Rif Moed Katan 9b {Makkot 11b continues; Moed Katan 17a - 17b}

9b

{Makkot 11b continues}

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן

מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה

כל אותם ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמות של יהודה מגולגלין בארון עד שעמד משה בתפלה ובקש עליהם רחמים לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע מי גרם לראובן שיודה יהודה וזאת ליהודה

מיד שמע ה' קול יהודה על איבריה לשפא וכו'

And Rabbi Shmuel bar Nachmeni cited Rabbi Yochanan: What is meant by {Devarim 33:6}:

ו יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר. {ס}

6 Let Reuben live, and not die in that his men become few. {S}

ז וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע ה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. {פ}

7 And this for Judah, and he said: Hear, LORD, the voice of Judah, and bring him in unto his people; his hands shall contend for him, and Thou shalt be a help against his adversaries. {P}

All those 40 years that Israel was in the desert, the bones of Yehuda were rolling in the casket, until Moshe stood in prayer and requested mercy for them before Hashem. He said before Him: Master of the World! Who caused Reuven to admit {about Bilhah}? It was Yehuda {perhaps by admitting about Tamar}. Thus, "and this for Yehuda."
Immediately, שמע ה' קול יהודה {the next part of the verse} - his bones assembled together, etc...

גרסינן בנדרים בפ"ק
אמר רבי אילא נדוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו

We learn in the first perek of Nedarim {7b}:
Rabbi Illa said: If they placed in niddui to his face {in his presence}, they may only release to his face; not to his face, they may release him either to his face or not to his face.

{Moed Katan 17a}

א"ר חנא אמר רב השומע הזכרה מפי חברו צריך לנדותו ואם לא נדהו הוא בעצמו יהא בנדוי שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצוי
ועניות כמיתה שנא' כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
דתניא רשב"ג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם בו או מיתה או עוני

R' Chana cited Rav: If one hears an invocation {of the Divine name} from his friend's mouth, he needs to place him in niddui, and if he does not place him in niddui, he himself is in niddui, for anyplace that invocation of the Name is founds, there poverty is found, and poverty is like death, for it is stated {Shemot 4:19}

יט וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם: כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

19 And the LORD said unto Moses in Midian: 'Go, return into Egypt; for all the men are dead that sought thy life.'

{whereas in reality they had merely become poor}
For they learnt {in a brayta}: Rabban Shimon ben Gamliel says: Any place that the Sages cast their eyes, either death or poverty.

אמר רב ייבא הוא קאימנא קמיה דרב הונא שמעה לההיא איתתא דאפקה שם שמים מפומה לבטלה
שמתה ושרא לה לאלתר באנפהא
שמע מינה תלת ש"מ השומע הזכרה מפי חברו צריך לנדותו
וש"מ נדוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו
וש"מ אין בין נדוי להפרה ולא כלום

Rav Yeva said: I was standing before Rav Huna. He heard a certain woman who cast the Divine Name from her mouth for no purpose. He placed her in niddui and released her immediately in his presence.
We derive from this three things. We derive that if one hears mention {of the Divine Name} from his fellow's mouth, he needs to place him in niddui. And we derive that if one placed someone in niddui in his presence, we only release him to his face. And we derive that there need not be any pause at all between placing in niddui and annulment of this niddui.

אמר רב גידל אמר רב תלמיד חכם מנדה לעצמו ומפר לעצמו
פשיטא מהו דתימא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין
קא משמע לן

Rav Gidel cited Rav: A Torah scholar may place himself in niddui and annul it himself.
This is obvious! I would have said that a prisoner cannot release himself from prison. Therefore it informs us.

א"ר יוסף נדוהו בחלומו צריך עשרה בני אדם להתירו והוא דתנו הלכתא אבל מתנו ולא תנו לא
ואי ליכא דתנו הלכתא אפי' מתנו ולא תנו ואי ליכא ליזיל ולותיב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה עד דמיקלען ליה עשרה דתנו הלכתא
אמר ליה רב אשי לרבינא ידע מאן שמתיה מהו דלישרי ליה
אמר ליה לשמותיה שויה שליח למישרי לא שויה שליח
אמר ליה רב אחא לרב אשי שמתיה ושארי ליה בחלמיה מאי
אמר ליה (רב אחא בריה) כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים

Rav Yosef said: If he was placed in niddui in his dream, he needs ten people to release him, and these are ones who {emending the girsa and reading in line with Rif earlier} learn Mishna but not gemara, and if there are none who learn gemara, even those who learn Mishna but not gemara. And if there are not {even these} he should go and sit on the crossroads and greet ten people until ten people reach him that learn gemara {or perhaps Mishna, depending if we reverse this one}.
Rav Ashi said to Ravina: If he knows who put him in niddui {in his dream} may he go to that person {when awake} to get him to release him?
He said to him: To put him in niddui he was appointed as an agent {to have done so in the dream, in that form}, to release, he was not appointed an agent.
Rav Acha said to Rav Ashi: What if the person both put him in niddui and released him in the dream?
He said to him: Just as wheat is impossible without chaff, so too a dream is impossible without extraneous {nonsense} matters {and the release might be regarded as such}.

