Rif Nedarim 23b {69a - 73a}

23b

{Nedarim 69a}

א"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר

בעא רבא קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמתו הראשונה מהו
ת"ש דאמר רבא נשאל על הראשונה שניה חלה עליו

Rabbi Yochanan said: One can seek absolution from confirmation but not from annulment.

Rava {our gemara: Rabba} inquired: 'It is confirmed to thee, it is confirmed to thee,' and then sought absolution of his first confirmation, what {is the law}?
Come and hear: For Rava said: If he obtained absolution from the first, the second becomes binding upon him.

בעא רבא קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא א"כ תחול הפרה מהו
ת"ש פלוגתא דר"מ ורבי יוסי
דתנן תמורת עולה תמורת שלמים ה"ז תמורת עולה דר"מ
א"ר יוסי ואם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימים
ואפילו ר"מ לא קאמר אלא דלא אמר לא תחול זו אלא א"כ חלה זו
אבל הכא דאמר לא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה
ר"מ נמי מודה דהפרה חיילא

Rava inquired: {If he said,} 'It be confirmed unto thee and annulled unto thee, but the confirmation be not valid unless the annulment had operated,' then what {is the law}?
{Nedarim 69b}
Come and hear: It is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yossi. For we learnt {in a Mishna}: "This [animal] be a substitute for a burnt-offering, a substitute for a peace-offering," it is a substitute for a burnt-offering {only}. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yossi said: If that was his original intention, since it is impossible to pronounce both designations simultaneously, his declarations are valid.
And even Rabbi Meir said not say this except where he did not say 'Let the first not be valid unless the second take effect'; but here that he declared, 'but the confirmation be not valid unless the annulment has operated,' even Rabbi Meir would also admit that the annulment takes effect.

בעי רבא קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו
ת"ש דאמר רבא כל דבר שאינו בזה אחר זה בבת אחת אינו

Rava inquired: 'It be confirmed unto thee and annulled to thee simultaneously,' what {is the law}?
Come and hear: For Rava said: Anything which is not valid consecutively is not even valid sequentially.

בעי רבא קיים ליכי היום מהו
מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי למחר דמי או דלמא הא לא אמר לה
ואת"ל הא לא אמר לה אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מפר לה דהא קיימיה לנדריה היום או כיון דלא אמר לה קיים ליכי היום כי אמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה
ואת"ל כיון דקיימה היום למחר כמאן דאיתיה דמי אלא קיים ליכי שעה מהו
מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי לאחר שעה דמי
א"ד (=או דלמא) הא לא אמר לה
ואת"ל הא לא אמר לה מיהו כי אמר לה מהו מי אמרינן כיון דקיימיה קיימיה א"ד כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר לה מופר ליכי לאחר שעה מהני ובעיין לא איפשיטא ואזלינן לחומרא:

Rava inquired: 'It is confirmed to you today,' what {is the law}?
Do we say that it is as though he had said to her, 'but it is annulled to you tomorrow?' Or perhaps he did not in fact say this?
{Nedarim 70a}
And if you find to say that he did not in fact say this, then if he said "it is annulled to you tomorrow," what {is the law}?
Do we say that tomorrow he is not able to annul for her, for he confirmed the vow today? Or, since he did not say "It is confirmed for you today," is it like he said to her "It is annulled for you tomorrow from today?"
And if you find to say that since he confirms today {implicitly}, then tomorrow it is as if extant, then if he says "It is confirmed for you for an hour," what {is the law}? Do we say that he is as if he said "it is annulled to you after an hour?" Or perhaps, he did not {explicitly} say this to her?
And if you find to say, behold, he did not say to her, then do we say that once he confirmed it, he has confirmed it {permanently}, or perhaps since the entire day is the span in which confirmation and annulment can take place, when he said to her "it is annulled to you after an hour," it work.
And these inquiries are not resolved, and we act stringently.

מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.
מ"ט דא"ק בנעוריה בית אביה:

"IF THE FATHER DIES, HIS AUTHORITY DOES NOT PASS OVER TO THE HUSBAND":
What is the reason? For the verse stated {Bemidbar 30:17}:

יז אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה ה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

17 These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.

מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל.
מנלן
אמר רבא דא"ק ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה
מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הוייה ראשונה
מה קודמי הוייה ראשונה אב מפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מפר לחודיה
אימא ה"מ בנדרים שלא נראו לארוס הני מבנעוריה בית אביה נפקא:

"IF THE HUSBAND DIES, HIS AUTHORITY PASSES OVER TO THE FATHER":
From where do we know this?
Rava {our gemara: Rabba} said: Because the verse stated {Bemidbar 30:7}:

ז וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ.

7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

{Nedarim 70b}
Thus the vows before her second marriage are connected to the vows before her first marriage. Just as the vows before the first marriage, only the father annuls, so too the vows before the second marriage, only the father annuls.
But say that these words are about vows which were not seen {=known} to the betrother? To those apply {Bemidbar 30:17}:

יז אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה ה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

17 These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.

Mishna:

בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מפר בבגר ואין האב מפר בבגר:

BUT IN ANOTHER MATTER, THE HUSBAND'S POWER IS GREATER THAN THAT OF THE FATHER, FOR THE HUSBAND CAN ANNUL {HER VOWS} AS A MATURE WOMAN, BUT THE FATHER CANNOT ANNUL HER VOWS AS MATURE WOMAN.

{Nedarim 71a}

נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו ק' פעמים אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה

IF SHE VOWED WHEN SHE WAS A BETROTHED WOMAN, WAS DIVORCED ON THAT DAY AND BETROTHED [AGAIN] ON THE SAME DAY, EVEN A HUNDRED TIMES, HER FATHER AND LAST BETROTHED HUSBAND CAN ANNUL HER VOWS.

{Rif omits this from his Mishna: THIS IS THE GENERAL RULE: AS LONG AS SHE HAS NOT PASSED OUT INTO HER OWN CONTROL FOR [BUT] ONE HOUR, HER FATHER AND LAST HUSBAND CAN ANNUL HER VOWS.}

Gemara:

נדרה והיא ארוסה וכו'
מה"מ דארוס אחרון מתיר נדרים שנראו לארוס ראשון
אמר שמואל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה
נדרים שהיו עליה כבר

"IF SHE VOWED WHEN SHE WAS A BETROTHED WOMAN...": From where do we know these words, that the last betrothed husband annuls vows which were seen by the first betrothed husband?
Shmuel said: {Bemidbar 30:7}:

ז וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ.

7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

Vows which were already upon her.

ודלמא ה"מ נדרים שלא נראו לארוס אבל נדרים שנראו לארוס ראשון לא מצי מפר ארוס אחרון
עליה קרא יתירא

But perhaps these words were about vows which were not seen by the betrothed husband, but vows which were seen by the first betrothed husband, the last betrothed husband is unable to annul? "Upon her" is a superfluous word {from which we learn this, that he can.}

{Nedarim 71b}

איבעיא להו גירושין כשתיקה דמו או כהקמה דמו
למאי נפקא מינה
כגון ששמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה אי אמרת כשתיקה דמי מפר לה ואי אמרת כהקמה דמי תו לא מצי מפר לה ובעיין לא אפשיטא ואזלינן לחומרא

It was a question to them: Is divorce like silence of like confirmation?
To what practical end?
Such as where her husband heard and divorced her, and then took her back the same day. If we say that this is like silence, he can now annul for her. And if you say it is like confirmation, then he can no longer annul for her. And our question is not resolved, and we go stringently.

{Nedarim 72b}
Mishna:

דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מביתו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין
וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר

IT IS THE PRACTICE OF TORAH SCHOLARS THAT BEFORE HIS DAUGHTER DEPARTS FROM HIS HOUSE {in marriage = nisiun}, HE SAYS TO HER, "ALL THE VOWS WHICH YOU VOWED IN MY HOUSE ARE ANNULLED."
LIKEWISE THE HUSBAND, BEFORE SHE ENTERS INTO HIS CONTROL WOULD SAY TO HER, "ALL VOWS WHICH YOU VOWED BEFORE YOU ENTERED INTO MY DOMAIN ARE ANNULLED," BECAUSE ONCE SHE ENTERS INTO HIS CONTROL HE CANNOT ANNUL THEM.
Gemara:

בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא או לאו דוקא
ובעיין לא אפשיטא

Rami bar Chama inquired: Her husband, may he annul without hearing? Is "and her husband heard it" exact {and thus required} or not?
And our question is not resolved.
{Therefore we would act stringently.}

{Nedarim 73a}

בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו
אם רצה לומר אדם מפר לאשתו בלא שמיעה משום דבר שמיעה הוא אבל חרש דלאו בר מישמע הוא לא וה"ט כדרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו
או דילמא ושמע אישה לא מעכבא
תא שמע ושמע אישה פרט לאשת חרש ש"מ

Rami bar Chama inquired: Can a deaf man annul for his wife? If you wish to say that a man can annul for his wife without actually hearing it, this is because he is one who is generally capable of hearing. But a deaf man, who is not capable of hearing, no. And this would fall within Rabbi Zera's statement, for he said "anything capable of being mixed, lack of mixing does not hinder its validity, but anything which is not capable of being mixed, lack of mixing does hinder its validity."
Or perhaps "And her husband heard" does not hinder.

Come and hear: {A brayta makes a derasha: The pasuk states} "And her husband heard" -- To the exclusion of the wife of a deaf man.
We so deduce.