19b
{Nedarim 57a, Mishna, continues}
שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסור. האומר לאשתו קונם מעשי ידיך עלי קונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן
שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין:
[IF HE SAYS KONAM] IF I EAT OR TASTE OF THEM, HE IS PERMITTED [TO BENEFIT] FROM WHAT IS EXCHANGED FOR THEM OR WHAT GROWS OF THEM, [THAT IS] IN A THING OF WHICH THE SEED ITSELF PERISHES: BUT IF THE SEED DOES NOT PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OUT OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN.שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין:
IF HE SAYS TO HIS WIFE, 'KONAM BE THE WORK OF YOUR HANDS TO ME,' 'KONAM BE THEY FOR MY MOUTH, OR 'KONAM BE THEY TO MY MOUTH': HE IS FORBIDDEN THAT WHICH IS EXCHANGED FOR THEM OR GROWN FROM THEM.
[IF HE SAID, KONAM] IF I EAT OR TASTE [THEREOF]'. HE IS PERMITTED WHAT IS EXCHANGED FOR THEM OR WHAT IS GROWN FROM THEM, THAT IS IN A THING OF WHICH PERISHES THE SEED ITSELF, BUT IF THE SEED DOES PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OUT OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN.
{Nedarim 57b}
Gemara:
ישמעאל איש כפר ימא ואמרי לה כפר דימא העלה בידו בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידולין על עקרו והכי קא מיבעיא ליה
גידולין היתר ועקרו איסור וכיון דרבו גידולין על עקרו אתו גידולי היתר ומעלין את האיסור או לא.
אתא לקמיה דר' אמי לא הוי בידיה
אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא פשיט ליה מן הדא דאמר רבי חנינא תרתאה אמר רבי ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידולין על עקרו מותר
אמר ליה ר' ירמיה ואי תימא רבי זריקא שבק מר תרין ועביד כחד
מאן נינהו תרין דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ילדה שסבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור
ואמר רבי שמעון בר נחמני אמר ר' ינאי בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור
הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אתו גידולין ומבטלין לעקרו
דלמא לחומרא שאני
אלא מן הדא פשטה
דתניא רבי שמעון אומר כל שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהם חכמים שיעור
וכל שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בהם חכמים שיעור
אמרו לו והלא שביעית אין לו מתירין ולא נתנו בו חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה
אמר ליה אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם
ודלמא הא נמי לחומרא
אלא מן הדא כו' ומסיק דגידולי היתר מעלין את האיסור אפילו בדבר שאין זרעו כלה ואפילו אין נדוכין במדוכה ואפילו שלא על ידי תערובות
אמר ר' יצחק שאני שביעית הואיל ואיסורה על ידי קרקע בטילתה על ידי קרקע
והרי מעשר דאיסורו על ידי קרקע ואין בטילתו על ידי קרקע
דתניא ליטרא טבל מעשר שזרעה בקרקע והשביחה והרי היא כעשר ליטרין חייבת במעשר ובשביעית ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון
אמרי מעשר דיגון הוא דקא גרם לה
אלא שאני קונמות דמצוה לאתשולי עליה משום דר' נתן
דאמר רבי נתן כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן אבל תרומה מאי מצוה איכא לאתשולי עלה:
גרסינן לעיל פרק השותפין
בעי רמי בר חמא [אמר] קונם פירות האלו על (פי) [פלוני] מהו בחילופיהן
מי אמרינן גבי דידיה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו אבל גבי חבירו הואיל ואין אדם אוסר פירות של חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלבל"ע על חבירו
או דילמא משום דחילופיהן כגידוליהן דמי לא שנא הוא ולא שנא חבירו
מאי טעמא בע"ח באין ונפרעין לאו משום דחילופין לאו כגידולין דמי
אמר ליה רבא דלמא לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד
ת"ש המקדש בערלה ובכלאי כרם אינה מקודשת מכרן וקדש בדמיהן מקודשת
הכי נמי לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד
גידולין היתר ועקרו איסור וכיון דרבו גידולין על עקרו אתו גידולי היתר ומעלין את האיסור או לא.
אתא לקמיה דר' אמי לא הוי בידיה
אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא פשיט ליה מן הדא דאמר רבי חנינא תרתאה אמר רבי ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידולין על עקרו מותר
אמר ליה ר' ירמיה ואי תימא רבי זריקא שבק מר תרין ועביד כחד
Yishmael, resident of Kefar Yama, and some say, of Kefar Dima, brought in his hands {or perhaps idiomatically, propounded} an onion which was uprooted in the 7th year {shemitta} and planted in the 8th, and its growth was more than its stock, and this was his question:
Its growth is permitted and its stock is forbidden, and since the growth was more than its stock, the permitted growth comes and removes the prohibition, or no?
He came before Rabbi Ammi, and he {=Rabbi Ami} did not have it {=the answer} in his hand.
He came before Rabbi Yitzchak Nafcha {=the smith}, who resolved it for him from this that Rabbi Chanina of Torata said citing Rabbi Yannai: An onion of teruma which was planted, and its growth was more than its stock, it is permitted.
Rabbi Yirmeya, and some say, Rabbi Zerika, said to him: Is master abandoning two and acting like one?
Its growth is permitted and its stock is forbidden, and since the growth was more than its stock, the permitted growth comes and removes the prohibition, or no?
He came before Rabbi Ammi, and he {=Rabbi Ami} did not have it {=the answer} in his hand.
He came before Rabbi Yitzchak Nafcha {=the smith}, who resolved it for him from this that Rabbi Chanina of Torata said citing Rabbi Yannai: An onion of teruma which was planted, and its growth was more than its stock, it is permitted.
Rabbi Yirmeya, and some say, Rabbi Zerika, said to him: Is master abandoning two and acting like one?
מאן נינהו תרין דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ילדה שסבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור
ואמר רבי שמעון בר נחמני אמר ר' ינאי בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור
Who are these two? For Rabbi Abahu cited Rabbi Yochanan: If a young tree {=less than 3 years old, such that its fruit is orlah} already with fruit is grafted on an old one, even if it multiplies two hundredfold, it {the original fruit} is forbidden.
And Rabbi Shimon {our gemara: Shmuel} bar Nachmani cited Rabbi Yannai: If an onion is planted in a vineyard and the vineyard is {subsequently} removed, it {=the onion} is forbidden.
And Rabbi Shimon {our gemara: Shmuel} bar Nachmani cited Rabbi Yannai: If an onion is planted in a vineyard and the vineyard is {subsequently} removed, it {=the onion} is forbidden.
הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אתו גידולין ומבטלין לעקרו
דלמא לחומרא שאני
אלא מן הדא פשטה
דתניא רבי שמעון אומר כל שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהם חכמים שיעור
וכל שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בהם חכמים שיעור
אמרו לו והלא שביעית אין לו מתירין ולא נתנו בו חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה
אמר ליה אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם
ודלמא הא נמי לחומרא
אלא מן הדא כו' ומסיק דגידולי היתר מעלין את האיסור אפילו בדבר שאין זרעו כלה ואפילו אין נדוכין במדוכה ואפילו שלא על ידי תערובות
He once again came before Rabbi Ammi, and he {=Rabbi Ami} resolved it for him from this, which Rabbi Yitzchak cited Rabbi Yochanan: If a litra {=a roman pound} of onions of onions was tithed and then planted, the whole of it must be re-tithed. Thus it is clear that the yield nullifies the stock.
Perhaps stringently is different.
Rather, he resolved it from here {or: rather, resolve it from here}: For they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon says:
{Nedarim 58a}
For everything [forbidden] which can become permitted, such as tevel, second tithe, hekdesh, and chadash Sages declared no limit {at which point nullification happens, since it is possible to remove the prohibition}. But for everything which cannot become permitted, such as terumah, the terumah of the tithe, challah, orlah, and kil'ayim of the vineyard, the Sages declared a limit.
They said to him {=to Rabbi Shimon}: But seventh year produce cannot become permitted, yet the Sages set no limit to it.
For we learn {in a Mishna}: Seventh year produce of no matter what quality renders its own kind forbidden!
He said to him {should be to them}: I too, only said this in respect of removal, but as for eating, {it renders it forbidden} only if sufficient to impart its taste thereto.
But perhaps this too is because it is stringent {in terms of the nullification}.
Rather from here, etc.
And they conclude that permitted yield lifts out the prohibition, even for something that its seed does not perish, and even if it is not crushed with a mortar, and even if not via a mixture.
{Nedarim 58b}
ופרכינן לימא תהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתןPerhaps stringently is different.
Rather, he resolved it from here {or: rather, resolve it from here}: For they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon says:
{Nedarim 58a}
For everything [forbidden] which can become permitted, such as tevel, second tithe, hekdesh, and chadash Sages declared no limit {at which point nullification happens, since it is possible to remove the prohibition}. But for everything which cannot become permitted, such as terumah, the terumah of the tithe, challah, orlah, and kil'ayim of the vineyard, the Sages declared a limit.
They said to him {=to Rabbi Shimon}: But seventh year produce cannot become permitted, yet the Sages set no limit to it.
For we learn {in a Mishna}: Seventh year produce of no matter what quality renders its own kind forbidden!
He said to him {should be to them}: I too, only said this in respect of removal, but as for eating, {it renders it forbidden} only if sufficient to impart its taste thereto.
But perhaps this too is because it is stringent {in terms of the nullification}.
Rather from here, etc.
And they conclude that permitted yield lifts out the prohibition, even for something that its seed does not perish, and even if it is not crushed with a mortar, and even if not via a mixture.
{Nedarim 58b}
אמר ר' יצחק שאני שביעית הואיל ואיסורה על ידי קרקע בטילתה על ידי קרקע
והרי מעשר דאיסורו על ידי קרקע ואין בטילתו על ידי קרקע
דתניא ליטרא טבל מעשר שזרעה בקרקע והשביחה והרי היא כעשר ליטרין חייבת במעשר ובשביעית ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון
אמרי מעשר דיגון הוא דקא גרם לה
And we ask: Let us say this is a refutation of Rabbi Yochanan and Rabbi Yonatan.
Rabbi Yitzchak said: The Sabbatical year is different; since the prohibition is through the ground, its nullification too is through the ground.
But the prohibition of the tithe is likewise through the soil {by replanting}, yet it is not nullified by the soil.
For they learnt {in a brayta}: If a litra of tithe, itself tebel, is sown in the soil and it improves [= increases}, and is the equivalent of ten litras, it {=all of it} is liable to tithe and the Sabbatical year, while for the {original} litra, a tithe thereof must be separated from elsewhere, according to calculation.
{Nedarim 59a}
Say: The tithe obligation, it is the the storing up {of the grain} which causes it.
Rabbi Yitzchak said: The Sabbatical year is different; since the prohibition is through the ground, its nullification too is through the ground.
But the prohibition of the tithe is likewise through the soil {by replanting}, yet it is not nullified by the soil.
For they learnt {in a brayta}: If a litra of tithe, itself tebel, is sown in the soil and it improves [= increases}, and is the equivalent of ten litras, it {=all of it} is liable to tithe and the Sabbatical year, while for the {original} litra, a tithe thereof must be separated from elsewhere, according to calculation.
{Nedarim 59a}
Say: The tithe obligation, it is the the storing up {of the grain} which causes it.
מתיב רמי בר חמא קונם פירות אלו עלי קונם הם לפי קונם הם על פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן [כו'] בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין
שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עליה ה"ל כדבר שיש לו מתירין ולא בטיל ברוב
והרי תרומה דאי בעי מתשיל ובטיל ברובא
שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עליה ה"ל כדבר שיש לו מתירין ולא בטיל ברוב
והרי תרומה דאי בעי מתשיל ובטיל ברובא
Rami bar Chama objected: "'KONAM BE THESE FRUITS TO ME, 'BE THEY KONAM FOR MY MOUTH, OR 'BE THEY KONAM TO MY MOUTH,' HE IS FORBIDDEN [TO BENEFIT] FROM WHAT IS EXCHANGED FOR THEM, OR WHAT GROWS FROM THEM, [etc.,] IN A THING OF WHICH THE SEED ITSELF PERISHES; BUT IF THE SEED DOES NOT PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN."
Konamot {=vows expressed by "konam"} are different, for since if he wishes, he can ask absolution on it, it is like something which has a way of becoming permitted, and it is not nullified in the majority.
But there is teruma, that if he wants he can ask absolution {if he declared it teruma in error} and
yet it is nullified in a majority?
Konamot {=vows expressed by "konam"} are different, for since if he wishes, he can ask absolution on it, it is like something which has a way of becoming permitted, and it is not nullified in the majority.
But there is teruma, that if he wants he can ask absolution {if he declared it teruma in error} and
yet it is nullified in a majority?
אלא שאני קונמות דמצוה לאתשולי עליה משום דר' נתן
דאמר רבי נתן כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן אבל תרומה מאי מצוה איכא לאתשולי עלה:
Rather, konamot are different because it is a precept to ask absolution on them, because of Rabbi Natan. For Rabbi Natan said: Anyone who vows is as if he built a private altar, and one who fulfills it is as if he sacrificed upon it an offering. But terumah, what precept is there to ask absolution upon it?
גרסינן לעיל פרק השותפין
בעי רמי בר חמא [אמר] קונם פירות האלו על (פי) [פלוני] מהו בחילופיהן
מי אמרינן גבי דידיה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו אבל גבי חבירו הואיל ואין אדם אוסר פירות של חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלבל"ע על חבירו
או דילמא משום דחילופיהן כגידוליהן דמי לא שנא הוא ולא שנא חבירו
We learn earlier, in perek haShutfin {perek 5, Nedarim 47a}:
Rami bar Chama inquired: If he vows, 'Konam be these fruits to (* my mouth *) [ So-and-so'], what of their exchange? Do we say, With respect to oneself, since he can forbid to himself {even} his neighbour's property, he can {likewise} forbid to himself what is not yet in existence; but as for his neighbour, since one cannot prohibit another's produce to his neighbour, he likewise cannot prohibit what is non-existent.
{Nedarim 47b}
Or perhaps, since what is taken in exchange is the same as what grows from its seed, there is no difference between oneself and his neighbor?
אמר ר' אחא בר מניומי ת"ש האומר לאשתו קונם שאני נהנה לך לווה ובע"ח באין ונפרעיןRami bar Chama inquired: If he vows, 'Konam be these fruits to (* my mouth *) [ So-and-so'], what of their exchange? Do we say, With respect to oneself, since he can forbid to himself {even} his neighbour's property, he can {likewise} forbid to himself what is not yet in existence; but as for his neighbour, since one cannot prohibit another's produce to his neighbour, he likewise cannot prohibit what is non-existent.
{Nedarim 47b}
Or perhaps, since what is taken in exchange is the same as what grows from its seed, there is no difference between oneself and his neighbor?
מאי טעמא בע"ח באין ונפרעין לאו משום דחילופין לאו כגידולין דמי
אמר ליה רבא דלמא לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד
ת"ש המקדש בערלה ובכלאי כרם אינה מקודשת מכרן וקדש בדמיהן מקודשת
הכי נמי לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד
Rav Acha bar Minyumi said: Come and hear: If a man says to his wife, 'Konam, if I benefit thee,' she may borrow {money}, and the creditors come and exact it from him.
What is the reason that the creditors may come and extract it from him? Is it not because exchange is not like what grows from them?
Rava said to him: Perhaps it is ab initio, but after the fact, it has been done?
Come and hear: If a man betroths {a woman} with orlah or the forbidden mixtures of the vineyard, she is not betrothed. But if he sells it and betroths her with the money thereof, she is betrothed.
Here as well, it is ab initio that no, but after the fact, he has done.
What is the reason that the creditors may come and extract it from him? Is it not because exchange is not like what grows from them?
Rava said to him: Perhaps it is ab initio, but after the fact, it has been done?
Come and hear: If a man betroths {a woman} with orlah or the forbidden mixtures of the vineyard, she is not betrothed. But if he sells it and betroths her with the money thereof, she is betrothed.
Here as well, it is ab initio that no, but after the fact, he has done.
{Nedarim 57a}
Mishna:
שאת עושה איני נהנה עד הפסח שאת עושה איני מתכסה עד הפסח עשתה לפני הפסח מותר להנות ולהתכסות אחר הפסח
שאת עושה עד הפסח איני אוכל שאת עושה עד הפסח איני מתכסה עשתה לפני הפסח אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח
שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח לאחר הפסח בבל יחל דברו
שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח
שאת עושה עד הפסח איני אוכל שאת עושה עד הפסח איני מתכסה עשתה לפני הפסח אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח
שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח לאחר הפסח בבל יחל דברו
שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח
{IF HE SAYS TO HIS WIFE, 'KONAM THAT} WHAT YOU WILL PRODUCE I WILL NOT BENEFIT {our Mishna: eat} THEREOF UNTIL PASSOVER' OR 'THAT WHAT YOU WILL PRODUCE, I WILL NOT WEAR UNTIL PASSOVER', WHAT SHE PRODUCES BEFORE PASSOVER, HE IS PERMITTED TO BENEFIT {our Mishna: eat} OR WEAR AFTER PASSOVER.
'{THAT} WHAT YOU PRODUCE UNTIL PASSOVER I WILL NOT EAT', OR '{THAT} WHAT YOU PRODUCE UNTIL PASSOVER I WILL NOT WEAR', HE IS FORBIDDEN TO EAT OR WEAR AFTER PASSOVER WHAT SHE PRODUCES BEFORE PASSOVER.
[IF HE SAYS, KONAM] BE ANY BENEFIT YOU HAVE FROM ME UNTIL PASSOVER, IF YOU GO TO YOUR FATHER'S HOUSE UNTIL THE FESTIVAL, IF SHE GOES BEFORE PASSOVER SHE MAY NOT BENEFIT FROM HIM UNTIL PASSOVER.
{Nedarim 57b}
{IF AFTER HAVING BENEFIT FROM HIM} SHE GOES AFTER PASSOVER, SHE IS SUBJECT TO, "HE SHALL NOT BREAK HIS WORD." {bal yachel, in Bemidbar 30:3}
{'KONAM} BE ANY BENEFIT YOU HAVE FROM ME UNTIL THE FESTIVAL IF YOU GO TO YOUR FATHER'S HOUSE BEFORE PASSOVER', IF SHE GOES BEFORE PASSOVER, SHE MAY NOT BENEFIT FROM HIM UNTIL THE FESTIVAL, BUT IS PERMITTED TO GO AFTER PASSOVER.
הדרן עלך הנודר מן הירק
END PEREK SEVEN
BEGIN PEREK EIGHT
{Nedarim 60a}
Mishna:
קונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך
שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעבר
חדש זה
שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעבר
חדש זה
[IF ONE VOWS,] 'KONAM, IF I TASTE WINE TO-DAY, HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL IT GETS DARK;
"This Shabbat {=week/Saturday}, HE IS FORBIDDEN THE WHOLE WEEK, AND THE DAY OF SHABBAT BELONGS TO THE PAST {and thus is included in the prohibited week}.
'THIS MONTH,'
"This Shabbat {=week/Saturday}, HE IS FORBIDDEN THE WHOLE WEEK, AND THE DAY OF SHABBAT BELONGS TO THE PAST {and thus is included in the prohibited week}.
'THIS MONTH,'
Posts
No comments:
Post a Comment