Rif Bava Kamma 23b {53a - 55b}

23b

{Bava Kamma 53a}

איבעית אימא לעולם קסבר האי פלגא היזקא עבד והאי פלגא היזקא עבד ודקא קשיא לך בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם ריבעא ואידך ריבעא ניפסוד משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה את קטלתיה מאי דאית לי לאשתלומי מהאיך משתלימנא ושארא משתלימנא מינך:

Alternatively, in truth he {=Rabbi Natan} holds that one did half of the damage and the other did half of the damage, and as for your question, 'Why not let the owner of the pit pay half and the owner of the ox a quarter while the remaining quarter will be lost to the plaintiff?' because the owner of the ox can say to the owner of this pit, 'I have found my ox in your pit; you have killed it. Whatever is paid to me by the other defendant I do not mind being paid {by him}; and the rest I will be paid by you.'

אמר רבא הניח אבן על פי הבור ובא השור ונתקל בה ונפל לבור באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן
ומסתברא דהלכתא כרבי נתן דקיימא מתני' כוותיה:

Rava said: If a man puts a stone near the mouth of a pit {dug by another person} and an ox coming along stumbles over the stone and falls into the pit, we are here brought here to the dispute between Rabbi Natan and the Sages.
And it is logical that the halacha is like Rabbi Natan, for the Mishna maintains like him.

{Bava Kamma 53b}

נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו וכו'
מ"ט דאמר קרא ונפל שמה שור או חמור
שור ולא אדם חמור ולא כלים:

"WHERE THERE FELL INTO IT AN OX TOGETHER WITH ITS IMPLEMENTS WHICH THEREBY BROKE...":
What is the reason? {Shemot 21:33}:

לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר.

33 And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,

An ox and not man; a donkey and not vessels.

{Bava Kamma 54a}

נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב
מאי שור חרש שוטה וקטן
אמר רבא שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן אבל שור שהוא פקח פטור
מ"ט דאמר ליה איבעי לך עיוני ומיזל
תניא נמי הכי נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור:

"IF THERE FELL INTO IT AN OX, DEAF, ABNORMAL OR SMALL THERE WOULD BE LIABILITY":
What is the meaning of 'AN OX, DEAF, ABNORMAL OR SMALL'?
{Bava Kamma 54b}
Rava said: an ox which was deaf, an ox which was abnormal, an ox which was small, for in the case of an ox which was normal there would be exemption.
What is the reason? For he may say to him, "it should have looked where it was going."
A brayta also says so: Where there fell into it an ox which was deaf, or abnormal or small, or blind or while walking at night time, there would be liability whereas if it was normal and walking during the day there would be exemption.

סליקו להו שור שנגח את הפרה

END PEREK FIVE
BEGIN PEREK SIX

{Bava Kamma 55b}
Mishna:

הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור
לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב.
נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטין ויצאה והזיקה פטור
הוציאוה ליסטין הליסטין חייבין:

IF A MAN BRINGS SHEEP INTO A SHED AND LOCKS THE DOOR IN FRONT OF THEM PROPERLY, BUT THE SHEEP [NEVERTHELESS] GET OUT AND DO DAMAGE, HE IS NOT LIABLE.
IF, HOWEVER, HE DOES NOT LOCK THE DOOR IN FRONT OF THEM PROPERLY, HE IS LIABLE.
IF [THE WALL] BROKE DOWN AT NIGHT, OR IF ROBBERS BROKE IN, AND THEY GOT OUT AND DID DAMAGE, HE WOULD NOT BE LIABLE.
IF [HOWEVER] ROBBERS TOOK THEM OUT [FROM THE SHED AND LEFT THEM AT LARGE AND THEY DID DAMAGE] THE ROBBERS WOULD BE LIABLE [FOR THE DAMAGE].

Gemara:

תנו רבנן איזה הוא כראוי ואיזה הוא שלא כראוי
דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא כראוי דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא שלא כראוי:

The Sages learnt {in a brayta}: What is considered "properly" and what is considered "improperly?" If the door was able to stand against a normal wind, it would be 'properly'. If the door could not stand against a normal wind, that would be 'improperly'.

א"ר אלעזר ואמרי לה במתניתא תניא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתם ואלו הן בור ואש ושן ורגל
בור דכתיב ולא יכסנו הא כסהו פטור
אש דכתיב שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר
שן דכתיב ובער עד דעביד כעין ובער
רגל דכתיב ושלח עד דעביד כעין ושלח:

Rabbi Eleazar said, and some said that it was stated in a brayta: There are four cases [of damage] where the Torah requires a lesser degree of precaution. They are these: Pit and Fire, Tooth and Foot.
Pit, for it is written {Shemot 21:33}:

לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר.

33 And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,

Thus, if he covered it, he is exempt. Fire, for it is written {Shemot 22:5}:

ה כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה. {ס}

5 If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution. {S}

only where he acted, as by actually kindling the fire.
Tooth, for it is written {Shemot 22:4}:

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

Until it acts like "and it consumes."
Foot, for it is written {same pasuk}

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall send his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

Until it does like "and shall send."

תניא ד' דברים אמר ר' יהושע כל העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן

They learnt {in a brayta}: Four things Rabbi Yehoshua said that whoever does them is exempt from the judgments of Man but liable to the judgments of Heaven. And these are they: