Sunday, March 29, 2009

Rif Bava Kamma 32b {91a-92a}

32b
{Bava Kamma 91a}

וכל הני חמשה דברים נזק וצער וריפוי ושבת ובושת אומדין אותו ונותנין לו מיד
אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו
מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכוליה יומא [ואיתפח] ולפלגיה דיומא קא עביד עבידתא יהיב ליה דכוליה יומא משמיא הוא דרחימו עליה:
And all these five things, depreciation, suffering, healing, time lost, and humiliation, we estimate it and give it immediately. If after the estimation was made his health continued to deteriorate, the payment will not be more than in accordance with the previous estimation. So also if after the estimation was made he recovered rapidly, payment will be made of the whole sum estimated.
This supports Rava, for Rava said: An injured person whose illness was estimated to last the whole day but who, as it happened recovered in the middle of the day and performed his usual work, would still be paid for the whole day, as the unexpected recovery was an act of mercy especially bestowed upon him from Heaven.

רקק והגיע בו הרוק
אמר רב פפא ל"ש אלא בו אבל בבגדו לא
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא זאת אומרת ביישו בדברים פטור מכלום:
"IF HE SPAT SO THAT THE SPITTLE REACHED HIM":
Rav Pappa said: They only learnt this where it reached him, but his garment, no.
In the West {=Eretz Yisrael}, they said in the name of Rabbi Yossi bar Chanina {our gemara: bar Avin}: This informs that where the insult was merely in words, there would be exemption from any liability whatsoever.

ירושל'
תני רב [קרני] לבעיטה אחת לרכובה שלש לסנוקרת חמש עשרה
חד אמר בשום ריש לקיש המבייש את הזקן נותן לו בשתו שלם
חד בר נש אקפד לרבי יהודה בר חנינא אתא עובדא קמי ריש לקיש וקנסיה ליטרא דדהבא:
Yerushalmi {Yerushalmi Bava Kamma 36b}:
Rav Karni taught: For kicking, one {sela}; for kneeing, three; for pelting with stones, fifteen.
One said in the name of Resh Lakish: One who embarasses an elder {zaken; Torah scholar} gives him his full {value of} humiliation.
There was a certain man who insulted Rabbi Yehuda bar Chanina. The case came before Resh Lakish, and he fined him a litre of gold.

הכל לפי כבודו
איבעיא להו ת"ק לקולא קאמר או לחומרא קאמר
לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל [כולי] האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
ת"ש מדקאמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה דתנא קמא לקולא קאמר שמע מינה:
"ALL DEPENDS UPON HIS DIGNITY":
It was a question to them: The Tanna Kamma is mean by this to mitigate or to aggravate the penalty? Did he mean to mitigate the penalty, so that a poor man would not have to be paid so much, or did he perhaps mean to aggravate the penalty, so that a rich man would have to be paid more?
Come and hear: From the fact that Rabbi Akiva said that EVEN THE POOR IN ISRAEL HAVE TO BE CONSIDERED AS IF THEY ARE FREEMEN WHO HAVE BEEN REDUCED IN CIRCUMSTANCES, FOR IN FACT THEY ALL ARE THE DESCENDANTS OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB, do we not deduce that the Tanna Kamma was coming to mitigate? We so deduce.

ומעשה באחד שפרע ראשה של אשה וכו':
ומי יהבינן זמן לחבלות
והא אמר רבי חנינא אין נותנין זמן לחבלות
אמרי כי לא יהבינן זמן לחבלות דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:
"IT ONCE HAPPENED THAT A CERTAIN PERSON UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN...":
But is time allowed for injuries? But Rabbi Chanina said: we do not grant time in cases of injury?! Say, when do we not grant time in cases of injury? Where there is an actual loss of money, but in the case of Degradation, where there is no actual loss of money, we may grant {time}.

{Bava Kamma 91b}
הקוצץ נטיעותיו כו':
תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להרגו אתה אמרת לי לקצץ פטור
אמר ליה לא שבקת חיי לשום בריה כל כמיניה
אמר ליה איסמיה
א"ל תתרגם מתניתך בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה
א"ל אי הכי מאי קא טעין
א"ל אנא בעינא למעבדה להא מצוה
כדתניא ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה
ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו י' זהובים
"HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS...":
Rabba bar bar Chana taught before Rav: {If the plaintiff pleads} 'You killed my ox, you cut my plants,' {and the defendant replies} 'You told me to kill it, you told me to cut it down', he would be exempt.
He said to him: You have not allowed any creature to live, for shall we trust him?
He said to him: Should this be deleted?
He said to him: Translate your teaching as referring to an ox which was standing to be killed, and to a tree that was standing to be cut.
He said to him: If so, what was his plea?
He said to him: That 'I wanted to perform the precept myself,' as they learnt {in a brayta}: {Vayikra 17:13}
יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל- אֶת-דָּמוֹ, -וְשָׁפַךְ,וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר. 13 And whatsoever man there be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that taketh in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust.
He who poured, he should cover.
And there was an incident with a person who poured, and his fellow preempted him and covered, and Rabban Gamliel obligated him to give 10 gold coins.

איכא מאן דאמר האי דחייביה ר"ג להאי גברא י' זהובים קנסא הוא דקנסיה ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא
וכד מעיינת בגמרא לא אשכחת להאי סברא דאי סלקא דעתך קנסא הוא דקניס רבן שמעון בן גמליאל ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא אמאי קא גמר מינה רב להא דתנן נטיעותי קצצת אתה אמרת לי לקצצן פטור
דשמעי' מינה טעמא דאמר הכי הא לא אמר הכי חייב אלא לאו דינא הוא וגמרינן מיניה
There is one who said that this that Rabban Gamliel declared that person liable 10 gold coins, this was a fine that he fined him, and we do not learn from it to any other law.
And when you delve in the gemara, you will not find this theory. For if it arose in your mind that it is a fine that Rabban Shimon ben Gamliel fined him, and we do not derive from it to another law, who does Rav learn {/apply} from it to this that they learnt {tnan}, 'you cut down my plantings; you told me to cut them, he is exempt?' For we derive from this that the reason is that he said this {namely, "you told me"}, but if he did not say this {"you told me"} he would be liable. Is it not then that this is the {monetary} law, and we learn from it.

אמר רב דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה
מיתיבי כמה יהא בזית ולא יקצצנו רובע

שאני זיתים דחשיבי
א"ר חנינא לא שכיב שבחת ברי אלא דקצץ תאנה בלא זמנה
אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר:
Rav said: A palm tree producing even one kav of fruit may not be cut down.
They objected {from a brayta}: What quantity should be on an olive tree so that it should not be permitted to cut it down? A quarter of a kav.

Olives are different as they are more important.
Rabbi Chanina said: Shivchat my son did not pass away except for having cut down a fig tree before its time.
Ravina said: If its value {for other purposes} exceeds that for fruit, it is permitted.

תניא נמי הכי רק עץ אשר תדע
זה אילן מאכל
כי לא עץ מאכל הוא
זה אילן סרק
וכי מאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל כי לא עץ מאכל הוא להקדים סרק למאכל
יכול אפי' מעולה בדמים ת"ל רק:
A brayta also says so: {Devarim 20:20}
כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ. {פ} 20 Only the trees of which thou knowest that they are not trees for food, them thou mayest destroy and cut down, that thou mayest build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall. {P}
That is a fruit-bearing tree.
כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא -- "that they are not trees for food" -- This is a barren tree.
Now after in the end we include every thing, what is the implication of
כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא, "that they are not trees for food?" In order to precede the barren tree {for destruction} to the fruit-bearing tree.
{Bava Kamma 92a}
Perhaps this means even if it is worth more money? Therefore it informs us "only".

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי
כי קא אכיל טעם בהו טעמא דחמרא
א"ל [מאי האי
א"ל בגופני קיימא
א"ל] מכחשא בחמרא כולי האי למחר אייתי ליה מקורייהו

רב חסדא חזא תאלי בי גופני
אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דיקלי דיקלי לא קנו גופני:
Shmuel, his field-laborer brought him some dates. When he ate them, he tasted in them the taste of wine. He said to him: [What is this? He said to him: They stand between vines. He said to him:] If they are weakening the vine so much, tomorrow bring me their roots.
{The value of vines is greater than that of dates, which is where this fits in.}

Rav Chisda saw palms among the vines. He said to his field-laborer: Uproot them. Vines can buy palms but palms cannot buy vines.

No comments: