אמר (ליה)
אאביי לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו:
אביי מכי חזי ליה לאוני דחמריה דרב יוסף הוה קאים דקיימא לן דרכוב כמהלך דמי ומחייב למיקם מקמיה:
Abaye said (* to him *): We only said this about his teacher who was not his primary teacher, but his primary teacher, as far as his eye can see.
Abaye, when he saw the ear of the donkey of Rav Yosef, he would rise. For we establish that riding is like walking, and one needs to stand before him.
גרסי' בפרק הוציאו לו את הכף
תלמיד הנפטר מרבו אל יחזיר פניו וילך אלא לצדדין
כי הא דרבי אלעזר כי הוה מיפטר מיניה דרבי יוחנן הוה מסגי ואזיל לאחוריה
כי הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין וקאים רבי אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי רבי יוחנן מיניה:
We learn in perek Hotziu lo et kaKaf {5th perek of Yoma, 53a}:
A student who takes leave of his teacher, he should not turn his face and go, but rather facing him. Like this of Rabbi Eleazar, when he left Rabbi Yochanan, he would walk while going backwards. When Rabbi Yochanan wished to go, Rabbi Eleazar would bow and while standing in place, until Rabbi Yochanan was concealed from him.
{Kiddushin 33a resumes}
ר"ש בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח תלמוד לומר זקן ויראת
אמר אביי נקיטינן דאי מקיף חיי
אביי מקיף רבי זירא מקיף:
{The brayta:} 'Rabbi Shimon ben Eleazar said: How do we know that a zaken should not cause unneccessary effort {of people standing up for him}? For it is stated zaken -- veyaraita.'
Abaye said: We have a tradition that if he takes a circuitous route {to avoid troubling people}, he will live {a long life}.
Abaye took a circuitous route. Rabbi Zera took a circuitous route.
איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע:
אמר אביי הלכה כאיסי בן יהודה
רבי יוחנן הוה קאים מקמי סבי דארמאי
אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני
רבא מיקם לא קאים הידור עביד להו
אביי יהיב להו ידא לסבי:
{The brayta}: 'Issi ben Yehuda says: {
Vayikra 19:32}:
לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. {ס} | 32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD. {S} |
Even any type of "hoary head" {elderly person} is implied.'
Abaye said: The
halacha is like Issi ben Yehuda.
Rabbi Yochanan would rise up before an Aramean {=non-Jewish} elder. He said: How many events must have befallen them.
Abaye would give the elderly {non-Jews} a hand. {Rashi: While they were passing him, he would stretch out his hand and they would support themselves on it.}
Rava would not rise for them, but would demonstrate honor for them.
גרסינן ביש נוחלין
אמר רבי אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה
אמר רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה:
We learn in Yesh Nochalin {Bava Batra 120}:
Rabbi Ami said: In sitting {and setting one person as the head in a gathering of Sages}, go after wisdom. In eating, go after age.
Rav Ashi said: And this is where he has excessive wisdom, and this is where he has excessive age.
וגרסינן נמי התם
והלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין
קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא
אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים
מורא זו איני יודע מה הוא
כשהוא אומר תקום ויראת הוי אומר מורא זו קימה:
And we also learn there:
And the
halacha is that we allocate honor to the student in the presence of the teacher, and the
halacha is that we do not allocate.
This is a contradiction between one
hilcheta and another! This is no question. Here is where teacher {himself} accords him honor, and here is where the teacher does not accord him honor.
Rabbi Eleazar said: Any Torah scholar who does not stand before his teacher is called an evildoer, and will not have long life, and his learning will be forgotten, for it is stated {
Kohelet 8:13}
יג וְטוֹב לֹא-יִהְיֶה לָרָשָׁע, וְלֹא-יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל--אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא, מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. | 13 but it shall not be well with the wicked, neither shall he prolong his days, which are as a shadow, because he feareth not before God. |
This fear, I know not what it is. When it states
takum -- veyareita, it is thus said that fear -- this is standing.
גרסינן בפרק אלמנה ניזונית
אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכה שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל והנעלת מנעל
אמר רבא לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה
אמר רב אשי ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפלין לית לן בה
אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד
רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב:
We learn in perek
Almana Nizonit:
Rabbi Yehoshua ben Levi said: Any labor which the slave performs for his master, a student performs for his master {=teacher}, except for taking off the sandal and putting on the sandal.
Rava said: They only said this in a place where they do not recognize him, but in a place they recognize him, we have no problem with it. {since they will know he is not a slave}
Rav Ashi said: And in a place where they do not recognize him as well, they did not say, except where he did not put on
tefillin, but if he put on
tefillin, we have no concern with it.
R' Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: Whoever holds back his student from serving him is as if he held back from him
chesed {lovingkindness}, for it is stated {
Iyyov 6:14}:
יד לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד; וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב. | 14 To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty. |
Rav Nachman bar Yitzchak said: He even removes from him fear of Heaven, for it is stated {in the end of the pasuk וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב -- "even to him that forsaketh the fear of the Almighty."
{Kiddushin 57a}
תניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש
אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן
אמר להן כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה
עד שבא ר' עקיבא ולמד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים:
They learnt {in a
brayta}: Shimon HaAmsuni, and some say Nechemiah HaAmsuni would expound all the instances of the word את {usually the object marker} in the Torah. Once he reached {
Devarim 6:13}:
יג אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. | 13 Thou shalt fear the LORD thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear. |
he stopped.
His students said to him: Rabbi, all the אתs which you expounded, what shall be with them?
He said to them: Just as a received reward on the expounding, so shall I receive reward on the refraining {
perisha}.
Until Rabbi Akiva came and taught: {
Devarim 6:13}:
יג אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. | 13 Thou shalt fear the LORD thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear. |
To include Torah scholars.
גרסינן במסכת הוריות
תנו רבנן כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבין עד שיאמר להם שבו
כשאב ב"ד נכנס עושין לו שתי שורות מכאן ומכאן עד שיושב במקומו
חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו
בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם אע"פ שאמרו אין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצורך נכנס ויושב במקומו
בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהן דעת לשמוע נכנסין ויושבין אחר אביהן והופכין פניהם כלפי אביהן אין בהם דעת לשמוע הופכין פניהן כלפי העם
יצא לצורך נכנס ויושב במקומו
אמר רב פפא לא אמרן אלא לקטנים אבל לגדולים לא דהוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא
דאמר רב יהודה לעולם ילמד אדם עצמו שחרית וערבית כדי שלא יתרחק
We learn in masechet Horayot:
The Sages learnt {in a brayta}: When the Prince enters, all the nation stands, and they do not sit until he says to them "sit." When the head of Bet Din enters, they form for him two rows on either side until he sites in his place. A scholar who enters, one stands and one sits {as he passes their particular spot} until he sits in his place. The sons of scholars and students of scholars {talmidei chachamim}, when the public requires them, they walk on the heads of the nation {by entering later, when everyone is sitting on the ground}. Even though they said there is no benefit to a talmid chacham that he may enter last, if he leaves for some purpose, he may enter and sit in his place.
Children of chachamim whose fathers are appointed leaders upon the community, when they have intelligence to listen, they enter and sit behind their fathers, and turn their face towards their fathers. When they do not have intelligence to hear, they turn their face towards the nation.
If he left for a purpose, he may enter and sit in his place.
Rav Pappa said: They only said this regarding urinating, but for defacation, no, for he should have checked himself beforehand.
For Rav Yehuda said: One should always train himself in morning and evening so that he should not have to distance himself {to find someplace to do this}.