Rif Bava Kamma 18b {37a}

18b

{Bava Kamma 37a}

וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומים:

And so did Rama bar Chama teach: orphans do not require a prosbul; Rabban Gamliel and his court are the fathers of orphans.

איכא מאן דפשט מהא דמאן דיהיב מידי לעניי' באמירה ובעא למהדר ביה מצי הדר ביה
ואמר הכי מדאמר רב יוסף ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה אנן ידי עניים אנן
שמעינן מינה דדינא דעניים כדינא דהדיוט דמי
דבהדיוט אי אמר ליה חד לחבריה מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ואי לא לא קנה ה"נ דינא דעניים ומש"ה אמר רב יוסף ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה דינא דמעמד שלשתן אנן ידי עניים אנן

There is one who resolves from this that one who gives something over to paupers with speech, and wishes to retract, is able to retract. And he says this based on the statement of Rav Yosef, "and even though the paupers are not here to acquire it, we are the hands of the paupers." We derive from here that the law of the paupers is the same law as normal individuals. For by a normal individual, if one person says to his fellow, "I have 100 zuz in your hand, give it to Ploni" in an assembly of all three of them, he {=Ploni} acquired, and if not {in such an assembly} he does not acquire. So too is the law of the paupers. And because of this, Rav Yosef said "and even though the paupers are not here to acquire it, as the law of an assembly of the three, we are the hands of the paupers."

ואנן אמרינן ליכא למשמע מינה הכי דבהדיא אמרי' בפיך זו צדקה אלמא בדיבור מיחייב
והאי דאיצטריך רב יוסף הכא למימר ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה אנן ידי עניים אנן דאלמא אי לאו הכי הוה מצי למיהדר ביה לאו משום דדין עניים כדין הדיוט דמי אלא משום דההוא פלגא דזוזא לאו ברשותיה הוה קאי דהא לא אתא לידיה
כדאמרינן אמר רב כל ממון שאינו יכול להוציאו בדיינים והקדישו אינו קדוש

And we say that there is not to infer this from that. For we explicitly say {Devarim 23}:

כד מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ. {ס}

24 That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth. {S}

this is charity. Thus, with {mere} speech he is obligated. And this that Rav Yosef said here, is to to say "and even though there are not paupers here to acquire it, we are the hands of paupers," such that is clear that if not so, he is able to retract from it. Not because the law of the paupers is like the law of the normal individuals, but rather because that half-zuz was not in his domain, for it had not yet come to his hand. And we say: Rav said: And money that you are able to take out with judges and one sanctifies, it is not sanctified.

ואקשינן הא יכול להוציאו בדיינים והקדישו קדוש
והא"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו ממנו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו
ואוקימנא להא דרב במקרקעי דכי יכול להוציאו בדיינין ברשותיה קאי
ושמעינן מינה דבמטלטלי אפילו ממון שהוא יכול להוציאו בדיינין והקדישו אינו קדוש
ומשום הכי א"ל רב יוסף אנן ידי עניים אנן דלא גרע מדינא דהדיוט דקני במעמד שלשתן

And we ask: But if he was able to take it out via judges and he sanctified it, would it be sanctified? But Rabbi Yochanan said: Theft upon which the owners did not give up hope, neither of them are able to sanctify it. This one {=the thief} because it is not his, and this one {=the owner} because it is not in his domain.
And we establish this of Rav as regarding land, for when he is able to take it out via judges, it is in his domain.
And we derive from this that by moveable objects, even money, that he is able to take out via judges, and he sanctifies it, it is not sanctified. And because of this, Rav Yosef said to him: We are the hands of the paupers, that it is not any worse than the law of the normal individual, that he acquires in the assembly of the three of them.

