Rif Kiddushin 9a {24a-b}

9a

{Kiddushin 24a}

תנא עבד יוצא בשן ועין ובראשי אברים שאינן חוזרין
בשלמא שן ועין כתיבי אלא ראשי אברים שאינן חוזרין מנא לן
כשן ועין מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין:

A tanna taught: A {Canaanite} servant goes free with a tooth {knocked out}, an eye, and with the extremal limbs which do not grow back.
All is fine in regard to the tooth and eye -- they are written. But the extremal limbs which do not grow back, from where for us? They are like tooth and eye. Just as the tooth and eye, they are blemishes which are obvious and they do not grow back, so too all obvious blemishes which do not grow back.

(תנו רבנן) עשרים וארבעה ראשי אברים באדם שכולן אינן מטמאין במחיה ואלו הן ראשי אצבעות ידים ורגלים וראשי אזנים וראש החוטם וראש הגויה וראשי הדדין שבאשה
רבי יהודה אומר אף באיש
ותאני עלה וכולן עבד יוצא בהן לחירות
רבי אומר אף הסירוס
בן עזאי אומר אף הלשון:

(* The Sages learnt {in a brayta} *:) {See Kiddushin 25a} There are 24 extremal limbs in a person, where all of them to not become ritually impure when quick {, raw} flesh {see Vayikra 13:10}, and these are they: the tips of the fingers and toes, the tips of the ears, the tip of the nose, the tip of the penis, and the tips of the breasts on a woman. Rabbi Yehuda says: Even for a man.

And they taught upon it: And all of them, a servant goes out for them to freedom. Rabbi Yehuda said: Even castration. Ben Azzai said: Even the tongue.

{Kiddushin 24b}

ת"ר וכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש
ר"מ אומר אינו צריך
ר' אלעזר אומר צריך
ר' טרפון אומר א"צ
ר"ע אומר צריך
המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל ומדרש חכמים הוא

והלכתא כר"ע
דר"ט חבירו הוא וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו
ואע"ג דמכריעין לפני חכמים אמרו נראין דברי ר"ט בשן ועין לא סמכינן אהא דלא אמרינן כ"מ ששנים חולקין ואחר מכריע הלכה כדברי המכריע אלא במתני' אבל בברייתא לא

The Sages learnt {in a brayta}: And all of them, a servant goes out for them to freedom. And he requires a deed of manumission. These are the words of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: He does not need it. Rabbi Eleazar says: He does need it. Rabbi Tarfon says: He does not need it. Rabbi Akiva says: He needs it.
These who are machria {/decide amongst opinions -- or quite likely, compromise} before the Sages say: The words of Rabbi Tarfon appear true by tooth and eye, for the Torah {itself} gives it to him. And the words of Rabbi Akiva by the remainder of the limbs, since it is a midrash of the Sages.

And the halacha is like Rabbi Akiva. For Rabbi Tarfon is his colleague, and we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. And even though those who are machria before the Sages said "the words of Rabbi Tarfon appear true by tooth and eye," we do not rely upon this, for we do not say that any place that two {people} argue and one is machria, the halacha is like the words of the machria, except by a Mishna, but in a brayta, no.

דגרסי' בפ' כירה בענין הא דתניא לא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין בין בצונן דברי ר' מאיר
ר"ש מתיר
ר' יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כרבי יהודה
אמר ליה רב יוסף לרבב"ח בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך
מאי כללא דא"ר תנחום א"ר יוחנן א"ר ינאי אמר רבי כ"מ ששנים חולקין ואחר מכריע הלכתא כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות שאע"פ שר' אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל ור"ע מכריע אין הלכה כדברי המכריע דר"ע גבי ר' אליעזר ור' יהושע תלמיד הוא ועוד הא הדר ביה ר"ע לגבי רבי יהושע
ואמר ליה ואי מכללא מאי
דלמא הני מילי במתני' אבל בברייתא לא
אמר ליה אנא בפירוש שמיע לי:

For we learn in perek Kira {Shabbat 39b, here in the Rif}, in the matter of this which they learnt {in a brayta}:

A person must not souse his entire body, whether in hot or cold water. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Shimon permits. Rabbi Yehuda says: In hot it is forbidden, while in cold it is permitted.

Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: The halacha is like Rabbi Yehuda.
Rav Yosef said to Rabba bar bar Chana: Did you hear this explicitly, or are you deriving this from a principle?
What principle {was he referring to}? For R' Tanchum cited Rabbi Yochanan who cited Rabbi Yannai who cited Rabbi: Any place where two people argue and one is machria, the halacha is like the words of the machria, except for the leniencies related to rags {three square tefachim used for specific purposes, whether they become tamei, as discussed on Shabbat 29a}, where even though Rabbi Eliezer is stringent, Rabbi Yehoshua is lenient, and Rabbi Akiva is machria, the halacha is not like the words of the machria. {switch to Aramaic} For Rabbi Akiva in regard to Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua is a student, and furthermore, Rabbi Akiva retracted in this in regard to Rabbi Yehoshua.
And he {=Rabba bar bar Channa} said to him: and if it is derived from a principle, what of it?
{The response:} "Perhaps these words were by a Mishna, but by a brayta, no.
He said to him: I heard it explicitly.

תנו רבנן הכהו על עינו וסמאה על [אזנו] וחרשה עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות
מ"ט כיון דבר דעתא הוא איהו בעית נפשיה
דתניא המבעית את חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
כיצד תקע באזנו וחרשה פטור אחזו ותקע באזנו וחרשה חייב:

The Sages learnt {in a brayta}: If he smote him on his eye and blinded him, on his [ear] and made him deaf, a servant goes out for this to freedom. {a wall} opposite his eye and he cannot see, opposite his ear and he cannot hear, a servant does not go out for this to freedom.
What is the reason? Since he is someone possessing intellect, he has caused himself to be shocked.

For they learnt {in a brayta}: If one shocks his fellow, he is exempt from the laws of man and liable by the laws of Heaven. How so? If he blew {a shofar} in his ear and he became deaf, he is exempt. If he grabbed him and blew in his ear and he became deaf, he is liable.

ת"ר הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות

תניא אידך הרי שהיתה עינו כהויה וסמאה שינו נדודה והפילה אם היה יכול להשתמש כבר עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו אין עבד יוצא בהן לחירות:

The Sages learnt {in a brayta}: If he smote him on his eye and weakened it, or upon his tooth and loosened it, if he is able to make use of them now, the servant is not able to go out for them to freedom, and if not, the servant goes out for them to freedom.

Another brayta: One whose eye was weak and he {the master, by smiting it} blinded it; his tooth was loosened and he made it fall out, if he was able to make use of them beforehand, a servant goes out for them to freedom, and if not, the servant does not go out for them to freedom.

תנו רבנן הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסמאה חתור לי שיני והפילה שיחק באדון ויצא לחירות
רבן שמעון בן גמליאל אומר ושחתה עד שיתכוין לשחתה
וקיימא לן דיחיד ורבים הלכה כרבים

The Sages learnt {in a brayta}:One whose master was a doctor, and he {=the servant} said to him, "apply kohl to my eye," and he blinded it; "dig out my tooth," and he caused it to fall out, he laughs at his master and goes out to freedom. Rabban Shimon ben Gamliel says: {Shemot 21:26}:

כו וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ--וְשִׁחֲתָהּ: לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.

26 And if a man smite the eye of his bondman, or the eye of his bondwoman, and destroy it, he shall let him go free for his eye's sake.

until he intends to destroy it.
And we establish that {in case of dispute between} an individual and the many, the halacha is like the many.

אמר רב ששת הרי שהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בהן לחירות
מאי טעמא מחוסר אבר הוא
אמר רב חייא בר אשי אמר רב היתה לו אצבע יתרה וחתכה עבד יוצא בה לחירות
אמר רב חסדא והוא שנספרת ע"ג היד:

Rav Sheshet said: One whose eye was blind and he knocked it out, a servant goes out for it to freedom.
What is the reason? He is {now} missing a limb.
Rav Chiyya bar Ashi cited Rav: If he had an extra finger and he {=the master} cut it off, a servant goes out for it to freedom.
Rav Chisda {our gemara: Rav Huna} said: And this was where it was counted with the hand {=in line with the other fingers}.