Rif Ketubot 42b {84a - 85a}

42b
{Ketubot 84a continues}

זכתה אשה יתר על כתובתה ובע"ח יתר על חובו המותר
ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן
ר"ע אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה

If the wife took possession of more than her ketuba, or the creditor more than the debt owed him, regarding the excess:
Rabbi Tarfon says: It shall be given to the one with the greatest disadvantage.
Rabbi Akiva says: We do not act mercifully in {monetary} law, but rather, it shall be given to the heirs, for everyone else requires an oath {to take it} and the heirs do not require an oath.

Gemara:

מאי כושל בעל חוב ואמאי קרי ליה כושל דלא גבי אלא בראיה
ומאי שנא פקדון ומלוה משום דמטלטלי לבע"ח לא משתעבדי והני כיון דלא אתו לרשות יורשים משתעבדי לבע"ח מדר' נתן דתניא מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה שנאמר ונתן לאשר אשם לו
ור"ע מאי איריא מותר כולהו נמי דיורשין הוו אין הכי נמי ואיידי דאמר ר' טרפון מותר אמר איהו נמי מותר ור' עקיבא תפיסה לא מהניא כלל
אמר רבא אמר רב נחמן מהניא כשתפס מחיים אבל לאחר מיתה לא

What is meant by "at a disadvantage?" The creditor. And why is he called at a disadvantage? For he does not collect except with proof. And why is a pledge or a loan different? For movable objects are not under lien to a creditor, and these, since they do not come to the domain of heirs, they are under lien to the creditor. From that of Rabbi Natan. For they learnt {in a brayta}: How do we know that one who is owed a maneh by his friend, and his friend {is owed} by his friend, that we take from this one and give to that one? For it is stated {Bemidbar 5:7}:

ז וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְהֵשִׁיב אֶת-אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו; וְנָתַן, לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ.

7 then they shall confess their sin which they have done; and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he hath been guilty.

And according to Rabbi Akiva, what is the point of discussing the excess? All of it as well is the heirs?! Indeed it is so, but once Rabbi Tarfon spoke of excess, he also spoke of excess. And according to Rabbi Akiva, grabbing it is of no use at all.

Rava cited Rav Nachman: It is of use where he seized it during his lifetime, but after death, no.

והלכה כרבי עקיבא דקי"ל הלכה כר' עקיבא מחבירו
ואמרינן נמי דון דייני כרבי טרפון ואהדרה ר' שמעון בן לקיש לעובדא כר"ע
אלא מיהו הנ"מ בזמן דמטלטלין לא הוו משתעבדי לבעל חוב אבל האידנא דמטלטלי משתעבדי לבעל חוב גבי בע"ח מנייהו דיתמי בין תפס בין לא תפס

And the halacha is like Rabbi Akiva, for we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. {Ketubot 84b} And we say also that judges ruled like Rabbi Tarfon, but Resh Lakish reversed the verdict to be like Rabbi Akiva. However, these words were true when the movable objects were not under lien to the creditor, but nowadays that movable objects are under lien to the creditor, the creditor collects of them from the orphans, whether or not he seized it.

ההוא בקרא דיתמי דתפס תורא מיניה בעל חוב אמר אנא מחיים תפיסנא ליה ובקרא אמר לאחר מיתה תפסתיה
אתא לקמיה דרב נחמן
א"ל אית לך סהדי דלאחר מיתה תפסיה
א"ל לא
א"ל מגו דיכול לומר לקוח הוא בידי יכיל למימר מחיים תפיסנא ליה
והאמר ר"ל הגודרות אין להן חזקה
שאני [התם] דמסירן לרועה

There was a herdsman of the orphans from whom an ox was seized by the creditor. He {=the creditor} said "I seized it during his lifetime {of the deceased}" and the herdsman said "after death he seized it." This came before Rav Nachman. He said, "Do you have witnesses that he seized it after death?" He said to him, "no." He said to him, "since he {=the creditor} was able to say 'It was purchased into my hands,' you are able to {credibly} say 'he seized it in his lifetime.' "
But Resh Lakish said that presumption {of pessession} does not apply to those kept in the fold {=living creatures}? It is different [over there] for he handed them over to a herdsman.

{Ketubot 85a}

אבימי בריה דר' אבהו הוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ביד חמא בריה דרבה בר אבהו אזל פרעינהו אמר להו הבו לי שטרא אמרו ליה סיטראי נינהו אתא לקמיה דר' אבהו א"ל אית לך סהדי דפרעתינהו א"ל לא אמר ליה מגו דיכלי למימר לא היו דברים מעולם יכלי [נמי] למימר סיטראי נינהו
וכבר ביררנוהו בפרק שבועת הדיינין בירור יפה

Avimi son of Rabbi Abahu has money which was claimed from him from the residents of Bei Choza'ei. He sent it in the hand of Chama son of Rabba bar Abahu. He went and paid them. He said to them, "give me the bond." They said to him, "These are from other sides {=it was in payment for some other claims."
He case came before Rabbi Abahu.
He said to him: Do you have witnesses that you paid them?
He said to him: No.
He said to him: Since they are able to say that this never happened, they are [also] able to say that these are from other sides.

And we have already explained this with a good explanation in perek Shvuat haDayanim.

לענין שלומי שליח מאי
אמר רב אשי אי אמר ליה שקול שטרא והב זוזי משלם
הב זוזי ושקול שטרא לא משלם
ולא היא בין כך ובין כך משלם דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי
וה"מ היכא דאמר ליה שקול שטרא מינייהו
אבל אי לא א"ל שקול שטרא מינייהו לא מחייב לשלומי
וכן נמי אי ליכא שטרא אי לא אמר ליה פרעינהו באפי סהדי לא מיחייב למפרעינהו בסהדי
דתנן [גבי] חנוני על פנקסו כיצד לא שיאמר לו כתוב בפנקסי שאתה חייב לי מאתים זוז אלא שאמר לו תן לבני סאתים חטים ולפועלי סלע מעות הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין הוה חנוני יהיב לפועלים בלא סהדי ולא מפסיד

In terms of the liability of the agent {to pay back the sender, for this mess-up}, what is the law?
Rav Ashi said: If he said to him, "take the bond and give the money," then he must pay him back. "Give the money and take the bond," he need not pay.
And it is not so. Rather, whether this or than, he pays, for he {the sender} will say to him, "To fix matters I sent you, and not to mess them up."
And these words are where he told him {at all} to take the bond from them. But if he did not take him "take the bond from them," he is not required to pay. And so too also if there is no bond, if he does not tell him "pay them in front of witnesses," he is not required to pay them before witnesses.
For they learnt {tnei}: A shopkeeper can collect based on his ledger. How so? Not that he says to him, "It is written in my ledger that you are liable to me for 200 zuz." Rather, that he says to him {the shopkeeper}, "Give my son 2 seah of wheat and to my laborer a sela of money" -- he says "I gave them" and they say "we did not take." Then, he swears and takes and they swear and take.
Thus, the shopkeeper gives to the laborers without witnesses and does not lose.

וגרסינן נמי בקידושין פרק האיש מקדש
א"ר נחמן האומר לשנים קדשו לי אשה פלונית הן הן שלוחיו הן הן עדיו וכן בגירושין וכן בדיני ממונות
ואסיקנא השתא דתקון רבנן שבועת היסת משתבעי עדים דיהבינהו ליה ומשתבע מלוה דלא שקיל מינייהו ופרע לי' לוה למלוה
ושמעינן מינה דלא מיחייב שליח למיפרע באפי סהדי

And we also learnt in Kiddushin, in perek haIsh mekadesh:
Rav Nachman said: If one said to two {people}, "betroth for me this certain woman," then they are both his agents and his witnesses. And so too by divorce. And so too by monetary matters.
And we conclude: Now that the Sages have enacted an oath of contradiction, the witnesses swear that they gave them to him, and the lender swears that he did not take it from them, and the borrower pays to the lender.
And we learn from this that the agent is not required to pay before witnesses.