Rif Bava Kamma 17a {35b - 36a}

17a

{Bava Kamma 35b}
Gemara:

אמר רבה בר נתן טענו חטים והודה לו בשעורים פטור
לימא מסייע ליה דתניא טענו חטים והודה לו בשעורים פטור
אי מהתם הוה אמינא מאי פטור פטור מדמי חטים ולעולם חייב בשעורים קמ"ל דפטור לגמרי

Rabba bar Natan said: If he claimed wheat and he {=the defendant} admitted to him about barley, he is exempt.
Let us say that the following supports him. For they learnt {tanya -- though this appears to be a Mishna}: Where the plaintiff claimed wheat and the defendant admitted barley he is not liable.
If from there, I would have said that what is meant by exempt? Exempt from the value of the wheat, and yet he is still liable to the value of the barley. Therefore it informs us that he is entirely exempt.

ואותבינן עליה מהא דתנן היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן את הקטן והמזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן המוציא מחבירו עליו הראיה
הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק אמאי חטים ושעורים נינהו
ופריק ראוי ליטול ואין לו
ואקשינן והא תניא הרי זה משתלם לקטן מן הגדול ולגדול מן הקטן
ופריק דתפס
והכי נמי לענין טענו חטים והודה לו בשעורים אי תפיס שעורים לא מפקינן מיניה
והכי קא פסקי רבוותא כדכתיבנן:

And we ask on this from that which we learnt {in the Mishna}, "WHERE THERE WERE TWO INJURED OXEN, ONE BIG AND THE OTHER LITTLE, AND THERE TWO INJURING OXEN, ONE BIG AND THE OTHER LITTLE, AND THE PLAINTIFF ASSERTS THAT THE BIG ONE INJURED THE BIG ONE AND THE LITTLE ONE THE LITTLE ONE, WHILE THE DEFENDANT CONTENDS, 'NOT SO, FOR [IT WAS] THE LITTLE ONE [THAT INJURED] THE BIG ONE AND THE BIG ONE [THAT INJURED] THE LITTLE ONE'... THE BURDEN OF PROOF FALLS ON THE CLAIMANT.
Thus, if he does not bring a proof, he takes as the damaging party stated. But why? Is this not wheat and barley?
{Bava Kamma 36a}
And we resolve: The plaintiff is entitled to get paid {only where he produces evidence to substantiate the claim} but {failing that he} will have nothing at all. {See also Tosafot.}
And we ask: But we learnt {tanya}: Behold he will be paid for the little one from the large one and for the large one from the little one.
And we resolve: Where he had already seized them.
And so too, in terms of where he claimed wheat and he {=the defendant} admitted barley, if he seized barley, they do not take it away from him. And so do the {post-Talmudic} rabbis rule, as we have written.

ואם היו שניהם של איש אחד [שניהם] חייבים
ואוקימנא כרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי נינהו וטעמא דאיתנהו לתרוייהו דלא מצי מדחי ליה אבל ליתנהו לתרוייהו מצי א"ל זיל אייתי ראיה דהאי תורא אזקך ואשלם לך:

"BUT WHERE BOTH OF THE [PURSUING] OXEN BELONGED TO THE SAME OWNER, LIABILITY WILL ATTACH TO BOTH OF THEM":
And we establish it like Rabbi Akiva, who said that it {=the damaging ox} becomes the ox of partners {namely the plaintiff and defendant}, and the reason is that 'BOTH OF THEM' {the oxen} are with the owner, in which case he cannot possibly shift the claim {from one to the other}. But if 'BOTH OF THEM' are not with him he may plead, 'Go and produce evidence that it was this ox {which is still with me} that did the damage, and then I will pay you.'

סליקו להו המניח את הכד

END PEREK THREE