Sunday, November 25, 2007

Rif Ketubot 43b {85a} Bag of Bonds; "I can rely upon him" for flipping the oath or impairing the bond


ובפרק חזקת הבתים נמי אמרינן הנהו עיזי דאכלן חושלי בנהרדעא אתא מרי דחושלא תפיס בהו וקא טעין טובא
אמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן
והאמר ר"ל הגודרות אין להן חזקה
שאני עיזי דמסירן לרועה
למימרא דכל היכא דיכיל למימר לקוח הוא בידי יכול למימר בחוב דידי תפשתיה כדאמר ר"נ בבקרא דיתמא
And in perek Chezkat haBatim as well, we say that there were some goats who ate some husked barley. The owner of the husked barley came and seized them and demanded a lot {of recompense}. The father of Shmuel said that he is able to claim up to their {=the goat's} value.
But Resh Lakish said that those in the fold {=animals} do not have a presumption?! Goats are different, for they are given over to the care of a shepherd.
This is to say that wherever he is able to say "they were purchased into my hand," he is able to say "they were seized for my debt," as Rav Nachman said by the herdsman of the orphans.

ומסתברא לן נמי דהאי מלוגא דשטרי בתורת משכון הוא דתפסה ליה אבל לענין מיגבא בהו לא מהניא לה תפיסה ולא כלום בין מחיים בין לאחר מיתה דאין אותיות נקנות במסירה:
And it is logical to us as well that in terms of this bag of bonds, they are within the law of pledge that they are seized, but in terms of claiming with them {the bonds, by the woman holding them}, the seizing is of no use at all, whether during his lifetime or after death, for letters are not acquired with mere handing over.

ההיא איתתא דמחייבה שבועה בי דינא דרבא
אמרה בת רב חסדא ידענא בה דחשידא אשבועתא
אפכה רבא אשכנגדה

זמנין הוה יתיב רב פפא ורב אדא בר מתנא קמיה אייתו ההוא שטרא לקמיה
אמר ליה רב פפא ידענא ביה דשטרא פריעא הוא
אמר ליה איכא איניש אחרינא בהדי מר
אמר ליה רב אדא בר מתנא ולא יהא ר"פ כבת רב חסדא
אמר ליה בת רב חסדא קים לי בגוה ומר לא קים לי בגויה
אמר רב פפא השתא דאמור רבנן קים לי בגויה מלתא היא כגון אבא בר מר דקים לי בגויה קרענא שטרא אפומיה
קרענא סלקא דעתך אלא מרענא שטרא אפומיה
ולא מפרע מידי מיניה אלא בשבועה אי נמי בשודא דדייני יהבינא לההוא דלא איתרע שטריה

There was a woman who was obligated in an oath in the courthouse of Rava. The daughter of Rav Chisda {=Rava's wife} said, "I know about her that she is suspect in her oaths." Rava flipped over the oath to the one opposite her {in judgment}.

Another time, Rav Papa and Rav Ada bar Matna sat before him {=Rava}. A certain bond was brought before him.
Rav Pappa said to him: I know about this that this is a paid-off bond.
He {=Rava} said to him: Is there another man together with master {such that we will have two witnesses}?
Rav Ada bar Matna said to him: And is not Rav Pappa like the daughter of Rav Chisda?
He said to him: The daughter of Rav Chisda, I know I can rely on. But Master, I do not know if I can rely on.
Rav Pappa said: Now that the Sages say "I can rely upon him" is has validity, someone such as Abba bar Mar, upon whom I can rely, I would tear up a bond on his say-so.
Tear-up, does it arise in your mind?
Rather, "impair a bond on his say-so."
and not allow payment of anything from it without an oath. Alternatively, with the discretion of the judges we give it to he whose bond is not impaired.

וחזינן לגאון דקאמר דהאידנא לא אפשר ליה לדיין למימר קים ליה בגויה דלא בריר לן קים לן בגויה היכי הוי
הלכך לית ליה לאורועי שטרא או לאפוכי שבועה אלא בעדות ברורה
ואעפ"כ בעדות אדם נאמן מחמיצין את הדין ודורשין וחוקרין עד שיתברר הדבר ויצא הדין לאמיתו:
And we have seen a Gaon who said that nowadays , it is not possible for a judge to say "I can rely upon him," for we are not sure of the exact parameters of "I can rely upon him." Therefore, he cannot impair a bond, or to flip the oath, except with clear testimony. And even so, on the testimony of a trustworthy individual, we let the ruling "ferment" and we investigate and cross-examine until the matter is made clear, and the ruling goes out to its truth.

ההיא איתתא דאחייבת שבועה בי דינא דרב ביבי בר אביי
אמר ליה בעל דין תיתי ותשתבע לי במאתין
אמרה להו כתובו לי זכותא דלכי משתבענא יהבו לי
אמר להו רב ביבי בר אביי כתבו לה
א"ר פפי משום דאתו ממולאי אמרי מילי מוליתא
הא אמר רבא האי אשרתא דדייני דכתיבא מקמי דליחוו סהדי חתימות ידייהו פסולה אלמא מיחזי כשיקרא הכא נמי מיחזי כשיקרא
וליתא מדרב נחמן דאמר רב נחמן אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי
There was a certain woman who became obligated in taking an oath in the courthouse of Rav Bibi bar Abaye. The litigant said to him: Let her come and take an oath in our town {where she would be ashamed of lying}. She said to them: Write for me my favorable judgment, such that when I swear, they will give it to me. Rav Bibi bar Abaye said to them: Write it for her.
Rav Papi said: Because you come from short-lived people, you speak frail words. For behold, Rava said: An attestation of judges written before the witnesses see {/identify} the signing of their hands is invalid. Thus it is clear that is appears like falsehood. Here too, it looks like falsehood.
And this conclusion {of Rav Papi} is not so, from that of Rav Nachman. For Rav Nachman said, Rabbi Meir would say, even if he {=the husband} found it {=the get} in the trash heap and they signed and gave it to her, it is valid. And even the Sages do not argue with Rabbi Meir except by bills of divorce.

No comments: