Rif Nedarim 20b {62a - 63b}

20b

{Nedarim 62a}

דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם
ק"ו מבלשצר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו חול שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו בה פריצים נעשו חול נעקר מן העולם
דכתיב ביה בלילא קטיל בלשצר
המשתמש בכתרה של תורה שהיא קיימת לעולם עאכ"ו

For Rabba bar bar Chana cited Rabbi Yochanan: Whoever makes use of the crown of Torah is uprooted from the world. As a kal vachomer from Belshatzar. If Belshatzar made use of the holy vessels which had become profane, as it stated {Yechezkel 7:22}:

כב וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ

22 I will also turn My face from them, and they shall profane My secret place; and robbers shall enter into it, and profane it. {P}

-- thus, one robbers came, it was made profane. and yet he was uprooted from the world -- for it is written about him {Daniel 5:30}

ל בֵּהּ, בְּלֵילְיָא, קְטִיל, בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כשדיא (כַשְׂדָּאָה). {פ}

30 In that night Belshazzar the Chaldean king was slain.

one who makes use of the crown of Torah, which endures forever, all the more so.

והאמר רבה שרי ליה לאינש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה
דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו
שאני ר"ט שהיה עשיר גדול דה"ל לפייסו בדמים.

But Rabba {our gemara: Rava} said: A person is permitted to make himself known in a place where they do not know him? For it is written {Melachim Aleph, 18:12}:

יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ ה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-ה, מִנְּעֻרָי.

12 And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of the LORD will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear the LORD from my youth.

{And this is Ovadiah speaking to Eliyahu, and since Eliyahu does not know who is he, is is informing him.}

Rabbi Tarfon was different, for he was very wealthy. For he should have pacified him with money.

ר"א בר' צדוק אומר עשה דברים לפועלם ודבר בהם בשמם ואל תעשה עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר בהם וקל וחומר מבלשצר כדלעיל.

Rabbi Eliezer beRabbi Tzaddok says: Do {good} deeds for their Maker {=for God who decreed them; alternatively, for the sake of doing them}, and speak of them {=words of Torah} for their own sake, and do not make them a crown to magnify yourself with, nor a spade to dig with. And we may draw a kal vachomer from Belshatzar, as above.

תנו רבנן לאהבה את ה' אלהיכם שלא יאמר אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנה שאהיה זקן ויושב בישיבה אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר קשרם על לבך תמיד ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה.

The Sages learnt {in a brayta}: {Devarim 30:20}:

כ לְאַהֲבָה אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ--לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם. {פ}

20 to love the LORD thy God, to hearken to His voice, and to cleave unto Him; for that is thy life, and the length of thy days; that thou mayest dwell in the land which the LORD swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give them. {P}

That one should not say "I will read Scripture that I may be called a Sage"; I will learn {perhaps Mishna, or Talmud} so that they will call me Rabbi. I will study, so that I will be an elder and sit in the yeshiva {assembly of elders}. Rather, one should learn out of love, and in the end, honor will come. For it is stated {Mishlei 7:3}

ג קָשְׁרֵם עַל-אֶצְבְּעֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ.

3 Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.

and it says {Mishlei 6:21}:

כא קָשְׁרֵם עַל-לִבְּךָ תָמִיד; עָנְדֵם, עַל-גַּרְגְּרֹתֶךָ.

21 Bind them continually upon thy heart, tie them about thy neck.

and it says {Mishlei 3:17}:

יז דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

17 Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace.

and it says {next verse}:

יח עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ; וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

18 She is a tree of life to them that lay hold upon her, and happy is every one that holdest her fast. {P}

אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא שנא' ובני דוד כהנים היו מה כה"ג נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש.
וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ותנא דבי ר"י וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון.

Rava said: A Torah scholar is permitted to say "I am a Torah scholar, so attend to my business first." For it is stated {II Shmuel 8:18}:

יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}

18 and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were chief ministers. {S}

Just as the High Priest {our gemara: just kohen} takes his portion first, so too a Torah scholar takes his portion first.
And the kohen, from where do we know? For it is written {Vayikra 21:8}

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

And they taught in the academy of Rabbi Yishmael:
{Nedarim 62b}
וְקִדַּשְׁתּוֹ -- for every matter of holiness: to commence {reading the Torah} first, to bless {before and after a meal} first, and to take a good portion first.

וא"ר אשי צורבא מרבנן שרי ליה למימר צורבא מרבנן אנא לא יהיבנא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון וא"ר יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גלגולתא והלך זו ארנונא.

And Rav Ashi said: A Torah scholar is permitted to say, "I am a Torah scholar, so I will not pay a poll-tax," for it is written {Ezra 7:24}:

כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה--מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם.

24 Also we announce to you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, impost, or toll, upon them.

And R' Yehuda said: מִנְדָּה -- this is the king's portion {of the crops}; בְלוֹ -- this is the head tax; הֲלָךְ -- this is arnona {produce tax}.

ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא ולא יהיבנא כרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר.

And Rava said: A Torah scholar is permitted to say, "I am a 'servant of fire,' and I will not give the poll tax." {To the Persians this would connote a fire-worshiper, who was exempt. But the Torah scholar might mean it otherwise.}
What is the reason?
Because it is {only} said in order to drive away a lion away from him.

רב אשי ה"ל ההוא אבא זבניה לנורא
א"ל רבינא לר"א והא איכא לפני עור לא תתן מכשול
א"ל רוב עצים להסקה ניתנו:

Rav Ashi had a forest which he sold for flame. {Our gemara: a fire-temple.}
Ravina said to Rav Ashi: But there is the injunction of "place not a stumbling-block before a blind man."
He said to him: Most wood is for heating {rather than idolatry}.

הכל לפי מקום הנודר:
תנא הנודר מן הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל

"All is according to the location of the vower":
A tanna taught: One who vows off {until} the fruit-harvest while in Galilee and then descends to the valleys, even though the fruit-harvest has arrived in the valleys, he is forbidden until the fruit-harvest arrives in Galilee.

Mishna:

עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שנייה
רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה
עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי ר"מ
ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח

[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE RAINS,' [OR], 'UNTIL THE RAINS SHALL BE', [IT MEANS] UNTIL THE SECOND RAINFALL DESCENDS. {There are three periods of rainfall in Eretz Yisrael.}
R' Shimon ben Gamliel says: UNTIL THE [NORMAL] TIME FOR THE [FIRST] RAINFALL IS REACHED.

[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE RAINS CEASE,' [IT MEANS] UNTIL THE END OF NISSAN: THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR. RABBI YEHUDA SAYS: UNTIL PASSOVER IS PAST.

Gemara:

א"ר זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשם קאמר
מיתיבי איזוהי זמנה של רביעה הבכירה בשלשה בינונית בשבעה אפילו בעשרים ושלשה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה
ר' יוסי אומר בי"ז בכ"ג ובר"ח כסלו
וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידין מתענין עד שיעבור ר"ח כסלו
ואמרינן בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות אלא שניה למאי
וא"ר זירא לנודר
ואמרינן עלה כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו ז' ימים זא"ז אתה מונה רביעה ראשונה ושניה כמאן כר' יוסי ההיא דאמר עד הגשמים:

Rabbi Zera said: The dispute is where he said "until the rains," but if he said "until the rain," until the time of rain he meant. {Rashi: until the time of the first rain.}
{Nedarim 63a}
They objected: What is the time of the rainfall?The earliest is on the third {of Marcheshvan}; the middle one is on the seventh, and the last {אפילה} is on the 23rd. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: On the seventh, the seventeenth, and the twenty-third. Rabbi Yossi says: On the 17th, on the 23rd, and on Rosh Chodesh Kislev.
And so did Rabbi Yossi say: The individuals do not fast until Rosh Chodesh Kislev passes.
And we say: All is fine in terms of the first rain {period} to ask, and the third to fast. But the second, for what purpose?
And Rabbi Zera said: For one who vows.
And we said upon it: Like whom does this go, that we learnt {in a brayta}: R' Shimon ben Gamliel says: Rains which fell seven consecutive days, you count it as the first rain and the second?
Like whom? Like whom? Like Rabbi Yossi.
This is where he said, "until the rains." {rather than rain}

Mishna:

קונם יין שאני טועם כל השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה
עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר ראשון
ר' יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד הפסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שבני אדם שותין יין אמר קונם בשר שאני טועם עד שיהא הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול בשר
ר' יוסי בנו אומר קונם שום שאיני טועם עד שיהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול שום

[IF HE VOWS,] 'KONAM THAT I TASTE NOT WINE FOR A YEAR', IF THE YEAR IS INTERCALATED, HE IS FORBIDDEN DURING THE YEAR AND ITS EXTENSION. [IF HE SAYS.] 'UNTIL THE BEGINNING OF ADAR,' [IT MEANS] UNTIL THE BEGINNING OF THE FIRST ADAR; 'UNTIL THE END OF ADAR,' UNTIL THE END OF THE FIRST ADAR.
{Nedarim 63b}
RABBI YEHUDA SAYS: [IF ONE VOWS] 'KONAM THAT I TASTE NO WINE UNTIL PASSOVER SHALL BE,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL THE PASSOVER NIGHT, FOR HE MERELY MEANT, UNTIL THE EVENING OF PASSOVER, UNTIL THE HOUR WHEN MEN ARE WONT TO DRINK WINE.
IF HE SAID 'KONAM THAT I TASTE NO MEAT UNTIL THE FAST SHALL BE,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL THE EVE OF THE FAST {Yom Kippur}, FOR HE MERELY MEANT, UNTIL PEOPLE USUALLY EAT MEAT.
RABBI YOSSI HIS SON SAYS: [IF HE VOWS,] KONAM, IF I TASTE GARLIC UNTIL THE SABBATH, HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL SHABBAT EVE {I.E., FRIDAY NIGHT}, FOR HE MEANT, UNTIL IT IS CUSTOMARY FOR PEOPLE TO EAT GARLIC.