Rif Ketubot 29b {Ketubot 67b continues; 68a}

29b

{Ketubot 67b continues}

תנו רבנן די מחסורו אתה מצווה לפרנסו ואין אתה מצווה לעשרו
אשר יחסר לו אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו
אמרו עליו על הלל הזקן ששכר לעני בן טובים סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו
פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין
אין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשם מתנה ואם אינו מקבל נותנין לו לשם הלואה וחוזרים ונותנים לו לשם מתנה

The Sages learnt {in a brayta}:
דֵּי מַחְסֹרוֹ -- you are commanded to support him, but you are not commanded to make him wealthy.
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ -- even a horse to ride upon and a servant to run before him.
They said about Hillel the elder that he hired, on behalf of a poor man of a good family, a horse to ride upon and a servant to run before him. One time he did not find a servant to run before him, and he {=Hillel the elder} ran before him for 3 mil.
If he did not have and did not wish to be supported, they give it to him as a gift and if he does not accept, they give it to him as a loan, and then turn around and give it to him as a gift.

ת"ר העבט זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשם הלואה וחוזרין ונותנין לו לשם מתנה
תעביטנו זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס אלא מן הצדקה נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונפרעין ממנו לאחר מיתה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו אלא מה אני מקיים תעביטנו דברה תורה כלשון בני אדם:

The Sages learnt {in a brayta}: {In that same pasuk in Devarim 15}
תַּעֲבִיטֶנּוּ -- "shall surely lend him" -- this is he who does not have and does not wish to be supported except from charity, they give to him in the name of a gift, and then turn around and are repaid from him after death. These are the words of Rabbi Yehuda. And the Sages say: If he has and he does not wish to maintain himself, we need not concern ourselves with him. Rather, about what shall I apply תַּעֲבִיטֶנּוּ {which is a duplicate word, coming after וְהַעֲבֵט} -- the Torah speaks in the language of people.

{Ketubot 68a}

תני חייא בר רב מדפתי ר' יהושע אומר כל המעלים עינו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים
כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל
וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל
מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים

Rabbi Chiyya bar Rav of Difti taught: Rabbi Yehoshua says: Anyone who lifts his eye from charity is as if he worshiped idols. It is written here {Devarim 15:9}

ט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

9 Beware that there be not a base thought in thy heart, saying: 'The seventh year, the year of release, is at hand'; and thine eye be evil against thy needy brother, and thou give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee.

and it is written there {Devarim 13:14}:

יד יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם

14 'Certain base fellows are gone out from the midst of thee, and have drawn away the inhabitants of their city, saying: Let us go and serve other gods, which ye have not known';

Just as over there is idolatry, so too over here is idolatry.

ת"ר כל המסמא את עיניו והמקפח את שוקו והמצבה את כריסו ליטול צדקה ואינו צריך אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך

The Sages learnt {in a brayta}: Whoever pretends to be blind, have a shrunken leg {or according to Jastrow, a hump}, or a swollen belly in order to take charity which he does not need, he will not leave the world until he comes to this state.

תנן התם אין מחייבין העני למכור את ביתו ואת כלי תשמישו
והא תניא היה משתמש בכלי זהב ישתמש בכלי כסף בכלי כסף ישתמש בכלי נחשת
אמר רבה בריה דרב הונא במחרישא דכספא יש שפירשו שהיא המגרדת שמגרדין בה בבית המרחץ
רב פפא אמר ל"ק כאן קודם שיבא לידי גיבוי כאן לאחר שיבא לידי גיבוי
פירוש כל זמן שאינו נוטל אלא בצנעה אין מחייבין אותו למכור כלי תשמישו
אבל אם הוצרך ליטול מן הגבוי של קופה אין נותנין אלא לאחר שימכור

They learnt {in a Mishna} there: We do not require the pauper to sell his house and his household items.
But they learnt {in a brayta}: If he made use of a gold vessel, he should instead make use of a silver vessel. Of a silver vessel, he should make use of a copper vessel.

Rabba son of Rav Huna said: This refers to a silver strigel {used to scrape skin after a bath such that it is no big deal switching metals}.
Rav Pappa said: This is no question. Here is before he came to collection and her is after he comes to collection.
To explain: So long as he only takes privately, we do not require him to sell his household items. But if he needs to take from the collection basket, we do not give to him until after he sells.

Mishna:

יתומה שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי ליתן לה
ר' יהודה אומר אם השיא הבת ראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה
וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין הנכסים ונותנין לה

An orphaness who was married off by her mother and brother, {even} with her consent, and they wrote for her {as her share in the estate of her father} 100 zuz or 50 zuz, when she matures she is able to take it from their hands what is fit to give to her {a tenth of the estate}.

Rabbi Yehuda says: If he {=the father} married off the first daughter, the second daughter {who married after his death} should be given in the same way as the first.
And the Sages say: There are times that a man was poor and became rich, or was rich and became poor. Rather, we assess the assets and give to her.

Gemara:

אמר שמואל לפרנסה שמין באב
כלומר שמין ואומדין דעתו של אב ואומרים אילו היה האב קיים כמה היה נותן לבתו לפרנסת הבעל ונותנין לה
ואותבינן עליה דשמואל ממתני' דקתני פעמים שאדם עני והעשיר אלא שמין הנכסים ונותנין לה

Shmuel said: For marriage outfit, we assess based on the father.
That is to say, we assess and estimate the mind of the father, and say, "If the father was alive, how much would he have given to his daughter for marriage outfit to the husband" and give it to her.
And we object to Shmuel from out Mishna which stated that there are times that he was a poor man and became rich, but rather we assess the assets and give to her.

מאי עני והעשיר אילימא עני עני בנכסים עשיר עשיר בנכסים מכלל דת"ק סבר אפילו עשיר והעני כדמעיקרא יהבינן לה והא לית ליה אלא לאו עני עני בדעת עשיר עשיר בדעת וקתני שמין את הנכסים ונותנין לה אלמא לא אזלינן בתר אומדנא
ופרקינן הוא דאמר כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר אם השיא בת ראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה ולימא הלכה כרבי יהודה אי אמר הלכה כרבי יהודה הוה אמינא דוקא השיא דגלי דעתיה אבל לא השיא לא קמ"ל טעמא דרבי יהודה דאזלינן בתר אומדנא לא שנא השיא ולא שנא לא השיא והאי דקתני השיא להודיעך כחן דרבנן דאף על גב דהשיא וגלי דעתיה לא אזלינן בתר אומדנא

What is meant by "he was a pauper and became wealthy?" If you say that a pauper is a pauper in assets and a wealthy man is wealthy in assets, we deduce that the Tanna Kamma holds that even if he was a wealthy man and became poor, we give as initially, and behold he does not have! Rather is it not that a pauper is a pauper in mind {=attitude} and that a rich man is a rich man in attitude? And it states that we assess the assets and give her. Thus, we do not go after estimation. {Thus, this is a question on Shmuel.}
And we resolve it that he says like Rabbi Yehuda, for we learnt {in the Mishna} that Rabbi Yehuda says that if he married off a first daughter, it is given to the second daughter {married off after his death} in the way that he gave to the first. And let us say that the halacha is like Rabbi Yehuda. If you say that the halacha is like Rabbi Yehuda, I would believe that specifically where he married off {while he was alive}, such that he revealed his mindset, but if he did not marry off. Therefore it informs us that the reason of Rabbi Yehuda is that we go after estimation, and it does not matter whether he married off or did not marry off, and this that it said he married off is to show the power of the Sages {'s position}, that even though he married off {a daughter} and revealed his mindset, we do not go after estimation.

אמר ליה רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה
אמר ליה יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון מן שמי
ומי אמר רבא הכי והתניא רבי אומר בת הניזונת מן האחים נוטלת עישור נכסים ואמר רבא הלכה כרבי
לא קשיא הא דאמידניה הא דלא אמידניה
כלומר אי ידעינן אומדן דעתיה יהבינן לה כמה דאמיד ואי לא ידעינן אומדן דעתיה יהבינן לה עשור נכסי
ה"נ מסתברא דאמר רב אדא בר אהבה מעשה ונתן לה רבי אחד משנים עשר בנכסים שמע מינה הא דאמידניה הא דלא אמידניה ש"מ:

Rava said to Rav Chisda: We are expounding in your name that the halacha is like Rabbi Yehuda.
He {=Rav Chisda} said to him: Let it be the Will {of Hashem} that all these sublime matters are expounded in my name.
And does Rava actually say this? But we learnt {in a brayta}: Rabbi says that a daughter who is provided for from the brothers takes 1/10th of the assets.
And Rava said that the halacha is like Rabbi!
This is no question. Here is where they estimated him, and here is where they did not estimate him.
That is to say, if we know the estimation of his attitude, we give to her how much we estimate, and if we do not know the estimation of his attitude, we give her 1/10th of his assets.
This is also logical, for Rav Adda bar Ahava said: There was an incident in which Rabbi gave her 1/12th of the assets. We deduce from this that here is where we estimated and here is where we did not estimate. We so deduce.