Monday, March 23, 2009

Rif Bava Kamma 28b {72b; 74b - 75a}

28b

{Bava Kamma 72b}
Gemara:

איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל
ורבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל
אביי אמר למפרע הוא נפסל מעידנא דאסהיד הוה ליה רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד
פירוש למפרע מעידנא דאסהיד בבית דין
It was stated {by Amoraim}: If a witness has been proved a zomem:
Abaye said: he becomes disqualified retrospectively.
And Rava said: from now on, he is disqualified.
Abaye said that he becomes disqualified retrospectively -- from the time he testified he was a wicked person, and the Torah says {Shemot 23:1}:
א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. 1 Thou shalt not utter a false report; put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.
To explain, retroactively, from the time he testified in court.

ואיכא מאן דפריש מזמן שטרא וליתיה להאי פירושא משום דלא הוי זומם אלא עד שיוזם בעצמו כדתנן אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו בעצמן
כגון דאשתכחא חתימות ידייהו בשטרא דזמניה כתוב בעשרה בניסן שנת כך וכך במקום פלוני ואתו סהדי ואסהידו דההוא יומא הוו סהדי באתרא רחיקא דלא אפשר לממטי מיניה להך אתרא דאיכתיב ביה ההוא שטרא בחד יומא כגון האי הוא דהוי זומם ואי לא כי האי גוונא לא הוי זומם
וכיון דהכין היא מילתא ליכא למימר מזמניה דשטרא דהא ההיא סהדותא [אפשר] לא הות בההוא יומא כלל ואפשר דההוא יומא דאסהידו בבי דינא ביה ביומא קא חתמי בההוא שטרא
וא"כ היכי מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתיבו מקמי הכי מספיקא
הילכך ליכא למימר דמיפסלא סהדותייהו אלא [על] עידנא דקא מסהדי ביה בבי דינא כגון דאסהידו בבי דינא בעשרה באייר ואיתזימו בעשר' בסיון אביי אמר למפרע הוא נפסל ומעידנא דאסהידו בבי דינא דהוא בעשרה באייר הוה ליה רשע וכל סהדותא דאסהידו בבי דינא מעשרה באייר ואילך לא הויא עדות
ורבא סבר מכאן ולהבא הוא נפסל דהוא עידנא דאיתברר לן דזומם הוא
והלכתא כאביי
And there is one who explains it as from the time of the shtar, and this explanation is not so, for he is not a zomem until he is proved to be zomem {as in "you were with us"}, as we learn {tnan}, Witnesses cannot be declared Zomemim until they themselves are found to be zomemim.
Such that their signature is found in a shtar whose date is written "on Nissan 10, Year X in Place Y," and witnesses come and testify that on that day the witnesses were in a far-off place, where it is not possible to travel to that place in which the shtar was written in a single say -- such as this, he is Zomem, and if not such as this, he is not Zomem.
And since such are matters, one cannot say {that he is an Ed Zomem} from the time of the shtar. For behold, that testimony, it is possible that it was not on that day at all, and it is possible that on that day that he testified in court, on that very day he signed on that shtar. And if so, how can we detract this shtar of a person, that it was written beforehand, from doubt? Therefore, one cannot say that we invalidate his testimony except upon the time that he testifies it in a court, such as that they testify in court on the 10th of Iyyar, and they are made Zomemim on the 10th of Sivan. Abaye said: Retroactively he is invalidated, and from the time that they testified {the false testimony} in court, which was the 10th of Iyyar, he was a wicked person, and all testimony which he testified in court from the 10th of Iyyar and on is not valid testimony.
And Rava maintains that from that point and on he is invalidated, for that is the time that it is made clear to us that he is a Zomem.
And the halacha is like Abaye.

והכי אשכחן בירושלמי כגון האי פירוש דפרשינן
דגרסינן התם היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן וטבח ומכר בעשרה בניסן והוזמו בט"ו בניסן כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפרע הרי אלו פסולות.
אבל ודאי איכא סהדי דידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה בההוא שטרא פסלינן להו מההוא יומא
א"נ לא ידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה אבל חזיוה לההוא שטרא דמיחתים קמי דאסהידו עליה בב"ד בכמה יומי פסלינן להו מההוא יומא דקא אמרי סהדי חזינוהו להאי שטרא בידא דמריה ביום פלוני דמיחתים וקאי
דקי"ל עדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין

הלכך מעידנא דקא חתמי בשטרא הוו להו רשעים והתורה אמרה אל תשת רשע עד ודמיא לעדי רבית דמעידנא דקא חתמי בשטרא דרבית קא עברי על לא תשימון [עליו] נשך
And so we have found in Yerushalmi, such as this explanation which we have explained. For we learn there: If they were standing and testifying upon it on the 10th of Nissan that he stole an ox on the 1st of Nissan, and that he slaughtered or sold it on the 10th of Nissan, and they were found to be Zomemin on the 15th of Nussan, all testimony which they testified from the 10th of Nissan until the 15th of Nissan, retroactively are invalid.
But certainly, if there are witnesses that know the particular day that they signed on that shtar, we invalidate them from that day. Alternatively, if they do not know the particular day that they signed on it, but they see that that shtar upon which they signed was extant before they testified about it in bet din, for several days, we invalidate them from the day that the witnesses say that they saw the shtar in the hands of the owner on day X, that it was signed and extant. For we establish that witnesses signed on a shtar are rendered as if their testimony was investigated in bet din.

Therefore, from the time that they were signed on the shtar, they were evildoers, and the Torahs says {Shemot 23:1}:
א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. 1 Thou shalt not utter a false report; put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.
And it is similar to witnesses to interest {ribit}, from from the time that they are signed on the shtar of interest, they violate {Shemot 22:24}:
כד אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ. 24 If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.

ברם צריך את למידע דלא קיימי הזמה אסהדי דשטרא אלא עד דאמרי בב"ד בעידן סהדותיהו שטרא דנא בזמניה כתבנוהו ולא איחרנוהו וכתבנוהו ואי לא קא מסהדי הכי לא קמה עלייהו הזמה והוו אינהו כשרין ושטרא כשר
דת"ר שטר שזמנו כתוב בא' בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו האיך אתם מעידים על השטר הזה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר והעדים כשרין חיישינן שמא איחרו וכתבוהו
וכל הני מילי לתרוצי
פירוש דרבותא קא כתבי להו
אבל מתני' ומתניתא לא איירו בעדים זוממין אלא בעדות על פה אבל בעדות בשטר לא אשכחי' להו ראיה דאיירו ביה כלל דמילתא דחיקא היא כדפרשינן הלא תראה שלא פירשוה בירושלמי אלא בעדות על פה:
However, you need to know that we do not establish that witnesses on a shtar are Zomemin except upon witnesses that they say in bet din at the time of their testimony, "this shtar was written in its time {indicated} and not later, and we wrote it." And if they do not testify this, we do not impose upon them the law of Hazama, and they are valid and the shtar is valid.
For the Sages learnt {in a brayta}: A shtar whose date is written as the 1st of Nissan in Shemitta, and witnesses come and say "how are you testifying upon this shtar? Were you not on that day in place X with us," the shtar is valid and the witnesses are valid. We consider that perhaps they delayed in writing it.
And all these words are as "answers." To explain, they are writing something remarkable {/extra}. But our Mishna and brayta do not deal with witnesses who are Zomemin except in the case of oral testimony, but we regarding testimony in a shtar, we do not find to them any evidence that they are dealing with it at all, for it is a forced matter, as we have explained. Do you not see that in Yerushalmi, they only explain it as referring to oral testimony?

{Bava Kamma 74b}
Mishna:
גנב על פי שנים וטבח ומכר ע"פ עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעכו"ם גנב משל אביו ומת אביו ואח"כ טבח ומכר גנב והקדיש ואח"כ טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה
ר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן חייב ושאינו חייב באחריותן פטור:
IF THE THEFT [OF AN OX OR A SHEEP] WAS TESTIFIED TO BY TWO WITNESSES, WHEREAS THE SLAUGHTER OR SALE OF IT WAS TESTIFIED TO BY ONLY ONE WITNESS OR BY THE THIEF HIMSELF, HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.

IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT ON THE SABBATH DAY, OR IF HE STOLE IT AND SLAUGHTERED IT FOR THE SERVICE OF IDOLS, OR IF HE STOLE IT FROM HIS OWN FATHER WHO SUBSEQUENTLY DIED AND THE THIEF THEN SLAUGHTERED IT OR SOLD IT, OR IF HE STOLE IT AND CONSECRATED IT [TO THE TEMPLE], AND AFTERWARDS HE SLAUGHTERED IT OR SOLD IT, HE WOULD HAVE TO MAKE DOUBLE PAYMENT BUT WOULD NOT HAVE TO MAKE FOUR-FOLD AND FIVE-FOLD PAYMENTS.

RABBI SHIMON SAYS: N THE CASE OF CONSECRATED CATTLE, THE LOSS OF WHICH THE OWNER HAS TO MAKE GOOD, THE THIEF HAS TO MAKE FOUR-FOLD OR FIVE-FOLD PAYMENT, BUT IN THE CASE OF THOSE THE LOSS OF WHICH THE OWNER HAS NOT TO MAKE GOOD, THE THIEF IS EXEMPT.

{Bava Kamma 75a}
Gemara:
איתמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים
רב אמר פטור
ושמואל אמר חייב
אמר רב המנונא מסתברא מלתיה דרב באומר גנבתי ובאו עדים שגנב שהרי חייב עצמו בקרן אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר שהרי פטר עצמו מכלום
It was stated {by Amoraim}: If one admitted in an instance of a fine {such that he would be exempt} and afterwards witnesses came {which would impose liability to the fine}:
Rav said: He is exempt.
And Shmuel said: He is liable.
Rav Hamnuna said: Rav's words are logical in the instance that he said "I stole" and then witnesses came that he stole, that he made himself liable to the principal. But if he said "I did not steal" and witnesses came that he stole, and he retracted and said "I slaughtered or sold," and witnesses came that he slaughtered or sold, that he does not exempt himself from anything.

No comments: