Rif Ketubot 25a {Ketubot 60a continues; 60b - 61a}

25a

{Ketubot 60a continues}

תנו רבנן מניקה שמת בעלה בתוך כ"ד חדש הרי זו לא תנשא ולא תתארס עד כ"ד חדש דברי ר"מ ר' יהודה מתיר בשמונה עשר חדש
וקי"ל בהא כר"מ
דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו ואפילו נתנה בנה למניקה או גומלתו אסורה לינשא עד כ"ד חדש אבל אם מת מותר
מר בר רב אשי אמר אפילו מת נמי אסור דילמא קטלא ליה ואזלא ומינסבא
הוה עובדא וחנקתיה ולא היא ההיא שוטה הות דלא חנקי נשי לבניהם:

The Sages learnt {in a brayta}: A nursing mother whose husband died within the 24 months, she may not remarry or become betrothed
{Ketubot 60b}
until 24 months. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda permits at 18 months.

And we establish in this like Rabbi Meir. For Rav and Shmuel both say that she needs to wait 24 months excluding the day in which he was born and excluding the day she is betrothed thereon.

And even if she gives her son to a nurse or weans him, she is forbidden to remarry until 24 months. But if he {=the child} dies, she is permitted.
Mar bar Rav Ashi said: Even if he dies also she is forbidden, lest she kill him and go and remarry.
There was an incident in which a woman strangled her infant. And it is not so, for she was an imbecile, for women do not strangle their infants.

תנו רבנן הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו את בנה ולא בן חברתה פסקה קימעא אוכלת הרבה ולא תאכל עמו דברים הרעים
פסקה קימעא אוכלת הרבה מהיכא אמר רב ששת משלה:

The Sages learnt {in a brayta}: Behold if they gave her a child to nurse, she should not nurse with her her own son nor her friend's son. If she had made arrangements for little food, she must nonetheless eat a lot. And she should not eat with him bad things.

"If she had made arrangements for little food, she must nonetheless eat a lot" -- from where?
Rav Sheshet said: From her own.

ולא תאכל עמו דברים הרעים
כגון מאי אמר רב כהנא קישות וחזיז ואדמה
אביי אמר אפי' קרא וחבושא
רב פפא אמר אפילו קורא וכופרי
רב אשי אמר אפילו שמכי ושכרא והרסנא
מינייהו פסקי חלבא ומינייהו עכרי חלבא
פירוש שמכי בצלים גדולים:

"Nor should she eat with him bad things" -- such as what?
Rav Kahana said: Gourds, lichen, and earth.
Abaye said: Even pumpkin and quinces.
Rav Papa said: Even heart-of-palm and unripe dates.
Rav Ashi said: Even shimchei, and beer and and fish-hash.
Some of them cause the milk to stop and some of them cause the milk to become turbid.
To explain shimchei -- large onions.
{See gemara for alternate girsa of this list.}

{Ketubot 61a}

אמר רב הונא בדיק לן רב הונא בר חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק לה שומעין צערא דידה הוא הוא אומר להניק והיא אומרת שלא להניק מהו
ופשטנא ליה כל היכא דהיא לאו אורחה לה שמעינן
היא אורחה והוא לאו אורחיה מאי ופשטינא ליה עולה עמו ואינה יורדת עמו:

Rav Huna said: Rav Huna bar Chinena tested us: She says she wants to nurse and he says not to nurse, to her we listen for the suffering is hers. If he says to nurse and she says she does not wish to nurse, what?
And we resolve it that wherever it is not her custom, we listen to her. If is it her custom and not his custom, what? And we resolve it that she rises with him but does not descend with him.

הכניסה לו שפחה אחת
אמר רבי חנא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני לא הכניסה לו ממש אלא כיון שראויה להכניס אע"פ שלא הכניסה
תנא אחד שהכניסה לו ואחד שמצאת לו משלו:

"If she brought in with her a single maidservant" --
Rabbi Chana, and some say Rabbi Shmuel bar Nachmani, said: Not that she necessarily actually brought with her anyone, but rather, since she was fit {=in a position} to bring, even if she did not bring.
A tanna taught: Whether she brought in to him or whether she found for him of his own {by saving up}.

ארבע יושבת בקתדרא
א"ר יצחק בר חנינא אמר רב הונא אע"פ שאמרו ארבע יושבת בקתדרא אבל מוזגת לו כוס ומצעת לו מטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו ואמר ר' יצחק ברבי חנינא אמר רב הונא כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו [ידיו] ורגליו

"Four, she sits in her easy chair":
R' Yitzchak bar Chanina cited Rav Huna: Even though they said that "four, she sits in her easy chair," she nevertheless mixes for him the cup, makes his bed, and washes his face, hands and feet.
And R' Yitzchak beRabbi Chanina cited Rav Huna: All labor that a woman does for her husband, a menstruant does for her husband except for mixing the cup, making the bed, and washing his face, [hands] and feet.

והצעת המטה
אמר רבא לא אמרן אלא בפניו אבל שלא בפניו לית לן בה:

"And making the bed":
Rava said: They only said this in front of him, but not in front of him, we have no problem in it.

ומזיגת הכוס
דביתהו דשמואל מחלפא ליה מימינא לשמאלא דביתהו דאביי מנחא ליה אפומא דכובא דבי רבא אבי סדיא דבי רב פפא אשרשיפא

"And mixing the cup":
The wife of Shmuel switched from the left hand to the right hand. The wife of Abaye placed it on the edge of the wine cask. In the house of Rava {/the wife of Rava} on the side of the couch. In the house of Rav Papa on his foot-stool.

Rif Ketubot 24b {Ketubot 59b continues; 60a}

24b

{Ketubot 59b continues}

שומטת דד מפיו ובית הלל אומרים כופה ומניקתו נתגרשה אינו כופה ואם היה מכירה נותן לה שכרה ומניקתו מפני הסכנה

she removes the breast from his mouth. And Bet Hillel say: He compels her to nurse it. If she is divorced, he may not compel. And if the child recognizes her, he gives her her wages and she nurses it because of the danger.

{Ketubot 60a}

בן כמה הוא מכירה
אמר ר' ירמיה בן ג' חדשים
ורבי יצחק א"ר יוחנן בן חמשים יום
א"ר שימי בר אשי הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן

At what age does he recognize her?
Rabbi Yirmeya said: 3 months.
And Rabbi Yitzchak cited Rabbi Yochanan: 50 days old.
And Rabbi Shimi bar Ashi said: The halacha is like Rabbi Yitzchak who cited Rabbi Yochanan.

סומא מנא ידע
א"ר אשי בריחא ובטעמא

A blind one, how does it know? Rav Ashi said: By the smell and the taste.

ההיא דאתיא לקמיה דשמואל
הוה יתיב קמיה רב דימי בר יוסף
אמר שמואל לרב דימי בר יוסף זיל בדקה
אותבא בדרא דנשי ושקליה לברה וקא מהדר ליה עלייהו כי מטא לגבה הויא מסוי לאפה כבשתינה לעינה מיניה
אמר לה נטוף עיניך קום דרי בניך:

There was one {divorced woman refusing to nurse her infant} who came before Shmuel. Rav Dimi bar Yosef was sitting before him. Shmuel said to Rav Dimi bar Yosef: Go investigate her {whether the child knew the mother}. He sat her in a row of woman and took her son and carried him in front of them. When he reached her, he gazed longingly at her, but she turned away from him. He said to her "lift you your eyes, come and take your son."

ת"ר יונק תינוק והולך עד כ"ד חדש מכאן ואילך כיונק שקץ דברי ר"א
ר' יהושע אומר אפי' ד' וה' שנים
פירש לאחר ארבעה ועשרים חדש וחזר הרי זה כיונק שקץ
א"ר יוסף הלכה כר' יהושע

The Sages learnt {in as brayta}: We continue to nurse an infant until 24 months. From then on, it is like nursing an abominable thing. These are the words of Rabbi Eliezer. Rabbi Yehoshua says: Even 4 or 5 years. If it stopped suckling after 24 months and returned, it is like nursing an abominable thing.
Rav Yosef said: The halacha is like Rabbi Yehoshua.

וכמה פרישתו
א"ר יהודה בן חביבא שלשה ימים

And how much is a stoppage {in nursing}?
R' Yehuda ben Chaviva said: Three days.

ירושלמי
במה דברים אמורים שפירש מתוך בוריו אבל פירש מתוך חליו מחזירין אותו

Yerushalmi:
Where are these words said? Where he stopped while entirely healthy, but if he stopped because of ailment, we return him.

תניא דם שעל הככר גוררו ואוכלו ושבין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש

They learned {in a brayta}: {Human} blood found on a loaf of bread, he scrapes it off and then eats it {the bread}, and between the teeth, he sucks and swallows it without concern.

Rif Ketubot 24a {Ketubot 59b}

24a

רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו
כי אתא [רבין] אמר העדפה שלא על ידי הדחק כ"ע לא פליגי דבעל הויא כי פליגי בהעדפה שעל ידי הדחק רבנן סברי דבעל הויא ור"ע סבר לאשה הוי איכא מ"ד הלכה כר"ע ואיכא מ"ד הלכה כרבנן ואנן ס"ל הלכה כרבנן

Rabbi Yochanan ben Nuri says: He should annul it, lest he divorce her and she then be forbidden to return to him.
When [Rabin] came, he said: Surplus not as a result of exertion, all agree that it belongs to the husband. Where do they argue? By a surplus the result of much exertion. The Sages hold it belongs to the husband and Rabbi Akiva holds it belongs to the wife.
There is one who said that the halacha is like Rabbi Akiva and there is one who said that the halacha is like the Sages.
And we hold that the halacha is like the Sages.

{Ketubot 59b}
Mishna:

ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת לו המטה ועושה בצמר
הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת
שתים אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה
שלש אינה מצעת לו את המטה ואינה עושה לו בצמר
ארבע יושבת בקתדרא
רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זמה

And these are the work that a woman does for her husband: She grinds, bakes, washes {clothes}, cooks, nurses her child, makes his bed, and works in wool.
If she brought in with her to him a single maidservant, she does not grind, bake, or wash.
{If she brought in} two, she does not cook nor nurse her child.
Three, she does not make his bed and does not work for him in wool.
Four, she sits in an easy chair.
Rabbi Eliezer says: Even if she brings in with her 100 maidservants, he can compel her to work in wool, for idleness leads to sexual impropriety.

Gemara:

טוחנת ס"ד אלא אימא מטחנת ואב"א ברחיא דידא
מתניתין דלא כרבי חייא דתני ר' חייא אין אשה אלא ליופי ואין אשה אלא לבנים ותני רבי חייא אין אשה אלא לתכשיטיה ותני רבי חייא הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן והרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפרקה:

Grinding, do you think?! Rather say attending to the grinding {that it is done}, and if you want I will say with a hand mill.
Our Mishna is not like Rabbi Chiyya, for Rabbi Chiyya taught: A woman is only for prettiness and a woman is only for children. And Rabbi Chiyya taught: A woman is only for her adornments. And Rabbi Chiyya taught: If one wishes to decorate his wife, he should clothe her in linen clothing and one who wishes to whiten {brighten the compexion of} her daughter, he should feed her young birds and give her to drink milk close to her maturity.

ומניקה את בנה
ירושלמי אמר רבי חנינא לא אמרו אלא אחד אבל תאומים לא ולא בן חברתה:

"And she nurses her child":
Yerushalmi:
Rabbi Chanina said: They only said this about one {child} but twins, no. Nor the child of her {female} friend.

ת"ר נדרה שלא להניק את בנה ב"ש אומרים

The Sages learnt {in a brayta}: If she vowed not to nurse her child, Bet Shammai say

Rif Ketubot 23b {58a; 59a; 58b}

23b

{Ketubot 58a}
Mishna:

המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת המותר ר"מ אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין

If one consecrates his wife's handiwork, she may work and eat. The extra, Rabbi Meir says is consecrated. Rabbi Yochanan the sandler said is non-consecrated.

{Ketubot 59a}
Gemara:

אמר שמואל הלכה כר' יוחנן הסנדלר דקסבר אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:

Shmuel said: The halacha is like Rabbi Yochanan the sandler.
For he holds that a man cannot consecrate something that has not come into the world.

{Ketubot 58b}

א"ר הונא יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה דקסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה וכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה הרשות בידה

Rav Huna said: A woman is able to say to her husband "I will not be supported {by you} and I will not work {such that you get the handiwork}."
For he holds that the Sages instituted his obligation of support as primary and her handiwork {belonging to him} because of ill-feeling. And when she says "I will not be supported and will not work {for you}, the permission is in her hands.

וגרסינן בהדיא פרק שני דייני גזרות דהלכתא כרב הונא

And we learn explicitly in perek Shnei Dayanei Gezerot that the halacha is like Rav Huna.

תנן התם בנדרים קונם שאני עושה לפיך אין צריך להפר
רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו

We learn {in a Mishna} there in Nedarim: {if a woman says to her husband} konam {a sacrifice upon me} if I do anything for your mouth, he does not need to annul {since her handiwork belongs to him and thus she cannot designate it}. Rabbi Akiva says: He should annul it, lets there be excess of what is due him.

Rif Ketubot 23a {Ketubot 57a continues; 57b; 57a}

23a

{Ketubot 57a continues}
Mishna:

נותנין לבתולה י"ב חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה
רבי עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה

We grant a virgin 12 months from when the husband claimed her, in order to prepare herself {her marriage outfit}. And just like we grant a woman, so do we grant the man to prepare himself. And the widow thirty days. If the time came and they did not marry, she eats of his and eats of teruma.
Rabbi Tarfon says: we grant her all of teruma.
Rabbi Akiva says: Half unconsecrated food and half teruma.

{Ketubot 57b}
Gemara:

מנה"מ
אמר רב חסדא דאמר קרא תשב הנערה אתנו ימים או עשור
מאי ימים אילימא ימים תרי יומי משתעי איניש הכי דאמרי ליה תרי יומי ואמר להו לאו אמרי ליה עשרה יומי אלא מאי ימים שנה שנאמר ימים תהיה גאולתו
אמר רבי זירא תנא קטנה בין היא בין אביה יכולין לעכב בשלמא איהי מציא מעכבא דאמרה לא יכילנא בבעל אלא אביה אי איהי ניחא לה אביה מאי נפקא ליה מינה סבר השתא לא ידעה ולמחר מימרדא ואתיא ונפלה עילואי
אמר רבא בר ליואי אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה אבל פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא גדולה ולא חיישינן דילמא עייל בה פחדא מהשתא וחלשה:

From where do we know these words?
Rav Chisda said: For Scriptures said: {Bereishit 24:55}:

נה וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.

55 And her brother and her mother said: 'Let the damsel abide with us a few days, at the least ten; after that she shall go.'

What is yamim? If you say that yamim means two days, does a person talk like this, that they say to him "two days" and he says to them "no," they will suggest to him "ten days?" Rather, what is yamim? A year. For it is stated {Vayikra 25:29}:

כט וְאִישׁ, כִּי-יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה--וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ, עַד-תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ: יָמִים, תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ.

29 And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption.

Rabbi Zera said that a Tanna taught: A female minor, either she or her father are able to hold up {her marriage}.
It is understandable that she is able to hold up -- where she says "I am unwilling to have this husband." But her father -- if it is fine for her, why does it concern her father? He holds that now she does not know, and tomorrow she will rebel, and will come and fall upon him.
Rava var Livai {our gemara: Rabbi Abba bar Levi} said: We do not arrange {/without betrothal} for marrying a female minor, but we do arrange for marrying off of female minor when she is an adult, and we are not concern that perhaps fear will enter her from now and she will become ill.

ת"ר המארס את הבתולה בין שתבע הבעל והיא מעכבת ובין שתבעה היא ובעל מעכב נותנין לה י"ב חדש משעת תביעה אבל לא משעת אירוסין בגרה הרי היא כתביעה כיצד בגרה יום אחד ונתקדשה נותנין לה י"ב חדש ולארוסה ל' יום
מאי ולארוסה ל' יום א"ר פפא הכי קאמר ארוסה בוגרת שעברו עליה י"ב חדש בבגרותה ונתקדשה נותנין לה שלשים יום כאלמנה

The Sages learnt {in a brayta}: If one betrothes a virgin, whether the husband claimed {her to marry} and she held back, or she claims and he holds back, we grant her 12 months from the time of the claim, but not from the time of betrothal. If she becomes an adolescent, this is like claiming.
{That is} if she was only one day {=this day} an adolescent and was betrothed, we grant her 12 months, and to a betrothed woman 30 days.
What is meant by "and to a betrothed woman 30 days?" Rav Pappa said: This is what is means to say: A betrothed woman in the situation where 12 months first passed in her adolescence and she was subsequently betrothed, we grant her 30 days, just like {we grant} a widow.

{Ketubot 57a}
Mishna:

היבם אינו מאכיל בתרומה עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם ואפילו כלם בפני הבעל חסר יום א' לפני היבם אינה אוכלת בתרומה זו משנה ראשונה וב"ד של אחריהם אמרו אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה [והלכתא כותייהו]:ש

A levir does not feed {allow the yevama to eat} teruma.
Is she spent 6 months before the husband and 6 months before the levir -- and even if all of them were before the husband minus 1 day which was before the levir, she does not eat teruma. This was the first Mishna.
And a later bet din said: The woman does not eat of teruma until she enters the bridal chamber.

And the halacha is like them.

Rif Ketubot 22b {Ketubot 55a continues; 55b; 56a; 54b; 57a}

22b

{Ketubot 55a continues}

והלכתא בלא שבועה והוא דידיע דהני מטלטלי מחמת מטלטלי קמאי נינהו:

And the halacha is without an oath. And this is where it is known that these movable objects are in place of the first movable objects.

יחד לה ארעא בד' מצרנהא בלא שבועה
בחד מיצרא פומבדיתאי אמרי בלא שבועה בני מתא מחסיא אמרי בשבועה
והלכתא בלא שבועה

אמר לעדים כתבו וחתמו והבו ליה קנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה
לא קנו מיניה פומבדיתאי אמרי לא צריך לאמלוכי ביה בני מתא מחסיא אמרי צריך לאמלוכי ביה
והלכתא צריך לאמלוכי ביה:

If he designated her a plot of land at its four boundaries {as a security for her ketuba, she may collect} without an oath. With one boundary, those {scholars} of Pumbedita say without an oath, while those of Mata Mechasia say with an oath.
And the halacha is without an oath.

If he said to witnesses "write and sign and give it to him," and they acquired it from him, he does not need to consult him {to ascertain whether he meant it seriously}.
If they did not acquire it from him, those of Pumbedita say he does not need to consult him, while those of Mata Mechasia say he needs to consult him.
And the halacha is that he needs to consult him.

(ירושלמי א"ל רב לחייא בריה כד אמינא לך הב מידי לפלניא אי איניש עשיר הוא אמליך בי תנינות ואי איניש מסכן הוא הב ליה מיד):

(* Yerushalmi:
Rav said to Chiyya his son: When I say to you "give something to Ploni," if he is a rich man, consult with me a second time, and if he is a poor man, give it to him immediately. *)

רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו'
אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר' אלעזר בן עזריה
איתמר מתנת שכיב מרע שכתב בה קנין
בי רב משמיה דרב אמרי ארכבה אתרי רכשי ושמואל אמר לא ידענא מה אידון בה
[בי] רב משמיה דרב אמרי ארכבה אתרי רכשי הרי היא כמתנת בריא והרי היא כמתנת ש"מ הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר והרי היא כמתנת ש"מ שאם אמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני
ושמואל אמר לא ידענא מה אידון ביה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

"Rabbi Eleazar ben Azariah says...":
Rav Nachman cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Eleazar ben Azariah.

{Ketubot 55b}
It was stated {by Amoraim}: The gift of a deathly ill person {which may be does orally} for which was written an acquisition --
The academy of Rav in the name of Rav say: he is riding on two harnessed horses. And Shmuel said: I do not know what to rule in it.
The academy of Rav in the name of Rav say that he is riding on two harnessed horses -- behold it is {strong in that it is} like the gift of a well man and behold it is like the gift of the deathly ill man. Behold it is like the gift of the well man, that if he stands {from his sickness} he cannot retract, and behold it is like the gift of the deathly ill man, in that if he says that his loan {owed to him} should be paid to Ploni, his loan is to Ploni.
And Shmuel said: I do not know what to judge in it. Lest he did not decide to give over the acquisition of it except via a contract, and there is no contract {acquired} after death.

{Ketubot 56a}

בעי רבי אבין נכנסה לחופה ולא נבעלה מהו חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה
ופשטינן דחיבת חופה קונה

Rabbi Avin {our gemara: Rabin} inquired: if she entered the bridal chamber but she did not have intercourse, what is the law? Does the affection of the bridal chamber create the acquisition or does the affection of intercourse create the legal acquisition?
And we resolve that the affection of the bridal chamber creates the acquisition.

בעי רב אשי נכנסה לחופה ופירסה נדה מהו
אם תמצא לומר חיבת חופה קונה חופה דחזיא לביאה אין חופה דלא חזיא לביאה לא או דילמא לא שנא
תיקו הילכך אין קונה:

Rav Ashi inquired: If she entered the bridal chamber became a menstruant, what is the law?
If you find to say that the affection of the bridal chamber acquires, perhaps this is the bridal chamber which is fit to lead to intercourse yes, but a bridal chamber unfit to lead to intercourse, no. Or perhaps, there is no difference.
The question stands.
Therefore, it does not acquire.

{Ketubot 54b}
Mishna:

רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה מאתים והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז
רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי בעילתו בעילת זנות

Rabbi Yehuda says: If he want, he may write for a virgin 200 and she writes for him "I have accepted from you 100," and for a widow 100 and she writes for him "I have accepted from you 50 zuz."
Rabbi Meir says: Whoever reduces for a virgin from 200 and for a widow from 100, behold his intercourse is intercourse of prostitution.


Gemara:

ג(כל הפוחת ואפילו בתנאה אלמא קסבר תנאה בטל ואית לה מאתים וכיון דאמר לה לית ליך אלא מנה [לא] סמכה דעתה והוי לה בעילתו בעילת זנות

והא שמעינן ליה לרבי מאיר דאמר כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא מדרבנן תנאו קיים קסבר רבי מאיר כתובה דאורייתא)

(* "Whoever reduces" -- and even with a stipulation. Thus it is clear that he holds that his stipulation is nullified, and so she {nevertheless} has 200, yet since he said to her "you will only receive 100" she [does not] set her mind at ease and it is for her his intercourse as intercourse of prostitution.
And thus we deduce for Rabbi Meir that he says that whoever stipulates on what is written in the Torah, his stipulation is nullified. Thus from a Rabbinic ordinance, his stipulation stands. Thus Rabbi Meir holds that ketuba is Biblical. *)

אחתיה דרמי בר פפא אינסבה לרב אדא אירכסה כתובתה
אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי מאיר

אבל חכמים אומרים משהה אדם עם אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה ואינו חושש
אמר ליה אביי והא אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר' מאיר בגזרותיו
אמר ליה אי הכי זיל כתוב לה

The sister of Rami bar Papa married Rav Adda {our gemara: Ivya}
{Ketubot 57a}
and her ketuba was lost. He came before Rav Yosef. He {=Rav Yosef} said: So did Rav Yehuda cite Shmuel: These are the words of Rabbi Meir. But the Sages say that a man may remain with his wife two or three years without a ketuba and not be concerned.
Abaye said to him: But Rav Nachman cited Shmuel that the halacha is like Rabbi Meir in his decrees.
He said to him: Is so, go and write for her.

Rif Ketubot 22a {Ketubot 55a continues}

22a

{Ketubot 55a continues}

לשביעית שאם פגמה וזקפה משמטת הכל כתובה ותוספת:

"In respect to sheviit" -- that if she impairs {by claiming a portion} and then credits {to the account}, all is nullified at shemitta, both her primary ketuba and the addition.

לכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה ותוספת
לגבות מן הקרקע כשם שאין אשה גובה עיקר כתובה אלא מן הקרקע כך אינה גובה תוספת אלא מן הקרקע
לגבות מן הזבורית בין הכתובה בין התוספת גובה מן הזבורית
וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם בין כתובה ותוספת:

"In respect to one who wrote all his assets to his sons" -- and he wrote to his wife land of any amount, she loses her ketuba and addition.
"To collect from the land" -- just as the wife does not collect the primary part of the ketuba except from land, so does she not collect the additional part except from land.
"To collect from the worst land" -- whether the primary ketuba or the addition, she collects from the worst land.
"and the entire time she is in her father's house, she always collects her ketuba" -- both the ketuba and the addition.

הגה"ה לדברי רבי מאיר אבל לדברי חכמים אינה גובה אלא עד כ"ה שנים וכן פסקינן פרק הנושא דהלכה כדברי חכמים ע"כ:

Gloss: According to Rabbi Meir, but according to the Sages, she only collects for 25 years. And so we rule in perek haNosei that the halacha is like the words of the Sages. End gloss.

ולכתובת בנין דכרין שיורשין בין הכתובה בין התוספת:

"And in respect to the ketuba of male children" -- that they inherit both the ketuba and the addition.

איתמר כתובת בנין דכרין
פומבדיתאי אמרי לא טרפה ממשעבדי ירתון תנן בני מתא מחסיא אמרי טרפה ממשעבדי יסבון תנן
והלכתא לא טרפה ממשעבדי ירתון תנן

It was stated {by Amoraim}: The ketuba of male children --
Those {scholars} in Pumbedita say: It is not collected from property which has a lien, for they taught {in the Mishna on 52b} "they inherit" {and they inherit only free property}. Those {scholars} in Mata Mechasia say: it is collected from property under a lien, for they taught {in the same Mishna} "they take."
And the halacha is that they do not collect from property under lien, for we teach {in the Mishna} "they inherit."

מטלטלי ואיתנהו בעיניהו בלא שבועה ליתנהו בעיניהו פומבדיתאי אמרי בלא שבועה בני מתא מחסיא אמרי בשבועה

Moavable objects, and they are extant, {they are collected} without an oath. If they are not extant -- those {scholars} in Pumbedita say without an oath, while those in Mata Mechasia say with an oath.

Rif Ketubot 21b {Ketubot 54b continues; 55a}

21b

{Ketubot 54b continues}
Gemara:

רצה לכתוב לא קתני אלא להוסיף
מסייע ליה לרבי איבו דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה
נפקא מינה למוכרת ולמוחלת ולמורדת ולפוגמת ולתובעת ולעוברת על דת לשבח ולשבועה ולשביעית ולכותב כל נכסיו לבניו ולגבות מן הקרקע ומן הזיבורית וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם ולכתובת בנין דכרין:

"If he wants to write" it did not teach but rather "to add." This supports Rabbi Aibo, for Rabbi Aibo cited Rabbi Yannai: The conditions of the ketuba are like the ketuba.
The practical distinction here is for the woman who sold or forgave, or who rebelled or impaired {claiming she collected part of her ketuba}, or who claimed {such that by claiming this addition she loses maintenance}, or who violated the Law,
{Ketubot 55a}
in respect to increase {of the property after his death, to an oath {that the woman must swear in respect to the ketuba}, to sheviit {where debts are nullified}, to one who writes all his assets to his sons, to collecting from land and from the worst land, and to all the time she is in her father's house she can always collect her ketuba, and to the ketuba of male children.

למוכרת כיצד מכרה כתובתה לבעלה או לאחר אינה יכולה לומר עיקר כתובה מכרתי ותוספת לא מכרתי אלא אף התוספת מכרה
למוחלת שאם מחלה כתובתה מחלה אף התוספת
מורדת ועוברת על דת אבדו כתובתן והתוספת
והפוגמת כתובתה נשבעת בין על הכתובה בין על התוספת

"In respect to a woman who sells {her ketuba}" -- how so? If she sold her {rights to collect} the ketuba to her husband or to another, she is unable to say "I sold the primary aspect of the ketuba but the addition I did not sell," but rather even the addition she sold.
"To a woman who forgives" -- that if she forgave her ketuba, she forgave even the addition.
"A rebellious woman and a woman who violated the Law" -- they lose their ketuba and the addition.
"And a woman who impaired" her ketuba" -- she swears both on the ketuba and on the addition.

לשבח שאם הוסיף לה קרקע או בהמה או עבדים והשביחו כשם ששבח כתובה לבעל כך [שבח] תוספת לבעל
פירוש אחר אין האשה גובה מן השבח לא כתובה ולא תוספת
דגרסינן פ' יש בכור לנחלה הבכור אינו נוטל פי שנים בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה
ואקשינן והא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ופרקינן מקולי כתובה שאנו כאן

"In respect to increase" -- that if he adds {as an addition to the ketuba} to her some land, an animal or servants, and they increased, just as the increase in the ketuba is to the husband, so too the increase to the addition is to the husband.
Another explanation: The woman cannot collect from the increase, neither her ketuba nor the addition. For we learn in perek yesh bechor leNachala {a Mishna in Bechorot 51b-52a}: The firstborn does not take double portion in the increase, and thus not in what potentially will come about the same as what is established {at present in the father's hand}, and so too not a woman when collecting her ketuba. And we ask: But Shmuel said that a creditor collects from the increase. And we resolve that we are learning one of the leniencies of ketuba here.

תובעת לא שנא תובעת כתובתה בב"ד ולא שנא תובעת תוספת אין לה מזונות
לשבועה כשם שאינה נפרעת כתובתה אלא בשבועה כך אינה נפרעת תוספת אלא בשבועה:

"The woman who claims" -- there is no distinction here between one who claims her primary ketuba in bet din and one who claims here addition -- she no longer receives provisions.
"In respect to an oath" -- just as she is not paid her ketuba except with an oath, so too she is not paid the addition except with an oath.

Rif Ketubot 21a {Ketubot 54a - b} Assessing The Widow's Clothing; Changes In Price of Bridal Outfit; Additions to 100/200

21a

{Ketubot 54a}

איתמר אלמנה רב אמר שמין מה שעליה ושמואל אמר אין שמין מה שעליה
אמר רבא א"ר נחמן אע"ג דתנן מתני' כוותיה דשמואל הלכתא כוותיה דרב
דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו ובניו ולא בצבע שצבען לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקחן לשמן ולא בכלים חדשים שלקחן לשמן
אמר ליה רבא לרב נחמן מאחר דתנן מתני' כוותיה דשמואל אמאי הלכתא כוותיה דרב
אמר ליה לכאורה כשמואל ריהטא וכי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב
מאי טעמא כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ומיפק לאחרינא לא אקני לה
וכן הלכתא

It was stated {by Amoraim}:
A widow -- Rav said We assess what is upon her {=her clothing and deduct it from the money owed her} and Shmuel said we do not assess what is upon her.
Rava cited Rav Nachman: Even though the Mishna teaches like Shmuel, the halacha is like Rav.
For they learnt {in a Mishna}: Both one who consecrates his assets and one who consecrates his own assessed value, he does not have either the clothing of his wife and his sons, nor the dye that has been dyed for their sakes, nor the new sandals purchased for their sakes, nor for the new vessels purchased for their sakes.
Rava said to Rav Nachman: Now that the Mishna teaches like Shmuel, why is the halacha like Rav?
He said to him: Though it appears that it runs with Shmuel, when you carefully analyze it, the halacha is like Rav.
What is the reason? When he bought for her, he did it with the thought that she would stay with him. With the thought that she would take them and go out to another, he did not buy them for her.
And so is the halacha.

רב כהנא מתני וכן בלקיט ומנח ביה סימנא לקיטא יתמא שלח ופוק ארמלתא שלח ופוק
ושמעינן מינה דמאן דגריש לאתתיה מדעתא דנפשיה אין שמין לו מה שעליה דלאו איהי בעיא למיפק אלא איהו בעי לאפוקה

Rav Kahana taught: And so too by a retainer {when he leaves the service of his master who has been supplying him with clothing}. And he laid down this mnemonic in terms of the retainer: Strip the orphan and send out, strip the widow and send out.

And we deduce from this that one who divorced his wife on his own accord, we do not assess for him what is upon her {=what she is wearing}, for it is not she who wishes to go, but rather he who wishes to send her out.

ההוא דאמר להו נדוניא לברת זל נדוניא
אמר רב אידי בר אבין פורנא ליתמי

ההוא דאמר להו ארבע מאה זוזי דמי חמרא לברת אייקר חמרא
אמר רב יוסף רווחא ליתמי

There was one {on his death bed} who said to them: The bridal outfit {/dowry} for my daughter, and then the bridal outfit went down in price.
Rav Idi bar Avin said: The benefit is to the orphans.

{Ketubot 54b}
There was one {on his death bed} who said to them: Four hundred zuz, the price of {this}wine, to my daughter, and the price of the wine went up.
Rav Yosef said: The profit is to the orphans.

קריביה דרבי יוחנן הוה להו אתת אבא דהות קא מפסדא מזוני
אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו זילו ואמרו ליה לחביבי אבוכון דנייחד לה ארעא למזונה

The relatives of Rabbi Yochanan had to them a father's wife that was causing losses because of excessive provisions. They came before Rabbi Yochanan. He said to them: Go and say to my uncle your father that he should assign a plot of land for her maintenance.

אתו לקמיה דריש לקיש אמר להו כל שכן שריבה לה מזונות
אמר רבי אבהו לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יוחנן אמר למזונות ריבה לה מזונות אמר במזונות קצץ לה מזונות

They came before Resh Laskish. He said to them: All the more so he increased her maintenance {since she now has the plot of land and they cannot deprive her of the maintenance from before}.
Rabbi Abahu said: To me was explained from Rabbi Yochanan that where he {=the husband} said "for maintenance" he increases her maintenance, but if he said "as maintenance," he limited her maintenance.

הדרן עלך נערה שנתפתתה
END PEREK FOUR

BEGIN PEREK FIVE
Mishna:

אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה מוסיף
נתאלמנה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה

Even though they said that a virgin collects 200 and a widow 100, if he wishes to add, even 100 maneh {=10,000} he may add.
If she was widowed or divorced, whether from betrothal or from marriage, she collects all.
Rabbi Eleazar ben Azariah says: From marriage she collects all, but from betrothal a virgin collects 100 and a widow 100, for he only wrote this for her on condition that he take her in {as wife}.

Rif Ketubot 20b {Ketubot 103a; 54a; 52b; 54a} Staying In The House; The Halacha Like The Residents of Galilee

20b

גרסי' בפרק הנושא את האשה
ת"ר משתמשת במדור שנשתמשה בו בחיי בעלה בכרים ובכסתות שנשתמשה בהן בחיי בעלה בעבדים ושפחות שנשתמשה בהן בחיי בעלה
וגרסי' התם מדור אלמנה שנפל אין היורשים חייבים לבנותו ולא עוד אלא אפי' היא אומרת הניחו לי ואני אבננו משלי אין שומעין לה
בעי אביי שיפוצא מאי תיקו
הילכך לא תשפץ:

We learn in perek haNoseh et haIsha {Ketubot 103a}:
The Sages learnt {in a brayta}: She may make use of the dwelling which she used in her husband's lifetime, the cushions and bolsters she used in her husband's lifetime, the servants and maidservants she made use of in her husband's lifetime.
And we learn there: The dwelling place of a widow which fell, the heirs are not obligated to rebuilt it. And not only that, but even if she says "leave me alone and I will build it at my own expense," we do not listen to her.
Abaye asked: If she repaired it, what is the law?
The question stands.
Therefore, she should not repair.

{Ketubot 54a}

אמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובה בבית דין אין לה מזונות
ודווקא בב"ד אבל שלא בב"ד יש לה מזונות

תניא משכנה כתובתה מכרה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר בין בבית דין בין שלא בבית דין אין לה מזונות

Rav Yehuda cited Shmuel: A woman who claims her ketuba in bet din does not receive provisions.
And specifically in bet din, but not in bet din, she does receive provisions.

{Ketubot 52b}
Mishna:

כך היו אנשי ירושלים כותבין ואנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים ואנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן לך כתובתיך לפיכך אם רצו היורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה

So did the residents of Yerushalayim write. And the residents of Galilee would write lie the residents of Yerushalayim. And the residents of Judea would write "until the heirs wish to give you your ketuba." Therefore, if the heirs wish, they can give her her ketuba and dismiss her.

{Ketubot 54a}
Gemara:

איתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל
בבל וכל פרוודהא נהוג כרב
נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל
ועד היכן נהרדעא עד דסגיא קבא דנהרדעא

It was stated {by Amoraim}:
Rav said: The halacha is like the residents of Judea.
And Shmuel said: The halacha is like the residents of Galilee.
Bavel and all its dependencies practiced like Rav.
Nehardea and and all its dependencies practiced like Shmuel.

And how far is Nehardea? As far as the Nehardean kav is in use.

איכא מאן דאמר מדקא יהבינן קיצותא לנהרדעא מכלל דכולי עלמא כרב עבדי והלכתא כוותיה
ואנן לא חזינן להאי סברא דהאי דקא יהבינן קיצותא לנהרדעא לאו למימרא דכולי עלמא עבדי כרב אלא למימרא דשאר בבל ופרוודהא עבדי כרב אבל כולי עלמא דלית להו מנהגא כשמואל עבדי דקי"ל הלכה כשמואל בדיני

There is one who says that since we give the extent of Nehardea, we should surmise that the entire world is like Rav and the halacha is like him.
And we do not see this reasoning. For this that we gave the extent of Nehardea is not to say that the entire world acts like Rav, but rather to say that all of Bavel and its dependencies act like Rav. But the entire world, who do not have this custom, practices like Shmuel. For we establish that the halacha is like Shmuel in dinim.

ומר רב משה גאון הכי סבירא ליה כדכתבינן ואייתי סייעתא להאי סברא מהא דתנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים
ואיבעיא לן בגמרא ניזונת תנן וכאנשי גליל או הניזונת תנן וכאנשי יהודה
ואסיקנא לעולם ניזונת תנן וכאנשי גליל
ועוד אייתי סייעתא מהא דאמרינן קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה נפישי מזונה אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו זילו אמרו ליה לחביבי דנייחד לה ארעא למזונה
ואי סלקא דעתך ס"ל לרבי יוחנן כאנשי יהודה למה ליה לייחודי לה ארעא ליתן לה כתובה וליפטרה
אלא ש"מ כאנשי גליל ס"ל

And Mar Rav Moshe Gaon so holds as we have written, and brings a support to this opinion from this that they learned {in a Mishna} that a widow is provided for from the assets of the orphans. And we ask in the gemara, do we learn in the Mishna "{the widow} is provided for," in accordance with the residents of Galilee, or do we learn "{the widow} who is provided for," in accordance with the residents of Judea. And we conclude, in truth, we learn "{the widow} is provided for," in accordance with the residents of Galilee.
And further, he brings a support from this which we say {Ketubot 54b} that the relatives of Rabbi Yochanan had a father's wife who required a lot of food. They came before Rabbi Yochanan. He said to them: Go and say to my uncle that he should allocate her a plot of land for her provision.
And if it arose in your thoughts that Rabbi Yochanan held like the residents of Judea, why should he allocate land for her? Let him give her her ketuba and dismiss her! Rather, we deduce from this that he held like the residents of Galilee.

ובסוף יש נוחלין נמי אמרינן שלח רבין באיגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנה ניזונת מנכסיו נישאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו מתה הבת אמר רב יהודה בן אחותו של רבי יוסי ברבי חנינא על ידי היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו
ושמעינן מהני כולהו דהלכה כאנשי גליל

And at the end of perek yesh nochalin as well, we say that Rabin sent in his letter: One who died and left a widow and a daughter, the widow is provided for from his assets. If she daughter marries, his widow is supported from his assets. If the daughter died, Rav Yehuda the son of the daughter of Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: At my hands was such an incident and they said that his widow is provided for from his assets.

And we deduce from all of these that the halacha is like the residents of Galilee.

Rif Ketubot 20a {Ketubot 53b continues; 52b; 54a} Mezonot For Betrothed; For A Refuser; For Other Classes; Staying In The Hovel

20a

{Ketubot 53b continues}

א"ל רב חסדא לרב יוסף מי לא שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות
א"ל משמע לא שמיע לי מסתברא לית לה כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי
א"ל אי לא שמיע לך מסברא אית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתינוול דהא לית לה מזוני מן האחים
וקא פסקי רבנן הלכתא כי האי לישנא בתרא
והני מילי לאחר י"ב חדש

Rav Chisda said to Rav Yosef: Did you not hear from Rav Yehuda whether a betrothed woman does or does not have provisions?
He {=Rav Yosef} said to him: I did not hear him about this, but it is logical that she does not have, since he was not sure of her, he would not throw money at nothing.
He {=Rav Chisda} said to him: If you did not hear it, one could say that it is logical that she does have. Since he betrothed her, he is not alright with her being degraded, for she does not have provisions from the brothers.
{There are actually two versions of this discussion in the gemara, and this is the latter of the two.}
And the Rabbis rule that the halacha is like this latter formulation.
And these words are after 12 months.

בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות
פירוש מן האחים

א"ל רב ששת תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות רבי יהודה אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות
רבי יהודה היינו ת"ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו
דת"ק סבר אית לה ורבי יהודה סבר לית לה
והלכתא כת"ק

They inquired of Rav Sheshet: If she refuses {a marriage she entered as a minor} does she receive provisions or does she not have provisions?
To explain: From the brothers.
Rav Sheshet said to them: We have learnt this: A widow in her father's house, a divorcee in her father's house, and a woman waiting for her levir in her father's house, she has provisions. Rabbi Yehuda says: While she is yet in her father's house she has provisions. If she is not in her father's house she does not have provisions.
Rabbi Yehuda is the same as the first Tanna?! Rather is it not that the woman who refuses is between them? That the first Tanna maintains that she does have and Rabbi Yehuda maintains that she does not have.
And the halacha is like the first Tanna.

בת יבמה ובת שניה ובת ארוסה ובת אנוסה כולן עלו בתיקו הילכך לית להו דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע
והנ"מ לאחר מיתה אבל בחיי אבוהן חייב לזונן עד שש שנים כדכתבינן לעיל

The daughter of the yevama, the daughter of the secondarily, Rabbinically prohibited relation, and the daughter of the raped woman, all of them end up unresolved {teku -- whether they receive provisions}. Therefore, they do not have, for all teku of monetary matters is stringent on the claimant and lenient on the subject of the claim.
And these words are after death {of the father}, but in their father's lifetime, he is obligated to provide for them until six years, and we have written above.

{Ketubot 52b}
Mishna:

לא כתב לה ואת תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי חייב מפני שהוא תנאי ב"ד

If he did not write {in the ketuba}, "And you shall dwell in my house and be provided for by my assets all the days of your dwelling in widowhood in my house," he is obligated, for it is a condition of bet din.

{Ketubot 54a}
Gemara:

תני רב יוסף בביתי ולא בעקתי
אבל מזוני אית לה
מר בר רב אשי אמר אפי' מזוני לית לה
ולית הלכה כמר בר רב אשי

Rav Yosef taught: "In my house" but not in my hovel {such that if the house is too small, the orphans can drive her our}.
But provisions she does have.
Mar son of Rav Ashi said: She does not even have provisions.
And the halacha is not like Mar bar Rav Ashi.

Rif Ketubot 19b {Ketubot 52b continues; 53a - b}

19b

{Ketubot 52b continues}

אם כן אב נמי מימנע ולא כתיב
ואימא היכא דכתב אב לירתו היכא דלא כתב לא לירתו
לא פלוג רבנן
בת בין הבנים נמי תירות כנחלה שויוה רבנן
בת בין הבנות תירות לא פלוג רבנן
תיגבי ממטלטלי ככתובה שויוה רבנן
תטרוף ממשעבדי ירתון תנן
ואימא אע"ג דליכא מותר דינר במקום דמעיקרא נחלה דאורייתא לא תקון רבנן:

If so, the father would also refrain and not write {a generous dowry}.
And say that where the father writes they inherit and where he does not write they do not inherit? The Sages did not make a distinction.
A daughter among the sons should also inherit? The Sages made it like inheritance.
A daughter among other daughters {of another wife} should inherit? The Sages did not make a distinction.
Let it be collected from movable property? The Sages made it like ketuba.
Let is be seized from property under lien? The Mishna stated "inherit" {which does not seize assets which have been sold}.
And say that even though there is no surplus of a dinar {after the two ketubot of male children has been carried out, it is recoverable}? Where there is initially Biblical inheritance, the Sages did not enact.

{Ketubot 53a}

אמר רבא פשיטא לי מוכרת כתובתה בין לאחרים בין לבעלה יש לה כתובת בנין דכרין מ"ט זוזי אנסוה
מוחלת כתובתה לבעלה אין לה כתובת בנין דכרין מ"ט אחולי אחילתה

יתיב רבין בר חיננא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות אמר ליה אי לאו דקאמרת לה משמיה דגברא רבא הוה אמינא משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו:

Rava said: It is obvious to me that if a woman sells her ketuba, whether to others or to her husband, she still has the ketuba of male children.
What is the reason? Money concerns forced her {to sell, but she would not give up rights for her children}.
If she forgave her ketuba to her husband, she does not have the ketuba of male children. What is the reason? She forgave it.

Rabin bar Chinena sat before Rav Chisda, and he sat and said in the name of Rabbi Eleazar: A woman who forgives her ketuba to her husband does not have provisions {when a widow{.
He said to him: If you had not said this in the name of of great man, I would have believed that {we should apply the following verse against this law:} Mishlei 17:13:

יג מֵשִׁיב רָעָה, תַּחַת טוֹבָה-- לֹא-תמיש (תָמוּשׁ) רָעָה, מִבֵּיתוֹ.

13 Whoso rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.

{Ketubot 53b}

בנן נוקבין דיהויין ליכי מינאי
רב תני עד דתלקחן ולוי תני עד דתיבגרן
בגר ולא אנסיב אנסיב ולא בגר כ"ע לא פליגי דלית לה
כי פליגי בארוסה דרב סבר לית לה ולוי סבר אית לה עד דתבגרן או ימטי זמניהון לאיתנסבא
כדתנן נותנין לבתולה י"ב חדש משתבעה הבעל לפרנס עצמה
ותנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו וכן תני לוי במתני' עד דתיבגרן או ימטי זימניהון לאיתנסבא

"Female children who you have from me":
Rav taught: Until they are taken {in marriage} and Levi taught: until they reach adolescence.
If she reached adolescence and was not married, or married but did not yet reach adolescence , all agree that she does not have. Where do they argue? By a betrothed woman. That Rav holds that she does not have and Levi holds that she does have until she reaches adolescence or until their time comes to be married.
Like they learned {in a Mishna}: They give a virgin 12 months from the time the husband requests, to provide for herself.
And they learned {in a Mishna}: If the time arrived and they did not marry, they eat of his. And so too Levi taught in his brayta "until they reach adolescence or until their time came to be married."

כתנאי עד מתי הבת ניזונת עד שתתארס משום רבי אלעזר אמרו עד שתבגר
רב כתנא קמא ולוי כר' אלעזר
והלכתא כרב דקאי כתנא קמא

This argument is the same as the following between Tannaim: Until when is the daughter provided for? Until she is betrothed. In the name of Rabbi Eleazar they said: Until she reaches adolescence.
Rav is like the first Tanna and Levi is like Rabbi Eleazar.
And the halacha is like Rav who holds like the first Tanna.

Rif Ketubot 19a {52a; 51a; 52a - b}

19a

{Ketubot 52a}

ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאנתו
רבא אמר כל שאיסור שביה גרם לה חייב לפדותה איסור דבר אחר גרם לה אינו חייב לפדותה
והלכה כרבא

A bastardess or a female descendant of the Gibeonite converts to an Israelite, he is not obligated to redeem her, for I do not apply to her "and I will return you to me as my wife."

Rava said: Anyone whose captivity causes her to be forbidden, he is obligated to redeem her; if some other matter forbids her, he is not obligated to redeem her.
And the halacha is like Rava.

{Ketubot 51a}
Mishna:

נשבית חייב לפדותה
אמר הרי גיטה וכתובתה תפדה עצמה אינו רשאי
לקתה חייב לרפאותה
אמר הרי גטה וכתובתה תרפא עצמה רשאי

If she is taken captive, he is obligated to redeem her.
If he said "here are her get and ketuba, let her redeem herself," he is not permitted {to do so}.
If she is afflicted, he is obligated to heal her {hire a doctor}.
If he said "Here are her get and ketuba, let her heal herself," he is permitted.

{Ketubot 52a}
Gemara:

תנו רבנן נשבית אחר מיתת הבעל אין היבמין חייבין לפדותה

ולא עוד אלא אפי' נשבית בחיי בעלה ואח"כ מת בעלה אין חייבין לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאינתו
הלכך לית להו פירי דכי תקינו רבנן פירות לבעל תחת פרקונה הוא דתקינו והני כיון דלא מיחייבי בפרקונה לית להו פירי
תדע דהא תנן אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה
אלמא דכיון דחייבין במזונותיה מעשה ידיה שלהן וכיון דאין יורשין כתובתה אין חייבין בקבורתה
הכא נמי כיון דלא מיחייבי בפרקונה לית להו פירי

The Sages learnt {in a brayta}: If she was captured after the death of the husband, the brothers-in-law {our gemara: orphans, and we should probably emend it to match} are not obligated to redeem her.

And not only this, but even if she was captured in the lifetime of her husband and afterwards her husband died, they are not obligated to redeem her, for I do not apply to her "and I will return you to be my wife."
Therefore, they do not have fruits, for when the Sages instituted fruits for the husband in exchange for her redemption, and these, since they are not obligated in her redemption, do not get the fruits.
Know this, for we learnt {in a Mishna}: A widow is provided for by the assets of the orphans and her handiwork is theirs, and they are not obligated in her burial. Thus it is clear that since they are obligated in her provision, her handiwork is theirs, and since they do not inherit her ketuba, they are not obligated in her burial. So too, since they are not obligated in her redemption, they do not receive fruits.

ת"ר נשבית והיו מבקשין עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה מכאן ואילך רצה פודה רצה אינו פודה
רשב"ג אומר אין פודים השבוים יתר על דמיהם מפני תיקון העולם
וכן הלכה

ת"ר נשבית והיו מבקשין עד עשרה בכתובתה פעם ראשונה פודה מכאן ואילך רצה פודה רצה אינו פודה דברי רבי
רשב"ג אומר אם היה פרקונה כנגד כתובתה פודה ואם לאו אינו פודה
והלכה כרבי:

The Sages learnt {in a brayta}: If she was captured and they demanded up to ten times her worth, the first time he redeems. From then on, if he wants he redeems and if he wants he does not redeem.
{Ketubot 52b}
R' Shimon ben Gamliel says: We do not redeem captives for more than their value because of the establishment of the world. {=public interest, so as not to encourage taking of captives}
And so is the halacha.

The Sages learnt {in a brayta}: If she was captured and they demanded up to ten times her ketuba, the first time he redeems. From then on, if he wants he redeems and if he wants he does not redeem. These are the words of Rabbi. R' Shimon ben Gamliel says: If her redemption is equal to her ketuba we redeem and if not, we do not redeem.
And the halacha is like Rabbi.

לקתה חייב לרפאותה
תנו רבנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ואם היתה צריכה לרפואה הרי הן כמזונות רשב"ג אומר רפואה שיש לה קצבה מתרפאת מכתובתה רפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות
והלכה כרשב"ג

"If she took ill, he is obligated to {pay to} heal her":
The Sages learnt {in a brayta}: A widow is provided for from the assets of the heirs, and if she requires healing, they are like provisions. R' Shimon ben Gamliel says: Healing which has a fixed amount, she is healed from {what is provided in} her ketuba. Healing which has no end is like provisions.
And the halacha is like R' Shimon ben Gamliel.

א"ר יוחנן עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה
קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה צריכה לרפואה כל יומא
אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו זילו קוצו לה מידי לרופא דהויא לה רפואה שיש לה קצבה
אמר רבי יוחנן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין
מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר מבשרך לא תתעלם ולבסוף סבר אדם חשוב שאני

Rabbi Yochanan said: They made bloodletting in the land of Israel like healing which has no end.
Rabbi Yochanan's relatives had their father's wife who required healing every day. They came before Rabbi Yochanan. He said to them: Set aside a fixed amount for the doctor, such that it is a healing which has a fixed amount.
Rabbi Yochanan said: We have made ourselves into legal counselors {not a good thing to be}.
Initially, what did he think {that he did this} and at the end, what did he think? Initially, he thought {Yeshaya 58:7}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

And at the end he thought, a prominent man is different.

Mishna:

לא כתב לה בנין דכרין דיהויין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי בית דין
בנן נוקבין דיהויין ליכי מינאי יהויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסאי עד דתנסבן לגוברין חייב שהוא תנאי ב"ד

If he did not write "male sons that are born to you from me, they shall inherit the money of your ketuba more than their portion than what they have with their brothers {from other mothers}" he is obligated, for it is a condition of bet din.
{If he does not write} that "female children that you have from me shall dwell in my house and be provided for from my assets until they are married to men," he is obligation, for it is a condition of bet din.

Gemara:

אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו
ועד כמה
אביי ורבא דאמרי תרוייהו עד עישור נכסים

ואימא דאב לירות דבעל לא לירות

Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: For what did they establish the ketuba of male children? Such that a man will leap to give his daughter as {much as} his son.
And until how much?
Abaye and Rava both say: Until 1/10 of his assets.

And say that they {the sons} should inherit {what the mother received from her} father, but of the husband, they would not inherit?

Rif Ketubot 18b {Ketubot 50a continues; 50b - 51b}

18b

{Ketubot 50a continues}

אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת
וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אלעזר אומר זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים
ר' שמואל אומר זה המגדל יתום ויתומה ומשיאן סמוך לפרקן

{Tehillim 106:3}:

ג אַשְׁרֵי, שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט; עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת.

3 Happy are they that keep justice, that do righteousness at all times.

And is is possible to do righteousness {or: charity} at all times?
Our Rabbis in Yavneh, and some say Rabbi Eleazar says: This is one who maintains his sons and daughters when they are minors.
Rabbi Shmuel says: This is one who raises an orphan or orphaness and marries them off close to their marriageable age.

הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד
רב הונא ורב חסדא חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים
וח"א זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים

{Tehillim 112:3}

ג הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ; וְצִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד.

3 Wealth and riches are in his house; and his merit endureth for ever.

Rav Huna and Rav Chisda -- one said this is one who learns Torah and teaches it to others, and one said this is he who writes Torah, Neviim, and Ketuvim, and lends them to others.

זה מדרש קדרש רבי אלעזר בן עזריה
יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא ויתיב רב המנונא וקאמר כשם שאין הבנים יורשים כתובת בנין דיכרין אלא מן הקרקע כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע והאידנא תקון רבנן בתראי למיזן אפילו מן המטלטלין:

"This deduction Rabbi Eleazar ben Azariah expounded...":
{Ketubot 50b}
Rav Yosef sat before Rav Hamnuna, and Rav Hamnuna sat and said: Just as sons do not inherit the ketuba of male sons except from land, so too the daughters are maintained only from the land.
And now, the later Sages enacted to maintain even from the movable assets.

אמר ר' חייא בר' יוסף רב זן אפילו מחיטי דעלייה
איבעיא להו לפרנסה הואי ומאי עלייה מעילויא דאב וכדשמואל
דאמר שמואל לפרנסה שמין באב
או דילמא מזוני ממש הוה ומאי עלייה מדברים טובים שנאמרו בעלייה
דאמר ר' יצחק בר יוסף בעלייה התקינו שיהו הבנות נזונות מן המטלטלין

Rabbi Chiyya beRabbi Yosef said: Rav allowed maintenance even from wheat of the upper chamber.
It was a question to them: Was it intended as dowry and so the upper chamber is the upper chamber of the father, and like Shmuel? For Shmuel said: For dowry, they assess by the father {'s generosity}.
Or perhaps it is actual provisions, and what is the upper chamber? The good things mentioned in the upper chamber? For R' Yitzchak bar Yosef said: In the upper chamber, they enacted that the daughters are provided for from the movable objects.

ת"ש בידי דרבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא הוו מטלטלי דיתמי
אתו לקמיה דמר שמואל א"ל זיל זון
לימא למזוני וכדר' יצחק בר יוסף ס"ל
לא התם פרנסה הואי ושמואל לטעמיה
דאמר שמואל לפרנסה שמין באב

Come and hear {a proof}: in the hands of Ravnai, the brother of Rabbi Chiyya bar Abba, there were movable assets of orphans. They {=he and the orphan daughters} came before Mar Shmuel. He said to them, go and maintain {from these assets}.
Let us say that this is provisions, and he holds like R' Yitzchak bar Yosef.
No, there it was dowry, and Shmuel is consistent, for Shmuel said: For dowry, we assess by the father.

הוה עובדא בנהרדעי ודון דייני דנהרדעי
בפומבדיתא ואגבי רב חנן בר ביזנא
אמר להו ר"נ זילו אהדרו ואי לא מגבינן לכו לאפדנייכו מינייכו

There was an incident with Nehardeans, and the Nehardean judges judged {in favor of the daughters}. In Pumpedita and Rav Chanan bar Bizna collected.
Rav Nachman said to them: Go and retract, and if not, I will order seizure of your mansions.

רב אמי ורב אסי סברי למיזן ממטלטלי
א"ל ר' יעקב בר אידי מילתא דר' יוחנן ור"ל לא עבדי בה עובדא אתון עבדיתו בה עובדא

רבי אלעזר סבר למיזן ממטלטלין
אמר לפניו ר"ש בן אליקים רבי יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

Rav Ami and Rav Asi thought that they are provided for from movable assets.
Rav Yaakov bar Iddi said to them: In a matter which Rabbi Yochanan and Resh Lakish did not act in practice, are you going to act in practice?

Rabbi Eleazar thought to provide from movable assets.
Rabbi Shimon ben Elyakim said before him: Rabbi, I know about you that you are not acting in line with the law but in line with mercy, but mayhaps the students will see and establish the halacha for generations.

ההיא דאתאי לקמיה דרב יוסף אמר להו זילו והבו לה מתמרי דבודיא
א"ל אביי אילו הוה בע"ח כה"ג מי קעביד מר
א"ל אנא דחזיין לבודיא קאמינא
סוף סוף כל העומד לגדור כגדור דמי
א"ל אנא דצריכנא לדיקלא קאמינא

There was one such case which came before Rav Yosef. He said to them: Go, and give her from the dates on the reed-mat {set out to dry, thus movable objects}.
Abaye said to him: {even} if she were a creditor, in such a case would master have done??
He said to him: I mean to say, those which are fit to {dry on} the reed-mat.
{Ketubot 51a}
"Regardless, anything which stands to be cut is like it is cut."
He said to him: I mean to say, which still {are connected and} require the date-palm.

ההוא יתום ויתומה דאתו לקמיה דרבא
אמר ליה העלו ליתום בשביל יתומה
אמרי ליה רבנן לרבא והא מר הוא דאמר ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזונות בין לפרנסה
א"ל עני בר טובים הוא אילו רוצה שפחה לשמשו מי לא יהבינא ליה כ"ש הכא דאיכא תרתי

There was a certain orphan and orphaness who came before Rava. He said to him: Give more to the orphan for the sake of the orphaness.
The Sages said to Rava: But Master is the one who said, "from land but not movable assets, whether for ketuba, for provisions, or for dowry?"
He said to them: He is a respectable poor person. If he wanted a maidservant to serve him, would we not give him? Certainly here, where there are two {purposes}.

ת"ר אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות מוציאין למזון אשה והבנות דברי רבי
ר"ש בן אלעזר אומר נכסים שיש להן אחריות מוציאין לבנות מן הבנים ולבנות מן הבנות ולבנים מן [הבנים ולבנים מן] הבנות נכסים מרובין [אבל לא לבנים מן הבנות בנכסים מועטין] נכסים שאין להן אחריות מוציאין לבנים מן הבנים ולבנות מן הבנות ולבנים מן הבנות (בנכסים מרובין) אבל לא לבנות מן הבנים (בנכסים מועטין):ש

The Sages learnt {in a brayta}: Both assets which have surety {=land} and assets which do not have surety {=movable objects}, we seize them for the maintenance of the wife and the daughters. These are the words of Rabbi. R' Shimon ben Eleazar says: Assets which have surety, we seize them from the sons for the daughters, from the daughters for the daughters, from the sons for the sons; from the daughters for the sons when the assets are many [but not from the daughters for the sons when the assets are few]. Assets which do not have surety we seize for the sons from the sons, for the daughters from the daughters, for the sons from the daughters (*when the assets are many*) but not for the daughters from the sons (*when the assets are few*).

Mishna:

לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי ב"ד
כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתים ולא כתב לה כל נכסין דאית לי אחראין לכתובתיך חייב שהוא תנאי ב"ד
לא כתב לה אם תשתבאי איפרקינך ואותבינך לי לאינתו ובכהנת אהדרינך למדינתך חייב שהוא תנאי בית דין

If he did not write her a ketuba, a virgin collects 200 and a widow 100, for this is the condition of bet din.
If he wrote her a field worth 100 in place of the 200 and did not write "all my assets are surety for your ketuba," he is obligated for this is a condition of bet din.
If he did not write for her "if you are taken captive I will redeem you and return you to myself as my wife," and by the wife of a kohen "I will return you to your country," he is {nevertheless} obligated, for this is a condition of bet din.

{Ketubot 51b}
Gemara:

אמר אבוה דשמואל אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון
ופליגא דרבא דאמר רבא תחלתה באונס ובסוף אומרת הניחו לו שאלמלא לא נזקק לה היא שוכרתו מותרת
ומאי טעמא יצר אלבשה
תניא כותיה דרבא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת
ואיזו זו שתחלתה באונס וסופה ברצון
אמר רב יהודה הני נשי דגנבי גנבי שריין לגברייהו דכל דעבדן להו מיראה עבדין להו אבל שבקינהו ואזלן מנפשייהו ודאי אסירן

The father of Shmuel said: The wife of an Israelite who was raped is forbidden to her husband. We worry lest initially it was coerced but subsequently it was willingly.
And this argues on Rava, for Rava said: If it was initially coerced but subsequently she says to leave him alone, for if he had not encountered her {and raped her} she would have hired him to do it, she is permitted.
And what is the reason? He caused her to have uncontrollable passion.
A brayta says like Rava: {Bemidbar 5:13}:

יג וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה.

13 and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, she being defiled secretly, and there be no witness against her, neither she be taken in the act;

she is forbidden. Thus if she was "seized" she is permitted. And you have another one that even though she was not seized, she is permitted. And who is this? This is the one who initially was coerced and at the end was willing.

Rav Yehuda said: These women who are stolen by thieves are permitted to their husbands, for all that that do for them is done is fear. But if they released them and they followed them of their own free will, they are certainly forbidden.

ת"ר שבויי מלכות הרי הן כשבויין גנובי לסטים אינן כשבויין:

The Sages learnt {in a brayta}: Royal captives are like regular captives; captives of brigands are not like regular captives.

ובכהנת אהדרינך למדינתיך
אמר אביי אלמנה לכה"ג חייב לפדותה שאני קורא בה אהדרינך למדינתיך

"or for the wife of a kohen, 'I will restore you to your country' ":
Abaye said: A widow to a kohen gadol, he is obligated to redeem her, for I will apply to her "I will restore you to your country."

Rif Ketubot 18a {Ketubot 49b continues; 40a}

18a

{Ketubot 49b continues}

הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה
ת"ש כי הוי אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו יארוד ילדה ואבני מתא שדיא
כי הוו אתו לקמיה דרב חסדא אמר להו כפו ליה אסיתא בצבורא ולימא ליה עורבא בעי בני והאי גברא לא בעי בני
כי הוו אתו לקמיה דרבא א"ל ניחא לך דליתזן בנתיך מצדקה
ולא אמרן אלא דלא אמיד אבל אמיד כייפינן ליה בעל כרחיה לא יהא אלא אחר
כי הא דרבה כפה ליה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה
והנ"מ בניו ובנותיו קטנים אבל קטני קטנים אע"ג דלא אמיד לצדקה כייפינן ליה בעל כרחיה
דגרסינן בסוף אע"פ דרש [רבה] בר עולא רבה אפתחא דבי נשיאה אע"פ שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים אבל זן אותם קטני קטנים ועד כמה עד שש שנים ותנן נמי אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ש"מ חייב אדם לזון בניו ובנותיו כשהן קטני קטנים:

Is the halacha like him or is the halacha not like him?
Come and hear {a proof}? When they came before Rav Yehuda, he said to them: A yarod {jackal?} gives birth and throws them on the residents of the town.
When they came before Rav Chisda, he said to them: Turn over a mortar for him in public and say to him: The raven cares for his children and this man does not care for his children.
When they came before Rava, he said to them: Is it pleasant for you that your children are supported from charity?
And they did not say this except where he is not wealthy, but if he is wealthy, we compel him against his will - he is just like another {unrelated} person {who can be compelled to give charity} like this in which Rabba forced Rav Natan bar Ami and extracted from him 400 zuz for charity.
And these words are for his minor sons and daughters, but for really young children, even though he is not wealthy in respect to charity, we will nevertheless compel him against his will. For we learn in the end on perek Af al Pi: Rabba bar Ulla Rabba expounded at the entrance of the house of the Prince: Even though they said that a man need not provide for his minor sons and daughters, he must nevertheless provide for them when they are really young. And until when? Until 6 years. And we learn {in a Mishna} as well: If she was nursing, we reduce from her {expected} handiwork and add to her provisions. We deduce from this that a man is required to provide for his sons and daughters when they are really young.

א"ר אילא אמר ריש לקיש הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונים מהם
ולית הלכתא כוותיה

Rabbi Illa cited Resh Lakish: If a man writes all his assets to his sons, he and his wife are supported from them.
And the halacha is not like him.

{Ketubot 50a}

אמר ר' אילא באושא התקינו המבזבז לא יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות
והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לית לן בה כמעשה דמר עוקבא בפרק מציאת האשה:

Rabbi Illa said: In Usha, they enacted: If one squanders {his money on something -- charity}, he should not squander more than 1/5, lest he come to have to rely on others.
And these words are when he is alive, but after death {in a will}, we have no issue with it, like the incident of Mar Ukva in perek metziat haIsha.

א"ר יצחק באושא התקינו שיהא אדם מגלגל עם בנו בתלמוד תורה עד י"ב שנה מכאן ואילך יורד עמו עד לחייו
איני והא א"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקבל מכאן ואילך קביל וספי ליה כתורא
לא קשיא הא למקרא הא למשנה
דאמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא בר עשר למשנה בר תריסר לתעניתא מעת לעת ובתינוקת:

Rabbi Yitzchak said: In Usha they enacted that a man rolls {=has patience} with his son in Torah study until 12 years. From then on he descends with him until his life {=may threaten him}.
Is this so? But Rav said to Rav Shmuel bar Shelath: Less than six years old, do not accept. From then on, accept, and stuff him like an ox? This is no question. Here is for Scripture and here is for Mishna. For Abaye said: Mother told me: A six year old to Scripture, a ten year old to Mishna, a twelve year old for a 24-hour fast specifically by a girl.

א"ר יוסי בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה מנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
וקי"ל דבעל מוציא מיד הלקוחות בלא דמים ואי איתנהו להנהו דמי דשקלה אתתיה מהדר להו ללוקח ולא יכול בעל למימר דילמא מציאה אשכחה

Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: In Usha, they enacted that a woman who sold the assets of melog {where the husband has rights to the fruits, but no rights or responsibility for the principle} in her husband's lifetime and then dies, the husband may take them from the hands of the buyers.
And we establish that she husband takes them out of the hands of the buyers without payment, and if he is in possessions of the specific moneys which his wife took, he returns it to the buyer, and the husband is not able to say that perhaps she found a lost article.

Rif Ketubot 17b {48a continues; 48b - 49b}

17b

{Ketubot 48a continues}

אמר רב מתנה האומר אם מתה אשתו אל תקברוה מנכסי שומעין לו
מאי שנא כי אמר דנפלו להו נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו הלכך בין אמר בין לא אמר כיון דנפלו נכסי קמי יתמי לא קברינן לה מנכסי דיתמי ואין היתומים חייבים בקבורתה
דהא תנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מתה אין חייבין בקבורתה
אלא האומר אם מת הוא אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לא כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל את עצמו על הציבור

Rav Matna said: If one said that if his wife dies, do not bury her from my assets, we listen to him.
Why must it be that he said, for the assets have fallen before the heirs? When he did not say as well, the assets are cast before the heirs. Therefore, whether he said or he did not say, once the assets fell before the heirs, they do not bury her from the assets of the heirs, and the heirs are not obligated in her burial.
For they learnt {in a Mishna}: A widow is provided for from the assets of the heirs, and the work of her hands belongs to them. If she dies, they are not obligated in her burial.
Rather {, Rav Matna's statement should read}: If one said that if he dies, they should not bury him from his assets, they do not listen to him, for he thereby enriches his sons and casts himself on the community.

(תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשים מטותיהן בלבושיהן
מסייע ליה לרב הונא בריה דרב יהושע דא"ר הונא כל האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה:
לעיל נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה.
ת"ר כתב לה פירות וכלים שיבאו עמה מבית אביה לבית בעלה ומתה לא זכה בעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זוכה הבעל בדברים הללו
לימא בפלוגתא דר"א בן עזריה ורבנן קא מיפלגי דתנן אע"פ שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רוצה להוסיף אפילו עד מאה מנה מוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל ראב"ע אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב אלא על מנת לכונסה
מ"ד לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה כרבנן
לא דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה מאן דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה אמר לך עד כאן לא קאמר ר' אלעזר התם אלא מדידיה לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אבל מדידה לדידיה אפי' ר' אלעזר בן עזריה מודה משום איחתוני והא איחתוני להו)ש:

(* Rav Yosef taught: "she`era" -- this is proximity of flesh, that he should not practice the custom of the Persians who have marital intercourse in their clothing.
This supports Rav Huna son of Rav Yehoshua, for Rav Huna said: whoever says, "I only want with me in my clothes and she in her clothes, he sends out and gives the ketuba.

Earlier {we stated}: "If she is married, the husband has above him in that he eats the fruits in her lifetime":
The Sages learnt {in a brayta}: If he wrote for her the fruits and vessels which came with her from her father's house to her husband's house, and she dies, the husband does not attain these things. In the name of Rabbi Natan they said: He does attain these things.

Let us say that they are arguing within the same dispute as Rabbi Eleazar ben Azariah and the Sages. For they learnt {in a Mishna}: Even though they said that a virgin collects 200 and a widow 100 {that is, one maneh}, if he wishes to add, even up to 100 maneh {=10,000} he may add. If she was widowed or divorced, whether from betrothal or from marriage, she collects everything. Rabbi Eleazar ben Azariah says: From marriage she collects everything, while from betrothal, a virgin collects 200 and a widow 100, for he only wrote this {addition} on condition that he take her in {in full marriage}.
The opinion that holds that he does not attain is like Rabbi Eleazar ben Azariah, and the opinion that holds that he attains holds like the Sages.
No, but rather everyone holds like Rabbi Eleazar ben Azariah. The one who holds that he does not attain holds like Rabbi Eleazar ben Azariah. And the one who holds that he does attain would say to you: Until here -- Rabbi Eleazar only says it there because it is from him to her, for he did not write for her {the additional amounts} except in order to take her in {in full marriage}, but from her to him, even Rabbi Eleazar would admit that it was in order to betroth, and they became betrothed.
*)

Mishna:

לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה
מסר האב לשלוחי הבעל הרי זו ברשות הבעל
הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב
מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל

She always remains in the domain of the father until she enters the bridal canopy {/chamber}.
{Ketubot 48b}
If the father gives {her} over to agents of the husband, she is in the domain of the husband.
If the agents of the fathers travel with the agents of the husband, she is in the domain of the father.
If the agents of the father gave {her} pver to the agents of the husband, she is in the domain of the husband.


Gemara:

מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
קמ"ל לעולם דאין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה כמשנה אחרונה דתנן ובית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה

What is meant by "always?" To exclude from the first Mishna, which taught: If the time came and they did not marry, she eats of his and eats of teruma. Therefore it informs us "always" -- that the woman does not eat teruma until she enters the bridal canopy, like the final Mishna which taught: and a later bet din said that the woman does not eat teruma until she enters the bridal canopy.

ת"ר הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל או שהיה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללון אע"פ שכתובתה בבית הבעל ומתה אביה יורשה
מסר האב לשלוחי הבעל או שלוחי האב לשלוחי הבעל או שהיה לו חצר בדרך ונכנסה עמו ללון שם לשם נישואין אף על פי שכתובתה בבית אביה מתה בעלה יורשה
בד"א לירושתה אבל לתרומה אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה

The Sages learnt {in a brayta}: If the father travels with the agents of the husband, or the agents of the father travel with the agents of the husband, or she had a a courtyard along the road and she entered into it with him {=the husband} to rest for the night, even though her ketuba is in her husband's house, and she dies, her father inherits her.
If the father gives {her} over to the agents of the husband, or the agents of the father to the agents of the husband, or he had a courtyard along the road and she enters with him there for the sake of marriage, even though her ketuba is in her father's house, if she dies, her husband inherits her.

Where are these words said? For her inheritance. But for teruma, the woman does not eat of teruma until she enters the bridal canopy.

{Ketubot 49a}
Mishna:

האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש ראב"ע לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים אינם יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן

The father is not obligated in the provisions of his daughter.
This derivation was expounded by Rabbi Eleazar ben Azaria before the Sages in the Vinyard in Yavneh: {They enacted that} the sons inherit and the daughters are provided for. Just as the sons only inherit after the death of their father, so too the daughters are not provided for until after the death of their father.

{Ketubot 49b}
Gemara:

א"ר אילא אמר ריש לקיש משום ר"י ברבי חנינא באושא התקינו שיהא אדם זן בניו ובנותיו קטנים

Ravvi Ila cited Resh Lakish in the name of Rabbi Yossi beRabbi Chanina: In Usha they enacted that a man support his sons and daughters who are minors.

Rif Ketubot 17a {46b; 47b; 48a}

17a

{Ketubot 46b}
Mishna:

האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל גיטה ואינו אוכל פירות בחייה נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה ובקבורתה רבי יהודה אומר אפי' עני שבישראל לא יפחתו לו משני חלילין ומקוננות

The father has the right of the betrothal of his daughter via money, contract or intercourse, and has the rights to her find and the work of her hand, and in nullifying her vows. And he accepts her get and does not eat the fruits {of property of hers from her mother} in her lifetime. If she is married, the husband has over him in that he eats the fruits in her lifetime, and he is obligated in her provision, her redemption, and her burial. Rabbi Yehuda says: Even the poorest man is Israel must not provide less than two flutes and one lamenting woman.

{Ketubot 47b}
Gemara:

חייב במזונותיה ובפרקונה
תנא תקנו מזונות תחת מעשה ידיה וקבורתה תחת כתובתה לפיכך הבעל אוכל פירות פירות מאן דכר שמייהו חסורי מחסרא והכי קתני תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ופרקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות:

"He is obligated in her provision and in her redemption":
A tanna taught: They enacted for her provisions in exchange for the work of her hands, and her burial in exchange for her ketuba {in this context, this means her dowry}. Therefore, the husband eats the fruits.
Who mentioned fruits? The text is deficient and this is what it means to say: They enacted provisions in exchange for the work of her hands, her redemption in exchange for fruits, and her burial in exchange for her ketuba. Therefore, the husband eats fruits.

{Ketubot 48a}

רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל:
א"ר חסדא אמר מר עוקבא הלכה כרבי יהודה ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא מי שנשתטה ב"ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו ובניו ובנותיו ודבר אחר.

"Rabbi Yehuda says: Even the poorest man in Israel":
Rav Chisda cited Mar Ukva: The halacha is like Rabbi Yehuda.
And Rav Chisda cited Mar Ukva: One who becomes insane, bet din descends to his assets, and sustain and provide for his wife, sons, and daughters, and anything else.

תניא מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות ב"ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר ומ"ש מדמר עוקבא התם שלא לדעת הכא יצא לדעת

They learnt {in a brayta}: One who goes to an overseas country and his wife demands provisions, bet din descends to his assets and sustain and provide for his wife, but not for his sons and daughters, nor for anything else.
And why is this different from the case of Mar Ukva? There, it was without intent, but here, he left with intent.

מאי דבר אחר
אמר רב חסדא תכשיט
רב יוסף אמר צדקה
מ"ד שאין נותנין תכשיט כ"ש צדקה ומ"ד צדקה אבל תכשיט נותנין דלא ניחא ליה דתינוול
א"ר חייא בר אבין אמר רב הונא מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו בית דין יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודה

לפי כבודה ולא לפי כבודו אימא אף לפי כבודו וקמ"ל עולה עמו ואינה יורדת עמו אפי לאחר מיתה

What is "anything else?"
Rav Chisda said: Costmetics {/ornaments}.
Rav Yosef said: Charity.
The one who holds that they do not give cosmetics, certainly not charity, and the one who holds charity, but they do give cosmetics, because it would not have been to his liking that she become unattractive.
R' Chiyya bar Avin cited Rav Huna: One who goes to an overseas country and his wife dies, bet din descends to his assets and buries her according to her honor.
According to her honor and not according to his honor? Say, even according to his honor, and this informs us that she ascends with him but does not descend with him, even after death.

Rif Ketubot 16b {45a continues; 45b; 46b}

16b

{Ketubot 45a continues}

סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק
מ"ט כיון דאילו סרחה השתא משבגרה דאישתני גופה תידון בחנק הכי נמי היכא דסרחה ולבסוף בגרה כיון דאישתני גופה אישתני קטלא ותידון בחנק כדהשתא
ורמינן עלה הא מתני' דתני אם משבגרה הוציא עליה שם רע היא או זוממיה בסקילה דהא הכא אע"ג דאשתני גופה לא אשתני קטלא

If she spoiled and afterwards became an adolescent, she is judged with strangulation.
What is the reason? Since, if she had spoiled now that she became an adolescent such that her body changed, she would have been judged with strangulation, here too, where she spoiled and afterwards became an adolescent, since her body changed, her death also changed, and she is judged with strangulation just as if it were now.
And we object to it from the Mishna which teaches that if, once she became an adolescent a bad name is cast upon her, either she or her false witnesses are with stoning, for behold here, even though her body changed, her death is not changed.

ופריק רבא לא תיקשי לך מוציא שם רע משבגרה אסרחה ולבסוף בגרה דעלמא דמוציא שם רע דנערה דבסקילה חדוש הוא דהא נערה המאורסה שזינתה בבית אביה בסקילה נכנסה לחופה ולא נבעלה וזינתה בחנק ואע"ג דהשתא נמי נערה בתולה היא כדמעיקרא כיון דאתיא לה לכלל רשות הבעל אשתני דינא ולא דיינינן לה כדמעיקרא
ואילו מוציא שם רע אחר כניסתה לחופה אע"ג דאתיא לה לרשותיה לא דיינינן לה כדהשתא אלא כדמעיקרא דיינינן לה בסקילה
הרי נתברר דחדוש הוא שחידשה תורה במוציא שם רע דלא דיינינן לה כדהשתא אלא כדמעיקרא והואיל וחדית בה רחמנא בהא מילתא דתידון כדמעיקרא הכא נמי חדית רחמנא בהא מילתא אחריתי דהיכא דהוציא עליה שם רע משבגרה אף על גב דאישתני גופה תידון בסקילה כדמעיקרא ואפילו לדתני שילא אבל נערה דעלמא דלא חדית בה רחמנא מידי
אם סרחה ולבסוף בגרה כדהשתא דיינינן לה בחנק ואפילו להאי תנא דתני ומשבגרה הוציא עליה שם רע היא או זוממיה בסקילה ולא קשיין אהדדי

And Rava answers that casting a bad name once she is an adolescent should not be difficult to understanding the general case of spoiling and then reaching adolescence. For the casting of a bad name on a maiden {naarah} that it is with stoning is a novelty, for a betrothed maiden who had illicit relations while in her father's house {=when betrothed} is with stoning; when she enters the bridal canopy and did not yet have intercourse {with her husband} and she has illicit relations, it is with strangulation. And even though now as well, the maiden is a virgin as she was initially, once she enters the domain of the husband, the law changes, and we do not judge her as she was initially. Meanwhile, casting a bad name after she entered the bridal canopy, even though she entered his domain, we do not judge her like now but rather we judge her as she was initially, in that we judge her with stoning.
Thus behold, it is elucidated that this is a novelty which the Torah is innovating by the casting of a bad name, that we do not judge her as she is now but rather as initially. And since the All-Merciful innovated in this matter that she is judges as she was initially, so too the All-Merciful innovated in this another matter, that where he casts upon her a bad name once she reaches adolescence, even though her body changed she is judged with stoning as initially, and even as according to the teaching of Shila. But a general maiden, about whom the All-Merciful did not innovate anything, if she spoils and afterwards reaches adolescence, we judge her as she is now, in that we judge her with strangulation. And even according to this Tanna who taught "and when she reaches adolescence he casts upon her a bad name, she or her false witnesses are with stoning," and they do not contradict one another.

ואקשי ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא וא"ל ממאי דהא דתני שילא סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק משום דלא חדית בה רחמנא הוא אבל מוציא ש"ר דחדית בה רחמנא בנערה תידון כדמעיקרא ה"נ חדית בה במוציא שם רע משבגרה דתידון בסקילה כדמעיקרא
דילמא לא סבירא ליה לדתני שילא דחדית רחמנא אלא בנערה [בלחוד] דלא אישתני גופה אבל בבוגרת דאשתני גופא לא חדית רחמנא בה מידי וכי היכי דסרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק ה"נ סרחה ומשבגרה הוציא עליה שם רע תידון בחנק וכן נמי האי תנא דתני ומשבגרה הוציא עליה שם רע בסקילה דילמא הכי נמי ס"ל בסרחה ולבסוף בגרה דתידון בסקילה ולא חדית בה רחמנא מידי וקשיין אהדדי ובטיל ליה פירוקא דרבא

And Rav Huna son of Rav Yehoshua asked Rava, and said to him: Why is it that this that Shila taught, that if she spoiled and then reached adolescence, she is judged with strangulation, is because the All-Merciful did not innovated in it, but casting a bad name, which the All-Merciful innovated in it by a maiden that she is judged as initially? So too He innovated in her by casting a bad name, when she becomes an adolescent, that she is judged with stoning as initially. Perhaps he does not like that which Shila taught, that the All-Merciful only innovated by a maiden, since her body did not change, but by an adolescent, since her body changed, the All-Merciful did not innovate in her anything. And just as where she spoiled and at the end became an adolescent, she is judged with strangulation, so too if she spoiled and then once she became an adolescent, he casts upon her a bad name, she is judged with strangulation. And soo too this Tanna who taught "and if when she became an adolescent, he cast upon her a bad name, with stoning," perhaps here too he holds that where she spoiled and in the end became an adolescent, she is judged with stoning, and the All-Merciful did not innovate in her anything. And so they contradict one another, and this nullifies Rava's resolution.

ואתא רב נחמן בר יצחק לאוקומי להני תרתי מתניאתא כתנאי ולא קמו
וא"ל ר' יוחנן לתנא תני בהאי דתני שילא תידון בחנק תידון בסקילה דלא אשכחן תנא דסבר דהיכא דאישתני גופה אישתני קטלא:

And Rav Nachman bar Yitzchak comes to establish these two Tannaitic sources like different Tannaim. And they are not established. {Ketubot 45b} And Rabbi Yochanan said to the reciter of this statement of Shila who recited "she is judged with strangulation" to instead recite "she is judged with stoning," for we do not find a Tanna who maintains that where her body changed, her death changes.

א"ר יוסי ברבי חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה פרט לזו שאין לה
אב רבא אמר חייב וכן הילכתא

אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה נערה מלא דבר הכתוב הא כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע:

Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: If one casts a bad name on a female orphan, he is exempt, for it is stated "and he gives to the father of the maiden," to exclude this one who does not have to her a father.
Rava said: He is obligated.
And so {like Rava} is the halacha.

Resh Lakish said: If one casts a bad name on a female minor, he is exempt, for it is stated "and they are given to the father of the maiden {naarah}", with naarah written plene heh, with the speaks Scriptures. Thus, all places that it is stated naar {actually, naarah but written without the final heh}, even a female minor is implied.

תניא כיצד הוצאת שם רע בא לב"ד ואמר פלוני לא מצאתי לבתו בתולין אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה נמצא שם רע (שאינו) הוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל ר' אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל והוא שאמר לעדים בואו והעידוני אבל באו מאליהן פטור וכ"ש אם לא באו עדים שפטור
הא דקתני הכא זנתה מעיקרא יש לה כתובה מנה ליתא דקי"ל כרבא דאמר מקח טעות לגמרי משמע ולית לה כלום כדכתבינן בפרקא קמא:

They learnt {in a brayta}: How so, casting a bad name? He comes to court and says, "Ploni, I did did not find virginity to his daughter." If there are witnesses that she had illicit relations while under him {while she was betrothed}, she is punished with stoning. If she had illicit relations initially {before betrothal}, she receives a ketuba of 100 {rather than 200}. If it is found to be simply slander, he is lashed and gives 100 sela, whether he had intercourse with her or did not have intercourse with her.
Rabbi Eliezer ben Yaakov says: These words were only said where he had intercourse, and he said to the witnesses "come and testify for me," but if they came of their own accord, he is exempt. And certainly if witnesses did not come, he is exempt.

This that they learn here that if she had illicit relations initially {before betrothal}, she has a ketuba of 100 is not so. For we establish like Rava who said that it is entirely a mistaken translation, which carries the implication of "and she does not get anything," as we have written in the first perek.

{Ketubot 46b}

שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן מוציא שם רע אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע כדרכה
והמוציא שם רע ולא בעל היה לוקה מכת מרדות מדרבנן

Rav Kahana sent in the name of Rabbi Yochanan: If he cast a bad name, he is not liable until he he has intercourse in a normal ways, and he cast a bad name in respect to natural intercourse. And one who casts a bad name and did not have intercourse is lashed lashes of rebellion Rabbinically.