Rif Bava Kamma 21b {48b - 49b; 50b; 49b}

21b

{Bava Kamma 48b}
Mishna:

שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות
אדם שהיה מתכוין לחברו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות:

IF AN OX WHILE CHARGING ANOTHER OX [INCIDENTALLY] INJURES A WOMAN WHO [AS A RESULT] MISCARRIES, NO COMPENSATION NEED BE MADE FOR THE LOSS OF THE EMBRYOS.
BUT IF A MAN WHILE MEANING TO STRIKE ANOTHER MAN [INCIDENTALLY] STRUCK A WOMAN WHO THUS MISCARRIED HE WOULD HAVE TO PAY COMPENSATION FOR THE LOSS OF THE EMBRYOS.

כיצד משלם דמי ולדות
שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה
אמר רבי שמעון בן גמליאל אם כן משהאשה יולדת משבחת אלא שמין את הולדות כמה הן יפין ונותנין לבעל ואם אין לה בעל נותנין ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור:

HOW IS THE COMPENSATION FOR [THE LOSS OF] EMBRYOS FIXED?
THE ESTIMATED VALUE OF THE WOMAN BEFORE HER MISCARRIAGE IS COMPARED WITH HER VALUE AFTER MISCARRIAGE.
{Bava Kamma 49a}
RABBI SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: IF THIS IS SO, A WOMAN AFTER HAVING GIVEN BIRTH INCREASES IN VALUE. IT IS THEREFORE THE VALUE OF THE EMBRYOS WHICH HAS TO BE ESTIMATED, AND THIS AMOUNT WILL BE GIVEN TO THE HUSBAND. IF, HOWEVER, THE HUSBAND IS NO LONGER ALIVE, IT WOULD BE GIVEN TO HIS HEIRS. IF THE WOMAN WAS A MANUMITTED SLAVE OR A PROSELYTESS, THERE WOULD BE COMPLETE EXEMPTION.

Gemara:

שור שהיה מתכוין וכו':
טעמא דנתכוין לחבירו הא נתכוין לאשה גופה משלם דמי ולדות
לימא תהוי תיובתא דרב אדא בר אהבה דאמר שוורים כי נתכוונו לאשה פטורין מדמי ולדות
אמר לך רב אדא בר אהבה הוא הדין דאפילו נתכוונו לאשה עצמה פטורין מדמי ולדות
והאי דקתני שור שהיה מתכוין לחברו איידי דבעא מיתנא סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו דהכי כתיב קרא תנא רישא נמי שור שהיה מתכוין לחבירו
וקי"ל כרב אדא בר אהבה
חדא דכי אתא רב חגא מדרומא אייתי מתניתא בידיה כותיה
ועוד דהא רב פפא כותיה שייכא
דאמר רב פפא שור שנגח את השפחה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות
מ"ט חמרא מעברתא הוא דאזיק דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור עם הדומ' לחמור:

The reason is that it {the ox} was charging at its fellow {ox}. Thus, if it was charging the woman, there would be liability to pay.
Let us say that this is an effective disproof of Rav Ada bar Ahava, who said that where cattle were charging the woman, there would be exemption from paying compensation for the embryos.
Rav Ada bar Ahava would say to you: The same ruling {of the Mishnah} would apply even in the case of Cattle making for the woman, where there would similarly be exemption from paying compensation for the embryos. And this that it taught {in the Misna} IF AN OX WHILE CHARGING ITS FELLOW {OX}-- since it needed to teach in the sefa BUT IF A MAN WHILE MEANING TO STRIKE HIS FELLOW {MAN}, for such {a case} is written in Scriptures, it taught in the resha as well IF AN OX WHILE CHARGING ITS FELLOW {OX}.

And we establish like Rav Ada bar Ahava. Firstly, because when Rav Chaga came from the South, he brought a brayta in his hands like him. And furthermore, for behold Rav Pappa is in consonance with him. For Rav Pappa said: If an ox gores a woman-slave, causing her to miscarry, there would be liability to pay for the loss of the embryos. What is the reason?It was merely a case of a pregnant she-ass being injured, for Scripture says {Bereishit 22:5}:

ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

5 And Abraham said unto his young men: 'Abide ye here with the ass, and I and the lad will go yonder; and we will worship, and come back to you.'

A nation comparable to a donkey.

{Bava Kamma 49b}
Mishna:

החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר ברה"ר ופתחו לרה"י ברה"י ופתחו לרשות היחיד אחר חייב

IF A MAN DIGS A PIT IN PRIVATE GROUND AND OPENS IT ON TO A PUBLIC PLACE, OR IF HE DIGS IT IN PUBLIC GROUND AND OPENS IT ON TO PRIVATE PROPERTY, OR AGAIN, IF HE DIGS IT IN PRIVATE GROUND AND OPENS IT ON TO THE PRIVATE PROPERTY OF ANOTHER, HE BECOMES LIABLE.

{Bava Kamma 50b}

החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב
אחד החופר בור שיח ומערה חריצין ונעיצין
א"כ למה נאמר בור
אלא מה בור שהוא כדי להמית י' טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עשרה טפחים
היו פחותין מי' טפחים ונפל לתוכן שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בהן חייב

IF A MAN DIGS A PIT ON PUBLIC GROUND AND AN OX OR AN ASS FALLS INTO IT, HE BECOMES LIABLE. WHETHER HE DUG A PIT, OR A DITCH, OR A CAVE, TRENCHES, OR WEDGE-LIKE DITCHES, HE WOULD BE LIABLE. IF SO WHY IS PIT MENTIONED {IN Shemot 21:33}?
JUST AS PIT CAN CAUSE DEATH BECAUSE IT IS USUALLY TEN HANDBREADTHS [DEEP], SO ALSO ALL [OTHER SIMILAR NUISANCES] MUST BE SUCH AS CAN CAUSE DEATH, [I.E.] TEN HANDBREADTHS [DEEP]. WHERE, HOWEVER, THEY WERE LESS THAN TEN HANDBREADTHS [DEEP], AND AN OX AR AN ASS FELL INTO THEM AND DIED, THERE WOULD BE EXEMPTION. AND IF THEY WERE ONLY INJURED BY THEM, THERE WOULD BE LIABILITY.

{Bava Kamma 49b}
Gemara:

ת"ר החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרה"ר חייב וזה הוא בור האמור בתורה דברי רבי ישמעאל
ר' עקיבא אומר הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו זהו בור האמור בתורה

The Sages learnt {in a brayta}: If a man digs a pit on private ground and opens it on to a public place, he becomes liable, and this is the Pit of which the Torah speaks. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: When a man abandons his premises without, however, abandoning his pit, this is the Pit of which the Torah speaks.

אמר רבה בבור ברשות הרבים כולי עלמא לא פליגי דחייב
מ"ט דאמר קרא כי יפתח וכי יכרה
אם על פותח חייב על כורה לא כל שכן
אלא שעל עסקי פתיחה באה לו ועל עסקי כריה באה לו
לא נחלקו אלא בבור שברשותו
רבי עקיבא סבר בעל הבור ישלם אמר רחמנא מה דאית ליה בעלים עסקינן
ורבי ישמעאל סבר מאי בעל הבור בעל תקלה
ורב יוסף אמר בבור ברשות היחיד כולי עלמא לא פליגי דחייב וכו'.

Rabba said: In the case of a pit on public ground there is no difference of opinion that there should be liability.
What is the reason? For Scripture said {Shemot 21:33}:

לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר.

33 And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,

If for mere opening there is liability, should there not be so all the more in the case of digging? Rather, {this is to inform} that it is on account of the act of opening and on account of the act of digging that the liability is at all brought upon him. {and not because he specifically owned the ground.}
They only argue {Bava Kamma 50a} about a pit in his own domain. Rabbi Akiva holds that the All-Merciful said {in the next pasuk}:

לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ. {ס}

34 the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his. {S}

Thus, we are dealing with a pit which has an owner.
And Rabbi Yishmael holds that who is the "owner of the pit"? The one who caused the nuisance.

{The above was Rabba's explanation. Rav Yosef argues:}
Rav Yosef said: In the case of a pit on private ground there is no difference of opinion that there should be liability, etc.

והלכתא כרבה דקיימא לן דכל רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה קנין ומחצה
וקיימא לן הלכתא כרבי עקיבא מחבירו
הלכך ל"ש בור ברה"ר ול"ש בור ברשות היחיד אם הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו חייב:

And the halacha is like Rabba, for we establish that in each case of Rabba and Rav Yosef {arguing}, the halacha is like Rabba, except for Field, Subject {emending Inyan for Kinyan}, and Half. {See Bava Batra 114a for this rule, and an elaboration of what each refers to}.
And we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. Therefore, it does not matter whether it is a pit in the public domain or a pit in the private domain, if he abandoned his property and did not abandon his pit, he is liable.

ת"ר חפר ופתח ומסר לרבים פטור חפר ופתח ולא מסר לרבים חייב
וכך היה מנהגו של נחוניא חופר שיחין שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים
וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו קיים זה הלכה זו:

The Sages learnt {in a brayta}:If a man dug and left it open, but transferred it to the public, he would be exempt; if he dug it and left it open without dedicating it to the public he would be liable. And so was the custom of Nechunia the digger of ditches; he used to dig {wells} and leave them open and dedicate them to the public. And when the matter came to the Sages, they said "this one has fulfilled this halacha."