אשה אחרת סתם ולא הקפיד והתנה עליה כמו שהקפיד והתנה על הראשונה ש"מ אחולי אחליה לתנאי דאתני עלה דקמייתא
תדע שהרי כנסה סתם ולא אדכריה לתנאיה הלכך אי איכא עלה נדרים לא אמרינן קדושי טעות הוו ולא בעיא גיטא מיניה אלא כדבעי לאפוקה משום הדין תנאה אמרי' מיהדר הוא דקהדר ביה השתא מההיא מחילה וצריכה גיטא מיניה

And we explain this gemara as follows:
It was stated {by Amoraim}: If he betrothed on condition and married without stipulation, Rav said she requires from him a get and Shmuel said that she does not require from him a get.
Rava said: The dispute between Rav and Shmuel is by an error affecting two women, such that he betrothed one woman on condition and turned around and betrothed another woman without stipulation, and afterwards married {via nisuin} the first one without stipulation.
Rav held that since he turned around and betrothed another woman without stipulation and was not insistent to make a condition by her as he was insistent to make a stipulation for the first one, we deduce from this that he nullified his condition which he initially stipulated.
Know this, for behold he married her {this first one, via nisuin} without stipulation, and made no mention of his condition. Therefore, if she has vows upon her, we do not say that this is an erroneous betrothal, and we do not require a get from him. Rather, when he wishes to send her out because of this condition, we say that he is now reversing himself from his previous nullification, and therefore she requires from him a get.

ושמואל סבר אע"ג דקדיש ליה אשה אחרת סתם לא אמרינן מיהדר הדר ביה מתנאיה דהיאך ואחוליה אחליה לגבי דידה ואע"ג דכניס לה סתם וקא בעיל לה תנאו קיים דכל בועל על דעת תנאו הוא בועל וקידושיו קדושי טעות הן ואינה צריכה ממנו גט

And Shmuel held that even though he betrothed another woman without stipulation, we do not say that he because he retracted from condition for this one that he would forgive it for her {the first one}, and even though he married her {the first wife} without stipulation and had intercourse with her, his condition still stands, for all who have intercourse have intercourse with their condition in mind, and his betrothal was a mistaken betrothal, and so she does not require from him a get.

אבל אם לא קידש אלא אשה אחת ע"מ שאין עליה נדרים אע"פ שכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים אפילו לרב אינה צריכה ממנו גט דלא אמרי' בה אחולי לתנאיה אלא קדושי טעות הוו ואינה צריכה ממנו גט דלא אחליה לקפידא דיליה לגבי אתתא אחריתי דנימא כי היכי דלא קפיד אהאיך ה"נ לא קפיד אהאיך קמייתא ואחוליה אחליה לקפידא קמא דקפיד ואתני עלה

However, if he only betrothed a single woman on condition that she had no vows upon her, even though he married her {via nisuin} without stipulation and they found vows upon her, even according to Rav she does not require from him a get, for we do not say that he forgave his condition, but rather it is mistaken betrothal, and she does not require from him a get, for he did not dismiss his insistence for another woman, so as to say that just as he is not insistent on this one {the second}, so too he is not insistent on this first one, such that he dismissed his initial insistence when he was insistent and made a condition upon her.

א"ל אביי והא מתניתין דקתני כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים דכטעות אשה אחת דמי וקמותבינן מינה תיובתא לשמואל אלמא איפליגו רב ושמואל בטעות אשה אחת

Abaye said to him: But our Mishna which states that he married her without stipulation and he found vows upon her, which is like error in one woman, and we deduce from this a refutation to Shmuel. Thus it is clear that Rav and Shmuel argue by an error affecting one woman.

איכא מאן דקשיא ליה מ"ט קאמרינן אמתניתין דכטעות אשה אחת דמי ולא אמרי' דטעות אשה אחת היא
וטעמא דמילתא משום דלא קתני בה בהדיא המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה אלא רב הוא דקא פריש לה הכי ובטיל ליה האי מימרא דרבא

There is one to whom it is difficult, why we say upon the Mishna that it is "like" an error affecting one woman, and we do not say that it "is" an error affecting one woman.
And the reason of the matter is that since it does not say it explicitly, "one who betrothed a woman on condition that she has no vows upon her, and then married her without stipulation, and vows are found upon her, she divorces without a ketuba," but rather it is Rav who explains it so, and this nullifies the statement of Rava.

והדר רבא וקאמר מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים דכי היכי דשתי נשים אע"ג דקדיש לחדא על תנאי כיון דהדר וקדיש לאידך סתם אחולי אחליה לתנאיה ה"נ באשה אחת אע"ג דקדיש לה על

And Rava retracts and says that the dispute is by a single woman who is like two women, for where there are two women, even though he betrothed one of them on condition, since he turned around and betrothed the other one without stipulation, his condition is nullified, then so too by one woman, even though he betrothed her on condition