אבל מידי דאיתיה ברשותיה ואמר הרי הוא לעניים כבר זכו ביה עניי ולא מצי למהדר ביה כדאמר בפיך זו צדקה
ואמר רבא צדקה מיחייב עלה לאלתר דהא קיימי עניים
אבל ודאי אי בעי לשנויי ההוא מידי דיהב לעניים עד דלא אמטייה ליד גבאי במידי אחרינא דכוותיה מצי לשנויה
כדגרסי' בערכין אר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב סלע זו לצדקה מותר לשנותו בין לעצמו בין לאחר ל"ש אמר זו ול"ש אמר עלי
ות"ר האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה משבאת ליד גבאי אסור לשנותה:

But something which is indeed in his domain and he says "behold it is to paupers," the paupers have already acquired it and he is not able to retract in it, as it states {Devarim 23}:

כד מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ. {ס}

24 That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth. {S}

this is charity.
And Rava said: Charity, he is obligated in it immediately, for behold, the paupers are in existence {?}.
But certainly, if he wants to switch that thing which he gives to the paupers before it reaches the hand of the collector with some other thing which is like it, he is able to switch it. As we learn in Arachin: Rav Nachman cited Rabba bar Avuah who cited Rav: This sela to charity, he is permitted to switch it, whether for himself or another, and it makes no difference if he said "this" {sela} or "upon me."

And the Sages learnt {in a brayta}: If one said "this sela to charity," while it has not yet reached the hands of the collector, he is able to switch it; once it reaches the hand of the collector, it is forbidden to switch it.

Mishna:

שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים למין שהוא מועד לו משלם נ"ש ולמין שאינו מועד לו משלם ח"נ:

IF AN OX WAS MU'AD TO DO DAMAGE TO ITS OWN SPECIES BUT WAS NOT MU'AD TO DO DAMAGE TO ANY OTHER SPECIES [OF ANIMALS] OR IF IT WAS MU'AD TO DO DAMAGE TO THE HUMAN SPECIES BUT NOT MU'AD TO ANY SPECIES OF BEASTS, OR IF IT WAS MU'AD TO SMALL [CATTLE] BUT NOT MU'AD TO LARGE [CATTLE], IN RESPECT OF DAMAGE DONE TO THE SPECIES TO WHICH IT WAS MU'AD THE PAYMENT WILL HAVE TO BE IN FULL, BUT IN RESPECT OF DAMAGE DONE TO THAT TO WHICH IT WAS NOT MU'AD, THE COMPENSATION WILL BE FOR HALF THE DAMAGE ONLY.

אמרו לפני ר' יהודה הרי שהיה מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול
אמר להם לשבתות משלם נ"ש ולימות החול משלם ח"נ מאימתי יהי תם משיחזור בו ג' ימי שבתות:

THEY SAID BEFORE RABBI YEHUDA: HERE IS ONE WHICH WAS MU'AD TO DO DAMAGE ON SABBATH DAYS BUT WAS NOT MU'AD TO DO DAMAGE ON WEEK DAYS.
HE SAID TO THEM: FOR DAMAGE DONE ON SABBATH DAYS THE PAYMENT WILL HAVE TO BE IN FULL, WHEREAS FOR DAMAGE DONE ON WEEK DAYS THE COMPENSATION WILL BE FOR HALF THE DAMAGE ONLY. WHEN [CAN THIS OX] RETURN TO THE STATE OF TAM? WHEN IT REFRAINS [FROM GORING] ON THREE [CONSECUTIVE] SABBATH DAYS.

Gemara:

אתמר רב זביד אמר ואינו מועד תנן
ר"פ אמר אינו מועד תנן
רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמיה הוי מועד
ורב פפא אמר אינו מועד תנן סתמיה לא הוי מועד
וסוגיין כרב פפא
ואת"ל איתא לרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל:

It was stated {by Amoraim}:
Rav Zevid said: One should teach {in the Mishna}: "But it was not a muad..." {as we have above}.
Rav Pappa said: One should teach "it is not muad" {meaning that be default the state of muad does not spread to other species}.
Rav Zevid said one should teach "but it was not a muad" -- but in the plain {default} case, it is a muad. And Rav Pappa said one should teach "it is not a muad" -- that in the plain case, it is not a muad.
And our sugya is like Rav Pappa.
And if you say that one holds like Rav Pappa, {still} if it gored an ox, a donkey and a camel {one time each}, it is made into a muad for all of them.

ת"ר ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגים לשוורים

The Sages learnt {in a brayta}: If the animal sees an ox and gores it, another ox and does not gore it, a third ox and gores it, a fourth ox and does not gore it, a fifth ox and gores it, a sixth ox and does not gore it, the animal becomes muad to alternate oxen.