Friday, March 30, 2007

Rif Moed Katan 12b {Bechorot continues; 20b}


{Bechorot continues}

דאמרינן בבכורות לענין נפל הוא
דאמר ר"ש ב"ג כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל וקאמר רב אשי שאם מת הולד ביום ל' כאלו מת ביום שלפניו שהוא כ"ט
כלומר כנפל הוא חשוב ואינו מתאבל עליו
וראיה לדבר דהא גמרי לה מדאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ושמע מינה דלקולא אמר רב אשי הכל מודים לענין אבלות דיום שלשים כיום שלפניו דמי דאלמא לא מיחייב עליה אבלות הלכך לא מצית למימר כיום שלפניו אלא כיום כ"ט ואי הכי היכי גמרינן לה מינה דיום ל' לענין שמועה כיום ל"א
אלא ודאי טעות הוא בידי האומר כך ואינו אלא כמו שכתב בעל הלכות דיום ל' כתוך ל' הוא והויא לה שמועה קרובה
that we say in Bechorot is in regards to a miscarriage. For Rabban Shimon ben Gamliel said: Anything which sustains for thirty days is not a miscarriage. And Rav Ashi said that if the child dies on the thirtieth day, it is as if it died the day that was lefanav, which is {correctly translated} the 29th. That is to say that it is considered like a miscarriage, and he does not mourn upon it.

And a proof to the matter is that we learn it from this that Shmuel said that the halacha is like the words of the more lenient by mourning, and we deduce from this that Rav Ashi was speaking leniently. All agree that in terms of mourning, the thirtieth day is like the day that was lefanav = before it, and therefore it is clear that he is not obligated on it mourning. Therefore, we cannot find to say that "like the day that was lefanav" means anything but the 20th day. And if so, how can we learn from it that the 30th day, in terms of a report, is like the 31st. Rather, certainly it is an error in the hands of he who spoke such, and it is rather in accordance with what the Baal Halachot wrote, that the 30th day is like within the 30 days, and is thus reckoned to be a near report.

והאי דאמרי' היכא דמית הולד בתוך ל' יום הוא נפל ולא מיחייב עליה אבלות ה"מ היכא דלא קים ליה ביה שכלו לו חדשיו אבל היכא דקים ליה ביה שכלו ליה חדשיו מיחייב לאתאבולי עליה
דגרסינן בפרק אם לא הביא כלי בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ההוא ינוקא שכיב בגו תלתין יומין הוה יתיב וקא מתאבל עליה
א"ל אבוה צודניאתא קא בעית למיכל
א"ל קים לי בגויה שכלו לו חדשיו
And this that we said that where the child dies within 30 days, it is a miscarriage and he is not obligated on it mourning, these words are where it is not established to him that it finished its months {of gestation in the womb}, but if it is established for him in it that it finished its months, he is obligated to mourn for it.
For we learn in perek Im lo heivi keli {Shabbat 136a}: The son of Rav Dimi had a child born to him, and it died within 30 days. He sat and mourned for it.
His father {Rav Dimi} said to him: Are you doing this because you wish to eat tzavronita {tasty food served to mourners}?
He said to him {his father}: It is established for me that it finished its months.

{Moed Katan 20b}
ולענין שמועה רחוקה דאינה נוהגת אלא יום א' בלבד איבעיא לן קורע או אינו קורע ומסקנא אינו קורע דליכא קריעה בלא ז' אלא בכבוד אביו ואמו אבל בחמשה מתי מצוה לא דתניא מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך ז' קורע לאחר ז' אינו קורע וא"ר זירא בד"א בחמשה מתי מצוה אבל על אביו ועל אמו קורע והולך
And as regards a distant report, that it {mourning} is only practiced for one day, it is a question for us, does he tear or does he not tear. And the conclusion is that he does not tear, for there is no tearing without 7 {shiva}, except for the honor of his father and his mother, but for the {other} five dead {relatives} for which one has an obligation {the seven listed in the pasuk are: father, mother, spouse, son, daughter, brother, sister}, no.
For they learnt {in a brayta}: If one does not have a cloak to tear and he manages to get a hold of a cloak within 7, he tears; after 7, he does not tear. And Rabbi Zera said: Where are these words spoken, by the five commanded dead, but for his father and for his mother, he continues to tear.

ת"ר כל האמור בתורת כהנים כהן מיטמא להן אבל מתאבל עליהן אלו הן אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו ואשתו הוסיפו עליהן אחיו ואחותו הבתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו וכל מי שמתאבל עליו מתאבל עמו בביתו כי הא דאמר ליה רב לחייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבא בריה באנפה נהוג
The Sages learnt {in a brayta}: All mentioned in Vayikra that a Kohen may render himself ritually impure for them, a mourner mourns upon them. These are they: His father, his mother, his son, his daughter, his brother, his sister, and his wife. They added upon them: His brother and unmarried sister from his mother, and his married {nesuah} sister whether from his father or from his mother. And all that he mourns upon, they mourn with him in his house, like this that Rav said to Chiyya his son, and so did Rav Huna say to Rava his son: in his presence, practice

No comments: