Tuesday, March 31, 2009

Rif Bava Kamma 33b {95b; 94b; 96a - b}

33b


{Bava Kamma 95b}
סבר דגזלן הוי
{And Rabbi Shimon} maintains that this would belong to the robber.

ורב פפא אמר דכולי עלמא שבח שע"ג גזלה דגזלן הוי אלא למחצה לשליש ולרביע איכא בינייהו
ר' יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה כוליה דגזלן הוי
ורבי שמעון סבר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן
והא דתנן גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
הוא הדין דאפילו לא ילדה נמי כשעת הגזלה הוא דמשלם ואיידי דנסיב רישא ילדה תנא סיפא נמי ילדה ומתניתין רבי יהודה היא
תניא כותיה דרב פפא ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף למחצה לשליש ולרביע
והלכתא כרבי יהודה ואליבא דרב פפא דתניא כותיה:
And Rav Pappa said: All agree that an increased value attaching to the misappropriated article are to the robber, but the difference between them is as regards the half, third, or fourth. Rabbi Yehuda maintains that an increased value attaching to the misappropriated article would belong solely to the robber. And Rabbi Shimon maintains that the robber would be paid only to the extent of a half, a third or a fourth.

But they learn {tnan}: IF HE MISAPPROPRIATED A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
So would be the same, that even if she did not give birth as well, it is like at the time of the theft that he pays. And once the resha seized upon "she gave birth," the sefa also taught that "she have birth." And our Mishna {'s author} is Rabbi Yehuda.
There is a brayta in accordance with Rav Pappa: Rabbi Shimon says: We see her {=the animal} as if its value had been insured with the robber, {who will be paid} to the extent of a half, a third or a fourth {of the increase}.

And the halacha is like Rabbi Yehuda, and according to Rav Pappa, for there is a brayta like him.

{Bava Kamma 94b}
ת"ר הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו
וה"מ בשאין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת מקבלין מהן:
The Sages learnt {in a brayta}: If robbers or usurers {repent and} are prepared to restore {the misappropriated articles}, it is not right to accept from them, and he who does accept from them, the spirit of the Sages is not pleased with him.
And these words are where the theft is not extant, but if the theft is extant, we accept from them.

{Bava Kamma 96a}
א"ר פפא גזל והשביח ומכר גזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר ומה שהשביח מוריש:
Rav Pappa {our gemara: Rava} said: where the robber improved {the theft} and then sold it, or where the robber improved and then left it to his heirs, that which he improved he sold, and that which he improved he has {validly} left to his heirs.

בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו:
Rava inquired: What would be the law where the purchaser {from the robber} improved it? After asking the question he himself gave the answer: That what the former sold the latter, was surely all rights which might subsequently accrue to him.

בעי רבא השביח עובד כוכבים מהו
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא תקנתא לעובד כוכבים ניקום ונעביד
א"ל לא צריכא כגון דזבנא ניהליה לישראל
א"ל סוף סוף הבא מחמת העובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים
א"ל לא צריכא כגון דגזלה ישראל וזבנה לעובד כוכבים ואשבח עובד כוכבים והדר עובד כוכבים וזבנה לישראל
מי אמרי' כיון דמעיקרא ישראל ולבסוף ישראל עבדו רבנן תקנתא
או דלמא כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע לא עבדי להו רבנן תקנתא
תיקו:
Rava inquired: What would be the law where a heathen {stole it and} improved it?
Rav Acha MiDifti said to Ravina: Shall we trouble ourselves to make an enactment for a heathen?
He {=Ravina} said to him: No; the query might refer to the case where he sold it to an Israelite.
He {=Rav Acha} said to him: When it comes down to it, he who comes to claim through a heathen {predecessor}, could surely not expect better treatment than the heathen himself.
He {=Ravina} said to him: No; the query could still refer to the case where an Israelite had misappropriated an article and sold it to a heathen who improved it and who subsequently sold it to another Israelite. Do we say that since initially there was an Israelite {in possession} and in the end an Israelite, the Sages made an enactment? Or perhaps, since there is a heathen in the middle, the Sages did not make for them an enactment.
The question stands unresolved.

{Bava Kamma 96b}
וא"ר פפא האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדי לבינתא לא קני
מ"ט הדר משוי ליה עפרא
לבינתא ועבדה עפרא קני
מאי אמרת הדר עביד ליה לבינתא ההיא לבינתא אחריתי היא:
And Rav Pappa said: A person who stole dirt from his fellow and made it into a brick, he does not acquire. What is the reason? It could again be made into dirt.
{If he stole} a brick and made it into dirt, he does acquire it? For what will you say? If one once again makes it into a brick, it is a different brick.

Monday, March 30, 2009

Rif Bava Kamma 33a {92a; 93a -b; 95a - b}

33a
{Bava Kamma 92a}
Mishna:

אע"פ שנתן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו'
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.
EVEN THOUGH THE OFFENDER PAYS HIM [COMPENSATION], THE OFFENCE IS NOT FORGIVEN UNTIL HE ASKS HIM FOR PARDON, AS IT SAYS {Bereishit 20:7}:
ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. 7 Now therefore restore the man's wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.'
AND WHENCE CAN WE LEARN THAT SHOULD THE INJURED PERSON NOT FORGIVE HIM HE WOULD BE [STIGMATISED AS] CRUEL? FROM THE WORDS {same perek, pasuk 17}:
יז וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ. 17 And Abraham prayed unto God; and God healed Abimelech, and his wife, and his maid-servants; and they bore children.
האומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב
על מנת לפטור חייב
קרע את כסותי שבר את כדי חייב
על מנת לפטור פטור
עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:
IF ONE SAID TO HIS FELLOW, 'PUT OUT MY EYE, CUT OFF MY ARM AND BREAK MY LEG,' THE OFFENDER WOULD NEVERTHELESS BE LIABLE.
ON THE UNDERSTANDING THAT HE WOULD BE EXEMPT HE WOULD STILL BE LIABLE.
'TEAR MY GARMENT AND BREAK MY PITCHER,' THE DEFENDANT WOULD STILL BE LIABLE.
'ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' HE WOULD BE EXEMPT.
'DO THIS TO A PLONI ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' THE DEFENDANT WOULD BE LIABLE, WHETHER WHERE THE INJURY WAS DONE TO THE PERSON OR TO HIS PROPERTY.

Gemara:
ת"ר כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו':
The Sages learnt {in a brayta}: All these fixed sums stated above specify only the payment [civilly due] for Degradation. For regarding the hurt done to the feelings {tzaaro} of the plaintiff, even if the offender should bring all the 'rams of Nebaioth' {See Yeshaya 60:7} in the world, the offence would not be forgiven until he asks him for pardon, as it is stated {Bereishit 20:7}:
ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. 7 Now therefore restore the man's wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.'

גרסינן בפרק (נגמר הדין)
אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע
שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך
הכית לא נאמר אלא תכה
אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה
והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא
אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק.
אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:
We learn in perek (* Nigmar Hadin *) {Sanhedrin 58b}
Rabbi Shimon ben Lakish said: He who lifts his hand against his neighbour, even if he did not hit him, is called a wicked man. For it is written {Shemot 2:13}:
יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ. 13 And he went out the second day, and, behold, two men of the Hebrews were striving together; and he said to him that did the wrong: 'Wherefore smitest thou thy fellow?'
"Did you hit" {past tense} is not stated but rather "will you hit" {future tense; thus even before hitting, the Torah referred to the fellow as a rasha.}

{Bava Kamma 93a}
Rabbi Yochanan said: He who invokes the judgment {of Heaven?} against his fellow is himself punished first, as it says {Bereishit 16:5}:
ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. 5 And Sarai said unto Abram: 'My wrong be upon thee: I gave my handmaid into thy bosom; and when she saw that she had conceived, I was despised in her eyes: the LORD judge between me and thee.'
and it is written {Bereishit 23:2}:
ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. 2 And Sarah died in Kiriatharba--the same is Hebron--in the land of Canaan; and Abraham came to mourn for Sarah, and to weep for her.

And these words are where there are {existing} courts in the land {to judge it}.
Rav Yitzchak said: Woe to he who cries out {for Divine justice?} more than he who was cried out about.
A brayta also says so: Both he who cries out and he who is cried out about are implied {in Shemot 22
כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. 22 If thou afflict them in any wise--for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry--
כג וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים. 23 My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless. {P}
}
but punishment is meted out first to the one who cries more than for the one against the one cried about.
Rabbi Abahu said: A man should always strive to be rather of the persecuted than of the persecutors as there is none among the birds more persecuted than doves and pigeons, and yet Scripture made them {alone} eligible for the altar.

גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו
אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל
מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע
וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:
We learn in perek Shoel Adam MeiChaveiro {Shabbat, perek 23, daf 149b}:
Rabbi Yaakov the son of the daughter of Yaakov said: He through whom his neighbour is punished is not permitted to enter within the precincts of the Holy One, blessed be He.
From where do we know this? From here {Mishlei 17:26}:
כו גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא-טוֹב-- לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל-יֹשֶׁר. 26 To punish also the righteous is not good, nor to strike the noble for their uprightness.
He {=the tzaddik} is not good but rather evil. {thus: there is a punishment for the tzaddik who is not good.} And it is written {Tehillim 5:5}:
ה כִּי, לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה: לֹא יְגֻרְךָ רָע. 5 For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee.
There will not dwell in your precincts evil {namely, that tzaddik who is evil, who caused punishment for others}.

{Bava Kamma 93a}
האומר סמא את עיני וכו':
אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא
ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו
תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו
ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן
ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים
אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:
"IF ONE SAYS 'PUT OUT MY EYE'...":
Rav Yosef bar Chama {this is Rava's father; our gemara has R' Assi bar Chama} said to Rava: Why is the resha {about bodily injury} different from the sefa {about property damage}?
And we conclude: Rabbi Yochanan said: There is a 'no' which is like 'yes', and there is a 'yes' which is like 'no'.
A brayta also says so: 'Hit me, and injure me.' 'On condition to be exempt?' He says to him 'yes' {meant ironically}, this is a 'yes' which is like 'no.' And there is a 'no' which is like 'yes': "Break my pitcher; tear my garment." "On condition to be exempt?" and he said to him "no," behold it is a "no" which is like "yes."
{The break my pitcher in our own gemara seems to be a quote from the Mishna rather than embedded where it is.}
And we can object to this: {Shemot 22:6}
ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב, מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם. 6 If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief be found, he shall pay double.
{meaning to watch} to the exclusion of to destroy; 'to keep' and not to rip; 'to keep' but not to distribute to the poor.
Rabba said: This is not a question. Here is where it came to his hand under the status of ripping, which here is where it came to his hand under the status of watching.

ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבדיתא
אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה
חייביה רב יוסף
א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים
אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:
There was a certain money purse of charity which came to Pumbedita. Rav Yosef deposited it by a certain person. He was negligent with it and theives stole it. Rav Yosef obligated him. Abaye said to him: But they learnt {in a brayta}: 'to keep' but not to distribute to the poor. He said to him: The paupers of Pumbedita have a fixed allowance, and so it is 'to keep'.

סליקו להו פרק החובל
END PEREK EIGHT
PEREK NINE

{Bava Kamma 93b}
Mishna:
הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים משלם כשעת הגזלה
גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז
פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:
IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM, OR PIECES OF WOOL AND MAKES GARMENTS OUT OF THEM, HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

IF ONE MISAPPROPRIATED A PREGNANT COW WHICH MEANWHILE GAVE BIRTH [TO A CALF], OR A SHEEP BEARING WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY THE VALUE OF A COW WHICH WAS ABOUT TO GIVE BIRTH [TO A CALF], AND THE VALUE OF A SHEEP WHICH WAS READY TO BE SHORN [RESPECTIVELY].

A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

{Bava Kamma 95a}
Gemara:
ת"ר הגוזל את הרחל וגזזה או שילדה משלם אותה ואת גזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ
ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה
ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף

במאי קא מיפלגי ר' יהודה ור"ש
אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי
רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי
ור"ש
The Sages learnt {in a brayta}: He who misappropriates a sheep and shears it, or a cow which has meanwhile given birth, has to pay for the animal and the wool and the calf; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: the misappropriated animal will be restored intact. Rabbi Shimon says: We view it as if it had been insured with the robber for its value.

{Bava Kamma 95b}
In what are Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon arguing? Rav Zevid said: They differ in the increased value attaching to the misappropriated article. Rabbi Yehuda maintains that this is upon {=part of} the theft which was stolen. And Rabbi Shimon

Sunday, March 29, 2009

Rif Bava Kamma 32b {91a-92a}

32b
{Bava Kamma 91a}

וכל הני חמשה דברים נזק וצער וריפוי ושבת ובושת אומדין אותו ונותנין לו מיד
אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו
מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכוליה יומא [ואיתפח] ולפלגיה דיומא קא עביד עבידתא יהיב ליה דכוליה יומא משמיא הוא דרחימו עליה:
And all these five things, depreciation, suffering, healing, time lost, and humiliation, we estimate it and give it immediately. If after the estimation was made his health continued to deteriorate, the payment will not be more than in accordance with the previous estimation. So also if after the estimation was made he recovered rapidly, payment will be made of the whole sum estimated.
This supports Rava, for Rava said: An injured person whose illness was estimated to last the whole day but who, as it happened recovered in the middle of the day and performed his usual work, would still be paid for the whole day, as the unexpected recovery was an act of mercy especially bestowed upon him from Heaven.

רקק והגיע בו הרוק
אמר רב פפא ל"ש אלא בו אבל בבגדו לא
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא זאת אומרת ביישו בדברים פטור מכלום:
"IF HE SPAT SO THAT THE SPITTLE REACHED HIM":
Rav Pappa said: They only learnt this where it reached him, but his garment, no.
In the West {=Eretz Yisrael}, they said in the name of Rabbi Yossi bar Chanina {our gemara: bar Avin}: This informs that where the insult was merely in words, there would be exemption from any liability whatsoever.

ירושל'
תני רב [קרני] לבעיטה אחת לרכובה שלש לסנוקרת חמש עשרה
חד אמר בשום ריש לקיש המבייש את הזקן נותן לו בשתו שלם
חד בר נש אקפד לרבי יהודה בר חנינא אתא עובדא קמי ריש לקיש וקנסיה ליטרא דדהבא:
Yerushalmi {Yerushalmi Bava Kamma 36b}:
Rav Karni taught: For kicking, one {sela}; for kneeing, three; for pelting with stones, fifteen.
One said in the name of Resh Lakish: One who embarasses an elder {zaken; Torah scholar} gives him his full {value of} humiliation.
There was a certain man who insulted Rabbi Yehuda bar Chanina. The case came before Resh Lakish, and he fined him a litre of gold.

הכל לפי כבודו
איבעיא להו ת"ק לקולא קאמר או לחומרא קאמר
לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל [כולי] האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
ת"ש מדקאמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה דתנא קמא לקולא קאמר שמע מינה:
"ALL DEPENDS UPON HIS DIGNITY":
It was a question to them: The Tanna Kamma is mean by this to mitigate or to aggravate the penalty? Did he mean to mitigate the penalty, so that a poor man would not have to be paid so much, or did he perhaps mean to aggravate the penalty, so that a rich man would have to be paid more?
Come and hear: From the fact that Rabbi Akiva said that EVEN THE POOR IN ISRAEL HAVE TO BE CONSIDERED AS IF THEY ARE FREEMEN WHO HAVE BEEN REDUCED IN CIRCUMSTANCES, FOR IN FACT THEY ALL ARE THE DESCENDANTS OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB, do we not deduce that the Tanna Kamma was coming to mitigate? We so deduce.

ומעשה באחד שפרע ראשה של אשה וכו':
ומי יהבינן זמן לחבלות
והא אמר רבי חנינא אין נותנין זמן לחבלות
אמרי כי לא יהבינן זמן לחבלות דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:
"IT ONCE HAPPENED THAT A CERTAIN PERSON UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN...":
But is time allowed for injuries? But Rabbi Chanina said: we do not grant time in cases of injury?! Say, when do we not grant time in cases of injury? Where there is an actual loss of money, but in the case of Degradation, where there is no actual loss of money, we may grant {time}.

{Bava Kamma 91b}
הקוצץ נטיעותיו כו':
תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להרגו אתה אמרת לי לקצץ פטור
אמר ליה לא שבקת חיי לשום בריה כל כמיניה
אמר ליה איסמיה
א"ל תתרגם מתניתך בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה
א"ל אי הכי מאי קא טעין
א"ל אנא בעינא למעבדה להא מצוה
כדתניא ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה
ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו י' זהובים
"HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS...":
Rabba bar bar Chana taught before Rav: {If the plaintiff pleads} 'You killed my ox, you cut my plants,' {and the defendant replies} 'You told me to kill it, you told me to cut it down', he would be exempt.
He said to him: You have not allowed any creature to live, for shall we trust him?
He said to him: Should this be deleted?
He said to him: Translate your teaching as referring to an ox which was standing to be killed, and to a tree that was standing to be cut.
He said to him: If so, what was his plea?
He said to him: That 'I wanted to perform the precept myself,' as they learnt {in a brayta}: {Vayikra 17:13}
יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל- אֶת-דָּמוֹ, -וְשָׁפַךְ,וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר. 13 And whatsoever man there be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that taketh in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust.
He who poured, he should cover.
And there was an incident with a person who poured, and his fellow preempted him and covered, and Rabban Gamliel obligated him to give 10 gold coins.

איכא מאן דאמר האי דחייביה ר"ג להאי גברא י' זהובים קנסא הוא דקנסיה ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא
וכד מעיינת בגמרא לא אשכחת להאי סברא דאי סלקא דעתך קנסא הוא דקניס רבן שמעון בן גמליאל ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא אמאי קא גמר מינה רב להא דתנן נטיעותי קצצת אתה אמרת לי לקצצן פטור
דשמעי' מינה טעמא דאמר הכי הא לא אמר הכי חייב אלא לאו דינא הוא וגמרינן מיניה
There is one who said that this that Rabban Gamliel declared that person liable 10 gold coins, this was a fine that he fined him, and we do not learn from it to any other law.
And when you delve in the gemara, you will not find this theory. For if it arose in your mind that it is a fine that Rabban Shimon ben Gamliel fined him, and we do not derive from it to another law, who does Rav learn {/apply} from it to this that they learnt {tnan}, 'you cut down my plantings; you told me to cut them, he is exempt?' For we derive from this that the reason is that he said this {namely, "you told me"}, but if he did not say this {"you told me"} he would be liable. Is it not then that this is the {monetary} law, and we learn from it.

אמר רב דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה
מיתיבי כמה יהא בזית ולא יקצצנו רובע

שאני זיתים דחשיבי
א"ר חנינא לא שכיב שבחת ברי אלא דקצץ תאנה בלא זמנה
אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר:
Rav said: A palm tree producing even one kav of fruit may not be cut down.
They objected {from a brayta}: What quantity should be on an olive tree so that it should not be permitted to cut it down? A quarter of a kav.

Olives are different as they are more important.
Rabbi Chanina said: Shivchat my son did not pass away except for having cut down a fig tree before its time.
Ravina said: If its value {for other purposes} exceeds that for fruit, it is permitted.

תניא נמי הכי רק עץ אשר תדע
זה אילן מאכל
כי לא עץ מאכל הוא
זה אילן סרק
וכי מאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל כי לא עץ מאכל הוא להקדים סרק למאכל
יכול אפי' מעולה בדמים ת"ל רק:
A brayta also says so: {Devarim 20:20}
כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ. {פ} 20 Only the trees of which thou knowest that they are not trees for food, them thou mayest destroy and cut down, that thou mayest build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall. {P}
That is a fruit-bearing tree.
כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא -- "that they are not trees for food" -- This is a barren tree.
Now after in the end we include every thing, what is the implication of
כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא, "that they are not trees for food?" In order to precede the barren tree {for destruction} to the fruit-bearing tree.
{Bava Kamma 92a}
Perhaps this means even if it is worth more money? Therefore it informs us "only".

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי
כי קא אכיל טעם בהו טעמא דחמרא
א"ל [מאי האי
א"ל בגופני קיימא
א"ל] מכחשא בחמרא כולי האי למחר אייתי ליה מקורייהו

רב חסדא חזא תאלי בי גופני
אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דיקלי דיקלי לא קנו גופני:
Shmuel, his field-laborer brought him some dates. When he ate them, he tasted in them the taste of wine. He said to him: [What is this? He said to him: They stand between vines. He said to him:] If they are weakening the vine so much, tomorrow bring me their roots.
{The value of vines is greater than that of dates, which is where this fits in.}

Rav Chisda saw palms among the vines. He said to his field-laborer: Uproot them. Vines can buy palms but palms cannot buy vines.

Friday, March 27, 2009

Rif Bava Kamma 32a {89a - b; 87a; 90a - 91a}

32a

{Bava Kamma 89a}

יורש מוחל ואי מחייבה לה לזבוני כתובתה בטובת הנאה ותתיב ליה ודאי הדרה ומחלה לכתובתה לגבי בעלה ואפסודי ללוקח בידים לא מפסדינן ליה ואי אמרת תזבין כתובתה לההוא גברא דאזקתיה דאי מחלה כתובתה לגבי בעלה לית ליה פסידא ללוקח [דהשתא נמי לאו מידי יהבא ליה סוף סוף] כל לגבי בעל ודאי מחלה ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן ליה:
{and even} the heir can forgive {the debt}. And if we require her to sell her ketuba regarding the satisfaction of the benefit and give it {the payment from the sale} to him {=the injured party}, certainly she will turn around and forgive her ketuba as regards to her husband, and to cause a loss to the the purchaser, we will not directly so cause a loss. And if you say, let her sell her ketuba to that person she injured {letting him have the satisfaction of the benefit}, such that if she forgives her ketuba to her husband, there is no loss to the purchaser {=the injured party in this case},
{Bava Kamma 89b}
[for here as well, she is not in the end giving him anything {just as before}], in any situation like this, towards the husband she will certainly forgive, and to trouble the court in such a case, we do not trouble them.

{Bava Kamma 87a}
Mishna:
המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחבירו בשבת פטור מכולן מפני שנידון בנפשו:
HE WHO SMITES HIS FATHER OR HIS MOTHER MAKING ALSO A BRUISE ON THEM OR HE WHO INJURES ANOTHER ON THE SABBATH IS EXEMPT FROM ALL [THE FIVE ITEMS], FOR HE IS CHARGED WITH A CAPITAL OFFENCE.

החובל בעבד כנעני שלו פטור מכולן:
HE WHO INJURES A CANAANITE SLAVE OF HIS OWN IS EXEMPT FROM ALL [THE ITEMS].

{Bava Kamma 90a}
התוקע לחברו נותן לו סלע
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה
סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו
צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז
[זה הכלל] הכל לפי כבודו
אמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאלו הם בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב
IF A MAN BOXES ANOTHER MAN'S EAR, HE HAS TO PAY HIM A SELA'.
RABBI YEHUDA SAID IN THE NAME OF RABBI YOSSI HAGLILI: A MANEH.
IF HE SMACKED HIM {ON THE FACE} HE HAS TO PAY HIM TWO HUNDRED ZUZ; WITH THE BACK OF HIS HAND HE HAS TO PAY HIM FOUR HUNDRED ZUZ. AND ALL IS IN ACCORDANCE WITH HIS HONOR.
IF HE PULLED HIS EAR, PLUCKED HIS HAIR, SPAT SO THAT THE SPITTLE REACHED HIM, REMOVED HIS GARMENT FROM UPON HIM, UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN IN THE MARKET PLACE, HE MUST PAY FOUR HUNDRED ZUZ.
{Bava Kamma 90b}
THIS IS THE GENERAL RULE -- ALL IS IN ACCORDANCE WITH HIS HONOR.
RABBI AKIVA SAID: EVEN THE POOR IN ISRAEL HAVE TO BE CONSIDERED AS IF THEY ARE FREEMEN REDUCED IN CIRCUMSTANCES, FOR IN FACT THEY ALL ARE THE DESCENDANTS OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB.

ומעשה שפרע ראשה של אשה בשוק ובאת לפני ר"ע וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז
אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו
שמרה כשהיא עומדת על פתח חצרה ושיבר את הפך בפניה ובו כאיסר שמן וגלתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה
העמיד לה עדים ובא לפני ר"ע
א"ל רבי לזו אני נותן ד' מאות זוז
אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבין והקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי פטור ואחרים שקצצו אותן חייבין:
AND THERE WAS IN INCIDENT WITH ONE WHO UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN IN THE MARKET PLACE AND WHEN SHE CAME BEFORE RABBI AKIVA, HE OBLIGATED HIM TO PAY HER FOUR HUNDRED ZUZ.
HE SAID TO HIM: RABBI, GIVE ME TIME, AND HE GRANTED THIS TO HIM.
HE WATCHED HER UNTIL HE SAW HER STANDING OUTSIDE THE DOOR OF HER COURTYARD, HE THEN BROKE IN HER PRESENCE A PITCHER WHERE THERE WAS OIL OF THE VALUE OF AN ISAR, AND SHE UNCOVERED HER HEAD AND COLLECTED THE OIL WITH HER PALMS AND PUT HER HANDS UPON HER HEAD [TO ANOINT IT]. HE THEN SET UP 'WITNESSES AGAINST HER AND CAME TO RABBI AKIVA. HE SAID TO HIM: RABBI, TO THIS ONE SHOULD I GIVE FOUR HUNDRED ZUZ?
HE SAID TO HIM: YOU HAVE NOT SAID ANYTHING. FOR WHERE ONE INJURES ONESELF, THOUGH FORBIDDEN, HE IS EXEMPT, YET, WERE OTHERS TO INJURE HIM, THEY WOULD BE LIABLE. SO ALSO HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS, THOUGH NOT ACTING LAWFULLY, IS EXEMPT, YET WERE OTHERS TO [DO IT], THEY WOULD BE LIABLE.

{Bava Kamma 91a}
Gemara:
איבעיא להו יש אומד לנזקין או אין אומד לנזקין
מי אמרינן לקטלא הוא דאמדינן בהכי נפקא נשמה בהכי לא נפקא אבל לנזקין כל דהו או דלמא לא שנא
ולמימד לגברא לא מיבעיא לי דודאי אמדינן ליה במה מיקצר ובמה לא מיקצר
אלא כי קא מיבעיא לן למימד חפצא מי עביד האי נזקא או לא
ופשטינן תא שמע שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים פרט לכשיצתה אבן מתחת ידי עדים שהוא פטור והכא שבת וריפוי כתיבה ביה ש"מ יש אומד לנזקין שמע מינה:
It was a question to them: Is there inspection {of the instrument} in the case of mere damage, or is no inspection necessary in the case of mere damage? Do we say that it is specifically for murder that we inspect, as by means of one {instrument} life could be taken, while by means of another life could not be taken, whereas regarding mere damage any instrument would be sufficient, or is there perhaps no difference?
And to inspect the person {injured}, it is no question to me, for we certainly inspect him, in what he will be short {in recovery time} and in what he will not be short {in recovery time}. Rather, what we are inquiring is inspection of the instrument, whether it did this damage or not.
And we resolve: Come and hear: Shimon the Temani says: just as a fist is a definite object that can be submitted to the consideration of the assembly of the judges and the witnesses, so also all other instruments should be able to be submitted to the consideration of the assembly of the judges and the witnesses. Do we derive from this that there is inspection {of the instrument} even in the case of mere damage? We indeed so derive.

תניא הכהו על עינו וסימאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין העבד יוצא בהן לחירות:
They learnt {in a brayta}: If he struck him on the eye and blinded him, or on his ear and deafened him, the slave would on account of that go out free; on an object which was opposite the slave's eye through which he lost his sight or on an object which was opposite his ear through which he lost his hearing, the slave would not go out free.

המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזו ותקע באזנו וחרשו חייב
If a man frightens another he is exempt according to the judgments of Man but liable according to the judgments of Heaven; thus if he blew into his ear and deafened him he would be exempt, but if he actually took hold of his ear and blew into it and thus deafened him he would be liable.

Thursday, March 26, 2009

Rif Bava Kamma 31b {87b - 89a}

31b

{Bava Kamma 87b}

אמר ליה לא זיכתה התורה לאב אלא שבח נעורים בלבד
ורבי יוחנן אמר אפילו פצעה פצעה
ס"ד צערה דידה הוא ואפילו ר' אלעזר לא קא מיבעי ליה אלא חבלה דאפחתה מכספה אבל פצעה דלא אפחתה מכספה לא קא מיבעיא ליה
אמר רבי יוסי בר חנינא שפצעה בפניה דאפחתה מכספה
והלכת' כרבי יוחנן הלכך ניזקא דאפחתה מכספה דאביה הוי ושבת אפילו רב מודה דכיון דמעשה ידיה דאביה הוא שבתה נמי דאביה הוא אבל צער דלא אפחתה מכספה דברי הכל דידה הוא והוא הדין לבשתה:
He {=Resh Lakish} said to him: The Torah only granted the father the income of her youth.
And Rabbi Yochanan said: Even regarding wounding.
Does this really arise in your mind? Her pain belongs to her?! And even Rabbi Eleazar does not ask except regarding an injury, {Bava Kamma 88a} through which her pecuniary value is decreased, whereas regarding mere wounding, through which her pecuniary value would not decrease there was never any question.
Rabbi Yossi bar Chanina said: The wound was made in her face, thus causing her pecuniary value to be decreased.
And the halacha is like Rabbi Yochanan. Therefore, depreciation {or: damage}, that her pecuniary value was decreased, belongs to her father, and Loss of Time, even Rav admits, that since her handiwork is to her father, her Loss of Time as well belongs to her father. But suffering, which does not cause her pecuniary value to be decreased, all agree that it belongs to her, and so is the law regarding her embarrassment.

{Bava Kamma 87a}
Mishna:
זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם נזק ורפוי וצער ושבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אין משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות
המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהן חבורה והחובל בחבירו ביוה"כ חייב בכולן
החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו
החובל בעבד כנעני של חבירו חייב
ר' יהודה אומר אין לעבדים בשת:
ON THIS [POINT] THE LAW FOR MAN IS MORE SEVERE THAN THE LAW FOR CATTLE, VIZ., THAT MAN HAS TO PAY FOR DEPRECIATION, PAIN, HEALING, LOSS OF TIME AND DEGRADATION; AND HE PAYS ALSO FOR THE VALUE OF EMBRYOS, WHEREAS IN THE CASE OF CATTLE THERE IS NO PAYMENT FOR ANYTHING BUT DEPRECIATION, AND THERE IS EXEMPTION FROM [PAYING] THE VALUE OF EMBRYOS.

