Rif Bava Kamma 24b {57b - 58b}

24b

{Bava Kamma 57b}

נפלה לגנה ונהנית משלם מה שנהנית ואפי' נחבטה על גבי ירקות או על גבי פירות והוזקו משלם מה שנהנית וכל שכן אם אכלה:

"IF A SHEEP [ACCIDENTALLY] FELL INTO A GARDEN AND DERIVED BENEFIT [FROM THE FRUITS THERE], PAYMENT WOULD HAVE TO BE MADE TO THE EXTENT OF THE BENEFIT":
And even if it struck upon vegetables or upon fruits and damaged, he would pay that which it benefited, and all the more so it it ate.

{Bava Kamma 58a}

היכי נפלה רב כהנא אמר שהוחלקה במי רגליה
ורב אמר כגון שדחפוה חברותיה
מאן דאמר כגון שדחפוה חברותיה כ"ש שהוחלקה במי רגליה ומ"ד כגון שהוחלקה במי רגליה אבל דחפוה חברותיה פשיעה היא ומשלמת מה שהזיקה דא"ל איבעי לך לאעבורי חדא חדא והכי הלכתא:

How did it fall?
Rav Kahana said: It slipped in its own urine.
And Rav said: Such that another animal pushed it down.
The one who said such that another animal pushed it down, all the more so if it slipped in its own urine. And the one who said such that it slipped in its own urine, but such that another animal pushed it down, it is negligence, and the payment should be for the amount of damage done by it, as the plaintiff would be entitled to say, 'You should have made them go past one by one.'
And so is the halacha.

אמר רב כהנא לא שנו אלא באותה ערוגה אבל מערוגה לערוגה משלמת מה שהזיקה
ור' יוחנן אמר אפי' מערוגה לערוגה ואפילו כל היום כולו עד שתצא ותחזור
אמר רב פפא לא תימא עד שתצא לדעת ותחזור לדעת אלא כיון שיצאת לדעת אף על פי שחזרה שלא לדעת משלמת מה שהזיקה
מאי טעמא כיון דאליפא להתם כל אימת דמשתמטא להתם רהטא וכן הלכתא:

Rav Kahana said: They only learned this {ruling of the Mishna} by one bed {in which it fell}, but from one bed to another bed, the payment would be for the amount of damage done by it.
And Rabbi Yochanan said: Even from one bed to another bed and did so even all day long, unless it left the garden and returned there again.
Rav Pappa said: Do not say that this is 'unless it left the garden to the knowledge of the owner and returned there again with the knowledge of the owner', for as soon as it left the garden to the knowledge of the owner, even though it returned again without his knowledge he must pay that which it damaged.
What is the reason? Since it had once become known {to it where it can find fruit, you should have realized that} whenever it broke loose it would run to that place.
And so is the halacha.

{Bava Kamma 57b}

נפלה לגינה ונהני' משלמת מה שנהנית:
אמר רב בנחבטה אבל אכלה אפילו מה שנהנית נמי אינה משלמת
נימא רב לטעמיה דאמר רב היה לה שלא תאכל אמרי היכא דאיתזקה הוא דמצי אמר היה לה שלא תאכל אבל לאזוקי היא אחרינא דמיפטרת לשלומי מי אמר רב
אלא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דאכלה דמשלמת מה שנהנית
אבל נחבטה ליהוי כמבריח ארי מנכסי חבירו ומה שנהנית נמי לא משלמת
קמ"ל
ואימא ה"נ מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו האי שלא מדעתו הוא א"נ מבריח ארי מנכסי חבירו דלא פסיד האי פסיד ע"כ:

"IF A SHEEP [ACCIDENTALLY] FELL INTO A GARDEN AND DERIVED BENEFIT [FROM THE FRUITS THERE], PAYMENT WOULD HAVE TO BE MADE TO THE EXTENT OF THE BENEFIT":
Rav said: Where it absorbed the blow, but if it ate, even that which it benefited as well, it would not pay.
Let us say that Rav is consistent in his opinion. For Rav said: It should not have eaten! We can say, where it was damaged {by overeating} is where he can say "It should not have eaten." But where it did damage to others, would Rav say that there would be exemption from paying?
{Bava Kamma 58a}
Rather, he is saying "it need not be said." That is, it need not be said in the case where it ate, they he pays what it benefited. But if it absorbed the impact, it should be like {fruits served for the purpose of} chasing away the lion from his fellow's assets, and that which it benefited he should not have to pay. Therefore it informs us {otherwise}.
And let us say that this is so {namely, the case of chasing away a lion}?! Chasing away a lion from a neighbor's property is voluntary, but in this case the act was not voluntary. Alternatively, in chasing away the lion from a neighbor's property, no expenses were incurred, but in this case here there was loss attached to it.

{Bava Kamma 58b}

כיצד משלם מה שהזיקה שמין בית סאה וכו':
היכי שיימינן
א"ר יוסי בר חנינא סאה בששים סאה חזקיה אמר קלח בששים קלחים
רבי ינאי אמר תרקב בששים תרקבים
וסוגיין כחזקיה דאמר קלח בששים קלחים
כלומר אפילו לא אכלה אלא קלח אחד שמין אותו בששים קלחים וכן כל דבר שהיא אוכלת שמין אותו בששים כמותו בין מעט בין הרבה:

"HOW IS PAYMENT MADE FOR THE AMOUNT OF DAMAGE DONE BY IT? BY COMPARING THE VALUE OF AN AREA IN THE FIELD REQUIRING ONE SE'AH OF SEED...":
How do we assess? Rabbi Yossi bar Chanina said: {The value of} an area requiring one se'ah of seed {is determined} in proportion to the value of an area requiring sixty se'ahs of seed.
Rabbi Yannai said: an area requiring one tarkav {=1/2 a seah} in proportion to the value of an area requiring sixty tarkav of seed.
And our sugya is in accordance with Chizkiya, who said each stalk {consumed} in proportion to the value of sixty such stalks.
That is to say, even if it only consumed a single stalk, we assess it against sixty stacks, and so too anything it consumes, we assess it against 60 like it, whether a little or a lot.

ת"ר אין שמין קב בפני עצמה מפני שמשביח ולא בית כור בפני עצמו מפני שפוגם
מאי קאמר
אמר רב הונא בר מנוח הכי קאמר אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים כחזקיה

The Sages learnt {in a brayta}: We do not assess a kav by itself, because this would be an advantage to him, nor a bet kur {the area required to grow 30 seah} by itself, as this would be a disadvantage to him.
What is this saying?
Rav Huna bar Manoach said: This is what it means to say: The valuation is made neither of a kab by itself, as this would be too great an advantage to the plaintiff, nor of a kav in conjunction with an area required for a kor of seed, as this would be too great a disadvantage for the plaintiff. It must therefore be made only in conjunction with sixty {times as much}, like Chizkiyah.