33a
{Bava Kamma 92a}
Mishna:
אע"פ שנתן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו'
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.
אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע
שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך
הכית לא נאמר אלא תכה
אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה
והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא
אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק.
אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:
גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו
אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל
מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע
וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:
אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא
ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו
תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו
ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן
ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים
אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:
ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבדיתא
אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה
חייביה רב יוסף
א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים
אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:
סליקו להו פרק החובל
גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז
פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:
ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה
ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף
במאי קא מיפלגי ר' יהודה ור"ש
אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי
רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי
ור"ש
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.
EVEN THOUGH THE OFFENDER PAYS HIM [COMPENSATION], THE OFFENCE IS NOT FORGIVEN UNTIL HE ASKS HIM FOR PARDON, AS IT SAYS {Bereishit 20:7}:
Gemara:
ת"ר כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו':האומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב
על מנת לפטור חייב
קרע את כסותי שבר את כדי חייב
על מנת לפטור פטור
עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:
על מנת לפטור חייב
קרע את כסותי שבר את כדי חייב
על מנת לפטור פטור
עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:
IF ONE SAID TO HIS FELLOW, 'PUT OUT MY EYE, CUT OFF MY ARM AND BREAK MY LEG,' THE OFFENDER WOULD NEVERTHELESS BE LIABLE.
ON THE UNDERSTANDING THAT HE WOULD BE EXEMPT HE WOULD STILL BE LIABLE.
'TEAR MY GARMENT AND BREAK MY PITCHER,' THE DEFENDANT WOULD STILL BE LIABLE.
'ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' HE WOULD BE EXEMPT.
'DO THIS TO A PLONI ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' THE DEFENDANT WOULD BE LIABLE, WHETHER WHERE THE INJURY WAS DONE TO THE PERSON OR TO HIS PROPERTY.
ON THE UNDERSTANDING THAT HE WOULD BE EXEMPT HE WOULD STILL BE LIABLE.
'TEAR MY GARMENT AND BREAK MY PITCHER,' THE DEFENDANT WOULD STILL BE LIABLE.
'ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' HE WOULD BE EXEMPT.
'DO THIS TO A PLONI ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' THE DEFENDANT WOULD BE LIABLE, WHETHER WHERE THE INJURY WAS DONE TO THE PERSON OR TO HIS PROPERTY.
Gemara:
The Sages learnt {in a brayta}: All these fixed sums stated above specify only the payment [civilly due] for Degradation. For regarding the hurt done to the feelings {tzaaro} of the plaintiff, even if the offender should bring all the 'rams of Nebaioth' {See Yeshaya 60:7} in the world, the offence would not be forgiven until he asks him for pardon, as it is stated {Bereishit 20:7}:
גרסינן בפרק (נגמר הדין)אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע
שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך
הכית לא נאמר אלא תכה
אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה
והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא
אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק.
אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:
We learn in perek (* Nigmar Hadin *) {Sanhedrin 58b}
Rabbi Shimon ben Lakish said: He who lifts his hand against his neighbour, even if he did not hit him, is called a wicked man. For it is written {Shemot 2:13}:
, the Torah referred to the fellow as a rasha.}
{Bava Kamma 93a}
Rabbi Yochanan said: He who invokes the judgment {of Heaven?} against his fellow is himself punished first, as it says {Bereishit 16:5}:
Bereishit 23:2}:
And these words are where there are {existing} courts in the land {to judge it}.
Rav Yitzchak said: Woe to he who cries out {for Divine justice?} more than he who was cried out about.
A brayta also says so: Both he who cries out and he who is cried out about are implied {in Shemot 22
but punishment is meted out first to the one who cries more than for the one against the one cried about.
Rabbi Abahu said: A man should always strive to be rather of the persecuted than of the persecutors as there is none among the birds more persecuted than doves and pigeons, and yet Scripture made them {alone} eligible for the altar.
Rabbi Shimon ben Lakish said: He who lifts his hand against his neighbour, even if he did not hit him, is called a wicked man. For it is written {Shemot 2:13}:
, the Torah referred to the fellow as a rasha.}
{Bava Kamma 93a}
Rabbi Yochanan said: He who invokes the judgment {of Heaven?} against his fellow is himself punished first, as it says {Bereishit 16:5}:
Bereishit 23:2}:
And these words are where there are {existing} courts in the land {to judge it}.
Rav Yitzchak said: Woe to he who cries out {for Divine justice?} more than he who was cried out about.
A brayta also says so: Both he who cries out and he who is cried out about are implied {in Shemot 22
but punishment is meted out first to the one who cries more than for the one against the one cried about.
Rabbi Abahu said: A man should always strive to be rather of the persecuted than of the persecutors as there is none among the birds more persecuted than doves and pigeons, and yet Scripture made them {alone} eligible for the altar.
גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו
אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל
מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע
וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:
We learn in perek Shoel Adam MeiChaveiro {Shabbat, perek 23, daf 149b}:
Rabbi Yaakov the son of the daughter of Yaakov said: He through whom his neighbour is punished is not permitted to enter within the precincts of the Holy One, blessed be He.
From where do we know this? From here {Mishlei 17:26}:
He {=the tzaddik} is not good but rather evil. {thus: there is a punishment for the tzaddik who is not good.} And it is written {Tehillim 5:5}:
There will not dwell in your precincts evil {namely, that tzaddik who is evil, who caused punishment for others}.
Rabbi Yaakov the son of the daughter of Yaakov said: He through whom his neighbour is punished is not permitted to enter within the precincts of the Holy One, blessed be He.
From where do we know this? From here {Mishlei 17:26}:
| כו גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא-טוֹב-- לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל-יֹשֶׁר. | 26 To punish also the righteous is not good, nor to strike the noble for their uprightness. |
| ה כִּי, לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה: לֹא יְגֻרְךָ רָע. | 5 For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee. |
{Bava Kamma 93a}
האומר סמא את עיני וכו':אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא
ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו
תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו
ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן
ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים
אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:
"IF ONE SAYS 'PUT OUT MY EYE'...":
Rav Yosef bar Chama {this is Rava's father; our gemara has R' Assi bar Chama} said to Rava: Why is the resha {about bodily injury} different from the sefa {about property damage}?
And we conclude: Rabbi Yochanan said: There is a 'no' which is like 'yes', and there is a 'yes' which is like 'no'.
A brayta also says so: 'Hit me, and injure me.' 'On condition to be exempt?' He says to him 'yes' {meant ironically}, this is a 'yes' which is like 'no.' And there is a 'no' which is like 'yes': "Break my pitcher; tear my garment." "On condition to be exempt?" and he said to him "no," behold it is a "no" which is like "yes."
{The break my pitcher in our own gemara seems to be a quote from the Mishna rather than embedded where it is.}
And we can object to this: {Shemot 22:6}
Rabba said: This is not a question. Here is where it came to his hand under the status of ripping, which here is where it came to his hand under the status of watching.
Rav Yosef bar Chama {this is Rava's father; our gemara has R' Assi bar Chama} said to Rava: Why is the resha {about bodily injury} different from the sefa {about property damage}?
And we conclude: Rabbi Yochanan said: There is a 'no' which is like 'yes', and there is a 'yes' which is like 'no'.
A brayta also says so: 'Hit me, and injure me.' 'On condition to be exempt?' He says to him 'yes' {meant ironically}, this is a 'yes' which is like 'no.' And there is a 'no' which is like 'yes': "Break my pitcher; tear my garment." "On condition to be exempt?" and he said to him "no," behold it is a "no" which is like "yes."
{The break my pitcher in our own gemara seems to be a quote from the Mishna rather than embedded where it is.}
And we can object to this: {Shemot 22:6}
Rabba said: This is not a question. Here is where it came to his hand under the status of ripping, which here is where it came to his hand under the status of watching.
ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבדיתא
אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה
חייביה רב יוסף
א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים
אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:
There was a certain money purse of charity which came to Pumbedita. Rav Yosef deposited it by a certain person. He was negligent with it and theives stole it. Rav Yosef obligated him. Abaye said to him: But they learnt {in a brayta}: 'to keep' but not to distribute to the poor. He said to him: The paupers of Pumbedita have a fixed allowance, and so it is 'to keep'.
סליקו להו פרק החובל
END PEREK EIGHT
PEREK NINE
{Bava Kamma 93b}
Mishna:
הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים משלם כשעת הגזלהPEREK NINE
{Bava Kamma 93b}
Mishna:
גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז
פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:
IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM, OR PIECES OF WOOL AND MAKES GARMENTS OUT OF THEM, HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
IF ONE MISAPPROPRIATED A PREGNANT COW WHICH MEANWHILE GAVE BIRTH [TO A CALF], OR A SHEEP BEARING WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY THE VALUE OF A COW WHICH WAS ABOUT TO GIVE BIRTH [TO A CALF], AND THE VALUE OF A SHEEP WHICH WAS READY TO BE SHORN [RESPECTIVELY].
A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
{Bava Kamma 95a}
Gemara:
ת"ר הגוזל את הרחל וגזזה או שילדה משלם אותה ואת גזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מIF ONE MISAPPROPRIATED A PREGNANT COW WHICH MEANWHILE GAVE BIRTH [TO A CALF], OR A SHEEP BEARING WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY THE VALUE OF A COW WHICH WAS ABOUT TO GIVE BIRTH [TO A CALF], AND THE VALUE OF A SHEEP WHICH WAS READY TO BE SHORN [RESPECTIVELY].
A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
{Bava Kamma 95a}
Gemara:
ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה
ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף
במאי קא מיפלגי ר' יהודה ור"ש
אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי
רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי
ור"ש
The Sages learnt {in a brayta}: He who misappropriates a sheep and shears it, or a cow which has meanwhile given birth, has to pay for the animal and the wool and the calf; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: the misappropriated animal will be restored intact. Rabbi Shimon says: We view it as if it had been insured with the robber for its value.
{Bava Kamma 95b}
In what are Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon arguing? Rav Zevid said: They differ in the increased value attaching to the misappropriated article. Rabbi Yehuda maintains that this is upon {=part of} the theft which was stolen. And Rabbi Shimon
{Bava Kamma 95b}
In what are Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon arguing? Rav Zevid said: They differ in the increased value attaching to the misappropriated article. Rabbi Yehuda maintains that this is upon {=part of} the theft which was stolen. And Rabbi Shimon
Posts
No comments:
Post a Comment