ONE WHO STRIKES HIS FATHER AND HIS MOTHER WITHOUT, HOWEVER, MAKING A BRUISE ON THEM, OR ONE WHO INJURED HIS FELLOW ON THE DAY OF ATONEMENT IS LIABLE FOR ALL [THE FIVE ITEMS].

ONE WHO INJURES A HEBREW SLAVE IS SIMILARLY LIABLE FOR ALL OF THEM, WITH THE EXCEPTION, HOWEVER, OF LOSS OF TIME IF HE IS HIS OWN SLAVE. ONE WHO INJURES A CANAANITE SLAVE BELONGING TO ANOTHER PERSON IS [SIMILARLY] LIABLE FOR ALL [THE FIVE ITEMS].
RABBI YEHUDA SAID: NO DEGRADATION IS PAID IN THE CASE OF [CANAANITE] SLAVES.

{Bava Kamma 88a}
Gemara:
והלכתא עבד פסול לעדות ויש לו בשת
וגר כשר לעדות ויש לו בשת
וחרש יש לו בשת שוטה אין לו בשת
קטן אי מכלמי ליה ומיכלים אית ליה ואי לא לית ליה:
And the halacha is that a servant is invalid for testimony and has degradation {/embarrassment}, while a convert is valid for testimony and has degradation; A deaf-mute has degradation; A lunatic does not have degradation.
And a minor, if you shame him and he is shamed, he receives, and if not, he does not receive.

{Bava Kamma 87a}
Mishna:
חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב
והן שחבלו באחרים פטורין
העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והן שחבלו באחרים פטורין
אבל משלמין לאחר זמן
נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם:
A DEAF-MUTE, AN IDIOT AND A MINOR ARE AWKWARD TO DEAL WITH, AS HE WHO INJURES THEM IS LIABLE [TO PAY], WHEREAS IF THEY INJURE OTHERS THEY ARE EXEMPT.
[SO ALSO] A SLAVE AND A [MARRIED] WOMAN ARE AWKWARD TO DEAL WITH, AS HE WHO INJURES THEM IS LIABLE [TO PAY], WHEREAS IF THEY INJURE OTHERS THEY ARE EXEMPT, THOUGH THEY MAY HAVE TO PAY AT A LATER DATE; FOR IF THE WOMAN WAS DIVORCED OR THE SLAVE MANUMITTED, THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.

{Bava Kamma 88a}
Gemara:
אמיה דרב שמואל בר אבא מאקרוקניא הות נסיבא ליה לרב אבא
כתבתינהו לניכסה לרב שמואל ברה
אזל רב שמואל בר אבא לקמיה דרבי ירמיה בר אבא
אוקמיה בנכסיה מהא דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהוא ברשות האב
מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות האב
וכי מאית אב מיהת אית ליה ללוקח ואף על גב דמת הבן בחיי האב ולא אתי לידיה דבן קנה לוקח
כר"ש בן לקיש דאמר לא שנא מת האב בחיי הבן דאתו לידיה דבן ולא שנא מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן קנה לוקח
אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו הרי אמר שמואל זו אינו דומה למשנתנו משום תקנת אושא
דאמר רבי יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
וכן הלכתא:
The mother of Rav Shmuel bar Abba from Akrokania was married to Rav Abba. She wrote {=bequeathed} her assets to Rav Shmuel her son.
{Bava Kamma 88b}
Rav Shmuel bar Abba went before Rabbi Yirmiyah bar Abba, and he established him in his assets from this which they learnt {tnan}: If a man assigns his possessions to his son, to take effect after his death, the father is not able to sell them because he assigned them to the son, and the son is not able to sell because it is in the domain of the father. If the father {still} sold, they are sold until he dies. If the son sold, the purchaser has nothing until the father dies.

And yet, when the father dies, the purchaser {from the son} has. And even though the son died in the lifetime of the father, and it never entered the hands of the son, the purchaser acquires. Like Rabbi Shimon ben Lakish, who said: It does not matter if the father died in the lifetime of the son, such that it entered the hand of the son, or if the son died in the lifetime of the father, such that it did not enter the hand of the son, regardless the purchaser acquires.

They came before Rav Yehuda. He said to them: Behold, Shmuel said that this is not similar to our Mishna, because of the enactment of Usha. For Rabbi Yossi bar Chanina said: In Usha they enacted that a woman who sold assets of melog in the lifetime of her husband and then dies, the husband can take them out of the hands of the purchasers.

And so is the halacha.

{Bava Kamma 89a}
אמר רבא הלכתא טובת הנאה לאשה ואין הבעל אוכל פירות
מ"ט חד פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן
ואי קשיא לך הואיל וטובת הנאה לאשה אמאי קתני גבי אשה פגיעתן רעה תזבין לכתובתה בטובת הנאה ותשלם השתא התם משום דשמואל דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפילו
Rava said: The halacha is that satisfaction of the benefit {tovat hanaah} belongs to the woman, and the husband will have no right to enjoy any profit.
What is the reason? It was only profits that the Rabbis enacted for him, but profits of profits they did not enact for him.
And if it is difficult for you, since the satisfaction of the benefit is to the woman, why does it teach by a woman that THEY ARE AWKWARD TO DEAL WITH? Let her sell her ketuba for the satisfaction of the benefit, and pay? There {it is not practical} because of Shmuel. For Shmuel said: He who sold a deed of debt to his friend, and then turns around and forgives it {the debt}, it is forgiven. And even

Wednesday, March 25, 2009

Rif Bava Kamma 31a {85b - 87a}

31a

{Bava Kamma 85b}

סימא את עינו נותן לו דמי עינו ושבת רואין אותו כאילו הוא מטחינו ברחים חרשו נותן לו דמי כולו
if he put out {another's} eye he must pay him for the value of his eye, and as to Loss of Time the injured person is to be considered as if he were grinding in the mill; but if he made {the other} deaf, he must pay for the value of the whole of him.

איתמר הכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור
אמר אביי נותן לו דמי שבת גדולה ודמי שבת קטנה
ורבא אמר אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום
הלכתא כרבא
It was stated {by Amoraim}: For instance, where he struck him on his arm and the arm was broken but will ultimately recover fully.
{Bava Kamma 86a}
Abaye said: he must pay for Big Loss of Time plus Small Loss of time.
And Rava said: He only gives him he amount of the Loss of Time for each day.
And the halacha is like Rava.

פירוש שבת גדולה דמי ידו ששמין אותו כמה הוא שוה ביד וכמה שוה בלא יד
ושבת קטנה רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין
ושבת גדולה דאמר אביי כשצמתה ידו וסופה לחזור לאו דמי ידו לגמרי הוא אלא שמין אותו כמה הוא שוה קודם שצמתה וכמה הוא שוה לאחר שצמתה ידו וסופה לחזור ויהיב ליה ההוא דביני ביני
ושבת קטנה רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נותן לו דמי ידו שצמתה וסופה לחזור
וקאמר רבא כיון שסופה לחזור אין נותנין לו דמי שבת גדולה ושבת קטנה דרואין אותו כאילו הוא שומר קישואין לא סגי ליה בהכי דהא לא יהיב ליה דמי שבת גדולה
הלכך יהיב ליה שבתו שבכל יום ויום ממלאכה דבטיל מינה
וכן הלכתא ומסתברא דכפועל בטל שיימינן ליה:
The explanation of Big Loss of time, the value of his hand, that we assess it how much he is worth with the hand and how much he is worth without the hand. And Small Loss of Time, we see him as if he were watching cucumbers.
And the Big Loss of Time which Abaye speaks of, it is when his hand is broken and will eventually recover, such that it is not entirely the value of his hand, but rather we assess him, how much he is worth before his hand is broken and how much he is worth after his hand is broken yet will eventually recover, and give him that intervening amount.
And the Small Loss of Time, we see him as if he is a watchman of cucumbers, for he was already given the value of his hand that broke and will recover.
And Rava said that since in the end it will recover, we do not give him the value of Big Loss of Time; and Small Loss of Time, that we view him as if he is a watchman of cucumbers is insufficient for him with this, for behold he was not given the value of Big Loss of Time. Therefore, he gives him his Loss of Time of each and every day of the work that he is unemployed from.
And so is the halacha. And it is logical that we assess him as a workman who is unemployed.

איתמר הקוטע יד עבד עברי של חבירו
אמר אביי נותן שבת גדולה לעבד ושבת קטנה לרבו
רבא אמר הכל לעבד וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות
ולכי נפיק לחירות נפקא ארעא בהדיא
ואם פחת אצל עצמו ואצל רבו לא פחת הכל לעצמו והיכי דמי דפסקיה לריש אודניה או לריש נחיריה:
It was stated {by Amoraim}: If a man cuts off the arm of a Hebrew servant of another:
Abaye said: He pays Big Loss of Time to the servant and Small Loss of Time to his {=the servant's} master.
Rava said: All is to the servant, who would have to purchase {with the money} real property whose produce would be enjoyed by the master. And when he goes free, he takes the land with him.
And if {due to the injury} he depreciated, but he did not depreciate to his master, then all is to him. How so? Where the offender split the top of the servant's ear or the top of his nostrils.


ירושלמי
א"ר יוחנן הקוטע יד עבדו של חבירו רבו נוטל חמשה דברים והלה מתפרנס מן הצדקה דמצווין ישראל לפרנס עבדים הקטועים ולא שלימים
והא ר' יוחנן אכיל קופר ויהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו התם מדת רחמנות הכא מדת הדין:
Yerushalmi:
Rabbi Yochanan said: If one cuts off the arm of a Hebrew servant of another, the master takes the five things {=nezek, tzaar, ripui, shevet, boshet} and this other one {=the servant} subsists off charity, for Israel is available {/ready} to support amputee slaves, but not complete ones.
But Rabbi Yochanan would eat a piece of meat and give it to his servant; drink wine and give it to his servant, and call upon him {Iyyov 31:15}
טו הֲלֹא-בַבֶּטֶן, עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ; וַיְכֻנֶנּוּ, בָּרֶחֶם אֶחָד. 15 Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?
There was the attribute of Mercy. Here was the attribute of Law {Din}.

{Bava Kamma 87a}
בעי ר' אלעזר מרב החובל בבת קטנה של אחרים חבלה למי
מי אמרינן כיון דאקני רחמנא שבח נעורים לאביה חבלה נמי לאביה הוא דהא אפחתה מכספה
או דלמא שבח נעורים הוא דאקני ליה רחמנא לאביה דאי בעי לממסרה למוכה שחין מצי מסר לה אבל חבלה כיון דאי בעי מחבל לה לא מצי חבל לה לא אקני ליה רחמנא
Rabbi Eleazar inquired from Rav: If one injures a minor daughter of another person, to whom should {the payment for} the injury go? Do we say that since the All-Merciful bestowed all the income of her youth to her father, injuty as well goes to her father, for her value was surely decreased. Or perhaps it is specifically the income which the All-Merciful bestowed to her father, that if he wished to hand her over to one afflicted with leprosy he could hand her over, but injury, that if he wished to injure her, he could not injure her, the All-Merciful did not bestow?

Tuesday, March 24, 2009

Rif Bava Kamma 30b {84a - 85a; 83a; 86b; 85b}

30b

{Bava Kamma 84a}

נזקי אדם בשור לא האלהים בעינן וליכא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם נמי האלהים בעינן וליכא
התם שליחותיהו קא עבדינן מידי דהוי אהודאות והלואות אדם באדם נמי שליחותיהו קא עבדינן
ואסיקנא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס אבל מילתא דשכיחא ולית בה חסרון כיס אי נמי אית בה חסרון כיס ולא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו
הלכך אדם באדם אע"ג דאית בה חסרון כיס כיון דלא שכיחא לא עבדינן שליחותיהו:
or damage of a man to an ox, is it not that we require "Elohim" {judges}, and there are not, well damages of an ox to an ox and damages of an ox to a man, we also need "the Elohim" {judges} and there are not!
{Bava Kamma 84b}
There, we are made their agents as is indeed the practice with matters of admittances and loans; by man also, we are made their agents!?
And we conclude: When are we made their agents? By a matter that is common, and has an element of loss of money. But a matter which is common and does not have an element of loss of money, or alternatively, if these is a loss of money but it is not common, we are not made their agents. Therefore, man to man, even though there is an element of loss of money, since it is not common, we are not made their agents.

ושור בשור גובין אותו בבבל
והא אמר רבא שור שהזיק אין גובין [אותו] בבבל
דאזיק מאי אילימא דאזיק אדם מאי איריא שור דאזיק אדם אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו בבבל אלא פשיטא דאזיק שור וקאמר אין גובין אותו בבבל
אמרי התם בתם והכא במועד
והאמר ר' אבא אין מועד בבבל
כי קאמר רבא נזקי שור בשור גובין אותו בבבל בשן ורגל דמועדין מתחילתן נינהו
And ox to ox, do we really collect it in Bavel? But Rava said: If an ox does damage, no payment will be collected in Bavel?!
That it damaged, what is meant? If you say that it damaged a man, is it not the fact that even in the case of man injuring man, payment will not be collected in Bavel? Rather it is obvious that it damaged an ox, and yet he said "no payment will be collected in Bavel!"
One can say that there it was with tam and here it is muad.
But R' Abba said: There is no muad in Bavel!
When did Rava say that damages of ox to ox, one collects it in Bavel? Regarding Tooth and Foot, that they are muad from their start.

מנהג שתי ישיבות שאע"פ שאין גובין קנס בבבל מנדין אותו עד דמפייס ליה לבעל דיניה וכד יהיב ליה שיעור מאי דחזי למיתב ליה שרו ליה לאלתר בין איפייס מארי דיניה בין לא איפייס
The custom of the two yeshivot was that even though we do not collect fines in Bavel, we place him in cherem until he appeases his litigant, and when he gives him the measure of what it appropriate to grant him, they release him {from cherem} immediately, whether his litigant is appeased or is not appeased.

{Bava Kamma 85a}
כמה אדם רוצה ליטול וכו'
צער במקום נזק היכי שיימינן
אמר אבוה דשמואל כמה אדם רוצה ליטול לקטוע לו ידו
לקטוע לו ידו לאו צער לחודיה הוא כולהו ה' דברים איכא
ואסיקנא אלא אומדין כמה אדם רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בין סייף לסם
האי ליטול ליתן מיבעי ליה
אמר רב הונא בריה דר' יהושע ליטול זה מה שנתן זה:
"HOW MUCH A MAN OF EQUAL STANDING WOULD REQUIRE... {TO BE PAID TO UNDERGO SUCH PAIN}":
Pain where there is also depreciation, how do we assess it?
The father of Shmuel said: How much a person would require to cut off his hand. To have his hand cut off? This is not just the pain! It is all the five matters!
And we conclude: Rather, we estimate how much a person would be willing to pay to have his hand, written by decree of the government to be amputated, to be taken off with a drug rather than with a sword.
This "to take" {=to be paid} should then be "to pay"! Rav Huna son of R' Yehoshua said: That this one should take the one that this one would pay.

הכהו חייב לרפאותו וכו'
תניא הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש וכל מיני מתיקה מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה והעלה מכתו גרגותני יכול יהא חייב לרפאותו ת"ל רק
"'HEALING': — IF HE HAS STRUCK HIM HE IS UNDER OBLIGATION TO PAY MEDICAL EXPENSES...":
They learnt {in a brayta}: If the injured person disobeyed his medical advice and ate honey or any other sort of sweet things, though honey and any other sort of sweetness are harmful to a wound, and the wound in consequence became gargutani {scabby}, it might have been said that the offender should still be liable to heal him. Therefore it informs us {Shemot 21:19}:
יט אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. {ס} 19 if he rise again, and walk abroad upon his staff, then shall he that smote him be quit; only he shall pay for the loss of his time, and shall cause him to be thoroughly healed. {S}

ואי א"ל אסייך אנא א"ל דמיאת עלי כי אריא ארבא
ואי א"ל אית לי אסיא דאמגן א"ל אסיא דאמגן מגן שוי
ואי א"ל אית לי אסיא רחיקא א"ל אסיא רחיקא עינא עויר
ואי אמר ליה האיך הב לי לדידי ואנא מסינא נפשאי א"ל פשעת בנפשך וקא שקלת מינאי טפי
ואי א"ל קוץ לי מיקץ אמר ליה פשעת בנפשך וקרו לי שור המזיק
תאנא וכולן משתלמין במקום נזק:
And if he said to him: I will {personally} heal you, he can say {in response} "You are in my eyes like a lurking lion."
And if he said to him: I will bring you a physician who will heal you for nothing, he can say "A physician who heals for nothing is worth nothing."
And if he said to him: I will bring you a physician from a distance, he can say "If the physician is a long way off, the eye will be blind {before he arrives}."
And if he {=the injured party} said to him: Give the money to me personally as I will cure myself, he can say "You might neglect yourself and thus get from me too much."
And if he {=the injured party} said to him: Make it a fixed and definite sum, he can say, "There is all the more danger that you might neglect yourself {and thus remain a cripple}, and I will consequently be called 'a harmful ox.'"
A tanna taught: All {four} of them {tzaar, ripui, shevet, boshet} will be paid {even} where there is depreciation {nezek}.

{Bava Kamma 83a}
Mishna:
שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו
בושת הכל לפי המבייש והמתבייש
המבייש את הערום המבייש את הסומא המבייש את הישן חייב
וישן שבייש פטור
נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת
שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו
אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין:
'LOSS OF TIME' — THE INJURED PERSON IS CONSIDERED AS IF HE WERE A WATCHMAN OF CUCUMBER BEDS. FOR THERE HAS ALREADY BEEN PAID TO HIM THE VALUE OF HIS HAND OR THE VALUE OF HIS LEG
'DEGRADATION' — ALL TO BE ESTIMATED IN ACCORDANCE WITH THE STATUS OF THE OFFENDER AND THE OFFENDED
{Bava Kamma 86b}
ONE WHO INSULTS A NAKED PERSON, OR ONE WHO INSULTS A BLIND PERSON, OR ONE WHO INSULTS A PERSON ASLEEP IS LIABLE [FOR DEGRADATION].
IF A PERSON ASLEEP INSULTED [OTHERS] HE WOULD BE EXEMPT.
IF ONE IN FALLING FROM A ROOF DID DAMAGE AND ALSO CAUSED [SOMEBODY] TO BE DEGRADED, HE WOULD BE LIABLE FOR DEPRECIATION BUT EXEMPT FROM [PAYING FOR] DEGRADATION, FOR IT IS WRITTEN {Devarim 25:11}:
יא כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. 11 When men strive together one with another, and the wife of the one draweth near to deliver her husband out of the hand of him that smiteth him, and putteth forth her hand, and taketh him by the secrets;
HE IS NOT LIABLE FOR DEGRADATION UNTIL HE INTENDED.

{Bava Kamma 85b}
Gemara:
אמר רבא קטע לו את ידו נותן לו דמי ידו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין
שיבר את רגלו נותן לו דמי רגלו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר על הפתח
Rava said: If he cut off someone's arm he must pay him for the value of the arm, and as to Loss of Time, the injured person is to be considered as if he were a watchman of cucumber beds; so also if he broke someone's leg, he must pay him for the value of the leg, and as to Loss of Time the injured person is to be considered as if he were a door-keeper;

Rif Bava Kamma 30a {82a - 84a}

30a

{Bava Kamma 82a}

ושתהא אשה חופפת וטובלת. ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות. ותיקן טבילה לבעלי קריין:
that a woman must comb her hair before performing immersion; that pedlars [selling spicery] be allowed to travel about in the towns. And he instituted immersion for those who experienced a seminal emission.

שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות:
'That the law be read [publicly] in the Minchah service on Sabbath:' on account of shopkeepers.

