Rif Bava Kamma 25a {58a - 61b}

25a

{Bava Kamma 58b}

ההוא גברא דקץ קסבא מחבריה
אתא לקמיה דריש גלותא
א"ל דיינא לדילי חזיין לי תלת תלת בקינא הויאן ושויאן מאה זוזי
זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא
אמר בהדי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאי למה לי
אתא לקמיה דרב נחמן
א"ל בששים

There was a certain person who cut down a date-palm of his neighbor. He came before the Exilarch. He said to him: 'I myself saw the place; three date-trees stood close together in one nest and they were worth one hundred zuz. Go therefore and pay the other party thirty-three and a third {zuz}. He {=the defendant} said to the Exilarch: 'What have I to do with an Exilarch who judges in accordance with Persian Law?'
He came before Rav Nachman. He {=Rav Nachman} said: In conjunction with 60 {times as much}.

{Bava Kamma 59a}

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא כוותיה דרב נחמן בששים
איכא דאמרי הכי שמין דיקלא אגב קטינא דארעא בששים
והלכתא כוותיה דרב פפא בדילקא ארמאה
והלכתא כוותיה דריש גלותא בדיקלא פרסאה:

Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua acted in practice like Rav Nachman, in conjunction with 60. Some say so did they assess palmtree in conjunction with the small piece of ground, in conjunction with 60 {times as much}.
And the halacha is like Rav Pappa by an Aramean palm, and the halacha is in accordance with the Exilarch by a Persian palm.

{Bava Kamma 59b}

רבי שמעון אומר אם אכלה פירות גמורין וכו'
מ"ט כי אמר רחמנא ובער בשדה אחר
מלמד ששמין על גב שדה אחרת
הני מילי דצריך לשדה אבל הני כיון דלא צריכין לשדה בעיניהו בעי שלומי:

"RABBI SHIMON SAYS: IF IT CONSUMED RIPE FRUITS...":
What is the reason? The All-Merciful said: {Shemot 22:4}:

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

This teaches that we assess based on another field. These words are where they are in need of a field, but here, since they do not need a field {since they are ripe}, they must be compensated at their actual value.

אמר רב הונא בר חייא א"ר ירמיה בר אבא דן רב כר' מאיר ופסק הלכתא כרבי שמעון
דן כרבי מאיר כי הא דתנן כתבה לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
ופסק כרבי שמעון מהא דתנן רבי שמעון אומר אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין אם סאה סאה ואם סאתים סאתים:

Rav Huna bar Chiya cited Rabbi Yirmeyah bar Abba: Rav judged like Rabbi Meir and ruled halacha like Rabbi Shimon.
He judged like Rabbi Meir, as in this which we learn {in a Mishna}: If the husband drew up a deed for a would-be purchaser {of a field which had been set aside for the payment of the marriage settlement of his wife} and she did not endorse it, and {when a deed on the same field was drawn up} for another purchaser she did endorse it, she has thereby lost her claim to the marriage settlement; These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: She might still argue, 'I made the endorsement merely to gratify my husband; why therefore should you go against me?'
And he ruled the halacha in accordance with Rabbi Shimon, from this that we learnt {tnan}: RABBI SHIMON SAYS: IF IT CONSUMED RIPE FRUITS, THE PAYMENT SHOULD BE FOR RIPE FRUITS, IF ONE SE'AH [IT WOULD BE FOR] ONE SE'AH, IF TWO SE'AHS, [FOR] TWO SE'AHS.

Mishna:

המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב

IF A MAN PUTS HIS STACKS OF GRAIN IN THE FIELD OF ANOTHER WITHOUT PERMISSION, AND THE ANIMAL OF THE OWNER OF THE FIELD EATS THEM, THERE IS NO LIABILITY. MOREOVER, IF IT SUFFERED HARM FROM THEM, THE OWNER OF THE STACKS WOULD BE LIABLE. IF, HOWEVER, HE PUT THE STACKS THERE WITH PERMISSION, THE OWNER OF THE FIELD WOULD BE LIABLE.

Gemara:

לימא תנן סתמא דלא כרבי דאי כרבי הא אמר עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור
אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל עייל ואנטר לך קאמר ליה

May we say that this Mishnah states plainly {stam} not in accordance with Rabbi? For if like Rabbi, behold he said "unless the owner of the premises explicitly took upon himself to safeguard {he would not be liable}."
Rav Pappa said: Here we are dealing with the watchman of the barns. For since he said, 'Enter and place your stacks', it surely amounted to, 'Enter and I will guard for you'.

Mishna:

השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח חייב:

אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב
אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב
בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו הרוח הרי כולן פטורין

IF A MAN SENT OUT SOMETHING BURNING THROUGH A DEAF MUTE, AN IDIOT, OR A MINOR [AND DAMAGE RESULTED] HE WOULD BE EXEMPT FROM THE JUDGMENTS OF MAN, BUT LIABLE IN ACCORDANCE WITH THE JUDGMENTS OF HEAVEN. BUT IF HE SENT [IT] THROUGH A NORMAL PERSON, THE NORMAL PERSON WOULD BE LIABLE.

IF ONE PERSON [FIRST] SUPPLIES THE FIRE AND ANOTHER THE WOOD, HE WHO SUPPLIES THE WOOD WOULD BE LIABLE.
WHERE, [ON THE OTHER HAND], THE FIRST SUPPLIES THE WOOD AND THE SECOND THE FIRE, HE WHO SUPPLIES THE FIRE WOULD BE LIABLE.
BUT WHERE ANOTHER PERSON CAME ALONG AND FANNED THE FLAME, THE ONE WHO FANNED IT WOULD BE LIABLE.
IF IT WAS THE WIND THAT FANNED IT, ALL WOULD BE EXEMPT.

Gemara:

אמר ר"ל משמיה דחזקיה ל"ש אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב
מ"ט
מעשיו דידיה קא גרמו
ורבי יוחנן אמר אפי' מסר לו שלהבת פטור
צבתא דחרש קא גרים
ולא מיחייב עד דמסר ליה גווזא או סילתא ושרגא דההוא ודאי מעשיו דידיה קא גרמי
ומסתברא לן דהלכתא כריש לקיש משמיה דחזקיה דחזקיה רבו של רבי יוחנן הוא
ואיכא מאן דאמר כיון דלא אשכחן לחזקיה דפליג בהדי רבי יוחנן הלכתא כרבי יוחנן:

Resh Lakish said in the name of Chizkiyah: They only learned this {ruling in the Mishna} where he handed over a {flickering} coal to {the deaf mute} who fanned it into flame, but if he handed over to him something already in flame he would be liable.
What is the reason? It was his acts that were the {immediate} cause.
And Rabbi Yochanan said: Even where he handed something already in flame to him, he would still be exempt. iI was the handling of the deaf mute that caused the damage; he could therefore not be liable unless where he handed over to him tinder,{Bava Kamma 60a} shavings and a light, in which case it was certainly his act that was the immediate cause.
And it is logical to us that the halacha is like Resh Lakish in the name of Chizkiyah, for Chizkiyah was the teacher of Rabbi Yochanan.
And there is one who said that since we do not find that Chizkiyah {himself} argues against Rabbi Yochanan, the halacha is like Rabbi Yochanan.

ליבתו הרוח הרי כולן פטורין:
ת"ר ליבה וליבתו הרוח אם יש בליבתו כדי ללבות חייב ואם לאו פטור

ומאי שנא מזורה ורוח מסייעתו
אמר רב אשי כי אמרי' זורה ורוח מסייעתו הני מילי לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בנזקין הוא וגרמא בנזקין פטור:

"IF IT WAS THE WIND THAT FANNED IT, ALL WOULD BE EXEMPT":
The Sages learnt {in a brayta}: Where he fanned it [along with] the wind which also fanned it, if there was enough force in his blowing to set the fire ablaze he would be liable, but if not he would be exempt.
But why is this different from winnowing {on Shabbat}, where they wind helps him?
Rav Ashi said: When we say that there is liability for winnowing where the wind is helping, this applies to Shabbat, for the Torah prohibited actions performed with intent, but here, it is merely as a secondary cause, and a mere secondary cause in the case of damage he is exempt.

Mishna:

השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש:

IF HE SENT FORTH FIRE AND IT BURNT WOOD, STONES OR [EVEN] EARTH, HE WOULD BE LIABLE, AS IT SAYS {Shemot 22:5}:

ה כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה. {ס}

5 If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution. {S}

{Bava Kamma 61a}

עברה גדר שגבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור:

IF IT CROSSED A FENCE FOUR CUBITS HIGH OR A PUBLIC ROAD OR A CANAL, THERE WOULD BE NO LIABILITY.

{Bava Kamma 61b}

המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה
רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור
ר' אליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך רשות הרבים
רבי עקיבא אומר חמשים אמה
רבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבערה
הכל לפי הדליקה

IF A MAN KINDLES A FIRE ON HIS OWN [PREMISES], UP TO WHAT DISTANCE CAN THE FIRE PASS ON [BEFORE HE BECOMES FREE OF LIABILITY]?
RABBI ELEAZAR BEN AZARIAH SAYS: IT HAS TO BE REGARDED AS BEING IN THE CENTER OF AN AREA REQUIRING A KOR OF SEED.
RABBI ELIEZER SAYS: [A DISTANCE OF] SIXTEEN CUBITS [SUFFICES], EQUAL TO [THE WIDTH OF] A ROAD IN A PUBLIC THOROUGHFARE.
RABBI AKIVA SAYS: FIFTY CUBITS.
RABBI SHIMON SAYS: {same pasuk}

ה כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה. {ס}

5 If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution. {S}

ALL DEPENDS UPON THE FIRE.