Rif Ketubot 41a {78b continues; 83a}

41a

{78b continues}

את הישנים שנפלו לה מקודם שנישאת

the old ones -- which fell to her before she was married.

ואקשינן על ר' חנניא בן עקביא היאך אתה אומר שר"ג אומר להן על מי שנפלו נכסים עד שלא נשאת ונשאת שאינה מוכרת לכתחילה והא אנן [תנן] עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים לכתחילה
ותירץ רב זביד הברייתא ואמר לא תשני בברייתא אף זו לא תמכור אלא כך שנה אם מכרה ונתנה קיים לכתחילה וקיימא ברייתא כמתניתין שמוכרת לכתחילה

And we ask on Rabbi Chanania ben Akavia: How do you say that Rabban Gamliel says to them about she to whom assets fell before she was married and then married, that she may not sell them ab initio -- but we [taught {tnan}] that "before she was married and she married, Rabban Gamliel says that if she sold or gave, it is valid, meaning ab initio!?
And Rav Zevid answers up the brayta and said that you should not learn in this brayta "even this one should not sell," but rather learn "if she sold or gave, it is valid" ab initio. And thus we establish this brayta like out Mishna that she sells ab initio.

ואתא רב פפא ופריק פירוקא אחרינא ואמר הא דתנן במתניתין מוכרת לכתחילה ר' יהודה אומר אליבא דר"ג
והא דתניא בברייתא לא תמכור לכתחילה ר' חנניא בן עקביא אמרה אליבא דר"ג ודייקא מינה לרבי חנניא בן עקביא אם עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחילה
אלמא עד שלא תנשא מוכרת לכתחילה נכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה
האי סברא דב"ש הוא דאי ב"ה הא תנא לא תמכור לכתחילה והיכי קאי רבי חנניא בן עקביא כב"ש
אפשר דשביק ר"ג ב"ה ומורי כב"ש וב"ש במקום ב"ה אינה משנה
ופרקינן הכי קאמר ר' חנניא ב"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כלל אלא כולם מודים שאם נפלו לה נכסים משנתארסה נמי מוכרת לכתחילה ופליג אתנא דמתני' דקסבר פליגי ב"ש וב"ה בדבר זה וקא א"ל לא נחלקו בדבר זה זה הוא הפירוש הנכון

And Rav Papa came and he offered another resolution, and said that this that it taught in the Mishna that she sell ab initio, this is Rabbi Yehuda interpreting Rabban Gamliel's position. And this which they learnt in the brayta that she should not sell ab initio is Rabbi Chanania ben Akavia saying it, interpreting Rabban Gamliel.
And we derive from this according to Rabbi Chanania, if {she received it} before she was married and then she married, she should not sell ab initio. Thus it is clear that before she was married, she sells ab initio assets which fell to her when she was merely betrothed. But this is the opinion of Bet Shammai! For it is Bet Hillel, behold they taught {tana} "she should not sell" ab initio. And how could Rabbi Chanania establish like Bet Shammai? It is possible that Rabban Gamliel abandoned Bet Hillel and ruled like Bet Shammai? But Bet Shammai in place of Bet Hillel is of no significance.
And we resolve that so said Rabbi Chanania ben Akavia: Bet Shammai and Bet Hillel do not argue in this matter at all, but rather all agree that if assets fell to her once she was betrothed, she may also sell ab initio, and he argues on the Tanna of the Mishna who held that Bet Shammai and Bet Hillel argued about this matter. And he said to him: They did not argue about this matter.
This is the correct explanation.

ובגמרא דבני מערבא גרסינן רבי פינחס בעי קומי רבי יוסי למה לא תנינא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה
אמר ליה לא אתינן מיתנא אלא דבר החמור משני צדדין וקל משני צדדין אבל הכא חמור מצד אחד וקל מצד אחד
פירוש חמור מצד אחד דתנן ב"ה אומרים לא תמכור וקל מצד אחד דתנן אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים ואיתא נמי בגמרא דפאה בפרק בית שמאי

And in the gemara of the residents of the West {=in Yerushalmi}, they learn:
Rabbi Pinchas inquired before Rabbi Yossi: Why to we not teach this among the leniencies of Bet Shammai and the stringencies of Bet Hillel? He said to him: We only teach there a matter which is stringent from two sides and lenient from two sides, but here, it is stringent from one side and lenient from one side.
To explain: It is stringent from one side, for they learnt {in a Mishna}: Bet Shammai say she should not sell. And it is lenient from one side, for they learnt {in a Mishna}: These and these agree that if she sold or gave, it is valid. And it is there also in the gemara {Yerushalmi} of Peah, in perek Bet Shammai.

הדרן עלך פרק האשה שנפלו
END PEREK EIGHT

{Ketubot 83a}
BEGIN PEREK NINE
Mishna:

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה
אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה
רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירות ופירי פירותיהן עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן [עד עולם] בחייך ובמותיך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה
רשב"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

If one wrote to his wife, "I have no right or claim to your assets," behold he eats the fruits in her lifetime, and if she dies, he inherits her.
If so, why did he write to her ""I have no right of claim to your assets?" That is she sold or gave, it is valid.
If he wrote to her, "I have no right or claim to your assets or their fruits," behold he does not eat the fruits, and if she dies, he inherits her.
Rabbi Yehuda says: He always eats the fruits, and the fruits of the their fruits, until he writes to her ""I have no right or claim to your assets or their fruits or the fruits of their fruits ad infinitum."
If he wrote to her, "I have no right or claim to your assets or their fruits or the fruits of their fruits [ad infinitum] {but Mishna in Bavli and Yerushalmi, like Rif, does not have "ad infinitum"} in your life and in your death," he does not eat fruits in her lifetime and if she dies, he does not inherit her.
R' Shimon ben Gamliel says: If she dies he inherits her, for he has attempted to impose a stipulation upon what was written in the Torah, and whoever imposes a stipulation on what is written in the Torah, his stipulation is nullified.

Gemara:

תני רבי חייא האומר לאשתו
וכי כתב לה מאי הוי
והא תניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום
אמרי דבי ר' ינאי בכותב לה ועודה ארוסה וכדרב כהנא
דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה וכדרבא דאמר רבא כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב [דאמר רב הונא אמר רב] יכולה אשה שתאמר

Rabbi Chiyya taught: "If a man said {rather than wrote} to his wife."
And {even} if he wrote to her, what of it? For behold we learnt {in a brayta}, "if one said to his friend 'I have no right of claim on this field, and I have nothing to do with it, and my hand is removed from it,' he has not said anything."
They said in the academy of Rabbi Yannai: When he wrote to her while she was yet a betrothed woman, and like Rav Kahana. For Rav Kahana said: An inheritance which comes to a man from another place {from a stranger who became a relative through marriage, such that he inherits Rabbinically}, he may stipulate upon it that he will not inherit it. And in accordance with Rava. For Rava said: One who said "I do not wish to make use of the enactment of the Sages, such as this," we listen to him. What is meant by "such as this." Like Rav Huna cited Rav, for Rav Huna cited Rav: A woman is able to say