26a
{Bava Kamma 62a}
בעי אמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא
כגון שיש לו עדים שמסר בו ואיבד ממונו אבל אינם יודעים כמה איבד לו מי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו
וכל תיקו דממונא לקולא:
ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה במיא
הוה קא טעין מרה הכי הוה בגויה והכי הוה בגויה
יתיב רב אשי וקא מיבעיא ליה כה"ג מאי
אמר ליה רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתני' דתנן מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים
א"ל אי דקא טעין זוזי ה"נ לא צריכא דקא טעין מרגניתא מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו:
מהא שמעינן דלית הלכתא כר' יהודה לענין טמון באש
דאי ס"ד הלכתא כרבי יהודה אמאי קא מיבעי לן מי עבידי אינשי דמנחי מרגניתא בכספתא או לא
הא קי"ל דר' יהודה בתרתי פליג בהדי רבנן
פליג במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר מיחייב אטמון ורבנן סברי לא מיחייב אטמון
ופליג במדליק בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר ישלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם וכלים שאין דרכן להטמין לא
אלא מדאיבעיא ליה לרב אשי הכי שמעינן דכרבנן סבירא ליה
ועוד הא אשכחת בהדיא דרב אשי כרבנן סבירא ליה מדפריש בהכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה טומן קמתו איתמר משום דקא משוי ליה טמון באש ש"מ דטמון באש לרב אשי פטור כרבנן
וחזינא מאן דפסק הלכתא כר' יהודה ואייתי ליה טעמא מהא דאמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה כו'
והאי לאו טעמא הוא
מדאמרינן לר' יהודה דמחייב על טמון באש שמעינן דלית הלכתא כותיה
ואי אמרת למאי הלכתא אמרינן להא דרבי יהודה למיגמר מינה לרבנן במקום דעבידי אינשי דמנחין כגון האי דבטש בכספתא דחבריה ושדיה בנהרא וכגון המדליק את הבירה דמודו בה רבנן לר' יהודה שמשלם כל מה שבתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים דמשתבע על דעבידי אינשי דמנחי בגוה ושקיל:
א"ל רב יימר לרב אשי טענו כסא דכספא מאי
א"ל חזינן אי איניש דאמיד הוא למהוי ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל כמיניה:
ירושלמי
חד בר נש אפקיד גבי חבריה שק צרור
אירעו אונס הדין אמר סיגין הוה מלא והדין אמר מטכסין הוה מלא
אתא עובדא קומי רב ואמר ה"ז נשבע ונוטל בעי
ר' יוחנן מהו שיטעננו דברים שאינן ראויים לו
נשמעיניה מן הדא אריסיה דבר זיזא אפקיד גבי חד בר נש ליטרא דדהבא מת בר זיזא ומת אריסיה אתא עובדא קומי רבי ישמעאל בר' יוסי אמר מאן לא ידע דכל מה דאית ליה לאריסיה דבר זיזא לבר זיזא הוא יתיהבון לבנוהי דבר זיזא
הוו ליה לבר זיזא בנין רברבין ודקיקין אמר יסבון רברביא פלגא וכדרבן דקיקין יסבון לפלגא
דמך ר' ישמעאל בר' יוסי אתא עובדא קומי ר' חייא
כגון שיש לו עדים שמסר בו ואיבד ממונו אבל אינם יודעים כמה איבד לו מי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו
וכל תיקו דממונא לקולא:
Amemar inquired: Would they similarly make the ordinance enacted for the benefit of a robbed person extend also to the case of an informer or not?
Such as where he had witnesses that he informed against him and caused him loss of money, but they do not know how much of a loss he caused him, would they make the ordinance of the robbed person for the case of the informer, that he {the informee} can swear and collect, or not?
The question stands {unresolved}.
And all unresolved questions respecting money, are towards leniency.
Such as where he had witnesses that he informed against him and caused him loss of money, but they do not know how much of a loss he caused him, would they make the ordinance of the robbed person for the case of the informer, that he {the informee} can swear and collect, or not?
The question stands {unresolved}.
And all unresolved questions respecting money, are towards leniency.
ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה במיא
הוה קא טעין מרה הכי הוה בגויה והכי הוה בגויה
יתיב רב אשי וקא מיבעיא ליה כה"ג מאי
אמר ליה רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתני' דתנן מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים
א"ל אי דקא טעין זוזי ה"נ לא צריכא דקא טעין מרגניתא מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו:
There was a certain man who kicked the money-box of his fellow and thus cast it into the river. The owner claimed such was in it, and such was in it. Rav Ashi sat and pondered upon it. In such an instance, what?
Ravina said to Rav Acha son of Rava, and some say it was Rav Acha the son of Rava to Rav Ashi: Is this not our Mishna, which teaches 'THE SAGES AGREE WITH R. JUDAH IN THE CASE OF ONE WHO SET FIRE TO A CASTLE, THAT PAYMENT SHOULD BE FOR ALL THAT WAS KEPT THEREIN, AS IT IS SURELY THE CUSTOM OF MEN TO KEEP [VALUABLES] IN [THEIR] HOMES?
He said to him: If he was claiming money, this indeed would be so. No, this is necessary, for he is claiming jewels. Do people place jewels in money-boxes or not? The question stands.
Ravina said to Rav Acha son of Rava, and some say it was Rav Acha the son of Rava to Rav Ashi: Is this not our Mishna, which teaches 'THE SAGES AGREE WITH R. JUDAH IN THE CASE OF ONE WHO SET FIRE TO A CASTLE, THAT PAYMENT SHOULD BE FOR ALL THAT WAS KEPT THEREIN, AS IT IS SURELY THE CUSTOM OF MEN TO KEEP [VALUABLES] IN [THEIR] HOMES?
He said to him: If he was claiming money, this indeed would be so. No, this is necessary, for he is claiming jewels. Do people place jewels in money-boxes or not? The question stands.
מהא שמעינן דלית הלכתא כר' יהודה לענין טמון באש
דאי ס"ד הלכתא כרבי יהודה אמאי קא מיבעי לן מי עבידי אינשי דמנחי מרגניתא בכספתא או לא
הא קי"ל דר' יהודה בתרתי פליג בהדי רבנן
פליג במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר מיחייב אטמון ורבנן סברי לא מיחייב אטמון
ופליג במדליק בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר ישלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם וכלים שאין דרכן להטמין לא
אלא מדאיבעיא ליה לרב אשי הכי שמעינן דכרבנן סבירא ליה
ועוד הא אשכחת בהדיא דרב אשי כרבנן סבירא ליה מדפריש בהכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה טומן קמתו איתמר משום דקא משוי ליה טמון באש ש"מ דטמון באש לרב אשי פטור כרבנן
From this we deduce that the halacha is not like Rabbi Yehuda in the matter of something hidden, in fire. For if it arose in your mind that the halacha was like Rabbi Yehuda, why should it matter to us if people are accustomed to place jewels in money-boxes or not? For behold, we establish that Rabbi Yehuda argued against the Sages in two matters. He argued by one who lit within his own {premises} and it traveled and consumed in that of his fellow, that Rabbi Yehuda maintains that he is liable for Hidden while the Sages maintain that his is not liable for Hidden; and he argued by one who lit in his fellow's {premises}, that Rabbi Yehuda maintains that he pays all that is in it, and even a moneybag, while the Sages maintain that vessels which it is the common practice to hide them in a stack, such as a threshing sledge and implements for cattle, for those he pays, while vessels which it is uncommon to hide, no.
Rather, from the fact that Rav Ashi pondered this, we deduce that he holds like the Sages.
And furthermore, we find explicitly that Rav Ashi maintains like the Sages, from the fact that he explained by one who bent the standing grain of his fellow before a fire, it means that he hid his standing grain, because he is making it Hidden within fire {for which the one who caused the fire would be exempt}. We deduce from here that Hidden within fire, according to Rav Ashi, is exempt, like the Sages.
Rather, from the fact that Rav Ashi pondered this, we deduce that he holds like the Sages.
And furthermore, we find explicitly that Rav Ashi maintains like the Sages, from the fact that he explained by one who bent the standing grain of his fellow before a fire, it means that he hid his standing grain, because he is making it Hidden within fire {for which the one who caused the fire would be exempt}. We deduce from here that Hidden within fire, according to Rav Ashi, is exempt, like the Sages.
וחזינא מאן דפסק הלכתא כר' יהודה ואייתי ליה טעמא מהא דאמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה כו'
והאי לאו טעמא הוא
מדאמרינן לר' יהודה דמחייב על טמון באש שמעינן דלית הלכתא כותיה
ואי אמרת למאי הלכתא אמרינן להא דרבי יהודה למיגמר מינה לרבנן במקום דעבידי אינשי דמנחין כגון האי דבטש בכספתא דחבריה ושדיה בנהרא וכגון המדליק את הבירה דמודו בה רבנן לר' יהודה שמשלם כל מה שבתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים דמשתבע על דעבידי אינשי דמנחי בגוה ושקיל:
And we have seen one who ruled that the halacha is like Rabbi Yehuda, and he brings for himself a proof from this that Rav said "I have heard a matter pertaining to Rabbi Yehuda." This is not a {valid} reason. From the fact that we say about Rabbi Yehuda that he is liable for something hidden in fire, we deduce that the halacha is not like him. And if you say, for what halachic purpose did we {=Rav and Shmuel} say this about Rabbi Yehuda, it is to learn from it to apply to the Sages, in an instance that people are accustomed to place {things}, such as this one who kicked his fellow's money-box and cast it in the river, and such as one who lights up a castle, that the Sages admit to Rabbi Yehuda that he pays all that is in it, for it is the practice of people to place in their houses {their valuables}, that he swears about those things which people are accustomed to put in it, and takes.
א"ל רב יימר לרב אשי טענו כסא דכספא מאי
א"ל חזינן אי איניש דאמיד הוא למהוי ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל כמיניה:
Rav Yemar said to Rav Ashi: If he pleads that he had silver cups {in the castle}, what {is the law}?
He said to him: We see if he is a person who is likely to have silver cups, or alternatively, a trustworthy man to whom people deposit such by him, and if so he swears and takes, but if not, we would not believe him.
He said to him: We see if he is a person who is likely to have silver cups, or alternatively, a trustworthy man to whom people deposit such by him, and if so he swears and takes, but if not, we would not believe him.
ירושלמי
חד בר נש אפקיד גבי חבריה שק צרור
אירעו אונס הדין אמר סיגין הוה מלא והדין אמר מטכסין הוה מלא
אתא עובדא קומי רב ואמר ה"ז נשבע ונוטל בעי
ר' יוחנן מהו שיטעננו דברים שאינן ראויים לו
נשמעיניה מן הדא אריסיה דבר זיזא אפקיד גבי חד בר נש ליטרא דדהבא מת בר זיזא ומת אריסיה אתא עובדא קומי רבי ישמעאל בר' יוסי אמר מאן לא ידע דכל מה דאית ליה לאריסיה דבר זיזא לבר זיזא הוא יתיהבון לבנוהי דבר זיזא
הוו ליה לבר זיזא בנין רברבין ודקיקין אמר יסבון רברביא פלגא וכדרבן דקיקין יסבון לפלגא
דמך ר' ישמעאל בר' יוסי אתא עובדא קומי ר' חייא
Yerushalmi: There was a certain person who deposited by his friend a knotted sack. An accident occured {causing its loss}. This one said it was filled with base metal {or twigs, or refuse}, and this one said it was filled with silk. The case came before Rav and he said: This one should swear and take.
Rabbi Yochanan said: What is the law if he claims things which are not fit for him {and thus it would be unexpected that he has them}?
We deduce from the following: The sharecropper for Bar Ziza deposited by a certain individual a litre of gold. Bar Ziza died and his sharecropper died. The case came before Rabbi Yishmael beRabbi Yossi. He said: Who does not know that everything that was in the possession of the sharecropper of Bar Ziza belonged to Bar Ziza. Give it to the children of Bar Ziza.
Now, Bar Ziza had adult sons and minor sons. He said that the adult sons should take half, and when they matured, the minor sons should take half. Rabbi Yishmael beRabbi Yossi died. The case came before Rabbi Chiyya.
Rabbi Yochanan said: What is the law if he claims things which are not fit for him {and thus it would be unexpected that he has them}?
We deduce from the following: The sharecropper for Bar Ziza deposited by a certain individual a litre of gold. Bar Ziza died and his sharecropper died. The case came before Rabbi Yishmael beRabbi Yossi. He said: Who does not know that everything that was in the possession of the sharecropper of Bar Ziza belonged to Bar Ziza. Give it to the children of Bar Ziza.
Now, Bar Ziza had adult sons and minor sons. He said that the adult sons should take half, and when they matured, the minor sons should take half. Rabbi Yishmael beRabbi Yossi died. The case came before Rabbi Chiyya.
No comments:
Post a Comment