אמר רב הונא באושא התקינו אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך
חזר וסרך מנדין אותו מפני חלול השם
ופליגא דרשב"ל דאמר רשב"ל תלמיד חכם שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנאמר וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה
אמר ר"פ תיתי לי דלא שמתי צורבא מרבנן מעולם אלא כי מחייב צורבא מרבנן שמתא היכי עביד
כי הא דבמערבא ממנו אנגדא דצורבא דרבנן ולא ממנו אשמתא

Rav Huna said: In Usha they enacted: The head of a bet Din who conducts himself badly, they do not place him in niddui, but rather they say to him: {II Kings 14:10}

י הַכֵּה הִכִּיתָ אֶת-אֱדוֹם, וּנְשָׂאֲךָ לִבֶּךָ; הִכָּבֵד, וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ, וְלָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה, וְנָפַלְתָּה אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ.

10 Thou hast indeed smitten Edom, and will thy heart lift thee up? glory therein, and remain at home; for why shouldest thou meddle with evil, that thou shouldest fall, even thou, and Judah with thee?

If he repeats his evil ways, they place him in niddui because of desecration of the Name.
And this argues with Rabbi Shimon ben Lakish. For Rabbi Shimon ben Lakish said: a Torah scholar who conducts himself badly, they place him in niddui publicly, for it is written {Hoshea 4:5}:

ה וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם, וְכָשַׁל גַּם-נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה; וְדָמִיתִי, אִמֶּךָ.

5 Therefore shalt thou stumble in the day, and the prophet also shall stumble with thee in the night; and I will destroy thy mother.

Cover him like the night.
Rav Papa said: May such-and-such come upon me if it is not so that I never placed a rabbinic scholar in niddui. But rather, when a rabbinic scholar was liable to niddui, how did he do? Like that which they did in the West {Eretz Yisrael} - they were counted to state that a rabbinic scholar was liable to lashes, but were not counted to place him in niddui.

מאי שמתא אמר רב שם מיתה
ושמואל אמר שממה יהיה
אמר רשב"ל כשם שנכנסת ברמ"ח איברים כך כשיוצאת יוצאת מרמ"ח איברים
כשהיא נכנסת דכתיב והיתה העיר חרם חרם בגימט' רמ"ח
וכשהיא יוצאת דכתיב ברגז רחם תזכור רחם בגימטריא כך הוא

What is shamta {niddui}?
Rav said: Death is there {sham mita}. And Shmuel said: Desolate {shemama} he will be.

Rabbi Shimon ben Lakish said: Just as it enters his 248 {rama"ch} limbs, so when it leaves does it leave his 248 limbs.

When it enters, for it is written {Yehoshua 6:17}:

יז וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ, לַה: רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל-אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת--כִּי הֶחְבְּאַתָה, אֶת-הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.

17 And the city shall be devoted, even it and all that is therein, to the LORD; only Rahab the harlot shall live, she and all that are with her in the house, because she hid the messengers that we sent.

Cherem in gematria is numerically {and in fact the same letters as} ramach.
And when it leaves, for it is written {Chabakkuk 3:2}:

ב ה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי--ה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ; בְּרֹגֶז, רַחֵם תִּזְכּוֹר.

2 O LORD, I have heard the report of Thee, and am afraid; O LORD, revive Thy work in the midst of the years, in the midst of the years make it known; in wrath remember compassion.

In gematria, rachem is such {as well}.

א"ר יוסף שדי שמתא אגנובתיה דכלבא ואיהי דידה עבדא
ההוא כלבא דהוה קא אכיל מסאניה דרבנן ולא ידעי מאן הוא קא משמתי ליה איתליא נורא בגנובתיה ואכלתיה:

Rav Yosef said: One can cast niddui on the tail of the dog and it will do its work.
{our gemara: For} There was a dog which ate the shoes {?} of the Sages, and they did not know who was man. They placed him in niddui and flame seized his tail and consumed him.

{Moed Katan 17b}

מאי שפורי שנפרעין ממנו
מאי תברי
אמר רב יצחק בריה דרב [יהודה] תברי בתי

What is shipurei {shofars}? That {she} it is exacted {para} from him.

What is tavrei {shevarim, with the tav switching with shin of Hebrew - blasts of the shofar}?
Rav Yitzchak son of Rav Yehuda said: Breaking of {some girsaot would add: lofty} houses.

תניא רבי שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם בו או מיתה או עוני

They learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon ben Gamliel says: Any place where the Sages cast their eyes, either death or poverty.