Rif Yevamot 35a {Yevamot 106b} The Structure of Chalitza

35a

{Yevamot 106b}
Mishna:

מצות חליצה בא הוא ויבמתו לב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
והוא אומר לא חפצתי לקחתה
ובלשון הקדש היו אומרים
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו
רוק שנראה לדיינים
וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו
עד כאן היו מקרין אותו

The commandment of chalitza -- he and his sister-in-law come to Bet Din, and they give advice which is appropriate for him, for it is stated {Devarim 25:8}

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And she says {from the previous verse}:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

And he says

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And they speak this in Hebrew.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

-- spittle which is visible to the judges.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

Until this point they used to read.

וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עכו וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה

ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים
ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל

And once Rabbi Horkenos, under the terebinth in Kefar Akko caused the entire parsha {section} to be read, they established it to read the entire parsha. {to the end of pasuk 10, which has a setuma present.}

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

This is a commandment on the judges and not a commandment upon the students.
Rabbi Yehuda says: It is a commandment upon all standing there, to say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."

Gemara:

נותנין לו עצה ההוגנת לו
מאי עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך:

"they give advice which is appropriate for him":
What is "advice which is appropriate for him?" That if he is young and she is old, or if he is old and she is young, they tell him "What have you to do with a child?" "What have you to do with an older woman?" "Go to one such as yourself and to not bring strife into your house."

גרסי' בסנהדרין בפרק שלישי והיבמה הולכת אחר היבם להתירה א"ר אמי אפי' מטבריא לציפורי שנאמר וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה:

We learn in Sanhedrin, in the third perek:
And the yevama goes after the levir to free her.
Rabbi Ami said: Even from Teveriah to Tzippori, for it is written

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And not the elders of her city.

{Yevamot 106b resumes}

אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה מאי קמ"ל מתניתין היא
הא קמ"ל דמצוה הכי ואי אפיך לית לן בה

Rav Yehuda said: The {order of the} commandment of chalitza is that she reads, he reads, she loosens and spits, and then she reads.
What does this inform us? This is, after all, our Mishna! This informs us that it is a precept {mitzvah = lechatchila} to do so, and if it is reversed, it matters not to us.

אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרייה לדידה לא לחודיה אבה יבמי לחודיה
דמשמע אבה יבמי
אלא לא אבה יבמי בבת אחת
ולא ליקרייה לדידיה לא לחודיה חפצתי לקחתה לחודיה דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה בבת אחת
רבא אמר אסוקי מילתא לית לן בה

Abaye said: If someone reads a document of chalitza {dictating the chalitza formula}, he should not read for her לֹא by itself and אָבָה יַבְּמִי by itself. For that would imply that אָבָה יַבְּמִי {he desires to perform yibbum unto me}. Rather, {he should read} לֹא אָבָה יַבְּמִי at one time. And he should not read to him לֹא by itself and חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ by itself, which would imply that he does want to take her. Rather, {he should read} לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ at one time.
Rava said: This is just the closing {our gemara: איפסוקי מילתא = pausing; and so Tosafot} of the sentence, and we do not care about that.

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר אסוקי מילתא לית לן בה
אמר ליה מודה רבא בלא אבא יבמי דאסוקי מילתא הוא כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הכא נמי אם ראוי למיקרייה בבת אחת לא מעכבא קריאתה ואי לא מעכבא:

Rav Ashi found Rav Kahana was taking pains to read it לא אבה יבמי {at once}. He said to him: Does Master not hold like that of Rava who said that in closing of sentences, we do not worry about it? He said to him: Rava admits by לא אבה יבמי since it is the closing of the sentence {and so לא might join to the previous segment}.
Like Rabbi Zera who said that whatever is fit for mixing, mixing does not prevent {its validity and is not required} and whatever is not fit for mixing, mixing prevents it. So too here, if it is possible to read it at once, its reading does not stand in the way, and if not, it does stand in the way.

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצה צריך למכתב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי ועד יבמי ואקרינוהי לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל

Abaye said: The one who writes a document of chalitza needs to write as follows: We read out to her from

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

until

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

and we read for him from

husband's brother unto me.'
ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.	8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

until

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

and we read out from her from

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

until

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

מר זוטרא משרטט וכתיב לכולה פרשה מתקיף לה מר בר רב אשי היכי כתיב כולה פרשה והא לא ניתן ליכתב והלכתא כמר זוטרא:

Mar Zutra would draw lines and write the entire section.
Mar son of Rava Ashi objected to this: How could you write out the entire section? But it is not given over to be written?
And the halacha is like Mar Zutra.

אמר אביי רוק שקלטתו הרוח ולא כלום הילכך הוא ארוך והיא גוצה וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל
אמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כד נפיק מפומה דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה

Abaye said: Spittle which the wind carried away is not anything. Therefore, if he is tall and she is short and the wind carried it away, there is

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

{=before him, since the spittle is before him -- befanav -- when it leaves her mouth.} If she is tall and he is short, we require that it reaches the level of his face before it goes {away}.
Rava said: The judges need to see the spittle as it leaves the mouth of the yevama, for it is written

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence {lit. to the eyes} of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

(אמר רבא אכלה תומא ורקקה או אכלה גרגישתא ורקקה ולא כלום הוא מ"ט וירקה מעצמה בעינן וליכא):

(Rava said: If she ate garlic that spat, or if she ate a clod of earth and spat, this is nothing. What is the reason?

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

from herself {her own cause} we require and there is not.)

ונקרא שמו בישראל
מצוה בדיינין
תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון באה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:

"'And his name shall be called in Israel...' - This is a precept for the judges.":

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda said: One time we were sitting before Rabbi Tarfon. A yevama came to perform chalitza, and he {Rabbi Tarfon} said to us: All of you should shout out and say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."
END PEREK