Rif Megillah 11a {Megillah 31a continues; 31b}

11a

{Megillah 31a continues}

ביום טוב האחרון של חג כל הבכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה
ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה לפני מזבח ה'.
ס"א ויהי אחרי מות משה:
אמר רב נחמן בר אבא שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קרינן ראה אתה אומר אלי ואפטורי בניסן העצמות היבשות בחג בתשרי והיה ביום ההוא ביום בא גוג:

On the last Yom Tov of Succot {=Shemini Atzeret, they read Devarim 15:19}

יט כָּל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, הַזָּכָר--תַּקְדִּישׁ, לַה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ.

19 All the firstling males that are born of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify unto the LORD thy God; thou shalt do no work with the firstling of thine ox, nor shear the firstling of thy flock.

and they read the haftara of I Kings 9:1:

א וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-ה וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל-חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת. {פ}

1 And it came to pass, when Solomon had finished the building of the house of the LORD, and the king's house, and all Solomon's delight which he was pleased to do, {P}

and the next day {Simchat Torah} they read veZot haBeracha and read the haftara of I Kings 8:22:

כב וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה, לִפְנֵי מִזְבַּח ה, נֶגֶד, כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, הַשָּׁמָיִם.

22 And Solomon stood before the altar of the LORD in the presence of all the congregation of Israel, and spread forth his hands toward heaven;

Other sefarim: Yehoshua 1:

א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד ה; וַיֹּאמֶר ה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.

1 Now it came to pass after the death of Moses the servant of the LORD, that the LORD spoke unto Joshua the son of Nun, Moses' minister, saying:

Rav Nachman bar Abba said: Shabbat which fell on Chol haMoed, whether during Nissan or Tishrei, we read {Shemot 33:12}:

יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.

12 And Moses said unto the LORD: 'See, Thou sayest unto me: Bring up this people; and Thou hast not let me know whom Thou wilt send with me. Yet Thou hast said: I know thee by name, and thou hast also found grace in My sight.

and read the haftara during Nissan of the dry bones {Yechezkel 37} and in Succot in Tishrei, Yechezkel 38:18:

יח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי ה: תַּעֲלֶה חֲמָתִי, בְּאַפִּי.

18 And it shall come to pass in that day, when Gog shall come against the land of Israel, saith the Lord GOD, that My fury shall arise up in My nostrils.

Mishna:

בחנוכה בנשיאים
בפורים ויבא עמלק
בראשי חדשים ובראשי חדשיכם
במעמדות במעשה בראשית
בתעניות קללות וברכות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן
בשני ובה' ובשבת במנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם לחשבון שנא' וידבר משה את מועדי ה' מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:

On Chanukka, in the Princes {pashat Naso}. On Purim, {Shemot 17:18}:

ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.

8 Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.

On Rosh Chodesh {Bemidbar 28:11}:

יא וּבְרָאשֵׁי, חָדְשֵׁיכֶם--תַּקְרִיבוּ עֹלָה, לַה: פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

11 And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto the LORD: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;

On Maamadot, in the account of Creation {the beginning of Bereishit}.

On fast days, curses and blessings, and we don't break {end an aliya} in the curses, but rather one person reads them all.

On Monday, Thursday, and Shabbat Mincha, we read from the normal order {of the next week's reading}, and this {reading} does not count to the accounting {but rather, it is when we read it the next week}, for it is written {Vayikra 23:44}:

מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי ה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל. {פ}

44 And Moses declared unto the children of Israel the appointed seasons of the LORD. {P}

Their precept is that they read each one in its time.

Gemara:

בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה
ואי מקלעי שתי שבתות שבת ראשונה בנרות דזכריה ובשבת שניה בנרות דשלמה:

בפורים קורין ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם ואי מיקלע בשבת מפטירין והיה מידי חדש בחדשו:

א"ר הונא ר"ח שחל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש ואמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב (אשי) ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ובתשעה באב קורין כי תוליד בנים ובני בנים ומפטירין אסוף אסיפם נאם ה':

On Chanukka, in Naso, and they read the haftara in the lamps of Zecharia {Zecharia 3, starting with Zecharia 2:14}. And if it falls on two Shabbatot {since Chanukka is 8 days}, on the first Shabbat with the lamps of Zecharia and on the second Shabbat with the lamps of Shlomo {I Kings 7:40}.

"On Purim, they read {Shemot 17:8}:

ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.

8 Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.

On Rosh Chodesh {Bemidbar 28:11}:

יא וּבְרָאשֵׁי, חָדְשֵׁיכֶם--תַּקְרִיבוּ עֹלָה, לַה: פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

11 And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto the LORD: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;

"
and if it {Rosh Chodesh} falls on Shabbat, they read the haftara of {Yeshaya 66:23}

כג וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי, אָמַר ה.

23 And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, saith the LORD.

Rav Huna said: If Rosh Chodesh fell on Sunday, the previous day they read the haftara of {I Shmuel 20:18}:

יח וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן, מָחָר חֹדֶשׁ; וְנִפְקַדְתָּ, כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ.

18 And Jonathan said unto him: 'To-morrow is the new moon; and thou wilt be missed, thy seat will be empty.

{Megillah 31b}
And Rav Yehuda son of Rav Shmuel bar Shelat cited Rav (*Ashi): Rosh Chodesh Av which falls on Shabbat, they read the haftara of {Yeshaya 1:14}:

יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.

14 Your new moons and your appointed seasons My soul hateth; they are a burden unto Me; I am weary to bear them.

and on Tisha BeAv they read {Devarim 4:25}:

כה כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה-אֱלֹקֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ.

25 When thou shalt beget children, and children's children, and ye shall have been long in the land, and shall deal corruptly, and make a graven image, even the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of the LORD thy God, to provoke Him;

and the haftara of {Yirmeyahu 8:13}:

יג אָסֹף אֲסִיפֵם, נְאֻם-ה; אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל--וָאֶתֵּן לָהֶם, יַעַבְרוּם.

13 I will utterly consume them, saith the LORD; there are no grapes on the vine, nor figs on the fig-tree, and the leaf is faded; and I gave them that which they transgress.

בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות
מנה"מ אמר רב אחא בר גמדא א"ר סימאי דא"ק מוסר ה' בני אל תמאס
ר"ש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות
אלא היכי עביד
תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם

"On fasts {they read the parsha of} blessings and curses. they do not break off {an aliya} in the curses":
From where do we know this? Rav Acha bar Gamda cited Rav Simai: For Scriptures states {Mishlei 3:11}:

יא מוּסַר ה, בְּנִי אַל-תִּמְאָס; וְאַל-תָּקֹץ, בְּתוֹכַחְתּוֹ.

11 My son, despise not the chastening of the LORD, neither spurn thou His correction;

Rabbi Shimon {our gemara: Resh Lakish} said: Because we do not say a blessing {for the aliyah} on punishments.
Rather, what should he do?
A tanna taught: When he begins {the aliyah}, the should begin with the verse before them, and when he concludes, he should conclude with the verse after them.

אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל בקללות של משנה תורה פוסק
מ"ט אמר אביי הללו בלשון רבים והללו בלשון יחיד הללו משה מפי הגבורה אמרן והללו משה מפי עצמו אמרן

Abaye said: They only learned this about the curses in Vayikra, but the curses in Devarim, he does end off {on curses}.
What is the reason? Abaye said: These {in Vayikra} were said in plural form while these were {only} said in singular form; these {in Vayikra} Moshe said {repeated} from the mouth of the Almighty, while these Moshe said them of himself.

תניא ר"ש בן אלעזר אומר עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה
מ"ט
אמר אביי ואיתימא ר"ש בן לקיש כדי שתכלה שנה וקללותיה
דעצרת נמי ר"ה לאילן הוא כדתנן ובעצרת על פירות האילן:

They learnt {in a brayta}: R' Shimon ben Eleazar says: Ezra instituted for Israel that they read the curses in Vayikra before Shavuot and those in Devarim before Rosh haShana.
What is the reason?
Abaye, and some say Rabbi Shimon ben Lakish said: So that the year and its curses will be finished.
For Shavuot is also the Rosh haShana for trees, as we learn {in a Mishna}: and on Shavuot for the fruits of the tree.

בשני ובחמישי.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קורין במנחה בשבת במנחה בשני בשני בחמישי בחמישי לשבת הבאה ד"ר מאיר

"On Monday and Thursday {they read the normal reading of next week's parsha}":
The Sages learnt {in a brayta}: In the place where they leave off on Shabbat in Shacharit, there they read on Shabbat Mincha; {where they stopped off} on Shabbat Mincha, {that is where they pick up} on Monday; on Monday, {that is where they pick up} on Thursday; on Thursday, {that is where they pick up} on the next Shabbat. These are the words of Rabbi Meir.