Rif Nedarim 23b {69a - 73a}

23b

{Nedarim 69a}

א"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר

בעא רבא קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמתו הראשונה מהו
ת"ש דאמר רבא נשאל על הראשונה שניה חלה עליו

Rabbi Yochanan said: One can seek absolution from confirmation but not from annulment.

Rava {our gemara: Rabba} inquired: 'It is confirmed to thee, it is confirmed to thee,' and then sought absolution of his first confirmation, what {is the law}?
Come and hear: For Rava said: If he obtained absolution from the first, the second becomes binding upon him.

בעא רבא קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא א"כ תחול הפרה מהו
ת"ש פלוגתא דר"מ ורבי יוסי
דתנן תמורת עולה תמורת שלמים ה"ז תמורת עולה דר"מ
א"ר יוסי ואם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימים
ואפילו ר"מ לא קאמר אלא דלא אמר לא תחול זו אלא א"כ חלה זו
אבל הכא דאמר לא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה
ר"מ נמי מודה דהפרה חיילא

Rava inquired: {If he said,} 'It be confirmed unto thee and annulled unto thee, but the confirmation be not valid unless the annulment had operated,' then what {is the law}?
{Nedarim 69b}
Come and hear: It is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yossi. For we learnt {in a Mishna}: "This [animal] be a substitute for a burnt-offering, a substitute for a peace-offering," it is a substitute for a burnt-offering {only}. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yossi said: If that was his original intention, since it is impossible to pronounce both designations simultaneously, his declarations are valid.
And even Rabbi Meir said not say this except where he did not say 'Let the first not be valid unless the second take effect'; but here that he declared, 'but the confirmation be not valid unless the annulment has operated,' even Rabbi Meir would also admit that the annulment takes effect.

בעי רבא קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו
ת"ש דאמר רבא כל דבר שאינו בזה אחר זה בבת אחת אינו

Rava inquired: 'It be confirmed unto thee and annulled to thee simultaneously,' what {is the law}?
Come and hear: For Rava said: Anything which is not valid consecutively is not even valid sequentially.

בעי רבא קיים ליכי היום מהו
מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי למחר דמי או דלמא הא לא אמר לה
ואת"ל הא לא אמר לה אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מפר לה דהא קיימיה לנדריה היום או כיון דלא אמר לה קיים ליכי היום כי אמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה
ואת"ל כיון דקיימה היום למחר כמאן דאיתיה דמי אלא קיים ליכי שעה מהו
מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי לאחר שעה דמי
א"ד (=או דלמא) הא לא אמר לה
ואת"ל הא לא אמר לה מיהו כי אמר לה מהו מי אמרינן כיון דקיימיה קיימיה א"ד כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר לה מופר ליכי לאחר שעה מהני ובעיין לא איפשיטא ואזלינן לחומרא:

Rava inquired: 'It is confirmed to you today,' what {is the law}?
Do we say that it is as though he had said to her, 'but it is annulled to you tomorrow?' Or perhaps he did not in fact say this?
{Nedarim 70a}
And if you find to say that he did not in fact say this, then if he said "it is annulled to you tomorrow," what {is the law}?
Do we say that tomorrow he is not able to annul for her, for he confirmed the vow today? Or, since he did not say "It is confirmed for you today," is it like he said to her "It is annulled for you tomorrow from today?"
And if you find to say that since he confirms today {implicitly}, then tomorrow it is as if extant, then if he says "It is confirmed for you for an hour," what {is the law}? Do we say that he is as if he said "it is annulled to you after an hour?" Or perhaps, he did not {explicitly} say this to her?
And if you find to say, behold, he did not say to her, then do we say that once he confirmed it, he has confirmed it {permanently}, or perhaps since the entire day is the span in which confirmation and annulment can take place, when he said to her "it is annulled to you after an hour," it work.
And these inquiries are not resolved, and we act stringently.

מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.
מ"ט דא"ק בנעוריה בית אביה:

"IF THE FATHER DIES, HIS AUTHORITY DOES NOT PASS OVER TO THE HUSBAND":
What is the reason? For the verse stated {Bemidbar 30:17}:

יז אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה ה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

17 These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.

מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל.
מנלן
אמר רבא דא"ק ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה
מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הוייה ראשונה
מה קודמי הוייה ראשונה אב מפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מפר לחודיה
אימא ה"מ בנדרים שלא נראו לארוס הני מבנעוריה בית אביה נפקא:

"IF THE HUSBAND DIES, HIS AUTHORITY PASSES OVER TO THE FATHER":
From where do we know this?
Rava {our gemara: Rabba} said: Because the verse stated {Bemidbar 30:7}:

ז וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ.

7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

{Nedarim 70b}
Thus the vows before her second marriage are connected to the vows before her first marriage. Just as the vows before the first marriage, only the father annuls, so too the vows before the second marriage, only the father annuls.
But say that these words are about vows which were not seen {=known} to the betrother? To those apply {Bemidbar 30:17}:

יז אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה ה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

17 These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.

Mishna:

בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מפר בבגר ואין האב מפר בבגר:

BUT IN ANOTHER MATTER, THE HUSBAND'S POWER IS GREATER THAN THAT OF THE FATHER, FOR THE HUSBAND CAN ANNUL {HER VOWS} AS A MATURE WOMAN, BUT THE FATHER CANNOT ANNUL HER VOWS AS MATURE WOMAN.

{Nedarim 71a}

נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו ק' פעמים אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה

IF SHE VOWED WHEN SHE WAS A BETROTHED WOMAN, WAS DIVORCED ON THAT DAY AND BETROTHED [AGAIN] ON THE SAME DAY, EVEN A HUNDRED TIMES, HER FATHER AND LAST BETROTHED HUSBAND CAN ANNUL HER VOWS.

{Rif omits this from his Mishna: THIS IS THE GENERAL RULE: AS LONG AS SHE HAS NOT PASSED OUT INTO HER OWN CONTROL FOR [BUT] ONE HOUR, HER FATHER AND LAST HUSBAND CAN ANNUL HER VOWS.}

Gemara:

נדרה והיא ארוסה וכו'
מה"מ דארוס אחרון מתיר נדרים שנראו לארוס ראשון
אמר שמואל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה
נדרים שהיו עליה כבר

"IF SHE VOWED WHEN SHE WAS A BETROTHED WOMAN...": From where do we know these words, that the last betrothed husband annuls vows which were seen by the first betrothed husband?
Shmuel said: {Bemidbar 30:7}:

ז וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ.

7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

Vows which were already upon her.

ודלמא ה"מ נדרים שלא נראו לארוס אבל נדרים שנראו לארוס ראשון לא מצי מפר ארוס אחרון
עליה קרא יתירא

But perhaps these words were about vows which were not seen by the betrothed husband, but vows which were seen by the first betrothed husband, the last betrothed husband is unable to annul? "Upon her" is a superfluous word {from which we learn this, that he can.}

{Nedarim 71b}

איבעיא להו גירושין כשתיקה דמו או כהקמה דמו
למאי נפקא מינה
כגון ששמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה אי אמרת כשתיקה דמי מפר לה ואי אמרת כהקמה דמי תו לא מצי מפר לה ובעיין לא אפשיטא ואזלינן לחומרא

It was a question to them: Is divorce like silence of like confirmation?
To what practical end?
Such as where her husband heard and divorced her, and then took her back the same day. If we say that this is like silence, he can now annul for her. And if you say it is like confirmation, then he can no longer annul for her. And our question is not resolved, and we go stringently.

{Nedarim 72b}
Mishna:

דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מביתו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין
וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר

IT IS THE PRACTICE OF TORAH SCHOLARS THAT BEFORE HIS DAUGHTER DEPARTS FROM HIS HOUSE {in marriage = nisiun}, HE SAYS TO HER, "ALL THE VOWS WHICH YOU VOWED IN MY HOUSE ARE ANNULLED."
LIKEWISE THE HUSBAND, BEFORE SHE ENTERS INTO HIS CONTROL WOULD SAY TO HER, "ALL VOWS WHICH YOU VOWED BEFORE YOU ENTERED INTO MY DOMAIN ARE ANNULLED," BECAUSE ONCE SHE ENTERS INTO HIS CONTROL HE CANNOT ANNUL THEM.
Gemara:

בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא או לאו דוקא
ובעיין לא אפשיטא

Rami bar Chama inquired: Her husband, may he annul without hearing? Is "and her husband heard it" exact {and thus required} or not?
And our question is not resolved.
{Therefore we would act stringently.}

{Nedarim 73a}

בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו
אם רצה לומר אדם מפר לאשתו בלא שמיעה משום דבר שמיעה הוא אבל חרש דלאו בר מישמע הוא לא וה"ט כדרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו
או דילמא ושמע אישה לא מעכבא
תא שמע ושמע אישה פרט לאשת חרש ש"מ

Rami bar Chama inquired: Can a deaf man annul for his wife? If you wish to say that a man can annul for his wife without actually hearing it, this is because he is one who is generally capable of hearing. But a deaf man, who is not capable of hearing, no. And this would fall within Rabbi Zera's statement, for he said "anything capable of being mixed, lack of mixing does not hinder its validity, but anything which is not capable of being mixed, lack of mixing does hinder its validity."
Or perhaps "And her husband heard" does not hinder.

Come and hear: {A brayta makes a derasha: The pasuk states} "And her husband heard" -- To the exclusion of the wife of a deaf man.
We so deduce.

Rif Nedarim 23a {66b - 69a}

23a

BEGIN PEREK TEN:
{Nedarim 66b}
Mishna:

נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה
הפר האב ולא הפר הבעל הפר הבעל ולא הפר האב אינו מופר ואצ"ל שקיים אחד מהם:

A BETROTHED MAIDEN, HER FATHER AND HER BETROTHED HUSBAND ANNUL HER VOWS.
{Nedarim 67a}
IF HER FATHER ANNULLED [HER VOW] BUT NOT THE HUSBAND, OR IF THE HUSBAND ANNULLED [IT] BUT NOT THE FATHER, IT IS NOT ANNULLED; AND IT GOES WITHOUT SAYING IF ONE OF THEM CONFIRMED [IT].

{Nedarim 70a}

מת האב לא נתרוקנה רשו' לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב

IF THE FATHER DIES, HIS AUTHORITY DOES NOT PASS OVER TO THE HUSBAND; BUT IF THE HUSBAND DIES, HIS AUTHORITY PASSES OVER TO THE FATHER.

{Nedarim 67a}
Gemara:

ואין צ"ל שקיים אחד מהם
למה ליה למתני השתא הפר זה בלא זה לאו כלום קיים א' מהם צריכא למימר
כי איצטריך ליה כגון שקיים אחד והפר אחד וחזר המקיים ונשאל על הקמתו
מהו דתימא מאי דאוקים הא עקריה קמ"ל עד דמפירין שניהם בבת אחת

"AND IT GOES WITHOUT SAYING IF ONE OF THEM CONFIRMED [IT]":
Why bother to teach this? Now, given that if this one annuls without the other, it is nothing, then if one of them confirmed it, it is necessary to state it?
It is necessary, such as where one of them confirms it and the other one annuls it, and the one who confirms it retracts and asks absolution for his confirmation.
I would have thought that what he confirmed, he uprooted. Therefore it informs us that until they annul at the same time.

ונערה המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה מנלן
אמר רבה א"ק ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה:

And the fact that a betrothed maiden, her father and husband annul her vows, where do we know this from?
Rabba said: The verse stated {Bemidbar 30:7}:

ז וְאִם-הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ.

7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

From here that a betrothed maiden, her father and husband may annul her vows.

{Nedarim 68a}

איבעיא להו בעל מיגז גייז או מיקלש קליש.
היכא קא מיבעיא לן כגון שנדרה מתרין זיתין ושמע ארוס והפר לה ואכלתן אי אמרת מיגז גייז לקייא ואי אמרת מיקלש קליש איסורא היא דעבדא מאי.

It was a question to them: Does the husband cut {the vow in half, since there is the father's half} or weaken it?
Where is this a question to us? Such that she vowed off two olives {of anything}, and her arus {man who betrothed her} heard and annulled for her, and she ate. If you say he cut it, she receives lashes {since 1/2 of the vow, that is, one olive measure, remains}. And if you say he weakened it, there she did a prohibited act {but he weakened that prohibition on both olive measures, such that she does not receive lashes}. What {is the law}?

ת"ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב
בזמן שלא שמע הבעל קודם שימות או ששמע ושתק או שמע והפר ומת בו ביום זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.
אבל אם שמע וקיים או שמע ושתק ומת ביום שלאחריו אין יכול להפר

שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.
שמע הבעל והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת הבעל זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.
שמע הבעל והפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל ואין הבעל יכול להפר שאין הבעל מפר אלא בשותפות האב.
שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת חוזר האב ומפר חלקו של בעל
א"ר נתן הן הן דברי ב"ש וב"ה אומרים אין יכול להפר

Come and hear: When did they say that if the husband died, his authority passes over to the father? In the case where the husband did not hear [the vow] before he died, or heard and annulled it, or heard it and was silent, and died on the same day: this is what we learnt: If the husband died, his authority passes over to the father. {Nedarim 68b} But if he heard and confirmed it, or heard it and was silent, and died on the following day, he {=the father} cannot annul it.
If the father heard and annulled it, and died before the husband managed to hear of it, this is what we learnt: If the father died, his authority does not pass over to the husband.
If the husband heard and annulled it, and died before the father managed to hear of it, this is what we learnt: If the husband died, his authority passes over to the father.
If the husband heard and annulled it, and the father died before he managed to hear of it, this is what we learnt: If the father died, the authority does not pass to the husband, and the husband cannot annul it, for because the husband can annul only in partnership with the father.
{Nedarim 69a}
If the father heard and annulled it, and the husband died before he managed to hear of it, he father can again annul the husband's portion.
Rabbi Natan said: These are the words of Bet Shammai. But Bet Hillel say: He cannot annul it {a second time}.

ש"מ לב"ש מיגז גייז ולב"ה מקליש קליש ש"מ

We deduce from here that according to Bet Shammai, he cuts it, and according to Bet Hillel, he weakens it.
We so deduce.

Rif Nedarim 22b {66a - b}

22b

{Nedarim 66a}
Mishna:

קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים הותר במיושן ולא במיושן לבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב א"ל והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים

{IF ONE VOWS,} 'KONAM, IF I TASTE WINE, BECAUSE IT IS INJURIOUS TO THE STOMACH: WHEREUPON THEY SAID TO HIM, BUT WELL-MATURED WINE IS BENEFICIAL TO THE STOMACH, HE IS ABSOLVED IN RESPECT OF WELL-MATURED WINE, AND NOT ONLY IN RESPECT OF WELL-MATURED WINE, BUT OF ALL WINE.

KONAM, IF I TASTE ONIONS, BECAUSE THEY ARE INJURIOUS TO THE HEART', THEN HE WAS TOLD, 'BUT THE WILD ONION IS GOOD FOR THE HEART,' — HE IS PERMITTED TO PARTAKE OF WILD ONIONS, AND NOT ONLY OF WILD ONIONS, BUT OF ALL ONIONS.

{Our Mishna, but not present in Rif's: SUCH A CASE HAPPENED BEFORE RABBI MEIR, AND HE GAVE ABSOLUTION IN RESPECT OF ALL ONIONS.}

פותחין לאדם לבכבוד עצמו ובכבוד בניו
אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרים עליך כך היא ווסתו של פלוני שמגרש את נשיו ועל בנותיך יהיו אומרים בנות גרושה הן מה ראתה אמן של אלו להתגרש ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר ה"ז מותר.

A MAN'S OWN HONOR, AND THE HONOR OF HIS CHILDREN, MAY BE GIVEN AS AN OPENING. {THUS,} WE SAY TO HIM, 'HAD YOU KNOWN THAT TO-MORROW IT WILL BE SAID OF YOU, 'THAT IS HIS REGULAR HABIT TO DIVORCE HIS WIFE'; AND OF YOUR DAUGHTERS THEY WILL SAY, 'THEY ARE THE DAUGHTERS OF A DIVORCED WOMAN. WHAT FAULT DID HE FIND IN THIS WOMAN TO DIVORCE HER?' "
AND IF HE SAYS: 'HAD I KNOWN THAT IT IS SO. I WOULD NOT HAVE VOWED,' HE IS ABSOLVED.

קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה
שחורה והרי היא לבנה
קצרה והרי היא ארוכה
מותר בה
לא מפני שהיתה כעורה ונעשית נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה
אלא מפני שהנדר נעשה בטעו'

[IF ONE VOWS,] 'KONAM IF I MARRY THAT UGLY WOMAN, WHEREAS SHE IS BEAUTIFUL; THAT BLACK [-SKINNED] WOMAN, WHEREAS SHE IS FAIR; 'THAT SHORT WOMAN, WHO IN FACT IS TALL, HE IS PERMITTED TO MARRY HER, NOT BECAUSE SHE WAS UGLY, AND BECAME BEAUTIFUL, OR BLACK AND TURNED FAIR, SHORT AND GREW TALL, BUT BECAUSE THE VOW WAS MADE IN ERROR.

מעשה באחד שנדר הנאה מבת אחותו והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה
א"ל ר"י בני לזו נדרת א"ל לא והתירו ר"י
באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן
וכשמת ר' ישמעאל היו נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה
וכן הוא אומר בשאול בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכן שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

THERE WAS AN INCIDENT WITH A PERSON WHO VOWED NOT TO BENEFIT FROM HIS SISTER'S DAUGHTER, AND SHE WAS TAKEN INTO RABBI YISHMAEL'S HOUSE AND MADE BEAUTIFUL.
RABBI YISHMAEL SAID TO HIM: MY SON, DID YOU VOW OFF THIS ONE?
HE SAID TO HIM: NO.
AND RABBI YISHMAEL PERMITTED HIM.

AT THAT HOUR, RABBI YISHMAEL CRIED, AND SAID, 'THE DAUGHTERS OF ISRAEL ARE BEAUTIFUL, BUT POVERTY DISFIGURES THEM.'

AND WHEN RABBI YISHMAEL DIED, THEY {=THE DAUGHTERS OF ISRAEL} RAISED A LAMENT, AND THEY SAID, "YE DAUGHTERS OF ISRAEL, WEEP FOR RABBI YISHMAEL."

AND SO IT STATES BY SHAUL {II Shmuel 1:24}:

כד בְּנוֹת, יִשְׂרָאֵל--אֶל-שָׁאוּל, בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן.

24 Ye daughters of Israel, weep over Saul, who clothed you in scarlet, with other delights, who put ornaments of gold upon your apparel.

Gemara:

קונם שאני נושא פלונית כעורה כו'.
מעשה לסתור
חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית נאה ומעשה באחד כו'
תנא שן תותבת היה לה ועשה לה ר' ישמעאל שן של זהב משלו וכד שכיב פתח עליה ההוא ספדנא בנות ישראל אל ר' ישמעאל בכינה:

'KONAM IF I MARRY THAT UGLY WOMAN...':
An incident to contradict? {For the Mishna spoke of a case where he was mistaken, and she really was beautiful, while in the incident with Rabbi Yishmael, she changed from ugly to pretty.}
The text is deficient, and this is what it means to say: Rabbi Yishmael says: Even if she is ugly and becomes pretty. And there was an incident, etc.

{Nedarim 66b}
A tanna taught: She had a false tooth, and Rabbi Yishmael made it for her a gold tooth, at his own expense. And when Rabbi Yishmael died, a professional mourner opened up on him with "Ye daughters of Israel, weep over Rabbi Yishmael." {our gemara continues the quote.}

ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לר' יהודה ור"ש. רבי יהודה טעים ור"ש לא טעים.
ר' יהודה טעים אמר ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו מספק אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים ואני על אחת כמה וכמה.
ר"ש לא טעים אמר ימותו בני האלמנה ואל יזוז שמעון מכבודו ועוד כי היכי דלא לירגל למינדר

There was a certain person who said to him wife: 'Konam that you benefit {not} from me, until you make Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon taste of your cooking.'
Rabbi Yehuda tasted, and Rabbi Shimon did not taste.

Rabbi Yehuda tasted -- he said: a kal vachomer. If to make peace between husband and wife, in a case of doubt, the Torah says "My Name which is written in holiness should be blotted out on the waters, then I, all the more so."
Rabbi Shimon did not drink. He said: 'Let all the widows' children perish, rather than that Shimon be moved from his honor {/standpoint}, lest they fall into the habit of vowing.'

ההוא דאמר לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתרוקי בר"ג
א"ל ר"ג אתאי ורוקי
אתא' ורקקה אלבושיה
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא האי לזילותא קא מיכוין
א"ל אמנא דר"ג זילותא רבתא היא:

There was a person who said to his wife, 'Konam that you benefit not from me until you expectorate on Rabban Gamliel {our gemara: R' Shimon ben Gamliel, and so consistently}.'
{The next statement missing from our gemara:} Rabban Gamliel said: Let her come and spit.
She came and spat on his garment.
Rav Acha of Difti said to Ravina: But his aim was to insult him!
He said to him: Upon the garments of Rabban Gamliel is a great insult.

ההוא דאמר לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתראה מום יפה שביך לר' ישמעאל ברבי יוסי
א"ל שמא ראשה נאה
א"ל סגלגל
שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן
שמא עיניה נאות
טרוטות הן
שמא אזניה
כפולות הן
שמא חוטמה נאה
בלום הוא
שמא צוארה נאה
שקוע הוא
שמא שפתותיה נאות
עבות הן
שמא כרסה נאה
צבה היא
שמא רגליה נאות רחבות הן כשל אווז
שמא שמה נאה לכלוכית שמה
א"ל יפה קורין לה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומין ושריה:

There was one who said to him wife, 'Konam that you benefit not from me, until you show that something about you is beautiful, to Rabbi Yishmael beRabbi Yossi."
He {=Rabbi Yishmael beRabbi Yossi} said to them: Perhaps her head is beautiful?
They said to him: It is round.
"Perhaps her hair is beautiful?"
"It is similar to stalks of flax."
"Perhaps her eyes are beautiful?"
"They are bleary."
"Perhaps her ears?"
"They are doubled over." {This exchange is missing in our gemara.}
"Perhaps her nose is beautiful?"
"It is bulbous."
{Neck and lips switch positions, from our gemara.}
"Perhaps her neck is beautiful?"
"It is squat."
"Perhaps her lips are beautiful?"
"They are thick."
"Perhaps her abdomen is beautiful?"
"It protrudes."
"Perhaps her feet are beautiful?"
"They are broad, like a duck's."
"Perhaps her name is beautiful?"
"Her name is Lichluchit." {which means "repulsive." Interestingly, in Modern Hebrew, this is the translation of the name Cinderella.}
He said to them: She is well called Lichluchit, for she is repulsive with defects. And he permitted her {because this fitting name was a beautiful aspect of her}.

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל נסב אתתא
אמר לה בשילי לי תרין טלופחי בשילא ליה תרי טלופחי רתח עלה
למחר אמר לה בשילי לי גריוא בשילא ליה גריוא
א"ל זילי אייתי לי תרי בוציני אזלת ואייתא ליה תרי שרגי
א"ל זילי תברי יתהון אריש בבא אזלא לתברת יתהון ארישא דבבא בן בוטא
אמר לה מה דין דעבדת
א"ל כך ציוני בעלי אמר לה בתי את עשית רצון בעלך המקום יוציא ממעיך שני בנים כבבא בן בוטא:

There was a certain Babylonian who left to the Land of Israel. He married a woman.
He said to her: Boil me two טלופחי {cow's feet}. She boiled for him two טלופחי {lentils}, and he was angry at her. {This was due to a different meaning of the word. Alternatively, he used "two" to mean a couple, not thinking she would take him absolutely literally.}
The next day, he said to her: Boil me גריוא {an extremely large quantity of lentils}. She boiled him a גריוא {which he did not want, but he was exaggerating in speech, or else compensating for yesterday's performance}. He said to her: Go, and bring me two botznei {=candles, or melons}. And she brought him two candles. {Upset, } he said to her: Go and break them on the head of the gata {bava}. She went out to break them on the head of Bava ben Buta. He {=Bava ben Buta} said to her, "What is this that you are doing?" She said to him, "so did my husband command me." He said to her, "My daughter, you are doing the will of your husband. My the Omnipresent bring forth from your womb two sons like Bava ben Buta."
הדרן עלך פרק רבי אליעזר
END PEREK NINE

Rif Nedarim 22a {Nedarim 65a - 66a}

22a

{Nedarim 65a}
Mishna:

ר' מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד.
ואין חכמים מודים לו
כיצד אמר קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע
אמרו לו מת או שעשה תשובה
קונם לבית זה שאני נכנס שכלב רע בתוכו או נחש
אמרו לו מת הכלב או נהרג הנחש
הרי הן כנולד ואינן כנולד
ואין חכמים מודים לו:

RABBI MEIR SAYS: SOME THINGS APPEAR AS NEW FACTS, AND YET ARE NOT [TREATED] AS NEW;
AND THE SAGES DO NOT AGREE WITH HIM.

HOW SO? IF HE SAYS, 'KONAM THAT I DO NOT MARRY SO AND SO, BECAUSE HER FATHER IS WICKED,' AND HE IS [THEN] TOLD, HE IS DEAD, OR, HE HAS REPENTED;
'KONAM, IF I ENTER THIS HOUSE, BECAUSE IT CONTAINS A WILD DOG, OR, 'BECAUSE IT CONTAINS A SERPENT,' AND HE IS [THEN] INFORMED, THE DOG IS DEAD, OR, THE SERPENT HAS BEEN KILLED,
THESE ARE AS NEW FACTS, YET ACTUALLY NOT [TREATED] AS NEW FACTS. BUT THE SAGES DO NOT AGREE WITH HIM.

{Nedarim 65b}

ועוד אר"מ פותחין לו מן הכתוב בתורה ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ולא תטור ולא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר מותר:

AND RABBI MEIR SAID FURTHER: AN OPENING {FOR ABSOLUTION} MAY BE GIVEN FROM WHAT IS WRITTEN IN THE TORAH, AND WE SAY TO HIM. 'HAD YOU KNOWN THAT YOU WERE VIOLATING {THE INJUNCTIONS} OF {Vayikra 19:18}

יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, ה.

18 Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.

or {Vayikra 25:36}

לו אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ.

36 Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee.

lest he become poor and you will not be able to provide for him. And he says {in response}, "had I known this, I would not have vowed," he is permitted.

{Nedarim 65a}
Gemara:

מת נולד הוא
א"ר הונא נעשה כתולה נדרו בדבר
ר' יוחנן אמר וכבר מת וכבר עשה תשובה קאמרי ליה
ואיתותב ר' יוחנן בתלמודא:

But that he died is a new fact!
Rav Huna said: He is as if he suspended his vow by the matter.
Rabbi Yochanan said: Say it as "and he had already died; and he had already repented."
And Rabbi Yochanan is disproved in the Talmud.

{Nedarim 65b}

ועוד היה רמ"א כו'.
א"ל רב חנא בר [רב] קטינא לרבה לימא כל דמעני לאו עלי נפיל דלימנו עליה גבאי ולפרנסיה בהדי כ"ע ומאי דמטי עלי בהדי כ"ע אפרנס א"ל שאני אומר כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה:

"And Rabbi Meir further said...":
Rav Channa bar Rav Ketina said to Rabba: Let him say, "Not all who become poor fall upon me {for support}. Rather, they appoint a collector upon him and support him with everyone else. And that which touches me together with everyone else, I can support.
He said to him: That I say, he who falls {upon the community} does not fall at the beginning into the hands of the charity overseer.

Mishna:

פותחין לאדם בכתובת אשתו
ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ארבע מאות זוז ובאתה לפני ר"ע וחייבו לתת לה כתובתה
א"ל רבי שמנה מאות זוז הניח לנו אבא ונטל אחי ד' מאות זוז ואני נטלתי ד' מאות זוז
לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים
א"ל ר"ע אפי' אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה
אמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר
והתירו ר"ע

A WIFE'S KETUBA MAY BE GIVEN AS AN OPENING {FOR ABSOLUTION}.
AND THERE WAS AN INCIDENT THAT A MAN VOWED NOT TO BENEFIT FROM HIS WIFE, AND HER KETUBAH AMOUNTED TO FOUR HUNDRED ZUZ. AND SHE {our Mishna: HE} CAME BEFORE RABBI AKIVA, WHO ORDERED HIM TO PAY HER HER KETUBA.
HE SAID TO HIM: RABBI, MY FATHER LEFT EIGHT HUNDRED ZUZ, OF WHICH MY BROTHER TOOK FOUR HUNDRED AND I TOOK FOUR HUNDRED. IS IT NOT ENOUGH THAT SHE SHOULD RECEIVE TWO HUNDRED AND I TWO HUNDRED?
RABBI AKIVA SAID TO HIM: EVEN IF YOU SELL THE HAIR OF YOUR HEAD YOU MUST PAY HER HER KETUBA.
HE SAID TO HIM: HAD I KNOWN THAT IT IS SO, I WOULD NOT HAVE VOWED.
AND RABBI AKIVA PERMITTED HIM.

Gemara:

אפי' אתה מוכר שער ראשך
ש"מ מטלטלי משתעבדי לכתובה
אמר אביי קרקע שוה ד' מאות זוז
והא שער ראשו מטלטלי הויין
ה"ק אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל
ש"מ אין מסדרין לבע"ח
א"ר נחמן בר יצחק לומר שאין מקרעין שטר כתובה:

"EVEN IF YOU SELL THE HAIR OF YOUR HEAD":
{Do} We deduce from this that movable objects are under a lien to the ketuba?
Abaye said: Land worth 400 zuz.
But the hair of his head is mentioned, which is movable property!
This is what it means to say: Even if you must sell your hair in order to each.
We thus deduce that we do not assess a debtors' means?
Rav Nachman bar Yitzchak said: {No.} {Nedarim 66a} It means that we do not tear up the ketuba deed {such that when he has money later, he must pay}.


Mishna:

פותחין בשבתות וימים טובים
בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין
עד שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו

כיצד
אמר קונם שאני נהנה לכולכם הותר אחד מהם הותרו כולם
שאני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולם הותר האחרון האחרון מותר וכולם אסורין
שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן ולזה קרבן צריך פתח לכל אחד ואחד

WE OFFER AS AN OPENING SHABBAT AND YOM TOV.
INITIALLY, THEY WOULD SAY THAT FOR THESE DAYS THE VOW IS CANCELED, BUT FOR OTHERS IT IS BINDING;
UNTIL RABBI AKIVA CAME AND TAUGHT: A VOW WHICH IS PARTIALLY ANNULLED IS ENTIRELY ANNULLED.

HOW SO?
IF ONE SAID, "KONAM THAT I {DO NOT} BENEFIT FROM ANY OF YOU," IF ONE WAS {SUBSEQUENTLY} PERMITTED {TO BENEFIT HIM}, THEY ARE ALL PERMITTED.

{BUT IF HE SAID, 'KONAM}THAT I {DO NOT} BENEFIT FROM THIS ONE AND THAT ONE,' IF THE FIRST IS PERMITTED, ALL OF THEM ARE PERMITTED. IF THE LAST IS PERMITTED, THE LAST IS PERMITTED BUT ALL {THE REST} OF THEM ARE FORBIDDEN.

{IF ONE VOWS,} 'KORBAN BE WHAT I BENEFIT FROM THIS ONE, KORBAN BE WHAT I BENEFIT FROM THAT ONE,' AN OPENING [FOR ABSOLUTION] IS NEEDED FOR EACH ONE INDIVIDUALLY

Gemara:

קונם שאני נהנה לכולכם
מאן תנא
אמר רבא ר' שמעון היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד

"KONAM THAT I {DO NOT} BENEFIT FROM ANY OF YOU":
Who is the Tanna {who is the author of this statement}?
Rava said: It is Rabbi Shimon, who said: Until he says "an oath" to each and every one.

Rif Nedarim 21b {Nedarim 64b - 65a}

21b

{Nedarim 64b}

שפותחין לאדם בנולד ורבנן הני מי מתו והאמר ר' יוחנן משום רשב"י כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינו אלא דתן ואבירם. אמר ר"ש בן לקיש שירדו מנכסיהם ועני חשוב כמת:

that we suggest an opening {for a vow} for a person with a new fact.
And the Rabbanan -- Did these indeed die? But Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: Anyplace where it is stated "quarreling" and "standing," it is only a reference to Datan and Aviram. {And we see these two later, explicitly, by Korach's rebellion.} Rabbi Shimon ben Lakish said: That they descended from their assets, and a pauper is considered as dead. {And, we might add to explain this gemara, this is not considered a new fact since it is a common event which might be foreseen. See inside.}

גרסינן בפרק השולח
צריך לפרט הנדר או לא
רב פפא אמר צריך
רב נחמן בר יצחק אמר אין צריך
דאי אמרת צריך זמנין דגייז וחכם מה דשמע מיפר
ורב פפא אמר צריך דלמא אמילתא דאיסורא משתבע
והלכתא כרב פפא:

We learn in perek haSholeach {=the 4th perek of Gittin, daf 35b}:
Does one need to spell out the vow {when asking absolution} or not?
Rav Pappa said: He needs to.
Rav Nachman bar Yitzchak said: He does not need to.
For if you say that he needs, there are times that he will cut off his words, and the sage will only annul that which he hears.
And Rav Pappa said: He needs to, for perhaps he swore about something which was forbidden.
And the halacha is like Rav Pappa.

{Nedarim 65a}

תניא הנודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו
מנה"מ א"ר נחמן דכתיב ויאמר ה' אל משה במדין
א"ל הקב"ה למשה במדין נדרת לך והתר לך במדין
דכתיב ויואל משה לשבת את האיש
ואין אלה אלא שבועה דכתיב ויבא אותו באלה

They learnt {in a brayta}: One who vowed off benefit from his fellow, they only release him in his {=the fellow's} presence.
From where do we know these words? Rav Nachman said: Because it is written {Shemot 4:19}

יט וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם: כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

19 And the LORD said unto Moses in Midian: 'Go, return into Egypt; for all the men are dead that sought thy life.'

The Holy One, Blessed Be He, said to Moshe: In Midian you vowed, therefore annul your vow in Midian.
For it is written {Shemot 2:21}

כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.

21 And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah his daughter.

And ala only means an oath, for it is written {Yechezkel 17:13}: {talking about Tzidkiyahu and Nevuchadnezzar}

יג וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית; וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה, וְאֶת-אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח.

13 and he took of the seed royal, and made a covenant with him, and brought him under an oath, and the mighty of the land he took away;

{now elaborating:}

וכתיב וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים
מאי מרדותיה אשכחיה צדקיהו לנבוכדנצר דקאכיל ארנבת חייא
א"ל נבוכדנצר לצדקיהו אשתבע לי דלא מגלית לי ולא תזלזל במלכותא
אשתבע ליה
לסוף הוי מצטער צדקיהו בגופיה אתשיל אשבועתיה ואמר
שמע נבוכדצר דקא מבזין ליה
שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו
אמר להו חזיתון מאי דעביד צדקיהו ולאו הכי הוי משתבע בשמיה דשמיא דלא מגלית
אמרו ליה אתשיל אשבועתיה
אמר להו מי מתשיל אשבועתא אמר ליה אין
א"ל בפניו או שלא בפניו
א"ל בפניו
ואמאי עבדיתון הכי ולא אמריתון ליה לצדקיהו
מיד ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון
אמר ר' יצחק ששמטו כרים מתחתיהן

And it is written {II Divrei HaYamim 36:13}:

יג וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר, מָרָד, אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ, בֵּאלֹהִים; וַיֶּקֶשׁ אֶת-עָרְפּוֹ, וַיְאַמֵּץ אֶת-לְבָבוֹ, מִשּׁוּב, אֶל-ה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

13 And he also rebelled against king Nebuchadnezzar, who had made him swear by God; but he stiffened his neck, and hardened his heart from turning unto the LORD, the God of Israel.

What was his {=Tzidkiyahu's} rebellion? Tzidkiyahu found Nevuchadnezzar eating a live rabbit. Nevuchadnezzar said to Tzidkiyahu, "swear to me that you will not reveal me, such that you will not disgrace the kingship." He swore to him. In the end, Tzidkiyahu was pained {at not being able to reveal this}, and he had his oath absolved, and he said it. Nevuchadnezzar heard that they were deriding him. He sent and brought the Sanhedrin and Tzidkiyahu. He said to them: Do you see what Tzidkiyahu does? And did he not swear by the Name of Heaven that he would not reveal? They said to him: He had his vow annulled. He said to them: Can one be absolved of an oath? They said to him: Yes. He said to them: In his presence {of the one it impacts} or not in his presence. They said to him: {Only} In his presence.
"Any why have you does this, and not said this to Tzidkiyahu?"
Immediately, {Eicha 2:10}:

י יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ, זִקְנֵי בַת-צִיּוֹן--הֶעֱלוּ עָפָר עַל-רֹאשָׁם, חָגְרוּ שַׂקִּים; הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן, בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם. {ס}

10 They sit upon the ground, and keep silence, the elders of the daughter of Zion; they have cast up dust upon their heads, they have girded themselves with sackcloth; the virgins of Jerusalem hang down their heads to the ground. {S}

Rabbi Yitzchak said: That they removed the cushions from under them {as a sign of their unworthiness}.

Rif Nedarim 21a {63b - 64b}

21a

{Mishna continues}
{Nedarim 63b}

האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבניך כור של חטים ושתי חביות של יין ה"ז יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם
א"ל כלום נדרת אלא לכבודי זהו כבודי

IF HE SAYS TO HIS FRIEND 'KONAM, IF I BENEFIT FROM YOU, IF YOU DO NOT COME AND ACCEPT FOR YOUR SONS A KOR OF WHEAT AND TWO BARRELS OF WINE, THE LATTER MAY ANNUL HIS VOW WITHOUT RECOURSE TO A SAGE, BY DECLARING, 'DID YOU VOW FOR ANY OTHER PURPOSE BUT TO HONOR ME? THIS {NON-ACCEPTANCE} IS MY HONOR.

האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה נותן לבני כור של חטין וב' חביות של יין
ר"מ אומר עד שיתן
וחכ"א אף זה יכול להפר שלא ע"פ חכם ויאמר הריני כאילו התקבלתי

IF HE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, 'KONAM, IF YOU BENEFIT FORM ME, IF YOU DO NOT GIVE MY SON A KOR OF WHEAT AND TWO BARRELS OF WINE':
RABBI MEIR SAYS: UNTIL HE GIVES.
AND THE SAGES SAY: HE TOO CAN ANNUL HIS VOW WITHOUT A SAGE, BY DECLARING, I REGARD IT AS THOUGH I HAVE RECEIVED IT.

היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם
וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתו נהנית לי לעולם
הרי אלו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון זה אלא לשם אישות

IF HE WAS URGING HIM TO MARRY HIS SISTER'S DAUGHTER, AND HE EXCLAIMED, 'KONAM, IF SHE EVER BENEFITS FROM ME'; LIKEWISE, IF HE IS DIVORCING HIS WIFE AND VOWS, 'KONAM, IF MY WIFE HAS EVER BENEFIT FROM ME':
BEHOLD, THESE ARE PERMITTED TO BENEFIT FROM HIM, BECAUSE HE MEANT ONLY MARRIAGE.

היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס לביתו ולשתות אצלו צונן שלא נתכוון לזה אלא לשם אכילה ושתיה:

IF HE WAS URGING HIS FELLOW TO EAT IN HIS HOUSE, AND HE REPLIED, 'KONAM, IF I ENTER,' OR, 'THE DROP OF WATER THAT I DRINK,' HE MAY ENTER HIS HOUSE AND DRINK COLD WATER BECAUSE HE ONLY MEANT EATING AND DRINKING IN GENERAL.

הדרן עלך קונם יין
END PEREK EIGHT

BEGIN PEREK NINE

{Nedarim 64a}
Mishna:

רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו וחכמים אוסרין
א"ר צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום א"כ אין נדרים
ומודים חכמים לר"א בדבר שבינו לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו

RABBI ELIEZER SAYS: ONE MAY SUGGEST TO A MAN AS AN OPENING {FOR ABSOLUTION} THE HONOR OF HIS FATHER AND MOTHER, BUT THE SAGES FORBID.
RABBI TZADOK SAID: BEFORE SUGGESTING AN OPENING TO HIM OF THE HONOR OF HIS FATHER AND MOTHER, LET US SUGGEST THE HONOR OF THE OMNIPRESENT AS AN OPENING. IF SO, THERE ARE NO VOWS!
AND THE SAGES ADMIT TO RABBI ELIEZER BY A MATTER BETWEEN HIMSELF AND HIS FATHER AND HIS MOTHER THAT THEY SUGGEST FOR HIM AN OPENING BASED ON THE HONOR OF HIS FATHER AND HIS MOTHER.

Gemara:

מאי אין נדרים
אמר אביי א"כ אין נדרים ניתרין יפה
רבא אמר אין נדרים נשאלין לחכם

What is meant by "there are no vows?"
Abaye said: If so, vows are not properly revoked.
{Nedarim 64b}
Rava said: If so no one will seek a Sage's absolution for his vow.

גרסינן לעיל ר"פ ארבעה נדרים לא פתחינן בהא דאמר רבה בב"ח אר"י מאי פתח ליה ר"ג לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטח ראוי לדקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא.
ולא פתחינן נמי בהדא אחרנייתא דתניא ר' נתן אומר כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן ברישא פתחינן
בסיפא
אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן
והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
ולא פתחינן נמי בהא דשמואל דאמר כל הנודר נקרא רשע ואע"פ שמקיימו:

We learn above, in the beginning of perek Arba'a Nedarim {=3rd perek of Nedarim, daf 22a}:
We do not suggest an opening based on that which Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan, "Rabban Gamliel suggested an opening to a certain old man:
{Mishlei 12:18}:

יח יֵשׁ בּוֹטֶה, כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב; וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

18 There is that speaketh like the piercings of a sword; but the tongue of the wise is health.

Anyone who speaks {a vow} is worthy of being pierced by the sword, but that the tongue of the wise {=absolution} health.
Nor to we suggest an opening in this other one. For they learnt {in a brayta}: Rabbi Natan says: Anyone who vows is as if he built a private altar, and one who fulfills it is as if he sacrificed an offering upon it.
In the first part {of the brayta} we do not suggest.
In the latter part:
Abaye said: We do suggest; Rava said: We do not suggest.
And the halacha is that we do not suggest, neither based on the former part nor based on the latter part.
And we do not suggest an opening as well from this that Shmuel said: Whoever vows is called an evildoer, even though he fulfills it.

{Nedarim 64a}
Mishna:

ועוד א"ר אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין
כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שיהא משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בית הכנסת ואמר אילו הייתי יודע שיעשה בהכ"נ לא הייתי נודר ר"א מתיר וחכמים אוסרים:

AND RABBI ELIEZER FURTHER SAID: A NEW FACT MAY BE GIVEN AS AN OPENING; BUT THE SAGES FORBID IT.
HOW SO? IF HE SAID, 'KONAM THAT I BENEFIT NOT FROM SO AND SO,' AND HE [THE LATTER] THEN BECAME A SCRIBE, OR WAS ABOUT TO GIVE HIS SON IN MARRIAGE, AND HE DECLARED, 'HAD I KNOWN THAT HE WOULD BECOME A SCRIBE OR WAS ABOUT TO GIVE HIS SON IN MARRIAGE, I WOULD NOT HAVE VOWED;' [OR IF HE SAID,] 'KONAM, IF I ENTER NOT THIS HOUSE,' AND IT BECAME A SYNAGOGUE, AND HE DECLARED, HAD I KNOWN THAT IT WOULD BECOME A SYNAGOGUE, I WOULD NOT HAVE VOWED: R. ELIEZER PERMITS IT, BUT THE SAGES FORBID IT.

{Nedarim 64b}
Gemara:

מ"ט דר' אליעזר
אמר רב חסדא אמר קרא כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך מיתה נולד הוא מכאן

What is the reason of Rabbi Eliezer?
Rav Chisda said: The verse said: {Shemot 4:19}

יט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם: כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

19 And the LORD said unto Moses in Midian: 'Go, return into Egypt; for all the men are dead that sought thy life.'

Death was a new fact. From here

Rif Nedarim 20b {62a - 63b}

20b

{Nedarim 62a}

דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם
ק"ו מבלשצר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו חול שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו בה פריצים נעשו חול נעקר מן העולם
דכתיב ביה בלילא קטיל בלשצר
המשתמש בכתרה של תורה שהיא קיימת לעולם עאכ"ו

For Rabba bar bar Chana cited Rabbi Yochanan: Whoever makes use of the crown of Torah is uprooted from the world. As a kal vachomer from Belshatzar. If Belshatzar made use of the holy vessels which had become profane, as it stated {Yechezkel 7:22}:

כב וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ

22 I will also turn My face from them, and they shall profane My secret place; and robbers shall enter into it, and profane it. {P}

-- thus, one robbers came, it was made profane. and yet he was uprooted from the world -- for it is written about him {Daniel 5:30}

ל בֵּהּ, בְּלֵילְיָא, קְטִיל, בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כשדיא (כַשְׂדָּאָה). {פ}

30 In that night Belshazzar the Chaldean king was slain.

one who makes use of the crown of Torah, which endures forever, all the more so.

והאמר רבה שרי ליה לאינש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה
דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו
שאני ר"ט שהיה עשיר גדול דה"ל לפייסו בדמים.

But Rabba {our gemara: Rava} said: A person is permitted to make himself known in a place where they do not know him? For it is written {Melachim Aleph, 18:12}:

יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ ה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-ה, מִנְּעֻרָי.

12 And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of the LORD will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear the LORD from my youth.

{And this is Ovadiah speaking to Eliyahu, and since Eliyahu does not know who is he, is is informing him.}

Rabbi Tarfon was different, for he was very wealthy. For he should have pacified him with money.

ר"א בר' צדוק אומר עשה דברים לפועלם ודבר בהם בשמם ואל תעשה עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר בהם וקל וחומר מבלשצר כדלעיל.

Rabbi Eliezer beRabbi Tzaddok says: Do {good} deeds for their Maker {=for God who decreed them; alternatively, for the sake of doing them}, and speak of them {=words of Torah} for their own sake, and do not make them a crown to magnify yourself with, nor a spade to dig with. And we may draw a kal vachomer from Belshatzar, as above.

תנו רבנן לאהבה את ה' אלהיכם שלא יאמר אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנה שאהיה זקן ויושב בישיבה אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר קשרם על לבך תמיד ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה.

The Sages learnt {in a brayta}: {Devarim 30:20}:

כ לְאַהֲבָה אֶת-ה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ--לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם. {פ}

20 to love the LORD thy God, to hearken to His voice, and to cleave unto Him; for that is thy life, and the length of thy days; that thou mayest dwell in the land which the LORD swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give them. {P}

That one should not say "I will read Scripture that I may be called a Sage"; I will learn {perhaps Mishna, or Talmud} so that they will call me Rabbi. I will study, so that I will be an elder and sit in the yeshiva {assembly of elders}. Rather, one should learn out of love, and in the end, honor will come. For it is stated {Mishlei 7:3}

ג קָשְׁרֵם עַל-אֶצְבְּעֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ.

3 Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.

and it says {Mishlei 6:21}:

כא קָשְׁרֵם עַל-לִבְּךָ תָמִיד; עָנְדֵם, עַל-גַּרְגְּרֹתֶךָ.

21 Bind them continually upon thy heart, tie them about thy neck.

and it says {Mishlei 3:17}:

יז דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

17 Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace.

and it says {next verse}:

יח עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ; וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

18 She is a tree of life to them that lay hold upon her, and happy is every one that holdest her fast. {P}

אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא שנא' ובני דוד כהנים היו מה כה"ג נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש.
וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ותנא דבי ר"י וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון.

Rava said: A Torah scholar is permitted to say "I am a Torah scholar, so attend to my business first." For it is stated {II Shmuel 8:18}:

יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}

18 and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were chief ministers. {S}

Just as the High Priest {our gemara: just kohen} takes his portion first, so too a Torah scholar takes his portion first.
And the kohen, from where do we know? For it is written {Vayikra 21:8}

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

And they taught in the academy of Rabbi Yishmael:
{Nedarim 62b}
וְקִדַּשְׁתּוֹ -- for every matter of holiness: to commence {reading the Torah} first, to bless {before and after a meal} first, and to take a good portion first.

וא"ר אשי צורבא מרבנן שרי ליה למימר צורבא מרבנן אנא לא יהיבנא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון וא"ר יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גלגולתא והלך זו ארנונא.

And Rav Ashi said: A Torah scholar is permitted to say, "I am a Torah scholar, so I will not pay a poll-tax," for it is written {Ezra 7:24}:

כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה--מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם.

24 Also we announce to you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, impost, or toll, upon them.

And R' Yehuda said: מִנְדָּה -- this is the king's portion {of the crops}; בְלוֹ -- this is the head tax; הֲלָךְ -- this is arnona {produce tax}.

ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא ולא יהיבנא כרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר.

And Rava said: A Torah scholar is permitted to say, "I am a 'servant of fire,' and I will not give the poll tax." {To the Persians this would connote a fire-worshiper, who was exempt. But the Torah scholar might mean it otherwise.}
What is the reason?
Because it is {only} said in order to drive away a lion away from him.

רב אשי ה"ל ההוא אבא זבניה לנורא
א"ל רבינא לר"א והא איכא לפני עור לא תתן מכשול
א"ל רוב עצים להסקה ניתנו:

Rav Ashi had a forest which he sold for flame. {Our gemara: a fire-temple.}
Ravina said to Rav Ashi: But there is the injunction of "place not a stumbling-block before a blind man."
He said to him: Most wood is for heating {rather than idolatry}.

הכל לפי מקום הנודר:
תנא הנודר מן הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל

"All is according to the location of the vower":
A tanna taught: One who vows off {until} the fruit-harvest while in Galilee and then descends to the valleys, even though the fruit-harvest has arrived in the valleys, he is forbidden until the fruit-harvest arrives in Galilee.

Mishna:

עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שנייה
רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה
עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי ר"מ
ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח

[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE RAINS,' [OR], 'UNTIL THE RAINS SHALL BE', [IT MEANS] UNTIL THE SECOND RAINFALL DESCENDS. {There are three periods of rainfall in Eretz Yisrael.}
R' Shimon ben Gamliel says: UNTIL THE [NORMAL] TIME FOR THE [FIRST] RAINFALL IS REACHED.

[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE RAINS CEASE,' [IT MEANS] UNTIL THE END OF NISSAN: THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR. RABBI YEHUDA SAYS: UNTIL PASSOVER IS PAST.

Gemara:

א"ר זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשם קאמר
מיתיבי איזוהי זמנה של רביעה הבכירה בשלשה בינונית בשבעה אפילו בעשרים ושלשה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה
ר' יוסי אומר בי"ז בכ"ג ובר"ח כסלו
וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידין מתענין עד שיעבור ר"ח כסלו
ואמרינן בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות אלא שניה למאי
וא"ר זירא לנודר
ואמרינן עלה כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו ז' ימים זא"ז אתה מונה רביעה ראשונה ושניה כמאן כר' יוסי ההיא דאמר עד הגשמים:

Rabbi Zera said: The dispute is where he said "until the rains," but if he said "until the rain," until the time of rain he meant. {Rashi: until the time of the first rain.}
{Nedarim 63a}
They objected: What is the time of the rainfall?The earliest is on the third {of Marcheshvan}; the middle one is on the seventh, and the last {אפילה} is on the 23rd. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: On the seventh, the seventeenth, and the twenty-third. Rabbi Yossi says: On the 17th, on the 23rd, and on Rosh Chodesh Kislev.
And so did Rabbi Yossi say: The individuals do not fast until Rosh Chodesh Kislev passes.
And we say: All is fine in terms of the first rain {period} to ask, and the third to fast. But the second, for what purpose?
And Rabbi Zera said: For one who vows.
And we said upon it: Like whom does this go, that we learnt {in a brayta}: R' Shimon ben Gamliel says: Rains which fell seven consecutive days, you count it as the first rain and the second?
Like whom? Like whom? Like Rabbi Yossi.
This is where he said, "until the rains." {rather than rain}

Mishna:

קונם יין שאני טועם כל השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה
עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר ראשון
ר' יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד הפסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שבני אדם שותין יין אמר קונם בשר שאני טועם עד שיהא הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול בשר
ר' יוסי בנו אומר קונם שום שאיני טועם עד שיהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול שום

[IF HE VOWS,] 'KONAM THAT I TASTE NOT WINE FOR A YEAR', IF THE YEAR IS INTERCALATED, HE IS FORBIDDEN DURING THE YEAR AND ITS EXTENSION. [IF HE SAYS.] 'UNTIL THE BEGINNING OF ADAR,' [IT MEANS] UNTIL THE BEGINNING OF THE FIRST ADAR; 'UNTIL THE END OF ADAR,' UNTIL THE END OF THE FIRST ADAR.
{Nedarim 63b}
RABBI YEHUDA SAYS: [IF ONE VOWS] 'KONAM THAT I TASTE NO WINE UNTIL PASSOVER SHALL BE,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL THE PASSOVER NIGHT, FOR HE MERELY MEANT, UNTIL THE EVENING OF PASSOVER, UNTIL THE HOUR WHEN MEN ARE WONT TO DRINK WINE.
IF HE SAID 'KONAM THAT I TASTE NO MEAT UNTIL THE FAST SHALL BE,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL THE EVE OF THE FAST {Yom Kippur}, FOR HE MERELY MEANT, UNTIL PEOPLE USUALLY EAT MEAT.
RABBI YOSSI HIS SON SAYS: [IF HE VOWS,] KONAM, IF I TASTE GARLIC UNTIL THE SABBATH, HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL SHABBAT EVE {I.E., FRIDAY NIGHT}, FOR HE MEANT, UNTIL IT IS CUSTOMARY FOR PEOPLE TO EAT GARLIC.

Rif Nedarim 20a {Nedarim 60a - 62b}

20a

{Nedarim 60a}

אסור בכל החדש וראש חדש להבא
שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד.
שבוע זו אסור בכל השבוע ושבוע לשעבר
ואם אמר יום אחד שבת א' שנה א' חדש א' שבוע א' אסור מיום ליום

HE IS FORBIDDEN THE WHOLE OF THAT MONTH, BUT THE BEGINNING OF THE [FOLLOWING] MONTH BELONGS TO THE FUTURE;
'THIS YEAR,' HE IS FORBIDDEN THE WHOLE YEAR, WHILST THE BEGINNING OF THE [FOLLOWING] YEAR BELONGS TO THE FUTURE;
'THIS SEVEN-YEAR-CYCLE,' HE IS FORBIDDEN THE WHOLE OF THAT SEVEN-YEAR-CYCLE, AND THE {FOLLOWING} SABBATICAL YEAR BELONGS TO THE PAST.
BUT IF HE SAYS, 'ONE DAY,' 'ONE SABBATH,' 'ONE MONTH,' 'ONE YEAR,' [OR] 'ONE SEVEN-YEAR-CYCLE,' HE IS FORBIDDEN FROM DAY TO DAY. {such as 24 hours from the time he made the vow}

Gemara:

אמר רב ירמיה לכשתחשך צריך שאלה לחכם.
מאי טעמא
א"ר יוסף גזירה היום משום יום אחד.
אמר רבינא אמר לי מרימר הכי אמר אבוך משמיה דרב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דר' ירמיה בר אבא
כר' נתן דא"ר נתן הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן:

Rav Yirmeya said: At nightfall he must obtain absolution from a Sage.
What is the reason?
Rav Yosef said: As a decree for "today" because of "one day."

{Nedarim 60b}
Ravina said: Meremar said to me: So did your father say to me in the name of Rav Yosef: In accordance with who does this statement of Rav Yirmeyah bar Abba go? Like Rabbi Natan. For Rabbi Natan said: One who vows is as if he built a private altar, and one who keeps it {=the vow} is as if he sacrificed a sacrifice upon it {our gemara: offered incense}.

שבת זו אסור כו'.
פשיטא מ"ד יומי דשבתא קאמר קמ"ל:

"This shabbat {=week}...":
This is obvious!
I would have said that he meant the {week-}days of the week. Therefore it informs us.

חודש זה כו'
פשיטא לא צריכא לחודש חסר מ"ד ר"ח לשעבר שייכא קמ"ל דהא קרו ליה אינשי ר"ח:

"This month...":
This is obvious!
No, it is necessary, for a deficient month {with 29 days}. I would have said that the new month belongs to the past. Therefore it informs us that behold, people call it the beginning of the month.

שנה זו כו'
איבעיא להו קונם שאני טועם יום מאי
דיניה כהיום או כיום אחד.
ת"ש ממתני' קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך הא יום כיום אחד דמי.
אימא סיפא יום אחד אסור
הא יום כהיום דמי אלא מהא ליכא למשמע מינה:

"This year...":
It was a question to them: 'Konam, if I taste wine a day?' What {is the law}? Is its law like "the day" {with the definite article} or like "one day?"
Come and hear, from our Mishna: 'KONAM, IF I TASTE WINE TODAY {hayom} HE IS FORBIDDEN WINE ONLY UNTIL IT GETS DARK;" Thus, "day" {yom} is like "one day."
But the sefa says: 'ONE DAY,' HE IS FORBIDDEN FROM DAY TO DAY.
Thus, "day" {yom} is like "the day."
Rather, from this one cannot deduce.

{Nedarim 60a}
Mishna:

עד הפסח אסור עד שיגיע.
עד שיהא אסור עד יצא.

עד פני הפסח ר"מ אומר אסור עד שיגיע
ר' יוסי אומר עד שיצא

[IF ONE VOWS,] 'UNTIL PESACH, HE IS FORBIDDEN UNTIL IT ARRIVES;
'UNTIL IT BE' [PESACH], HE IS FORBIDDEN UNTIL IT GOES;

'UNTIL THE FACE OF PESACH,' RABBI MEIR SAYS: HE IS FORBIDDEN UNTIL IT ARRIVES;
RABBI YOSSI SAYS: UNTIL IT GOES.

{Nedarim 61a}
Gemara:

למימרא דר"מ סבר לא מעייל אינש נפשיה בספיקא
ור"י סבר מעייל אינש נפשיה בספיקא
ורמינהו מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולו' או גדולה שבקטנו' או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן גדולה שבקטנות כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דר"מ.
רי"א כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות.

Is that to say that Rabbi Meir holds that a man does not place himself {Nedarim 61b} in a doubtful position, while Rabbi Yossi holds that he does place himself in a doubtful position?
But this contradicts it: If a man has two groups of daughters by two wives, and he declares, 'I have given one of my elder daughters in betrothal, but do not know whether it was the eldest of the senior group or of the junior group, or the youngest of the senior group, who is older than the eldest of the junior group': they are all forbidden, except the youngest of the junior group. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yossi says: They are all permitted except the eldest of the senior group.

א"ר חנינא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה
והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני רמ"א עד שיצא ורי"א עד שיגיע:

R' Chanina bar Avdimi cited Rav: The positions are reversed.
And they learnt {in a brayta}: This is the general rule: That which has a fixed time, and one vows "until the penei of it," Rabbi Meir says until it goes and Rabbi Yossi says until it arrives.

Mishna:

עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע

זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא.
וכל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיגיע בין אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע

[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE HARVEST, 'UNTIL THE VINTAGE, OR, UNTIL THE OLIVE HARVEST,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL IT ARRIVES.

THIS IS A GENERAL RULE WHATEVER HAS A FIXED TIME AND ONE VOWS, 'UNTIL IT ARRIVES, HE IS FORBIDDEN UNTIL IT ARRIVES; IF HE DECLARES, 'UNTIL IT BE', HE IS FORBIDDEN UNTIL IT GOES.
BUT WHATEVER HAS NO FIXED TIME, WHETHER ONE VOWS, 'UNTIL IT BE,' OR 'UNTIL IT ARRIVES,' HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL IT ARRIVES.

עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחיל העם להכניס בכלכלות
עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות

עד הקציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטים ולא קציר שעורים
הכל לפי מקומו אם היה בהר בהר אם היה בבקעה בבקעה

[IF HE SAYS,] 'UNTIL THE SUMMER [HARVEST],' OR, 'UNTIL THE SUMMER [HARVEST] SHALL BE,' [HE IS FORBIDDEN] UNTIL PEOPLE BEGIN TO BRING [THE FIGS] HOME IN BASKETS;
'UNTIL THE SUMMER [HARVEST] IS PAST,' [IT MEANS] UNTIL THE KNIVES ARE FOLDED UP [AND LAID AWAY].

{Nedarim 62b}
[IF HE VOWS,] 'UNTIL THE HARVEST,' [IT MEANS] UNTIL THE PEOPLE BEGIN REAPING THE WHEAT HARVEST, BUT NOT THE BARLEY HARVEST.
IT ALL DEPENDS ON THE PLACE WHERE HE VOWED.
IF IN A HILL-COUNTRY. THE HILL-COUNTRY [HARVEST]; IF IN THE PLAIN, [THE HARVEST OF] THE PLAIN [IS MEANT].

Gemara:

תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא של ענבים

תניא הנודר מפירות הקיץ אינו אסור אלא מתאנים
ר' שמעון בן גמליאל אומר ענבים בכלל תאנים

מאי טעמא דתנא קמא
קסבר תאנים מקצצי בידא ענבים לא מקצצי בידא
ורשב"ג סבר ענבים נמי כי מיחדדן מקצצי בידא:

A tanna taught: The basket referred to is the basket of figs, not of grapes.

They learnt {in a brayta}: He who vows [abstinence] from summer fruits, is forbidden only figs.
R' Shimon ben Gamliel says: Grapes are included in figs.

What is the reason of the first Tanna? He holds that figs are plucked off by hand, while grapes are not plucked off by hand.
And R' Shimon ben Gamliel held that grapes too are plucked off by hand when quite ripe.

עד שיקפלו המקצועות:
תנא עד שיקפלו רוב המקצועות
תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר.

"UNTIL THE KNIVES ARE FOLDED UP":
A tanna taught: Until most of the knives have been put away.
{Nedarim 62a}
A tanna taught: If most of the knives have been put away, they {the remaining figs} are permitted {to strangers} as far as theft is concerned, and are exempt from tithes.

ר' טרפון אשבחיה ההוא גברא דקאכיל בזמן שהוקפלו המקצועות
אחתיה בשקיה ושקליה ואמטיה למשדיה בנהרא
אמר אוי לו לטרפון שזה הורגו
שמע האי גברא שבקיה וערק

אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה ואמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה

Rabbi Tarfon was found by a man eating {of the figs} when most of the knives had been folded, {whereupon} he threw him into a sack and carried him, to cast him in the river.
He {=Rabbi Tarfon} said: Woe to Tarfon, that this one is killing him.
This man heard him, abandoned him, and fled.

Rabbi Abahu said in the name of Rabbi Chanina ben Gamliel: All the days of this righteous man {=Rabbi Tarfon}, he was aggrieved over this matter, and said "Woe to me, for I made use of the crown of Torah."

Rif Nedarim 19b {57a - 59a; 47b; 57a - b; 60a}

19b

{Nedarim 57a, Mishna, continues}

שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסור. האומר לאשתו קונם מעשי ידיך עלי קונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן
שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין:

[IF HE SAYS KONAM] IF I EAT OR TASTE OF THEM, HE IS PERMITTED [TO BENEFIT] FROM WHAT IS EXCHANGED FOR THEM OR WHAT GROWS OF THEM, [THAT IS] IN A THING OF WHICH THE SEED ITSELF PERISHES: BUT IF THE SEED DOES NOT PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OUT OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN.

IF HE SAYS TO HIS WIFE, 'KONAM BE THE WORK OF YOUR HANDS TO ME,' 'KONAM BE THEY FOR MY MOUTH, OR 'KONAM BE THEY TO MY MOUTH': HE IS FORBIDDEN THAT WHICH IS EXCHANGED FOR THEM OR GROWN FROM THEM.
[IF HE SAID, KONAM] IF I EAT OR TASTE [THEREOF]'. HE IS PERMITTED WHAT IS EXCHANGED FOR THEM OR WHAT IS GROWN FROM THEM, THAT IS IN A THING OF WHICH PERISHES THE SEED ITSELF, BUT IF THE SEED DOES PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OUT OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN.

{Nedarim 57b}
Gemara:

ישמעאל איש כפר ימא ואמרי לה כפר דימא העלה בידו בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידולין על עקרו והכי קא מיבעיא ליה
גידולין היתר ועקרו איסור וכיון דרבו גידולין על עקרו אתו גידולי היתר ומעלין את האיסור או לא.
אתא לקמיה דר' אמי לא הוי בידיה
אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא פשיט ליה מן הדא דאמר רבי חנינא תרתאה אמר רבי ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידולין על עקרו מותר
אמר ליה ר' ירמיה ואי תימא רבי זריקא שבק מר תרין ועביד כחד

Yishmael, resident of Kefar Yama, and some say, of Kefar Dima, brought in his hands {or perhaps idiomatically, propounded} an onion which was uprooted in the 7th year {shemitta} and planted in the 8th, and its growth was more than its stock, and this was his question:
Its growth is permitted and its stock is forbidden, and since the growth was more than its stock, the permitted growth comes and removes the prohibition, or no?
He came before Rabbi Ammi, and he {=Rabbi Ami} did not have it {=the answer} in his hand.
He came before Rabbi Yitzchak Nafcha {=the smith}, who resolved it for him from this that Rabbi Chanina of Torata said citing Rabbi Yannai: An onion of teruma which was planted, and its growth was more than its stock, it is permitted.
Rabbi Yirmeya, and some say, Rabbi Zerika, said to him: Is master abandoning two and acting like one?

מאן נינהו תרין דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ילדה שסבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור
ואמר רבי שמעון בר נחמני אמר ר' ינאי בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור

Who are these two? For Rabbi Abahu cited Rabbi Yochanan: If a young tree {=less than 3 years old, such that its fruit is orlah} already with fruit is grafted on an old one, even if it multiplies two hundredfold, it {the original fruit} is forbidden.
And Rabbi Shimon {our gemara: Shmuel} bar Nachmani cited Rabbi Yannai: If an onion is planted in a vineyard and the vineyard is {subsequently} removed, it {=the onion} is forbidden.

הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אתו גידולין ומבטלין לעקרו
דלמא לחומרא שאני
אלא מן הדא פשטה
דתניא רבי שמעון אומר כל שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהם חכמים שיעור
וכל שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בהם חכמים שיעור
אמרו לו והלא שביעית אין לו מתירין ולא נתנו בו חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה
אמר ליה אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם
ודלמא הא נמי לחומרא
אלא מן הדא כו' ומסיק דגידולי היתר מעלין את האיסור אפילו בדבר שאין זרעו כלה ואפילו אין נדוכין במדוכה ואפילו שלא על ידי תערובות

He once again came before Rabbi Ammi, and he {=Rabbi Ami} resolved it for him from this, which Rabbi Yitzchak cited Rabbi Yochanan: If a litra {=a roman pound} of onions of onions was tithed and then planted, the whole of it must be re-tithed. Thus it is clear that the yield nullifies the stock.
Perhaps stringently is different.
Rather, he resolved it from here {or: rather, resolve it from here}: For they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon says:
{Nedarim 58a}
For everything [forbidden] which can become permitted, such as tevel, second tithe, hekdesh, and chadash Sages declared no limit {at which point nullification happens, since it is possible to remove the prohibition}. But for everything which cannot become permitted, such as terumah, the terumah of the tithe, challah, orlah, and kil'ayim of the vineyard, the Sages declared a limit.
They said to him {=to Rabbi Shimon}: But seventh year produce cannot become permitted, yet the Sages set no limit to it.
For we learn {in a Mishna}: Seventh year produce of no matter what quality renders its own kind forbidden!
He said to him {should be to them}: I too, only said this in respect of removal, but as for eating, {it renders it forbidden} only if sufficient to impart its taste thereto.
But perhaps this too is because it is stringent {in terms of the nullification}.
Rather from here, etc.
And they conclude that permitted yield lifts out the prohibition, even for something that its seed does not perish, and even if it is not crushed with a mortar, and even if not via a mixture.

{Nedarim 58b}

ופרכינן לימא תהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן
אמר ר' יצחק שאני שביעית הואיל ואיסורה על ידי קרקע בטילתה על ידי קרקע
והרי מעשר דאיסורו על ידי קרקע ואין בטילתו על ידי קרקע
דתניא ליטרא טבל מעשר שזרעה בקרקע והשביחה והרי היא כעשר ליטרין חייבת במעשר ובשביעית ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון
אמרי מעשר דיגון הוא דקא גרם לה

And we ask: Let us say this is a refutation of Rabbi Yochanan and Rabbi Yonatan.
Rabbi Yitzchak said: The Sabbatical year is different; since the prohibition is through the ground, its nullification too is through the ground.
But the prohibition of the tithe is likewise through the soil {by replanting}, yet it is not nullified by the soil.
For they learnt {in a brayta}: If a litra of tithe, itself tebel, is sown in the soil and it improves [= increases}, and is the equivalent of ten litras, it {=all of it} is liable to tithe and the Sabbatical year, while for the {original} litra, a tithe thereof must be separated from elsewhere, according to calculation.

{Nedarim 59a}
Say: The tithe obligation, it is the the storing up {of the grain} which causes it.

מתיב רמי בר חמא קונם פירות אלו עלי קונם הם לפי קונם הם על פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן [כו'] בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין
שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עליה ה"ל כדבר שיש לו מתירין ולא בטיל ברוב
והרי תרומה דאי בעי מתשיל ובטיל ברובא

Rami bar Chama objected: "'KONAM BE THESE FRUITS TO ME, 'BE THEY KONAM FOR MY MOUTH, OR 'BE THEY KONAM TO MY MOUTH,' HE IS FORBIDDEN [TO BENEFIT] FROM WHAT IS EXCHANGED FOR THEM, OR WHAT GROWS FROM THEM, [etc.,] IN A THING OF WHICH THE SEED ITSELF PERISHES; BUT IF THE SEED DOES NOT PERISH, EVEN THAT WHICH GROWS OF THAT WHICH [FIRST] GREW FROM IT IS FORBIDDEN."
Konamot {=vows expressed by "konam"} are different, for since if he wishes, he can ask absolution on it, it is like something which has a way of becoming permitted, and it is not nullified in the majority.
But there is teruma, that if he wants he can ask absolution {if he declared it teruma in error} and
yet it is nullified in a majority?

אלא שאני קונמות דמצוה לאתשולי עליה משום דר' נתן
דאמר רבי נתן כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן אבל תרומה מאי מצוה איכא לאתשולי עלה:

Rather, konamot are different because it is a precept to ask absolution on them, because of Rabbi Natan. For Rabbi Natan said: Anyone who vows is as if he built a private altar, and one who fulfills it is as if he sacrificed upon it an offering. But terumah, what precept is there to ask absolution upon it?

גרסינן לעיל פרק השותפין
בעי רמי בר חמא [אמר] קונם פירות האלו על (פי) [פלוני] מהו בחילופיהן
מי אמרינן גבי דידיה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו אבל גבי חבירו הואיל ואין אדם אוסר פירות של חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלבל"ע על חבירו
או דילמא משום דחילופיהן כגידוליהן דמי לא שנא הוא ולא שנא חבירו

We learn earlier, in perek haShutfin {perek 5, Nedarim 47a}:
Rami bar Chama inquired: If he vows, 'Konam be these fruits to (* my mouth *) [ So-and-so'], what of their exchange? Do we say, With respect to oneself, since he can forbid to himself {even} his neighbour's property, he can {likewise} forbid to himself what is not yet in existence; but as for his neighbour, since one cannot prohibit another's produce to his neighbour, he likewise cannot prohibit what is non-existent.
{Nedarim 47b}
Or perhaps, since what is taken in exchange is the same as what grows from its seed, there is no difference between oneself and his neighbor?

אמר ר' אחא בר מניומי ת"ש האומר לאשתו קונם שאני נהנה לך לווה ובע"ח באין ונפרעין
מאי טעמא בע"ח באין ונפרעין לאו משום דחילופין לאו כגידולין דמי
אמר ליה רבא דלמא לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד
ת"ש המקדש בערלה ובכלאי כרם אינה מקודשת מכרן וקדש בדמיהן מקודשת
הכי נמי לכתחלה הוא דלא הא דיעבד עבד

Rav Acha bar Minyumi said: Come and hear: If a man says to his wife, 'Konam, if I benefit thee,' she may borrow {money}, and the creditors come and exact it from him.
What is the reason that the creditors may come and extract it from him? Is it not because exchange is not like what grows from them?
Rava said to him: Perhaps it is ab initio, but after the fact, it has been done?
Come and hear: If a man betroths {a woman} with orlah or the forbidden mixtures of the vineyard, she is not betrothed. But if he sells it and betroths her with the money thereof, she is betrothed.
Here as well, it is ab initio that no, but after the fact, he has done.

{Nedarim 57a}
Mishna:

שאת עושה איני נהנה עד הפסח שאת עושה איני מתכסה עד הפסח עשתה לפני הפסח מותר להנות ולהתכסות אחר הפסח

שאת עושה עד הפסח איני אוכל שאת עושה עד הפסח איני מתכסה עשתה לפני הפסח אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח

שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח לאחר הפסח בבל יחל דברו

שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח

{IF HE SAYS TO HIS WIFE, 'KONAM THAT} WHAT YOU WILL PRODUCE I WILL NOT BENEFIT {our Mishna: eat} THEREOF UNTIL PASSOVER' OR 'THAT WHAT YOU WILL PRODUCE, I WILL NOT WEAR UNTIL PASSOVER', WHAT SHE PRODUCES BEFORE PASSOVER, HE IS PERMITTED TO BENEFIT {our Mishna: eat} OR WEAR AFTER PASSOVER.

'{THAT} WHAT YOU PRODUCE UNTIL PASSOVER I WILL NOT EAT', OR '{THAT} WHAT YOU PRODUCE UNTIL PASSOVER I WILL NOT WEAR', HE IS FORBIDDEN TO EAT OR WEAR AFTER PASSOVER WHAT SHE PRODUCES BEFORE PASSOVER.

[IF HE SAYS, KONAM] BE ANY BENEFIT YOU HAVE FROM ME UNTIL PASSOVER, IF YOU GO TO YOUR FATHER'S HOUSE UNTIL THE FESTIVAL, IF SHE GOES BEFORE PASSOVER SHE MAY NOT BENEFIT FROM HIM UNTIL PASSOVER.
{Nedarim 57b}
{IF AFTER HAVING BENEFIT FROM HIM} SHE GOES AFTER PASSOVER, SHE IS SUBJECT TO, "HE SHALL NOT BREAK HIS WORD." {bal yachel, in Bemidbar 30:3}

{'KONAM} BE ANY BENEFIT YOU HAVE FROM ME UNTIL THE FESTIVAL IF YOU GO TO YOUR FATHER'S HOUSE BEFORE PASSOVER', IF SHE GOES BEFORE PASSOVER, SHE MAY NOT BENEFIT FROM HIM UNTIL THE FESTIVAL, BUT IS PERMITTED TO GO AFTER PASSOVER.

הדרן עלך הנודר מן הירק
END PEREK SEVEN
BEGIN PEREK EIGHT

{Nedarim 60a}
Mishna:

קונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך
שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעבר
חדש זה

[IF ONE VOWS,] 'KONAM, IF I TASTE WINE TO-DAY, HE IS FORBIDDEN ONLY UNTIL IT GETS DARK;
"This Shabbat {=week/Saturday}, HE IS FORBIDDEN THE WHOLE WEEK, AND THE DAY OF SHABBAT BELONGS TO THE PAST {and thus is included in the prohibited week}.
'THIS MONTH,'

Rif Nedarim 19a {Nedarim 56a - 57a}

19a

{Nedarim 56a}
Mishna:

הנודר מן הבית מותר בעלייה וחכ"א עלייה בכלל בית
הנודר מן העלייה מותר בבית

ONE WHO VOWS [NOT TO BENEFIT] FROM A HOUSE IS PERMITTED THE UPPER STORY. {Our gemara: These are the words of Rabbi Meir.}
AND THE SAGES SAY: THE UPPER STOREY IS INCLUDED IN 'HOUSE'.
HE WHO VOWS [NOT TO HAVE THE USE OF] THE UPPER STORY IS PERMITTED [THE USE OF] THE HOUSE.

Gemara:

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה
לימא ר' מאיר היא אפילו תימא רבנן מאי עלייה מעולה שבנכסים

In accordance with whom is that which Rav Huna bar Chiyya said in the name of Ulla? "a house within my house I sell to you?,' he can give him an upper story."
Let us say it is Rabbi Meir.
One might even say it is the Sages. What is an "aliyah?" The "best" of the assets.

Mishna:

הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי מאיר וחכמים אומרים דרגש בכלל מטה הנודר מן הדרגש מותר במטה

ONE WHO VOWS [ABSTINANCE] FROM A BED IS PERMITTED A DARGESH. These are the words of Rabbi Meir.
BUT THE SAGES SAY: DARGESH IS INCLUDED IN 'BED'. IF HE VOWS [ABSTINENCE] FROM A DARGESH, HE IS ALLOWED [THE USE OF] A BED.

{Nedarim 56b}

הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה ואסור ליכנס בעיבורה אבל הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים

ONE WHO VOWS [NOT TO BENEFIT] FROM A TOWN, MAY ENTER THE TOWN TECHUM {2000 cubits from it}, BUT MAY NOT ENTER ITS OUTSKIRTS {70 2/3 cubits from it}.
BUT ONE WHO VOWS [ABSTINENCE] FROM A HOUSE, IS FORBIDDEN FROM THE DOOR-STOP AND WITHIN.

Gemara:

מנלן דעיבורא דמתא כמתא
אמר רבי יוחנן אמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו
וכי אפשר לומר כן והכתיב ויריחו סוגרת אלא בעיבורה של עיר.
ואימא בתחומה אמר קרא ומדותם מחוץ לעיר

From where do we know that the outskirts of the town are like the town?
Rabbi Yochanan said: The verse stated {Yehoshua 5:13}:

יג וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ.

13 And it came to pass, when Joshua was by {lit. in} Jericho, that he lifted up his eyes and looked, and, behold, there stood a man over against him with his sword drawn in his hand; and Joshua went unto him, and said unto him: 'Art thou for us, or for our adversaries?'

Now is it possible to say so? But it is written {Yehoshua 6:1}:

א וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא. {ס}

1 Now Jericho was straitly shut up because of the children of Israel: none went out, and none came in.-- {S}

Rather, it was in the outskirts of the city.
And say it was in its techum?
The verse states {Bemidbar 35:5}

ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר, אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה--וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ; זֶה יִהְיֶה לָהֶם, מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים.

5 And ye shall measure without the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the midst. This shall be to them the open land about the cities.

{and thus the techum is considered "without," that is outside, the city}

{Nedarim 57a}
Mishna:

קונם פירות עולם עלי קונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחלופיהן ובגידוליהן (בדבר שזרעו כלה) ש

d
[IF A MAN SAYS]. 'KONAM BE THESE FRUITS TO ME, BE THEY KONAM FOR MY MOUTH,' OR 'BE THEY KONAM TO MY MOUTH,' HE IS FORBIDDEN [TO BENEFIT] FROM WHAT IS EXCHANGED FOR THEM OR WHAT GROWS FROM THEM. (* for something which the seed of it perishes *)

Rif Nedarim 18b {55a - b}

18b

{Nedarim 55a}
Gemara:

אמר ר' יוחנן הכל מודים בנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת המינין
פשיטא
מהו דתימא תבואה כל מילי משמע קמ"ל
תנ"ה ושוין שהנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת המינין.

Rabbi Yochanan said: All admit by one who vowed off tevuah that he is only forbidden the five species.
This is obvious!
I would have said that tevuah implies all matters. Therefore it informs us.
A brayta also says so: And they are alike in that one who vows off tevuah is only forbidden the five species.

בר מר שמואל פקיד דליתנון תריסר אלפי זוזי מעללתא דנהר פקוד לרבא
שלחה רבא לרב יוסף עללתא היכי מקריא
א"ר יוסף מתניתא היא ושוין שהנודר מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין
אמר ליה אביי מי דמי תבואה לא משמע אלא מחמשת המינין עללתא כל מילי משמע אהדרוה לקמיה דרבא
אמר האי לא מיבעיא לי דעללתא כל מילי משמע כי קא מיבעי לי שכר בתים ושכר ספינות מאי
מי אמרינן כיון דפחתי לאו עללתא היא או דילמא כיון דלא ידיע פחתייהו עללתא הוא אמרוה קמיה דרב יוסף אקפד אמר וכי מאחר דלא צריך לן אמאי שלח לך

The son of Mar Shmuel ordered that thirteen thousand zuz worth of alalta {=the Aramaic equivalent of tevuah} from Nehar Pekod {our gemara: Nehar Pania} should be given to Rava. Rava sent to Rav Yosef: What is called alalta?
Rav Yosef said: It is a brayta: And they are alike that if one vows off tevuah, he is only forbidden the five species {of grain}.
Abaye said to him: Is it really comparable? Tevuah only implies the five species. Alalta implies everything.
This returned to before Rava.
He said: This I was not inquiring, whether alalta implied everything. What was a question to me? The rent for houses and the hire of ships. What {is the law}?
Do we say that since they depreciate, they are not alalta. Or perhaps, since their depreciation is not known {perceptible?}, it is alalta?
This was told over before Rav Yosed. He became upset and said, "if he does not require us, why did he send to us?"

{Nedarim 55b}

תניא הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז ובחלקא ובטרגיס ובטיסנא
הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים וטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי השנה עלי אסור בכולן

הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולן:

They learnt {in a brayta}: If one vowed off dagan {grain}, he is forbidden even dry Egyptian beans, and he permitted the moist ones, and is permitted rice, grist, groats, and pearl-barley.
One who vowed off fruits of that year, he is forbidden all the fruits of that year, and is permitted goats, lambs, milk, eggs, fledgling chicks. And if he said "that which grows this year upon me," he is forbidden all of them. One who vowed off the fruits of the earth, he is forbidden all the fruits of the earth, but is permitted mushrooms and truffles. And if he said "the growth of the earth upon me," he is forbidden all of them.

תנן התם בפ' בכל מערבין הנודר מן המזון מותר במים ובמלח
מים ומלח הוא דלא אקרי מזון הא כל מילי אקרי מזון
לימא תהוי תיובתא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מברכין ברכת מזונות אלא על חמשת המינין בלבד
אמר רב הונא באומר כל הזן עלי

They learnt {in a Mishna} there, in perek bechol meArvin: One who vows off food {mazon}, he is permitted milk and salt.
It is water and salt which are not called mazon, but all else is called mazon! Let us say that this is a refutation of Rav and Shmuel, for both of them say that we do not make the blessing of mezonot except upon the five species {of grain}.
Rav Huna said: {The case in the Mishna is} where he said "all that nourishes {zan} upon me."

Mishna:

הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה
אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר
קונם פשתן עולה מותר להתכסות באניצי פשתן
ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע והיה ריחו קשה ואמר קונם פשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו

HE WHO VOWS [NOT TO BENEFIT] FROM GARMENTS IS PERMITTED SACK-CLOTH, CURTAIN, AND BLANKET WRAPPING.
IF HE SAYS, 'KONAM, IF WOOL COMES UPON ME,' HE MAY COVER HIMSELF WITH WOOL FLEECES;
[KONAM] IF FLAX COMES UPON ME', HE MAY COVER HIMSELF WITH FLAX BUNDLES.
RABBI YEHUDAH SAYS: IT ALL DEPENDS UPON THE PERSON WHO VOWS, [THUS:] IF HE IS LADEN [WITH WOOL OR FLAX] AND PERSPIRES AND HIS ODOUR IS OPPRESSIVE, AND HE VOWS 'KONAM' IF WOOL OR FLAX COME UPON ME,' HE MAY WEAR THEM, BUT NOT THROW THEM [AS A BUNDLE] OVER HIS BACK.

Gemara:

תנו רבנן הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה ואסור בפונדא ובאסקרטיא ובפסיקיא ובקטבוליא ובאנפוליא ומכנסים וכובע
מאי אסקרטיא
אמר רבה בב"ח כיתונא דצלא

The Sages learnt {in a brayta}: He who vows [not to benefit] from garments is permitted sack-cloth, curtain, and blanket wrapping. But he is forbidden a belt, fascia, scortea, a leather spread, shoes, knee breeches breeches and a hat.

What is a scortea?
Rabbah bar bar Chana said: a leather coat.

תנא יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים
אבל לא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים
הרועים יוצאים בשקים
ולא רועים בלבד אלא אף כל אדם שדברו חכמים בהוה

A tanna taught: One may go out {on Shabbat} wearing a thick sack-cloth, a coarse blanket, a curtain, and a blanket wrap, to keep off the rain; but not with a box, basket or matting to keep off the rain.
Shepherds may go out with sacks.
Not only shepherds, but all men, but that the Sages spoke of what is usual.

ר' יהודה אומר כו'.
תניא כיצד אמר רבי יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והיצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון

"RABBI YEHUDAH SAYS...":
They learnt {in a brayta}: How did Rabbi Yehuda say that all depends upon the person who vows? If he is wearing wool, and he is irritated and he vows 'Konam, if wool comes upon me,' he is forbidden to wear, but permitted to carry it; if he is laden with flax and perspires and vows, 'Konam, if flax comes upon me, he may wear but must not carry it.