ושיהו קוראין בתורה בשני ובחמישי
דמעיקרא הוה מתקנא תלתא גברי תלתא תלתא פסוקי
דתנן וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו ג' ימים בלא תורה עמדו ותקנו להם נביאים שביניהן שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בב' ומפסיקין ג' וד' וקורין בחמישי ומפסיקין בע"ש כדי שלא ילכו שלשה ימים בלא תורה
ועזרא תקן תלתא גברי עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין.
'That the law be read [publicly] on Mondays and Thursdays.'
For initially, it was ordained that one man should each read three verses.
For they learnt {tnan}: {Shemot 15:22}:
כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם. 22 And Moses led Israel onward from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.
Those who interpret verses metaphorically say: water means nothing but Torah, for it is stated {Yeshaya 55:1}:
א הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב. 1 Ho, every one that thirsteth, come ye for water, and he that hath no money; come ye, buy, and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.
As they went three days without Torah, they prophets among them thereupon rose and enacted that they should publicly read the law on Sabbath, make a break on Sunday, read again on Monday, make a break again on Tuesday and Wednesday, read again on Thursday and then make a break on Friday so that they should not be kept for three days without Torah.

And Ezra instituted three men reading ten verses, corresponding to ten batlanim {of leisure for the purpose of attending to public duties}.

ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתו למיקרי בסיפר':
ושיהו מכבסין בחמישי משום כבוד שבת.
ושיהו אוכלין שום בע"ש משום עונה דכתיב אשר פריו יתן בעתו
ואמר רב יהודה זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת:
'That Courts be held on Mondays and Thursdays' — for they {=people are about}, as they come to read the Scroll of the Law.

'That clothes be washed on Thursdays' — for the honor of Shabbat.

'That garlic be eaten on Fridays' -- because of marital relations. For it is written {Tehillim 1:3}:
ג וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
3 And he shall be like a tree planted by streams of water, {N}
that bringeth forth its fruit in its season, and whose leaf doth not wither; and in whatsoever he doeth he shall prosper.
And Rav Yehuda said: This is one who engages in marital relations from each Friday night.

ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים:
ושתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא:
ושיהו רוכלין בעיירות משום תכשיטי נשים שלא יתגנו על בעליהן:
'That a housewife rise early to bake bread' -- so that there should be bread for the poor.
'That a woman must wear a sinnar' — out of modesty.
{Bava Kamma 82b}
'That peddlers selling spicery be allowed to travel about in the towns' — for the purpose of providing toilet articles for the women so that they should not be repulsive in the eyes of their husbands.

{Bava Kamma 83a}
לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת
אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר ביום קושרו ובלילה מתירו:
"NO MAN SHOULD BREED A DOG UNLESS IT IS ON A CHAIN":
He may, however, breed it in a town adjoining the frontier where he should keep it chained during the daytime and loose it only at night.

סליקו להו פרק מרובה
END PEREK SEVEN

BEGIN PEREK EIGHT

{Bava Kamma 83b}
Mishna:
החובל בחבירו חייב בחמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת בבושת
בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין כאילו הוא עבד נמכר בשוק כמה היה יפה וכמה הוא יפה
צער כוואו בשפוד או במסמר ואפילו על צפרניו מקום שאין עושה חבורה אומדים כמה בני אדם כיוצא בזה רוצה ליטול ולהיות מצטער כך
ריפוי הכהו חייב לרפואתו עלו בו צמחים מחמת מכה חייב ושלא מחמת מכה פטור
חיתה ונסתרה חייב לרפאותו חיתה כל צורכה אין חייב לרפאותה:
ONE WHO INJURES A FELLOW MAN BECOMES LIABLE TO HIM FOR FIVE ITEMS: FOR DEPRECIATION, FOR PAIN, FOR HEALING, FOR LOSS OF TIME AND FOR DEGRADATION.
HOW IS IT WITH 'DEPRECIATION'? IF HE PUT OUT HIS EYE, CUT OFF HIS ARM OR BROKE HIS LEG, THE INJURED PERSON IS CONSIDERED AS IF HE WERE A SLAVE BEING SOLD IN THE MARKET PLACE, AND A VALUATION IS MADE AS TO HOW MUCH HE WAS WORTH [PREVIOUSLY], AND HOW MUCH HE IS WORTH [NOW].
'PAIN' — IF HE BURNT HIM EITHER WITH A SPIT OR WITH A NAIL, EVEN THOUGH ON HIS [FINGER] NAIL WHICH IS A PLACE WHERE NO BRUISE COULD BE MADE, IT HAS TO BE CALCULATED HOW MUCH A MAN OF EQUAL STANDING WOULD REQUIRE TO BE PAID TO UNDERGO SUCH PAIN.
'HEALING' — IF HE HAS STRUCK HIM, HE IS UNDER OBLIGATION TO PAY MEDICAL EXPENSES. SHOULD ULCERS [MEANWHILE] ARISE ON HIS BODY, IF AS A RESULT OF THE WOUND, THE OFFENDER WOULD BE LIABLE, BUT IF NOT AS A RESULT OF THE WOUND, HE WOULD BE EXEMPT. WHERE THE WOUND WAS HEALED BUT REOPENED, HEALED AGAIN BUT REOPENED, HE WOULD STILL BE UNDER OBLIGATION TO HEAL HIM. IF, HOWEVER, IT HAD COMPLETELY HEALED [BUT HAD SUBSEQUENTLY REOPENED] HE WOULD NO MORE BE UNDER OBLIGATION TO HEAL HIM.


ירושל'
תני החובל בחברו ה' נותן לו ה' ד' נותן לו ד' שלשה נותן לו שלשה שנים נותן לו שנים אחת נותן לו אחת
וה"ד הכהו על ידו וקטעה נותן לו ה' נזק צער ריפוי שבת בושת
הכהו על ידו וצמתה נותן לו ארבעה צער ריפוי שבת בושת
הכהו על ראשו וצבתה נותן לו ג' צער ריפוי בושת
הכהו במקום שאינו נראה נותן לו שנים צער ריפוי
הכהו בטימוס שבידו נותן לו א' בושת:
Yerushalmi {34a}:
They taught {tnei}: If one injures his fellow five {of the aforementioned categories}, he gives him five; four, he gives him four; three, he gives him three; two, he gives him two; one, he gives him one.
And how so? If he hit him on his hand and cut it off, he gives him five: depreciation, pain, healing, loss of time, and degradation.
If he hit him on his hand and it swells, he gives him four: pain, healing, loss of time, and degradation.
If he hit him on the head and it swells, he gives him three: pain, healing, and degradation.
If he hit him on some place which is not visible, he gives him two: pain and healing.
If he hit him with a bundle of documents in his hand, he gives him one: degradation.

{Bava Kamma 84a}
Gemara:
ההוא תורא דאלס ידא דינוקא אתא לקמיה דרבא אמר להו זילו שיימוהו כעבדא
אמרו ליה רבנן והא מר הוא דאמר כל הנישום כעבד אין גובין אותו בבבל
אמר להו נפקא מינה דאי תפס
רבא לטעמיה דאמר רבא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל נזקי אדם באדם
There was a certain ox which chewed on the hand of a child. It came before Rava. He said to them: Go and assess him like a slave. The Sages said to him: But it is Master {=Rava} who says that payment for which the injured party would have to be valued as if he were a slave cannot be collected in Bavel? He said to them: The practical implication is if he seized it.
Rava is consistent in his position, for Rava said: Payment for damage done to oxen by oxen, and damages to man by oxen may be collected in Bavel. Now, damages of man to man

Monday, March 23, 2009

Rif Bava Kamma 29b {79a - 82a}

29b

{Bava Kamma 79a}
Gemara:

בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין או לא תקנו משיכה בשומרין
אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורות בנו לבעל חובו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר היה מושכו ברשות הבעלים ומת פטור
מאן פטור שומר
שמע מינה תיקנו משיכה בשומרין ש"מ
איתמר נמי אר"א כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין
ותניא נמי הכי כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין וכשם שהקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירות קרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה:
Amemar inquired: Was the formality of pulling instituted for watchmen or was pulling not instituted for watchmen?
Rav Yemar said: Come and here: IF HE GAVE IT {TO A PRIEST} FOR THE REDEMPTION OF HIS FIRST-BORN SON, TO A CREDITOR, TO AN UNPAID BAILEE, TO A BORROWER, TO A PAID BAILEE OR TO A HIRER AND AS HE WAS PULLING IT OUT IT DIED WHILE IN THE PREMISES OF THE OWNERS HE WOULD BE EXEMPT.
Who is exempt? The watchman. We derive from here that they instituted pulling by watchmen. We indeed so derive.

It was stated as well: Rabbi Eleazar said: Just as they instituted pulling by acquisitions, so did they institute pulling by watchmen.
And a brayta also says so: Just as they instituted pulling by acquisitions, so did they institute pulling by watchmen. And just as land is acquired via money, shtar, and taking possession, so too renting of property is acquired via money, shtar, and taking possession.

{Bava Kamma 79b}
Mishna:
אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל
ואין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים ולא כהנים בא"י מפני הטהרות
לא יגדל אדם חזירין בכל מקום ולא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת
אין פורשין נשבים ליונים אא"כ היה רחוק מן הישוב ל' ריס:
IT IS NOT RIGHT TO BREED SMALL CATTLE IN ERETZ YISRAEL. THEY MAY HOWEVER BE BRED IN SYRIA OR IN THE DESERTS OF ERETZ YISRAEL.
IT IS NOT RIGHT TO BREED HENS IN JERUSALEM ON ACCOUNT OF THE SACRIFICES, NOR MAY PRIESTS DO SO THROUGHOUT THE WHOLE OF ERETZ YISRAEL, ON ACCOUNT OF THEIR FOOD WHICH HAS TO BE RITUALLY CLEAN.
IT IS NOT RIGHT TO BREED PIGS IN ANY PLACE WHATEVER. NO MAN SHOULD BREED A DOG UNLESS IT IS ON A CHAIN.
IT IS NOT RIGHT TO PLACE NETS FOR DOVES UNLESS AT A DISTANCE OF THIRTY RIS FROM INHABITED SETTLEMENTS.

{Bava Kamma 80a}
Gemara:
ת"ר רועה שעשה תשובה אין מחייבין אותו למכור מיד אלא מוכר על יד על יד
וכן מי שנפלו לו כלבים וחזירין בירושתו אין מחייבין אותו למכור מיד אלא מוכר על יד על יד
וכן מי שנדר נדר ליקח בית ולישא אשה בא"י אין מחייבין אותו ליקח מיד אלא עד שימצא את ההגון לו
ומעשה באשה אחת שהיה בנה מצר לה וקפצה ונשבעה כל מי שיבא עלי איני מחזירתו וקפצו עליה בני אדם שאינן מהוגנין לה וכשבא דבר זה אצל חכמים אמרו לא נתכוונה זו אלא להגון לה
The Sages learnt {in a brayta}: If a shepherd repents, we do not require him to sell immediately, but he may sell by degrees. So too one to whom fell dogs and pigs as an inheritance, we do not require him to sell immediately, but he may sell by degrees.So too one who vowed a vow to buy a house and to marry a woman in Eretz Yisrael, we do not require him to take immediately, but rather until he finds one fit for him.
And there was an incident with a certain woman whose son annoyed her, and she jumped and swore, "Whoever will come forward and offer to marry me, I will not refuse him." And certain individuals who were not suited for her jumped at her {to propose marriage}. And when the matter came before the Sages, they said, "This one only intended one suited for her."

{Bava Kamma 80b}
ת"ר י' תנאין התנה יהושע שמרעין בחורשין ומלקטין עצים משדותיהם ומלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן וקוטמין נטיעה מכל מקום חוץ מגרופיות של זית. ומעין היוצא בתחלה בני העיר מסתפקין ממנו ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוש קלע ויעמיד את הספינה. ונפנין לאחורי גדר ואפילו בשדה מלאה כרכום. ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה. ומסתלקין לצדדי הדרכים מפני יתדות הדרכים. והתועה בין הכרמים מפסג ועולה מפסג ויורד. ומת מצוה קונה מקומו.
The Sages learnt {in a brayta}: Ten conditions Yehoshua laid down:
{Bava Kamma 81a}
That cattle be permitted to pasture in woods; that wood may be gathered [by all] in private fields; that grasses may similarly be gathered [by all] in all places, with the exception, however, of a field where fenugrec is growing; that shoots be permitted to be cut off [by all] in all places. with the exception, however, of stumps of olive trees; that a spring emerging [even] for the first time may be used by the townspeople; that it be permitted to fish with an angle in the Sea of Tiberias, provided no sail is spread as this would detain boats [and thus interfere with navigation]; that it be permitted to ease one's self at the back of a fence even in a field full of saffron; that it be permitted [to the public] to use the paths in private fields until the time when the second rain is expected; that it be permitted to turn aside to [private] sidewalks in order to avoid the road-pegs; that one who has lost himself in the vineyards be permitted to cut his way through when going up and cut his way through when coming down; and that a dead body, which anyone finds has to bury should acquire [the right to be buried on] the spot [where found].

{Bava Kamma 81b}
איתמר אמר רב אדא אמר רב נחמן תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל
ושמואל אמר אפי' בחוצה לארץ:
It was stated {by Amoraim}:
Rav Ada cited Rav Nachman: The conditions laid down by Yehoshua apply even in Bavel.
And Shmuel said: Even outside the land.

ומת מצוה קונה מקומו
והוא שאינו מוטל על המצר אבל אם היה מוטל על המצר מתוך שניתן רשות לפנותו מפנין לכל מקום שירצה

הני חד סרי הויאן אמרי מהלכין בשבילי הרשות שלמה אמרה:
'That a dead body, which anyone finding has to bury, should acquire the [right to be buried on the] spot [where found].'
And this was where he was not cast {broadways} on the narrow spot, but if he was cast on the narrow spot, since authority was given to move him, we move him to any place we want.

But are there not eleven {stipulations}? {So why was the number ten given?} They said that the use of the paths in private fields, Solomon said it.

{Bava Kamma 82a}
עשרה תקנות תקן עזרא. שיהו קוראין במנחה בשבת וקוראין בב' ובה'. ושיהו בתי דינין קבועין בב' ובה' ומכבסין בה' בשבת. ואוכלין שום בערב שבת. ושתהא אשה משכמת ואופה. ושתהא אשה חוגרת בסינר.
Ten enactments were ordained by Ezra: That the law be read {publicly} in the Minchah {prayer} on Shabbat, and that they read on Monday and Thursday; that Courts be held on Mondays and Thursdays; that clothes be washed on Thursdays; that garlic be eaten on Fridays; that the housewife rise early to bake bread; that a woman must wear a sinnar {breeches, or a belt};

Rif Bava Kamma 29a {75a; 78b - 79a; 78b - 79a}

29a

{Bava Kamma 75a}

איתמר נמי אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן גנבתי ובאו עדים שגנב פטור שהרי חייב עצמו בקרן
וכן הלכתא:
It was stated {by Amoraim} as well: R' Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: "I stole," and witnesses came that he stole, he is liable, {specifically} because he imposed liability upon himself in the principal.
And so is the halacha.

{Bava Kamma 78b}
Mishna:
מכרו חוץ מאחד ממאה שבו או שהיתה לו בו שותפות השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
IF HE SOLD [THE STOLEN SHEEP OR OX] WITH THE EXCEPTION OF ONE HUNDREDTH PART OF IT, OR IF HE HAD SOME PARTNERSHIP IN IT [BEFORE HE STOLE IT] OR IF HE SLAUGHTERED IT AND IT BECAME A NEVEILAH UNDER HIS HAND, OR IF HE STABBED IT OR TORE LOOSE [THE WIND PIPE AND GULLET BEFORE CUTTING], HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.

{Bava Kamma 79a}
גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן או שגנב חוץ מרשותן וטבח ומכר ברשותן או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה
אבל אם גנב וטבח ומכר ברשותן פטור
IF HE STOLE [A SHEEP OR AN OX] IN THE PREMISES OF THE OWNERS AND SLAUGHTERED IT OR SOLD IT OUTSIDE THEIR PREMISES, OR IF HE STOLE IT OUTSIDE THEIR PREMISES AND SLAUGHTERED IT OR SOLD IT ON THEIR PREMISES, OR IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT OR SOLD IT OUTSIDE THEIR PREMISES, HE WOULD HAVE TO MAKE FOUR-FOLD OR FIVE-FOLD PAYMENT.
BUT IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT OR SOLD IT IN THEIR PREMISES, HE WOULD BE EXEMPT.

{Bava Kamma 78b}
Gemara:
מכרו חוץ מאחד ממאה וכו'
ת"ר הגונב את הקיטעת ואת החיגרת ואת הסומא וכן הגונב בהמת שותפין חייב
ושותפין שגנבו פטורין

והא תניא שותפין שגנבו חייבין

אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשותף שטבח לדעת חבירו כאן בשותף שטבח שלא לדעת חבירו:
"IF HE SOLD [THE STOLEN SHEEP OR OX] WITH THE EXCEPTION OF ONE HUNDREDTH PART OF IT...":
The Sages learnt {in a brayta}: He who steals a crippled, or a lame, or a blind {sheep or ox}, and so also he who steals an animal belonging to partners is liable. But if partners committed a theft they would be exempt.

But we learn {in a brayta}: If partners committed a theft, they would be liable!?

Rav Nachman said: This is no contradiction. Here was by a partner who slaughtered with the knowledge of his fellow {partner}, whereas here is by a partner who slaughtered without the knowledge of his fellow {partner}.

תנו רבנן גנב ונתן לאחר וטבח
גנב ונתן לאחר ומכר
גנב והקדיש גנב והקיף
גנב והחליף גנב ונתן לאחר במתנה
גנב ופרע בחובו
גנב ופרע בהיקפו גנב
ושלח סבלונות לבית חמיו
חייב

מאי קמ"ל
אשמעינן רישא גנב ונתן לאחר וטבח דיש שליח לדבר עבירה ואע"ג דבכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה הכא יש שליח לדבר עבירה
מ"ט וטבחו או מכרו
מה מכירה לא אפשר דלאו ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר נמי מיחייב
אשמעינן סיפא גנב והקדיש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים
The Sages learnt {in a brayta}: If he stole {a sheep or an ox} and gave it to another person who slaughtered it, or if he stole it and gave it to another person who sold it, {Bava Kamma 75a} or if he stole it and consecrated it, or if he stole it and sold it on credit, or if he stole it and bartered it, or if he stole it and gave it as a gift, or if he stole it and paid a debt with it, or if he stole it and paid it for goods he had obtained on credit, or if he stole it and sent it as a betrothal gift to the house of his father-in-law, he is liable {to the four-fold or five-fold payment}.

What is this coming to inform us? The resha, which states that "If he stole {a sheep or an ox} and gave it to another person who slaughtered it," is informing us that there is an agent for a matter of violation. And even though throughout the entire Torah there is no agent for a matter of violation, here, there is an agent for a matter of violation. What is the reason? {The pasuk stated} "And he slaughtered it or he sold it. Just as selling is not possible not via some other person {namely the purchaser}, so too by slaughtering, via another person he is liable.

The sefa is coming to teach us "if he stole it and consecrated it." What is the difference if he sold it to a normal person, or if he sold it to Heaven?

(ולאו הכי הלכתא דקי"ל כמתני' דתנן גנב והקדיש ואחר כך טבח משלם תשלומי כפל ואין משלם תשלומי ד' וה'
ואי קשיא לך מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים התם מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דשמעון הכא מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן):א
(* And the halacha is not so; for we establish like the Mishna {on 74b} which teaches: IF HE STOLE IT AND CONSECRATED IT [TO THE TEMPLE], AND AFTERWARDS HE SLAUGHTERED IT OR SOLD IT, HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.
And if it is a question to you "what is the difference if he sold it to a normal person, or if he sold it to Heaven?" there, initially it was the ox of Reuven and now it is the ox of Shimon. Here, initially it is the ox of Reuven and now it is the ox of Reuven.
*)

{Bava Kamma 79a}
Mishna:
היה מושכו ומת ברשות הבעלים פטור
הגביהו או שהוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב
נתנו לבכורות בנו לבעל חובו לשומר חנם לשואל לשוכר ולנושא שכר והיה מושכו ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב:
IF AS HE WAS PULLING IT OUT IT DIED WHILE STILL IN THE PREMISES OF THE OWNERS, HE WOULD BE EXEMPT.
IF IT DIED AFTER HE HAS LIFTED IT UP OR AFTER HE HAD ALREADY TAKEN IT OUT OF THE PREMISES OF THE OWNERS, HE WOULD BE LIABLE.
IF HE GAVE IT {TO A PRIEST} FOR THE REDEMPTION OF HIS FIRST-BORN SON OR TO A CREDITOR, TO AN UNPAID BAILEE, TO A BORROWER, TO A PAID BAILEE OR TO A HIRER, AND AS HE WAS PULLING IT OUT IT DIED WHILE STILL IN THE PREMISES OF THE OWNERS, HE WOULD BE EXEMPT; BUT IF IT DIED AFTER HE HAD LIFTED IT UP OR ALREADY TAKEN IT OUT OF THE PREMISES OF THE OWNERS, HE WOULD BE LIABLE.

Rif Bava Kamma 28b {72b; 74b - 75a}

28b

{Bava Kamma 72b}
Gemara:

איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל
ורבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל
אביי אמר למפרע הוא נפסל מעידנא דאסהיד הוה ליה רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד
פירוש למפרע מעידנא דאסהיד בבית דין
It was stated {by Amoraim}: If a witness has been proved a zomem:
Abaye said: he becomes disqualified retrospectively.
And Rava said: from now on, he is disqualified.
Abaye said that he becomes disqualified retrospectively -- from the time he testified he was a wicked person, and the Torah says {Shemot 23:1}:
א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. 1 Thou shalt not utter a false report; put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.
To explain, retroactively, from the time he testified in court.

ואיכא מאן דפריש מזמן שטרא וליתיה להאי פירושא משום דלא הוי זומם אלא עד שיוזם בעצמו כדתנן אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו בעצמן
כגון דאשתכחא חתימות ידייהו בשטרא דזמניה כתוב בעשרה בניסן שנת כך וכך במקום פלוני ואתו סהדי ואסהידו דההוא יומא הוו סהדי באתרא רחיקא דלא אפשר לממטי מיניה להך אתרא דאיכתיב ביה ההוא שטרא בחד יומא כגון האי הוא דהוי זומם ואי לא כי האי גוונא לא הוי זומם
וכיון דהכין היא מילתא ליכא למימר מזמניה דשטרא דהא ההיא סהדותא [אפשר] לא הות בההוא יומא כלל ואפשר דההוא יומא דאסהידו בבי דינא ביה ביומא קא חתמי בההוא שטרא
וא"כ היכי מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתיבו מקמי הכי מספיקא
הילכך ליכא למימר דמיפסלא סהדותייהו אלא [על] עידנא דקא מסהדי ביה בבי דינא כגון דאסהידו בבי דינא בעשרה באייר ואיתזימו בעשר' בסיון אביי אמר למפרע הוא נפסל ומעידנא דאסהידו בבי דינא דהוא בעשרה באייר הוה ליה רשע וכל סהדותא דאסהידו בבי דינא מעשרה באייר ואילך לא הויא עדות
ורבא סבר מכאן ולהבא הוא נפסל דהוא עידנא דאיתברר לן דזומם הוא
והלכתא כאביי
And there is one who explains it as from the time of the shtar, and this explanation is not so, for he is not a zomem until he is proved to be zomem {as in "you were with us"}, as we learn {tnan}, Witnesses cannot be declared Zomemim until they themselves are found to be zomemim.
Such that their signature is found in a shtar whose date is written "on Nissan 10, Year X in Place Y," and witnesses come and testify that on that day the witnesses were in a far-off place, where it is not possible to travel to that place in which the shtar was written in a single say -- such as this, he is Zomem, and if not such as this, he is not Zomem.
And since such are matters, one cannot say {that he is an Ed Zomem} from the time of the shtar. For behold, that testimony, it is possible that it was not on that day at all, and it is possible that on that day that he testified in court, on that very day he signed on that shtar. And if so, how can we detract this shtar of a person, that it was written beforehand, from doubt? Therefore, one cannot say that we invalidate his testimony except upon the time that he testifies it in a court, such as that they testify in court on the 10th of Iyyar, and they are made Zomemim on the 10th of Sivan. Abaye said: Retroactively he is invalidated, and from the time that they testified {the false testimony} in court, which was the 10th of Iyyar, he was a wicked person, and all testimony which he testified in court from the 10th of Iyyar and on is not valid testimony.
And Rava maintains that from that point and on he is invalidated, for that is the time that it is made clear to us that he is a Zomem.
And the halacha is like Abaye.

והכי אשכחן בירושלמי כגון האי פירוש דפרשינן
דגרסינן התם היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן וטבח ומכר בעשרה בניסן והוזמו בט"ו בניסן כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפרע הרי אלו פסולות.
אבל ודאי איכא סהדי דידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה בההוא שטרא פסלינן להו מההוא יומא
א"נ לא ידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה אבל חזיוה לההוא שטרא דמיחתים קמי דאסהידו עליה בב"ד בכמה יומי פסלינן להו מההוא יומא דקא אמרי סהדי חזינוהו להאי שטרא בידא דמריה ביום פלוני דמיחתים וקאי
דקי"ל עדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין

הלכך מעידנא דקא חתמי בשטרא הוו להו רשעים והתורה אמרה אל תשת רשע עד ודמיא לעדי רבית דמעידנא דקא חתמי בשטרא דרבית קא עברי על לא תשימון [עליו] נשך
And so we have found in Yerushalmi, such as this explanation which we have explained. For we learn there: If they were standing and testifying upon it on the 10th of Nissan that he stole an ox on the 1st of Nissan, and that he slaughtered or sold it on the 10th of Nissan, and they were found to be Zomemin on the 15th of Nussan, all testimony which they testified from the 10th of Nissan until the 15th of Nissan, retroactively are invalid.
But certainly, if there are witnesses that know the particular day that they signed on that shtar, we invalidate them from that day. Alternatively, if they do not know the particular day that they signed on it, but they see that that shtar upon which they signed was extant before they testified about it in bet din, for several days, we invalidate them from the day that the witnesses say that they saw the shtar in the hands of the owner on day X, that it was signed and extant. For we establish that witnesses signed on a shtar are rendered as if their testimony was investigated in bet din.

Therefore, from the time that they were signed on the shtar, they were evildoers, and the Torahs says {Shemot 23:1}:
א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. 1 Thou shalt not utter a false report; put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.
And it is similar to witnesses to interest {ribit}, from from the time that they are signed on the shtar of interest, they violate {Shemot 22:24}:
כד אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ. 24 If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.

ברם צריך את למידע דלא קיימי הזמה אסהדי דשטרא אלא עד דאמרי בב"ד בעידן סהדותיהו שטרא דנא בזמניה כתבנוהו ולא איחרנוהו וכתבנוהו ואי לא קא מסהדי הכי לא קמה עלייהו הזמה והוו אינהו כשרין ושטרא כשר
דת"ר שטר שזמנו כתוב בא' בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו האיך אתם מעידים על השטר הזה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר והעדים כשרין חיישינן שמא איחרו וכתבוהו
וכל הני מילי לתרוצי
פירוש דרבותא קא כתבי להו
אבל מתני' ומתניתא לא איירו בעדים זוממין אלא בעדות על פה אבל בעדות בשטר לא אשכחי' להו ראיה דאיירו ביה כלל דמילתא דחיקא היא כדפרשינן הלא תראה שלא פירשוה בירושלמי אלא בעדות על פה:
However, you need to know that we do not establish that witnesses on a shtar are Zomemin except upon witnesses that they say in bet din at the time of their testimony, "this shtar was written in its time {indicated} and not later, and we wrote it." And if they do not testify this, we do not impose upon them the law of Hazama, and they are valid and the shtar is valid.
For the Sages learnt {in a brayta}: A shtar whose date is written as the 1st of Nissan in Shemitta, and witnesses come and say "how are you testifying upon this shtar? Were you not on that day in place X with us," the shtar is valid and the witnesses are valid. We consider that perhaps they delayed in writing it.
And all these words are as "answers." To explain, they are writing something remarkable {/extra}. But our Mishna and brayta do not deal with witnesses who are Zomemin except in the case of oral testimony, but we regarding testimony in a shtar, we do not find to them any evidence that they are dealing with it at all, for it is a forced matter, as we have explained. Do you not see that in Yerushalmi, they only explain it as referring to oral testimony?

{Bava Kamma 74b}
Mishna:
גנב על פי שנים וטבח ומכר ע"פ עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעכו"ם גנב משל אביו ומת אביו ואח"כ טבח ומכר גנב והקדיש ואח"כ טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה
ר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן חייב ושאינו חייב באחריותן פטור:
IF THE THEFT [OF AN OX OR A SHEEP] WAS TESTIFIED TO BY TWO WITNESSES, WHEREAS THE SLAUGHTER OR SALE OF IT WAS TESTIFIED TO BY ONLY ONE WITNESS OR BY THE THIEF HIMSELF, HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.

IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT ON THE SABBATH DAY, OR IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT FOR THE SERVICE OF IDOLS, OR IF HE STOLE IT FROM HIS OWN FATHER WHO SUBSEQUENTLY DIED AND THE THIEF THEN SLAUGHTERED IT OR SOLD IT, OR IF HE STOLE IT AND CONSECRATED IT [TO THE TEMPLE], AND AFTERWARDS HE SLAUGHTERED IT OR SOLD IT, HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.

RABBI SHIMON SAYS: N THE CASE OF CONSECRATED CATTLE, THE LOSS OF WHICH THE OWNER HAS TO MAKE GOOD, THE THIEF HAS TO MAKE FOUR-FOLD OR FIVE-FOLD PAYMENT, BUT IN THE CASE OF THOSE THE LOSS OF WHICH THE OWNER HAS NOT TO MAKE GOOD, THE THIEF IS EXEMPT.

{Bava Kamma 75a}
Gemara:
איתמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים
רב אמר פטור
ושמואל אמר חייב
אמר רב המנונא מסתברא מלתיה דרב באומר גנבתי ובאו עדים שגנב שהרי חייב עצמו בקרן אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר שהרי פטר עצמו מכלום
It was stated {by Amoraim}: If one admitted in an instance of a fine {such that he would be exempt} and afterwards witnesses came {which would impose liability to the fine}:
Rav said: He is exempt.
And Shmuel said: He is liable.
Rav Hamnuna said: Rav's words are logical in the instance that he said "I stole" and then witnesses came that he stole, that he made himself liable to the principal. But if he said "I did not steal" and witnesses came that he stole, and he retracted and said "I slaughtered or sold," and witnesses came that he slaughtered or sold, that he does not exempt himself from anything.