Rif Bava Kamma 25b {61b - 62a}

25b

{Bava Kamma 61b}
Gemara:

ואקשינן למימרא דלית ליה לרבי שמעון שיעורא לפטור
והא תנן רבי שמעון אומר לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם
כלומר כיון שאמר רבי שמעון הכל לפי הדליקה מראין דבריו שאין לרבי שמעון שיעור לפטור
אלא אם עברה הדליקה והזיקה חייב בין עברה הרבה בין עברה מעט ונמצא שאין לו שיעור לפטור
ושנינן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב הכל לפי גובהה של דליקה
כלומר שלא אמר רבי שמעון הכל לפי מה שתעבור הדליקה לפניה ותדליק אלא הכל לפי גובהה של דליקה קאמר שאם תעבור יתר מן הראוי לה לגבהה פטור ואם לא עברה אלא כראוי לגבהה והזיקה חייב
והא אית ליה לר' שמעון שיעורא לפטור ולא קשיא דידיה אדידיה:

And we ask on the statement that Rabbi Shimon does not maintain that there is some fixed limit in the case of Fire to exempt? For behold we learnt {tnan}: Rabbi Shimon says that these limits were only to intimate that if damage resulted there should be exemption from paying.
That is to say that since Rabbi Shimon said that all depends on the fire, his words appear to state that Rabbi Shimon does not hold that there is a limit for the purpose of exemption, but rather, if the fire traveled and damaged, he is liable, whether it traveled a lot or it traveled a litted. And thus, there is no fixed limit for the purpose of exemption.
And we learn: Rav Nachman cited Rabba bar Avuah who cited Rav: All is according to the height of the fire.
That is to say, that Rabbi Shimon did not say that all is according to what the fire traveled before it and lit, but rather he was saying that all is according to the height of the fire, that is it traveled farther that what was to be expected for its height, he is exempt, and if it only traveled as much as would be expected for its height, and it damaged, he is liable.
And thus, Rabbi Shimon does maintain a limit for the purposes of exemption, and there is no contradiction between himself and himself.

א"ר יוסף א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"ש:
ואי קשיא לך מ"ש התם גבי תנור דקא יהבי רבנן שיעורא ואפ"ה אם הזיק משלם מה שהזיק ומאי שנא הכא דפטור
לא תיקשי לך הכא דלפי צורך שעה מדליק וקא מרחיק כשיעורא וקא עברה הדליקה יתירא משיעורא וקא מזקה אנוס הוא דמאי הוה ליה למעבד הלכך מכה בידי שמים היא ולפיכך פטור דלא יכול לאהדורה
והתם גבי תנור כיון דתדיר הוא מדליק איבעי ליה לעיוני אי איכא היזקא לחבירו נסליק היזקא וכיון דלא עביד הכי פושע הוא ולפיכך חייב
תדע דהא רבנן פליגי עליה דר' שמעון בתנור דקא יהיב שיעור לפטור והכא אינהו גופייהו קא יהבי שיעורא לפטור:

Rav Yosef cited Rav Yehuda who cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Shimon.
And if it is a question to you, why is it different there by an over, that the Sages gave a limit, and even though, if it damaged, he pays that which it damaged, in contrast to here, where he is exempt -- this should not be problematic to you here, for according to the needs of the time he lit, and he distanced the appropriate measure, and the fire traveled more than that measure and damaged, it is accidental, for what was there for him to do? Therefore, it is a stroke from the hands of Heaven, and therefore, he is exempt, for he was not able to stop it. But there, by the over, since he is always lighting, he needed to watch out, if there was a damage to his fellow, he would remove the damage. And since he did not do so, he is negligent, and therefore he is liable.
Know this {is so}, for behold the Sages argue upon Rabbi Shimon by the oven, where he gave a measure to the exemption, whereas here, they themselves give a measure to the exemption.

Mishna:

המדליק את הגדיש והיו בו כלים ונדלקו רבי יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטים או גדיש של שעורים:

IF A MAN SETS FIRE TO A STACK OF GRAIN IN WHICH THERE HAPPEN TO BE ARTICLES AND THESE ARE BURNT, RABBI YEHUDA SAYS THAT PAYMENT SHOULD BE MADE FOR ALL THAT WAS THEREIN, WHEREAS THE SAGES SAY THAT NO PAYMENT SHOULD BE MADE EXCEPT FOR A STACK OF WHEAT OR FOR A STACK OF BARLEY.

היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב
עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור
ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח כלים בבתים:

[WHERE FIRE WAS SET TO A BARN TO WHICH] A GOAT HAD BEEN FASTENED AND NEAR WHICH WAS A SLAVE [LOOSE] AND ALL WERE BURNT WITH THE BARN, THERE WOULD BE LIABILITY.
IF, HOWEVER, THE SLAVE HAD BEEN CHAINED TO IT, AND THE GOAT WAS LOOSE NEAR BY IT, AND ALL WERE BURNT WITH IT, THERE WOULD BE EXEMPTION.
THE SAGES, HOWEVER, AGREE WITH RABBI YEHUDA IN THE CASE OF ONE WHO SET FIRE TO A CASTLE THAT THE PAYMENT SHOULD BE FOR ALL THAT WAS KEPT THEREIN, AS IT IS SURELY THE CUSTOM OF MEN TO KEEP [VALUABLES] IN [THEIR] HOMES.

Gemara:

תנו רבנן המדליק את הגדיש והיו בו כלים ונדלקו ר' יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטים או גדיש של שעורים ורואין מקום כלים כאילו מלא תבואה
במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו
אבל במדליק בתוך של חבירו משלם כל מה שבתוכו
ומודה רבי יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש והגדיש והטמין שאינו משלם אלא דמי גדיש בלבד
אבל השאילו מקום להגדיש חטין והגדיש שעורין שעורין והגדיש חטין חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטין שאינו משלם אלא דמי שעורים בלבד:

The Sages learnt {in a brayta}: If a man set fire to a stack of grain in which there were utensils and they were burnt, Rabbi Yehuda says that payment should be made for all that was stored there, whereas the Sages say that no payment should be made except for a stack of wheat or for a stack of barley, and that the space occupied by the utensils has to be considered as if it was full of grain. {Bava Kamma 62a} Where are these words said? Where he kindled the fire on his own premises from where it traveled and consumed {the stack standing} in the premises of his neighbor; but where he kindled the fire in the premises of his neighbor, he would have to pay for all that was kept there. And Rabbi Yehuda admits to the Sages by the case where a man granted his neighbor the loan of a particular place for the purpose of piling up a stack, if he {=the borrower} piled up stacks and hid {something in them}, no payment would have to be made except for the value of the stack alone. But if he lent him the place for piling up stacks of wheat, and he piled up stacks of barley, or barley and he piled up wheat, or even where he piled up wheat but covered it with barley, or again where he piled up barley but covered it with wheat; no payment would be made except for the value of the barley alone.

אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא הזיקתו משלמת של זהב משום דאמר לה מאי הוה לך גביה דאזיקתיה
פשעה ביה משלמת של כסף משום דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילת עלי נטירותא דדהבא לא קבילת עלי:

Rava said: If a man gave a gold dinar to a woman and said to her 'Be careful with it, as it is a silver coin', if she damaged it she would have to pay for a gold dinar because he could plead against her: 'What business had you to damage it?'If she was {merely} negligent with it {and it was damaged}, she would have to pay only for a silver dinar, as she could plead against him: 'It was only silver that I undertook to take care of, but I never undertook to take care of gold.'

אמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה ולא ידענא מאי היא
אמר שמואל ולא ידע אבא מאי שמיע ליה לר' יהודה דמחייב על נזקי טמון באש
עשו תקנת נגזל באשו דמשתבע ושקיל כדתנן ואלו נשבעין ונוטלין הנגזל וכו':א

Rav said: I heard a matter regarding Rabbi Yehuda, and I do not know what it is.
Shmuel said: Does Abba {=Rav} really not know what he heard regarding Rabbi Yehuda who imposes liability for damage done to Hidden items in the case of Fire? It is that the judges must make the ordinance enacted for the benefit of a robbed person for the fire, {namely} that he may swear {how much he lost} and take, and we learn {in a Mishna}, "and these are the ones who swear and take, the robbed person, etc."