Rif Yevamot 37a {Yevamot 108b continues; 109a} Refusal Together With Get;

37a

{Yevamot 108b continues}
Mishna:

הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה
נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה
נתן לה גט והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו
מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו
זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו
הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו:

If she {a minor} refused a man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives, and she is not invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives, and she is invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get and took her back, and then she refused him, and then married another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is permitted to return to him.
If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him.
{Yevamot 108b}
This is the general rule: A get after refusal -- she is forbidden to return to him; refusal after a get, she is permitted to return to him.

If she refused a man and then married another man and he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him.

Gemara:

הא מתני' אקשינן רישא אסיפא
דקתני רישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתאלמנה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
וקתני סיפא הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
ופריק רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
ועולא אמר כגון ששילשה בגיטין דמחזיא כגדולה ומשום הכי לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה

Within the Mishna, the former clause contradicts the latter clause.
For the former clause teaches that "If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him" -- the reason is that she was widowed or divorced, implying that if she refused {that other man}, she would be permitted to return to him {the first husband}. Thus it is clear that the refusal of his fellow can nullify his get.
And the latter clause teaches that "If she refused a man and then married another man he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him." Thus it is clear that the refusal of his fellow cannot nullify his get.
And Rabbi Eleazar resolves -- there is a break, and the one that taught this one did not teach that one.
And Ulla said: {The latter clause is} Such as where she was thrice divorced, such that she appears like an adult, and because of this, the refusal of his fellow cannot come and nullify his get.

ומאן תנא [אמר רבי אלעזר בר אידי רב ורבי] ישמעאל ברבי יוסי היא
דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו?
בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאת מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם בארבע מאות זוז ובא ושאל את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר ואת ר' יהודה בן בתירה בנציבין ואסר
א"ר ישמעאל בר' יוסי לא לזו הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ברם כך היתה שאלה
הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן עכשיו לעקור נישואין הראשונים ותתיבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ובא ושאל את ר' עקיבא בבית האסורין ואסר ואת רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

And who is the Tanna {of our Mishna}? It is Rabbi Eleazar bar Iddi, Rav, and Rabbi Yishmael beRabbi Yossi . {Following the emendation of Hagahot Chavot Yair:} Rav Yehuda cited Rav: It is Rabbi Yishmael beRabbi Yossi.
For Rav Yehuda cited Rav: What is meant by {Eicha 5:4}:

ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.

4 We have drunk our water for money; our wood cometh to us for price

At the time of danger, they sought this halacha -- if she went from the first one with a get and from the second with refusal, may she return to the first one. They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade. Rabbi Yishmel beRabbi Yossi said: Not for this {simple question} did we need -- for a prohibition carrying a penalty of karet you have permitted {a married minor who refused}, for a regular prohibition {of machzir gerushato}, would you not certainly. Rather, this was the question: If she was the wife of his mother's brother, such that she is a secondarily {Rabbinically} prohibited relation to him, and she married his paternal brother, and he dies, may she refuse now to uproot the initial marriage and then let her rival undergo yibbum. Is there refusal after death in case of precept {namely, yibbum of the rival} or not? They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade.

פירוש ואע"ג דקי"ל דיש מיאון לאחר מיתה הכא בשנייה לא דהא בתו לא ממאנת לאחר מיתה ותתיבם צרתה משום דרמי בר יחזקאל ה"נ אי שרייה להאי שניה למאן אחר מיתה אתו למישרא צרת בתו
וסוגין [דשמעתא] דמיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה כיון דמכרת בקריצותיו וברמיזותיו אזיל משביש לה ועביד לה דממאנת ביה בחבריה ומהדר לה איהו הילכך לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה:

To explain: And even though we establish that there is refusal after death, here by secondarily {Rabbinically} prohibited relations, no. For his daughter may not refuse after death and allow her rival to undergo yibbum {to him} because of Rami bar Yechezkel, so too here, if we permit this secondary relative to refuse after death, they will come to permit his daughter's rival.
And our sugya that states the his refusal nullifies his get but his friend's refusal does not nullify his get, since she recognizes his winks and hints, he will get to her and get her to refuse his friend and return to him. Therefore, the refusal of his friend will not come and nullify his get.

הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה כו' זה הכלל כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו:
אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו ואף על גב דאיהו הוא דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אבל אחיו אינה מכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אפילו הכי גזרה אחיו אטו הוא
וכן הלכה

"If she refused a man and then married another man and he divorced her...This is the general rule - whomever she left via a get, she is forbidden to return to him":
Rav Yitzchak bar Ashian cited Rav: Just as she is forbidden to him, so is she forbidden to his brothers. And even though it is regarding him that she recognizes his hints and winks, but his brothers, she does not recognize their hints and winks, even so, it is a decree on his brothers because of him.
And so is the halacha.

{Yevamot 109a}
Mishna:

המגרש את אשתו והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם

If someone divorces his wife and takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
And so too one who divorces an {female} orphan and then takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
A {female} minor whom her father married off, and she was divorced -- such that she is considered an orphan in the lifetime of her father -- and then he takes her back, she is forbidden to the levir.